יקותיאל יהודה הלברשטאם

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם
הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם
תאריך לידה ד' בשבט תרס"ה
מקום לידה בעיר רודניק
תאריך פטירה ט' בתמוז תשנ"ד
מקום פטירה בקריית צאנז שבעיר נתניה
רבותיו הרב צבי הירש הלברשטאם (אביו)

רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג (מכונה ע"ש ספריו שפע חיים ודברי יציב, ד' בשבט תרס"ה - ט' בתמוז תשנ"ד) היה האדמו"ר הראשון של חסידות צאנז-קלויזנבורג, חסידות שמקורה בחסידות צאנז. עמד בראש החסידות משנת תש"ו ועד לפטירתו בשנת תשנ"ד. מייסד קריית צאנז בנתניה ומרכז רפואי לניאדו. כיהן גם כרב וכראש ישיבה.

תולדות חיים[עריכה]

הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם הוא בנו של רבי צבי הירש הלברשטאם שהיה אב"ד רודניק, נין לרב חיים הלברשטאם (בעל ה"דברי חיים") מצד אביו ובן נינתו של הרב צבי אלימלך שפירא מדינוב (ה"בני יששכר"). היה ידוע עוד בילדותו כעילוי ונבחן על הש"ס בגיל 13. כעבור חצי שנה התייתם מאביו. באותה שנה הוסמך להוראה בידי רבי מאיר אריק ואחרים[1]. בבחרותו למד בעיקר אצל "הרב מדוקלא", הרב דוד צבי (טאבלי) זעהמאן מחבר ספרים קב זהב ומנחת סולת. רבו זה הסמיכו להוראה. בנוסף למד אצל רבי איציקל, ראש ישיבה בקליינווארדיין, אצל רבי משה צבי לנדא, ואצל רבי משה חיים סגל מחבר הספר לחם רב השלם. בהמשך נסע לפולין ללמוד אצל רבנים נוספים, בהם רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה.

הוא נסע לחצרותיהם של אדמו"רי בית צאנז, בפרט רבי חנה מקאלשיץ ורבי ישעיה מטשחיוב, וכן לחצרות אדמו"רים אחרים בפולין, גליציה והונגריה.

התחתן עם קרובת משפחתו פסיה טייטלבוים, בתו של האדמו"ר מסיגט הרב חיים צבי טייטלבוים, ונולדו לו אחד-עשר ילדים. בגיל 21 נתמנה לרב "הקהילה הספרדית" (דהיינו חסידית) בקלויזנבורג ועמד שם בראש הישיבה. קהילה זו הורכבה מחסידי העיר, בעיקר חסידי סיגט, שהתפלגו מהקהילה האורתודוקסית.

לאחר פלישת גרמניה להונגריה בשנת תש"ד גויס לשירות העבודה ושהה במחנה בפרוינבאך, בעוד אשתו וילדיו נותרו בגטו קלויזנבורג. הוא שהה שם בתנאים נוחים למדי והתאפשר לו לא לעבוד תמורת שוחד, אך מאוחר יותר גרושו כל הלא-כשירים לאושוויץ. אשתו ואחד-עשר ילדיו נספו שם גם הם.

לאחר השואה הוא שהה במחנה העקורים פורנוולד והחל בהקמת מוסדות תורה וחינוך בשם "שארית הפליטה" במחנות העקורים. בשנת תש"ו הגיע לארצות הברית לגייס כספים לעזרה לניצולי השואה והקים במקסיקו ובניו יורק מוסדות תורה שיועדו לניצולי השואה שהיגרו לארצות הברית. כך גם פתח בישראל תלמודי תורה בשם "שארית הפליטה" בצפת, באר שבע, כפר אז"ר, כפר הניצחון ועוד. הוא פתח ישיבה בויליאמסבורג ועמד בראשה, וכן ישיבה במונטריאול בראשה העמיד את הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, לימים מחותנו.

הקים משפחה חדשה עם חיה נחמה, בתו של הרב שמואל דוד אונגר - אב"ד נייטרא, ונולדו להם שבעה ילדים.

בשנת תשט"ו ביקר לראשונה בארץ ישראל והחליט להקים את הקריה החסידית קריית צאנז בנתניה. ייסד את חסידות צאנז-קלויזנבורג, מוסדות חינוך וישיבה גדולה שעמד בראשותה, ואת מפעל הש"ס.

בקריה ייסד האדמו"ר את המרכז הרפואי - לניאדו, בעקבות נדר שנדר בתקופת השואה, שאם יינצל מהתופת ינסה תמיד להציל יהודים. בעת הקמת המרכז התייעץ רבות עם הרבי, ובהוראתו נקרא המקום "מרכז רפואי" (ולא "בית חולים").

בשנת תשל"ב חזר לארצות הברית והתגורר ביוניון סיטי.

נפטר בט' בתמוז תשנ"ד. את מקום האדמו"רות תפסו בניו המשמשים שניהם כאדמו"רים (אחד בישראל והשני בארצות הברית), ואחד מחתניו בארצות הברית.

קשריו עם הרבי[עריכה]

מאז עלות הרבי לכס הנשיאות, שרר קשר ידידותי בינו ובין האדמו"ר מצאנז. בהתוועדות י"ב תמוז תשי"א מסר הרבי באמצעות שליח בקבוק משקה לאדמו"ר, באמרו: "אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך. יברכהו השי"ת שיעמיד תלמידים עם נר מצוה ותורה אור, והמאור שבתורה, ומסתמא יודע הוא שכל עניני ארץ הקודש הם ניסיון" .

בשנת תש"ל, בעת מלחמת הרבי בעד תיקון חוק מיהו יהודי, דיבר האדמו"ר כנגד המנסים לעכב את התיקון: "כולם יודעים שאני אינני חסיד ליובאוויטש, ואף אבי הקדוש לא היה חסיד ליובאוויטש, אבל אני מוכרח להתייחס למאורעות... קמו מומרים גדושי עזות וחוצפה, לא זו בלבד שאין הם מוכנים לקבל דברי תוכחה, אלא כשרק מהינים לומר להם דבר מה שלא מוצא חן בעיניהם, מיד מרימים הם קול צווחה וזעקה"[2].

גם בנושא שלימות הארץ עמד האדמו"ר בדעתו של הרבי, והתבטא כלפיו: "הרבי מליובאוויטש צודק בהחלט. הוא הרי שר התורה וצדיק אמת".

האדמו"ר עסק רבות בנושא הציפיה לביאת המשיח, ובאחת משיחותיו בעת סעודה שלישית אמר: "עם ישראל סבל כל כך בדור האחרון, ועתה מוכרח המשיח לבוא, כי כלו כל הקיצין. ואם זהו הרבי מליובאוויטש - נצא לקראתו, העיקר שיבוא כבר"...[3]

משפחתו ומתלמידיו[עריכה]

בניו

חתניו

  • רבי שלמה גולדמן מיוניון סיטי (בניו ג'רזי), מכהן כאדמו"ר מזוועהיל-צאנז.
  • רבי דב וייס, מכהן כרב בירושלים.
  • רבי אפרים פישל מוטצען, מכהן כרבה של קריית הבעל שם טוב בפתח תקווה.
  • רבי שאול יהודה פריזנט, מכהן כרב ביוניון סיטי.
  • רבי אליעזר דוד שפירא, מכהן כרב חסידי צאנז בעיר בני ברק וראש ישיבת תורה לשמה.

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים

  1. מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ב', עמ' 499
  2. קובץ "ישראל סבא" ס"ט עמוד תתע.
  3. שמן ששון מחבריך, חלק א', עמוד 197
הקודם:
-
אדמו"רי צאנז-קלויזנבורג
תש"ו-ט' תמוז תשנ"ד
הבא:
רבי צבי אלימלך הלברשטאם - נתניה
רבי שמואל דוד הלברשטאם - ניו יורק