הבדלים בין גרסאות בדף "חב"דפדיה:פארבריינגען"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏רעיון: פסקה חדשה)
שורה 194: שורה 194:
 
לחיים! --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני '''ביאת משיח, היום י"ט בסיוון ה'תש"ע'''  [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 19:08, 1 ביוני 2010 (UTC)
 
לחיים! --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני '''ביאת משיח, היום י"ט בסיוון ה'תש"ע'''  [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 19:08, 1 ביוני 2010 (UTC)
 
:נישקאשע.. אכן הי' לי מוזר אמרת עזריא-ל, כיוון שזכרתי משהו אחר. אך בכ"ג אייר השתא נתבארו לי הדברים בעקבות עיון ב[[היום יום]] וזכרון מה ששמעתי מר' אברהם שי'. ברוך שכיוונתי. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
 
:נישקאשע.. אכן הי' לי מוזר אמרת עזריא-ל, כיוון שזכרתי משהו אחר. אך בכ"ג אייר השתא נתבארו לי הדברים בעקבות עיון ב[[היום יום]] וזכרון מה ששמעתי מר' אברהם שי'. ברוך שכיוונתי. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
 +
 +
== רעיון ==
 +
 +
לכל אחד מאיתנו יוצא ב"ה, לפתוח בכל שבוע לפחות שיחה אחת של הרבי על פרשת הרבי.
 +
כמעט בכל שיחה כזו ניתן למצוא מבט של הרבי על נושא בפרשת השבוע. לדוגמא השבוע הרבי לוקח את קרח ומסביר בדיוק איך האותיות ק ר ח מסמלות את השאלות והטענות של קורח, מה הייתה בדיוק הבעיה שלו ומה ההוראה בעבודת ה' שניתן ללמוד מקורח. (לקו"ש ח"ח שיחה ראשונה לפרשת קרח).
 +
 +
אולי כדאי בכל שבוע להעלות ערך שיכלול מבט חסידי על עניין בפרשת השבוע מתוך ביאורי תורת החסידות, הרבי וביאורי חסידים (בחסידשע פארבריינען...).
 +
--[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 06:27, 8 ביוני 2010 (UTC)

גרסה מ־09:27, 8 ביוני 2010

תבנית:אידישעפדיה

משתתפים קבועים

  • חסיד - יוזם (כ"א תמוז תשס"ח 10:25) - בכל בקשה ניתן לפנות אלי.
  • חיים נהר - בעיקר קריאה ועזרה טכנית
  • שלום - מתועד...
תיבת ארכיון

כיתוב תמונה

תמוז תשס"ח - טבת ה'פרצת

שבט ה'פרצת - אדר ה'פרצת

י"ד-כ"ד ניסן ה'פרצת




התוועדות כ"ח ניסן ה'פרצת

קיבלתי במייל הערב. הועלה ע"פ בקשת 'שלום'. בברכה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

'טוט אלץ וואס איר קענט'! נפתח בניגון בסיסמת ופרצת. לחיים ולברכה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

רציתי לדבר בנוגע למכתב ששלחת לי. אגב גם חיים נהר קיבל אותו? --טראכט גוט וועט זיין גוט. שלום - סוכת (שיחת) שלום 18:41, 11 באפריל 2010 (UTC)

לא כרגע. בברכה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!
ידוע למישהו היכן דברי הרד"ק? בכל זאת, ראשונים כמלאכים. --טראכט גוט וועט זיין גוט. שלום - סוכת (שיחת) שלום 18:45, 11 באפריל 2010 (UTC)
בשנת תשמ"ו הביא הרבי דברי החיד"א והנרד"ק ועוד ראשונים ואחרונים והורה להפיצם בישראל, מסתמא בעקבות זה מופץ מכתב זה. סקירה על הוראת הרבי ועל עוד עניינים שמימיים בשבועון כפר חב"ד חשוון תשס"ו. בברכה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

טאפרו דא פלחו! מה עושים שעברו י"ט שנים ואנו מבלים 'בטו"ב' ובנעימים ועדיין לא בא?! בברכה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

כלל לא בטו"ב וכלל לא בנעימים.
דבר ברור ופשוט, שכמו כל דבר יש את הנין הפנימי ואת הענין החיצוני. הגוף והנפש.
הגלות נראה לכאורה כענין גשמי, בית המקדש נחרב, ואנו סובלים צרות ומרורים.
אבל האמת, לא כן היא. הגלות תחילתה בענין רוחני. בהעדר קיום תורה ומצוות, בשנאת חינם, וגם עכשיו החפצא של הגלות הוא הריחוק שלנו מהשי"ת, והיצר הרע המגבר עלינו בכל יום, והעבירות שאין אדם ניצול מהם בכל יום (כמאמר הגמרא.)
ועל זה דווה לבנו. עד מתי? עד מתי הריחוק מאור פני מלך חיים? --טראכט גוט וועט זיין גוט. שלום - סוכת (שיחת) שלום 18:51, 11 באפריל 2010 (UTC)

ע"ז כבר ענה כ"ק: עד מתי? עד ש'טוט'! לעשות, מעשה, מעשה ועוד פעם מעשה, מעשה בפועל זהו הפתרון היחיד כיצד להביא משיח בן דוד!

ר' מנחם מנדל פוגל מספר שכאשר הי' מקורב לר' שמואל דוד רייטשיק בשנים תשנ"ד - תשנ"ו והי' חוזר מהתוועדות הי' רש"ד שואלו: "מה החליטו? ומה רצו להחליט ונמנעו מכך בסופו של עניין?" בברכה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

ואיזה מין מעשה? --טראכט גוט וועט זיין גוט. שלום - סוכת (שיחת) שלום 18:57, 11 באפריל 2010 (UTC)
בדיוק לכך נכנסנו כאן להתוועדות חסידות - לטכס עצה אין לזרז את התגלותו השלימה והמהירה של מלך המשיח.
כתבתי היום לרבי בנושא, על הכאב וכו'. המכתב שנתפח באג"ק כלל זירוז ל"מעהש בפועל"...כל מילה מיותרת. בברכה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!
תוכל לומר לי באיזה מכתב בדיוק? --טראכט גוט וועט זיין גוט. שלום - סוכת (שיחת) שלום 19:03, 11 באפריל 2010 (UTC)
חח"י עמ' רי"ד, שדתנו אינה תיאורטית אלא מעשית. בברכה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

"און ויהי רצון אַז איך האָב אויפגעטאָן אַלץ וואָס איך קען ומכאן ולהבא טוט אַלץ וואָס איר קענט, און ויהי רצון אַז זאָלן זיך געפינען צווישן אַייך על כל פנים איין, צוויי, דריי, וואָס זאָלן אַן עצה געבן וואָס מ'זאָל טאָן און ווי אַזוי מ'זאָל טאָן, ועוד והוא העיקר אַז מ'זאָל אויספירן און זאָל זיין תיכף ומיד ממש ומתוך שמחה וטוב לבב". בברכה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

למעשה, נראה לי שיש להשתדל להפיץ, בקרב עצמנו ובקרב אחינו את הציפיה לגאולב שתבוא תיכף ומיד ממש. זה התפקיד שלנו. --טראכט גוט וועט זיין גוט. שלום - סוכת (שיחת) שלום 19:10, 11 באפריל 2010 (UTC)
ואיך?

לעבוד ולהסביר!

לא על-ידי סיסמאות אוריריות, ולא על-ידי עימותים (גם בויקיפדי'...) על ידי הסברה! לאדם הפשוט ברחוב, ליהודי שגר בחו"ל, לזקנה הקשישיה מהרחוב הסמוך, לקבוצת הילדים שברחוב, להסביר בטו"ד על פי רמתם, שיש גאולה, ושיש משיח! שדור שלם ידע שכמו שיהודים צמים ביום כיפור כך יהודים מחכים למלך המשיח! רק הסברה! בברכה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

אגב, בשיחה בו הרבי הביא דברי החיד"א והרד"ק, הוסיף הרבי שיפרסמו את הדברים בשמו ושלא בשמו, העיקר שיפורסם. לכן, אולי כדאי להוציא גירסה נוספת של הדף, ללא איזכור הרבי. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 19:14, 11 באפריל 2010 (UTC)
אכן. כיוון שאיני יודע מי כתב ת'דף, אפשר פשוט לעבוד בצורה עצמאית, כי זה התפקיד שלנו, של אנ"ש שאינם בחזית. בברכה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!
נכון מאוד. והעיקר: להחדיר את הציפיה בקרב עצמינו, וממילא - דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב! --טראכט גוט וועט זיין גוט. שלום - סוכת (שיחת) שלום 19:15, 11 באפריל 2010 (UTC)
נקודה נוספת שחשוב להדגיש:

הרבי מדבר בשיחה על כך שלא מופרך אצל יהודים שמשיח לא יבוא מחר ומחרתיים.

לצערינו זה קורה אצל כ-ו-ו-ל-ם , ושלא יספרו סיפורים.

מדברים על 'עוד שבעים שנה', ופתאום, 'אנן חסידים' מזדחל במעלה הגרון, איך אפשר לדבר כך? הלא ע"ז צווח המלך,

ומיד מצדיקים (ציטוט מדויק) "טוב, משיח יבוא, אבל לאחר ה120..."

חבר'ה, מה קרה לנו? למה ביאת המשיח הפכה לעו דאיזה "נישט שאבעס גיררעט, כמה האוטו עולה"?

הגיע הזמן ל'מבצע שינוי כיוון'..בברכה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

האמנתי כי אדבר

צודק חסיד. לדעתי התחלה בבמצע זה יהיה על ידי "האמנתי כי אדבר" אמונה הנמשכת על ידי דיבור.

צריך להתחיל לדבר בשפה של אמונה.

כלומר: להזכיר כל עת על ביאת משיח, ולדבר בשפה כזו: שבוע הבא, באם לא יבוא משיח ח"ו אז יהיה כך וכך.

זו גם הבעיה בחלישות האמונה היהודית בכלל:

הרי דבר ברור הוא, שכל יהודי יש לו אמונה חזקה ועזה בלבו, שאין עוד מלבדו.

ומה הדבר אינו נכנס בחיי היום יום? למה ל"ע איננו מתנהגים כך לגמרי כמו שצריך היה להיות?

התשובה: אנו מדברים כאיפוקרסים. זה עשה, זה אמר, זה חשב וזה פעל? האם שרון עשה את ההתנתקות? האם אובאמה מונע את הבנייה בבייתר? האם נתניהו עושה כו'? כל היום מדברים בשפה אפיקורסית השם יצילנו.

צריך לדבר כיהודי! --טראכט גוט וועט זיין גוט. שלום - סוכת (שיחת) שלום 19:28, 11 באפריל 2010 (UTC)

מה דעתכם? --טראכט גוט וועט זיין גוט. שלום - סוכת (שיחת) שלום 19:46, 11 באפריל 2010 (UTC)
נכון מאד. בברכה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!
אני מקווה שמותר לי לדבר בין הגדולים והטובים ממני.
שמעתי כי פעם לאחר התוועדות בה דיבר הרבי על איסור מסירת שטחים, התוועד ר' ניסן נמנוב כי האיסור מסירת שטחים בחיי התמימים היא שלא למסור שטחים לנפש הבהמית. וזה שאנחנו מסורים שטחים, אינם שומרים על הסדרים וכדומה, זה מביא למסירת שטחים בארץ.
כנראה שאם אנחנו היינו חיים עם משיח זה הי' פועל בעולם. --שמואל מונקס 11:44, 12 באפריל 2010 (UTC)
אכן, וזה פועל בשני המובנים ר. ברוחניות, דאמר ר' ניסן. ב. פשוט בגשמית, כפי שדיבר על-כך שלום.
מותר לך? אתה צריך!...(:בברכה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!
מותר לך? אתה חייב! היתכן שחסיד מופלג וידוע כר' שמואל מונקס לא ישתתף בהתוועדויותינו? הינך מוזמן לישב בראש השולחן! --טראכט גוט וועט זיין גוט. שלום - סוכת (שיחת) שלום 13:38, 12 באפריל 2010 (UTC)

חב"דפדיה:הוצאה לאור

נו, מה עם חב"דפדיה:הוצאה לאור? --טראכט גוט וועט זיין גוט. שלום - סוכת (שיחת) שלום 19:18, 11 באפריל 2010 (UTC)
למה כוונתך? בברכה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!
ראה בדף שיחת המשתמש שלך. --טראכט גוט וועט זיין גוט. שלום - סוכת (שיחת) שלום 19:46, 11 באפריל 2010 (UTC)

לשון הרמב"ם

בריש פרק י"א דמלכים דבריו נפלאים שפוסק "וכל מי שאינו מאמין בו, או מי שאינו מחכה לביאתו, לא בשאר נביאים לבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו, שהרי התורה העידה עליו שנאמר ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך וכו'.

רחמנא ליצלן! כמה אדם מוכן להשקיע שלא יקרא אפיקורוס? שימו לב למה שכותב הרמב"ם, גם מי שמאמין במשיח, אם אינו מצפה לביאתו הרי הוא כופר בכל התורה כולה! --טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט! שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 18:59, 22 באפריל 2010 (UTC)

לך ספר את-זה בראב"ד... הרי הם בכלל נגד לימוד הרמב"ם... מתי אבוא ואראה פני אבינו מלכינו?, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!
הם אבל עדיין מאמינים ברמב"ם, כך שאפשר לנסות להשפיע עליהם. --טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט! שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 19:05, 22 באפריל 2010 (UTC)
אופ! פעם ראשונה שאני שם לב לזה, שבית אממ"ש נמצא ברח' ראב"ד....מתי אבוא ואראה פני אבינו מלכינו?, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!
קשה לי לפענח את הר"ת. אגב בראב"ד יש גם את אחד מגדולי האדמו"רים צדיקי הדור שליט"א, שדבריו על הרבי צוטטו בערך על אביו. --טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט! שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 19:15, 22 באפריל 2010 (UTC)
א ידעתי. בראב"ד התגורר שנים רבות ראש ישיבת פוניבז' ומייסד דגל. ואין לי כח לפרט מסיבות מובנות. מתי אבוא ואראה פני אבינו מלכינו?, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!
אני מקווה שלכה"פ עכשיו אתה יודע. יש מה לחפש שם. --טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט! שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 19:23, 22 באפריל 2010 (UTC)
זה לא נכון שהם נגד לימוד הרמב"ם. יש כאן עירבוב של היסטוריות והיסטריות.. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 13:13, 23 באפריל 2010 (UTC)
כמובן וכפשוט (על איזה ספר חובר 'אבי עזרי'?...) נשמטו לי כמה מילים מחמת קוצר הזמן. מתי אבוא ואראה פני אבינו מלכינו?, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

שנים/נשים

בעקבות הדיון בשיחה:ישראל ברוך (אבי אדמו"ר הזקן) הוכר הצורך בלספר סיפור (הפרטים לא דווקא מדוייקים): היה זה ככל הנראה עם הבעל שם טוב. הוא כינס את כל תלמידיו וכו' בכדי לבטל גזירה נוראה שהייתה בשמים על נשות ישראל (לא זוכר מה גרם לקטרוג). כל התלמידים עם הבעש"ט עושים כוונות וכיוצ"ב ולא מצליחים לבטל הגזירה. עד שהגיע כפרי פשוט שבקושי ידע קרוא וכתוב וראה שכולם מתפללים בחוזקה, נטל סידור והצטרף אף הוא לתפילת שמו"ע. וכשהגיע לברכת השנים סיים ואמר "ברוך אתה ה' מברך הנשים" במקום "מברך הנשים". תפילתו בקעה כל רקיע ובטלה הגזירה. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 15:51, 29 באפריל 2010 (UTC)

גוט-גוט. מעניין - איפה שמעת? משיח נאו! חסיד חב"ד - שוחחו עימי! - היום ט"ו באייר ה'תש"ע מקבלים פני מלכינו!
מהסיפורים הידועים. ע"ד הקוקוריקו והסידור. מאמין שזה מופיע ב"כל סיפורי הבעש"ט" או אצל זווין. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 16:03, 29 באפריל 2010 (UTC)
זווין.--שניאור 08:58, 30 באפריל 2010 (UTC)
יישר כח. משיח נאו! חסיד חב"ד - שוחחו עימי! - היום ט"ז באייר ה'תש"ע מקבלים פני מלכינו!

חיים נהר כתב: "ברוך אתה ה' מברך הנשים" במקום "מברך הנשים". איזה גזירה ביטלת? --77.124.13.150 11:02, 30 באפריל 2010 (UTC)

ח..ח.. איזה אבסורד.. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 10:35, 2 במאי 2010 (UTC)

אמירת לחיים...

לזכות החב"דפד היקר שמואל מונקס לבריאות איתנה.--שניאור 12:07, 2 במאי 2010 (UTC)

מה קרה?! משיח נאו! חסיד חב"ד - שוחחו עימי! - היום י"ח באייר ה'תש"ע מקבלים פני מלכינו!
זה לא יפה להבהיל אותנו ככה. --ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום י"ח באייר ה'תש"ע שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 15:08, 2 במאי 2010 (UTC)
יה"ר שישלח השי"ת רפו"ש ברמ"ח ושס"ה. המשך לעדכן. משיח נאו! חסיד חב"ד - שוחחו עימי! - היום י"ח באייר ה'תש"ע מקבלים פני מלכינו!


שערות

הרבי

בעקבות דבריו של הצמח צדק, [1] המובאים בערך שערות, יש להסביר למה הרבי גידל שערות די ארוכות. שם מבואר כי השערות הינם מותרי המוחין, ולכן תלוי מהיכן הם מגיעים, אם מע"ק שהיא בחינה גבוהה, או מבחינה נמוכה יותר, ובנזיר בימי נזירותו מגיעים השערות מהבחינה הגבוהה של ע"ק ולכן גם במותרי המוחין שלו יש קדושה רבה ונפלאה.

כדוגמא לכך מביא אדמו"ר הצ"צ החילוק בין מילתא דבדיחותא שושיחת חולין של אדם גדול, כמו רבן גמליאל שגם שיחת החולין שלו היתה תורה, לבין מותרי המוחין של אדם פשוט שזה דברים בטלים ממש מקליפת נוגה.

עפ"ז נראה לבאר, שנשיא ישראל יש לו שורש גבוה מאוד מע"ק, ולכן שערות של נשיא יש בהם קדושה נפלאה. מסיבה זו יש לומר שהרבי, וכמדומה שגם אדמו"ר הריי"צ, גידלו את שערותיהם.

גדולי ישראל נוספים שגידלו שערות - כמיטב זכרוני: רבי יוסף רוז'ין, רבי ישראל אלתר מגור. אתם מוזמנים להוסיף על הרשימה. --ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום א' בסיוון ה'תש"ע שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 20:14, 14 במאי 2010 (UTC)

בל נשכח את ר' פנחס מנחם אלתר עם הווילשע פאות, וזכורני שגם ר' יקותיאל יהודה הלברשטאם הי' מטפח פאות ושערות. משיח נאו! חסיד חב"ד - שוחחו עימי! - היום ב' בסיוון ה'תש"ע מקבלים פני מלכינו!
עפ"ז קשה, למה רק בשנים המאוחרות התחיל עניין גידול השערות. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 19:23, 15 במאי 2010 (UTC)
דיברתי פעם עם אברך חסידי בן של אדמו"ר חשוב, והוא טען כי התעוררו אצלו ספקות וקושיות על הרבי מכיון שהרבי גידל את שערותיו וציפורניו, שלפי המובא בספרי החסידות זה מורה על קליפות. לחסיד אמיתי לא מבעיא שדבר כזה אינו מורה אצלו אף צל של שאלה, שכן הוא יודע שיותר ממה שהוא יודע יש דברים שהוא לא יודע, וכמו למשך הדרך מצוותיך הנ"ל. אבל מה לדעתכם צריכים לענות לבן אדם כזה? --ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום ג' בסיוון ה'תש"ע שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 04:12, 16 במאי 2010 (UTC)
יש את ההסבר הידוע, על הרגטשובער (איני זוכר המקור). שבד"כ החיות בשערות הוא מועט ביותר ולכן אין חשים בכאב כשחותכים השער והציפורן. אנשים מיוחדים שכללות החיות שלהם היא לאין ערוך מהאדם הפשוט, הרי גם החיות שבשער והציפורן יש יותר חיות ובמילא, גם כואב קצת.. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 15:03, 16 במאי 2010 (UTC)
הסבר יפה בהחלט. --ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום ג' בסיוון ה'תש"ע שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 18:08, 16 במאי 2010 (UTC)
אני לא חושב שנכון לומר שאדמו"ר גידל שער ארוך. שערות הם מותרי מוחין, וממילא לאנשים בעלי מוחין גדולים (הרוגטשאווער, אדמו"ר), השערות צמחו בצורה גדולה. כ"ק היה מספר פעם בפעם, אבל בניגוד לאנשים כערכנו שיערו צמח ארוך מענדל'ה, 444 - תא דואר
זה הסבר מדהים בהברקתו, אם כי אנשים שיודעים את המציאות ידעו אם זה אכן נכון. --ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום ח' בסיוון ה'תש"ע שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 02:55, 21 במאי 2010 (UTC)
מצטרף למענדל'ה, וכפי שאמר פעם מלך המשיח לשלום בער גנזבורג[2] (התוכן): "אני קוץץ מידי פעם כאשר יש מה לקצוץ" (בקודש פנימה). ---משיח עכשיו! חסיד חב"ד - חדר אורחים
בכלל, שערות לא מגדלים, הם גדלים מאליהם.. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 10:08, 21 במאי 2010 (UTC)


התוועדות חסידית - י"ב סיון ה'פרצת

מה עם התוועדות חסידית? מזמן[3] לא הי' פה משהו..

ופותחין מעניינא דיומא: תשעים ושבע שנה לייסוד רשמי של אגודת ישראל. ומומלץ לכ"א לעיין בס' 'מקטוביץ' ועד ה' אייר' המסכם בליווי מסמכים וכו' את פרשת חלק אדמו"ר הרש"ב בנושא, וכן את החיבור התייסדות אגודת ישראל מאת אדמו"ר הריי"צ.

לחיים! ---משיח עכשיו! חסיד חב"ד - חדר אורחים

למדתי לא מזמן שיחה של אדמו"ר הצמח צדק, המסביר כי קליפת עמלק היא - "יודע את רבונו, ומתכוין למרוד בו". שכן, אחרי יציאת מצרים לא היה שום הסתר, ולהיפך היו גילויים עצומים של יציאת מצרים וקריעת ים סוף, וא"כ לא היה הסתר של הדעת, ואעפ"כ עמלק שידע את מלכות ה' בא עם "חוצפה - בלא טעם ומענה כלל", ונלחם בכלל ישראל, וכמשל המוזכר ברש"י עם היורה רותחת וכו'. (לערך מורחב: קליפת עמלק]]
היוצא מדבריו לעניננו, מוסר השכל עצום: אנו, חסידי חב"ד, לומדים ספרי חסידות, יוניתן לומר שההשגה של חסיד חב"ד ממוצע באלוקות גבוה מעל ערוך של חסיד אחר, [4]. ואם כן נמצא, שכאשר חסיד חב"ד עובר עבירה ח"ו, הפגם גדול לאין ערוך מאשר אדם רגיל, שכן כאשר הדעת אינה בגלות, ואדם פוגם על אף הדעת שבו הפגם חמור הרבה יותר.
ולכן האחריות המוטלת עלינו הרבה יותר גדולה. על כל קטע חסידות שלומדים, נוספת אחריות נוספת... --ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום י"א בסיוון ה'תש"ע שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 18:52, 24 במאי 2010 (UTC)
אמר הרה"ח ר' יצחק הורביץ - דער מתמיד הי"ד: "רק אצל חסיד שייך 'יודע את ריבונו ומכוון למרוד בו', כיוון שרק הוא 'יודע את ריבונו'."[5]. והרבי סיפר שאדמו"ר הריי"צ אמר על-כך: "יותר מדי מרה שחורה..."[6]. ---משיח עכשיו! חסיד חב"ד - חדר אורחים
ברוך שכיוונתי לדברי ר' איטשע מתמיד, אם כי צריך להזהר ממרה שחורה. --ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום י"א בסיוון ה'תש"ע שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 22:40, 24 במאי 2010 (UTC)

הערות שוליים

  1. דרך מצוותיך מצוות תגלחת מצורע
  2. שאמר לו כי חסידים מודאגים משערו הארוך של רבינו.
  3. כ"ח ניסן
  4. בלא שום המעטת חשיבותם של חסידי פולין
  5. הפתגם עצמו הרבה יותר חריף ו'שטארק'...
  6. לכלל הגרס' בזה ראה בס' יראת השם אוצרו.

אימרה מהיום יום

אימרה מהיום יום לכ"ג אייר:

ראשית הירידה, ר"ל, הוא העדר העבודה בתפילה, הכל נהיה יבש וקר: גם ה'מצוות אנשים מלומדה' הופכים לנטל: ממהרים מאבדים הטעם בתורה, והאויר המתגשם, ומובן הדבר שאינו שייך כלל לפעול על הזולת.

אך עזריאל כותב זאת כך בפורום חב"ד אינפו:

ראשית העליה, בעזרת השם, הוא העבודה בתפילה. הכל נהי' חי וחם, קיום המצוות נהיה בשמחה, נרגעים, נוסף עונג בתורה, והאויר מזדכך, ומובן הדבר ששייך מאוד לפעול על הזולת. (ראה היום-יום כ"ג אייר)

לשאלתי השיב לי ששמע זאת מאחד מתלמידיו של הר"מ רבי אברהם פלדמן מנה"ח (כככל הנראה משמו.) והיא מבוססת על הכלל הידוע: מכלל לאו אתה שומע הן.

השקפה של חסיד!

לחיים! --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני ביאת משיח, היום י"ט בסיוון ה'תש"ע שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 19:08, 1 ביוני 2010 (UTC)

נישקאשע.. אכן הי' לי מוזר אמרת עזריא-ל, כיוון שזכרתי משהו אחר. אך בכ"ג אייר השתא נתבארו לי הדברים בעקבות עיון בהיום יום וזכרון מה ששמעתי מר' אברהם שי'. ברוך שכיוונתי. ---משיח עכשיו! חסיד חב"ד - חדר אורחים

רעיון

לכל אחד מאיתנו יוצא ב"ה, לפתוח בכל שבוע לפחות שיחה אחת של הרבי על פרשת הרבי. כמעט בכל שיחה כזו ניתן למצוא מבט של הרבי על נושא בפרשת השבוע. לדוגמא השבוע הרבי לוקח את קרח ומסביר בדיוק איך האותיות ק ר ח מסמלות את השאלות והטענות של קורח, מה הייתה בדיוק הבעיה שלו ומה ההוראה בעבודת ה' שניתן ללמוד מקורח. (לקו"ש ח"ח שיחה ראשונה לפרשת קרח).

אולי כדאי בכל שבוע להעלות ערך שיכלול מבט חסידי על עניין בפרשת השבוע מתוך ביאורי תורת החסידות, הרבי וביאורי חסידים (בחסידשע פארבריינען...). --לל (מדברים) 06:27, 8 ביוני 2010 (UTC)