הבדלים בין גרסאות בדף "רחובות"
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") |
מ (החלפת טקסט – "([^א-ת])הותיק" ב־"$1הוותיק") |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
מוסדות החינוך קמו צעד אחד צעד, בתחילה הוקם גן ילדים בשכונה מרוחקת ממקום מגוריהם של אנשי הקהילה, לאחר-מכן קם '[[תלמוד תורה|חדר]]' שנפתח בבניין [[בית הכנסת]] של אותם ימים. בשנים הבאות נבנה בית כנסת מפואר ולאחר מספר שנים נפתחה במבנה [[בית הכנסת]] החדש כיתה א' לבנים, כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת, ולאחר מספר שנים עבר ה[[חיידר]] למוסד בו שכן בי"ס שז"ר, והוא נקרא היום [[תלמוד תורה לוי יצחק רחובות|תלמוד תורה לוי יצחק]] על שם [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]]. | מוסדות החינוך קמו צעד אחד צעד, בתחילה הוקם גן ילדים בשכונה מרוחקת ממקום מגוריהם של אנשי הקהילה, לאחר-מכן קם '[[תלמוד תורה|חדר]]' שנפתח בבניין [[בית הכנסת]] של אותם ימים. בשנים הבאות נבנה בית כנסת מפואר ולאחר מספר שנים נפתחה במבנה [[בית הכנסת]] החדש כיתה א' לבנים, כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת, ולאחר מספר שנים עבר ה[[חיידר]] למוסד בו שכן בי"ס שז"ר, והוא נקרא היום [[תלמוד תורה לוי יצחק רחובות|תלמוד תורה לוי יצחק]] על שם [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]]. | ||
| − | בבמהלך השנים נפתחה גם כיתה א' לבנות, אולם כעבור חודשים ספורים הוחלט לשלוח את בנות הקהילה ברחובות ו[[ראשון לציון]] ללמוד ב[[נס ציונה]], כדי שבית הספר | + | בבמהלך השנים נפתחה גם כיתה א' לבנות, אולם כעבור חודשים ספורים הוחלט לשלוח את בנות הקהילה ברחובות ו[[ראשון לציון]] ללמוד ב[[נס ציונה]], כדי שבית הספר הוותיק של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] הפועל בעיר זו, לא יקרוס. |
בשנת [[תשע"א]] העבירה העירייה שטח לביה"ס בנות חב"ד בעיר, והוא החל לפעול לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]]{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61444 אחרי 25 שנים: בית ספר לבנות ברחובות] {{אינפו}}}}. | בשנת [[תשע"א]] העבירה העירייה שטח לביה"ס בנות חב"ד בעיר, והוא החל לפעול לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]]{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61444 אחרי 25 שנים: בית ספר לבנות ברחובות] {{אינפו}}}}. | ||
גרסה מ־09:20, 6 בספטמבר 2020
רחובות היא עיר במישור החוף הדרומי בארץ ישראל. הוקמה כמושבה בשנת תר"נ (1890) והוכרזה כעיר בשנת תש"י (1950). לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לתשע"ד יש ברחובות מעל 130,000 תושבים.
מקור שמה של העיר הוא בפסוק מהמקרא: "וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ"[1].
תוכן עניינים
ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר
בב' מנחם אב תרפ"ט הגיע אדמו"ר הריי"צ לביקור בארץ ישראל במהלכו ביקר בארבעת ערי הקודש, והשתטח על קברי האבות. ביקורו ארך כשבועיים, ובט"ז מנחם אב תרפ"ט עלה על רכבת בתחנת לוד יחד עם משלחת של רבני חב"ד, שהמשיכו ללוותו עד לתחנת הרכבת ברחובות, שם נפרד אדמו"ר הריי"צ מחסידיו והמשיך בנסיעתו על רכבת נוספת שנסעה למצרים, משם המשיך לביקורו הראשון בארצות הברית.
קהילת חב"ד בעיר
קהילת אנ"ש בעיר מונה כ-700 משפחות.
בשנת תש"ל החלה להתגבש קהילת חב"ד בעיר, ובשנת תשל"ג הצטרף לקהילה הרב שלמה גלעדי שהחל לשמש כמורה הוראה עבור המשפחות.
עם הגעת קבוצת שלוחי הרבי לארץ הקודש וקבלת ההוראה לתפוס עמדות מפתח רבניות, דחפו מספר עסקנים חב"דיים להתמנותו של הרב מנחם מענדל גלוכובסקי כרב הקהילה המתפתחת, ובשל העובדה שכבר היה בקהילה רב ששימש בפועל כמורה הוראה, הכריע הרבי שישאלו את פיו של המרא דאתרא שהורה לגשת לבחירות שנערכו בקיץ תשמ"א, בהם זכה ברוב הקולות הרב גלוכובסקי[2], המשמש עד היום כרב הקהילה וכסגן מזכיר בית דין רבני חב"ד
מוסדות חב"ד בעיר
מוסדות החינוך קמו צעד אחד צעד, בתחילה הוקם גן ילדים בשכונה מרוחקת ממקום מגוריהם של אנשי הקהילה, לאחר-מכן קם 'חדר' שנפתח בבניין בית הכנסת של אותם ימים. בשנים הבאות נבנה בית כנסת מפואר ולאחר מספר שנים נפתחה במבנה בית הכנסת החדש כיתה א' לבנים, כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת, ולאחר מספר שנים עבר החיידר למוסד בו שכן בי"ס שז"ר, והוא נקרא היום תלמוד תורה לוי יצחק על שם אביו של הרבי.
בבמהלך השנים נפתחה גם כיתה א' לבנות, אולם כעבור חודשים ספורים הוחלט לשלוח את בנות הקהילה ברחובות וראשון לציון ללמוד בנס ציונה, כדי שבית הספר הוותיק של רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש הפועל בעיר זו, לא יקרוס.
בשנת תשע"א העבירה העירייה שטח לביה"ס בנות חב"ד בעיר, והוא החל לפעול לקראת שנת הלימודים תשע"ב[3].
מנכ"ל המוסדות הינו הרב אלימלך שחר, סמנכ"ל המוסדות הינו הרב ארז קרלנשטיין.
בעיר פזורים מוסדות רבים:
- מעונות.
- גני ילדים לבנים ולבנות.
- גני עולל - חינוך מיוחד.
- תלמוד תורה "לוי יצחק" לבנים בהנהלת הרב אמיר הרץ.
- מאור מנחם - ישיבה קטנה המונה כ-70 תלמידים.
- בית תבשיל לחיות בכבוד.
- סוד הגן הנעלם.
- בית ספר לבנות[4].
- ארגון - "אגרות קודש - כותבים לרבי", בניהולו של הרב הרצל בורוכוב.
מוסדות חב"דיים נוספים בעיר
- בית דין רבני חב"ד.
- קרן המקוואות.
- כולל אור יעקב ואור זרוע - בראשות הרב מאיר אהרון, ובהנהלת משפחת מזרחי.
- ישיבת דעת רחובות - ישיבה לבעלי תשובה בראשות ובהנהלת הרב יצחק ערד.
- בית חב"ד - מנהל: הרב אברהם מרדכי קסטל. תחתיו עובד מנהל הפעילות והשליח לציבור העולים הרב מיכאל רייניץ. ותחתיו 5 בתי חב"ד נוספים ברחבי העיר
- משרדי המוקד הטלפוני נחייג ונשמע בניהולו של הרב יעקב לנצ'נר.
הערות שוליים
- ↑ חומש בראשית, פרק כו, פסוק כב.
- ↑ מתוך המשפחות שהשתתפו בבחירות.
- ↑ אחרי 25 שנים: בית ספר לבנות ברחובות
- ↑ נוסד בשנת תשע"ב.
