הבדלים בין גרסאות בדף "יחזקאל סופר"
תגית: ביטול |
|||
| (172 גרסאות ביניים של 70 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[ | + | [[קובץ:חצקל סופר.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב סופר (תשפ"ד)]] |
| − | + | [[קובץ:יחזקאל סופר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב סופר בכנס של [[ועדת החינוך החב"די]]]] | |
| + | ר' '''יהושע יחזקאל סופר''' (יליד שנת [[תש"ז]], 1947) הוא מרצה וסופר ב[[תורת חב"ד]] ומחשבת ישראל. כיהן כשליח ורב הקמפוס באוניברסיטת בן-גוריון ב[[באר שבע]] בין השנים [[ה'תשל"ו]] - [[ה'תשנ"ג]] (1976–1993). | ||
| − | == | + | ==תולדות חיים== |
| − | + | נולד ב[[י' באלול]] [[תש"ז]] לר' שבתאי וטובה סופר במחנה עקורים בגרמניה לאחר [[השואה]]. בבחרותו למד בישיבות פוניבז' ובריסק. בגיל 17, כשלמד בישיבת בריסק, התקרב לחב"ד על ידי הרב [[יוסף צבי סגל]] ראש [[כולל צמח צדק]] השתתף בשיעורי [[תניא]] של הרב [[אשר לעמיל כהן]] שנמסרו בסתר והתקרב ל[[חסידות חב"ד]]. בעקבות התקרבותו לחסידות חב"ד סולק הרב סופר מישיבת בריסק ועבר לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנים אלו הושפע רבות מהרב [[מאיר בליז'ינסקי]]. | |
| − | + | בשנת [[תשכ"ה]] נסע ל[[ישיבת תומכי תמימים 770]] לשנת ה'[[קבוצה]]'. | |
| − | + | נשא את שרה, בתו של הבעל מנגן החסידי הרב [[שניאור זלמן לוין]] מ[[כפר חב"ד]]. | |
| − | הרב סופר מוסר שיעורים רבים ב[[תורת החסידות]] ומשמש כמרצה ב[[מכללת בית רבקה]]. בכל שבוע מוציא הרב סופר דף ובו חידות על [[פרשת השבוע]], כמו כן, מוציא מדי פעם דיסקים שונים בהם הרצאות על נושאים ב[[יהדות]], [[אמונה]], חגים, מצוות, [[גאולה]] ועוד. | + | החל להרצות כבר בשנת [[תש"ל]] בתיכונים בארץ, עד שנתבקש ב[[תשל"ו]] על ידי פרופסור [[ירמיהו ברנובר]] שהיה חבר בסנט של ה[[אוניברסיטה]] בבאר שבע, לכהן כרב בקמפוס, תפקיד אותו נשא 16 שנה, כמו כן, עמד בראש מכון בר מצווה שנועד להכין ילדים לבר-המצווה. |
| + | |||
| + | בשנת [[תשמ"ב]] בעת שהרבי יצא במבצע ספר תורה הוצע לו על ידי נשי חב"ד לחבר ספר שיפרוס בפני הציבור הרחב את את מטרותיו של הרבי במבצעיו. הוא הכין ראשי פרקים שהתוו את שיטתו של הרבי החותר באופן עקבי להבאת הגאולה וביאת המשיח ובהם הגדיר את מושגי הגלות והגאולה על פי משנת חב"ד ואת מרכזיותו של הרבי - [[ראש בני ישראל]] שהוא ה[[משיח שבדור]], ה"מושה" את העם היהודי מ"ביצת גלותו", ומכשירו לקראת הגאולה. | ||
| + | ראשי הפרקים הוגשו באמצעות המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לעיונו של הרבי ותשובתו של הרבי{{הערה| ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 31.}} הייתה: {{ציטוטון|בכלל כדאי. פשוט – 1) שאין הזמן גרמא כלל שאעבור ואבקר החומר, וגם אין זה מעניני 2) שהענין בעל אחריות גדולה . . באם יחליטו מחנכים ומשפיעים באה"ק שיש . . בהנ"ל. בכלל – מובן שצ"ל 1) מודגש שזהו על אחריות הכותב שי' '''לחוד''', 2) מוגה הכל ע"י משפיעי [[דא"ח]] וכיוצא בזה, וכדבעי. להחזיר כל המצורף בזה}}. | ||
| + | במקביל הורה הרבי מיוזמתו באותו מענה שהרב סופר יוציא לאור ספר נוסף בעניינים אלו אך במתכונת שונה - קטעים מספרי רבותינו נשיאנו (ב'לשון הרב' המקורית - בהוספת מראי מקומות וכיו"ב בשולי הגליון). כמו כן הורה הרבי שהדבר צריך להיעשות {{ציטוטון|כפשוט על ידי וועד וכיוצא בזה}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ב מענה רמח.}}. | ||
| + | תשובה חיובית ומעודדת זו להוציא לאור ספר בנושאים אלו היוותה חידוש מדרבן עבור הרב סופר לשקוד על חיבור הספר במשך שנתיים כשהספר אף עבר ביקורת של מחנכים ומשפיעים. אלא שבשלב הסופי כשהכל כבר היה מוכן להוצאה לאור באה [[שיחת שבת בראשית תשמ"ה]] והרתיעה את העסקנים שיזמו את הוצאת הספר לאור והוא נגנז מחשש שיגרום עגמת נפש לרבי{{הערה|הקדמת הספר 'במאי קמפליגי'.}}. | ||
| + | |||
| + | בשנת [[תשנ"ג]] היה מהמרצים הבולטים ומנותני הטון של מסע הפרסום אודות נבואת הרבי שהנה זה משיח בא בכלל וש[[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]] בפרט. בתקופה זו פרסם מכתב חריף לר' [[יהושע מונדשיין]] שפקפק וזלזל בפרסומים ופעולות אלו{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47066 אגרת לידיד שהחמיץ]}}. | ||
| + | |||
| + | לאורך השנים מסר אלפי שיעורי עומק במחשבה וביהדות שהתפרסמו באיכותם הלוגית ובצורת הגשתם. רבות מהם הוקלטו והופצו בקלטות שזכו להצלחה מסחרית רבה. חלק נרחב משיעורים אלו עוסק בהגשת שיחותיו של הרבי על פרשיות התורה בדרכו של רש"י בשפה בהירה וקולחת תוך הדגשת נקודת העומק שלהם על פני פירושיהם של שאר מפרשי התורה. שיעורים אלו נערכו על ידו ונדפסו בשנת [[תשע"ה]] בסדרת הספרים 'מעייני רש"י'. | ||
| + | |||
| + | מוסר שיעורים רבים ב[[תורת החסידות]] ומשמש כמרצה ב[[מכללת בית רבקה]]. בכל שבוע מוציא הרב סופר דף ובו חידות על [[פרשת השבוע]], כמו כן, מוציא מדי פעם דיסקים שונים בהם הרצאות על נושאים ב[[יהדות]], [[אמונה]], חגים, מצוות, [[גאולה]] ועוד. | ||
| + | |||
| + | סגנון שיעוריו וכתיבתו מתאפיין בשימוש בחידודי לשון ומליצות המושכות את קהל המאזינים והקוראים. | ||
| + | |||
| + | ==ביקורת== | ||
| + | בעקבות [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] שינה הרב סופר את דעותיו בענייני משיח. הוא כתב את החוברת "יתבררו ויתלבנו" בה הוא טען כי התברר שהרבי אינו המשיח (עפ"ל) וכעבור שנים, בתשע"ב חיבר את הספר "במאי קמיפלגי" בה הוא מרחיב את שיטתו שמפקפקת ומערערת את ה[[דור השביעי]] ושייתכן שהרבי אינו [[נשיא דורנו]] (עפ"ל) ויש רח”ל צורך ברבי חדש וכי אנו דור שמיני וכו’. שיטה זו נחשבת חריגה מאוד וכלל חסידי חב"ד מתנערים ממנה, ואף הרבנים שנתנו את הסכמתם לספר פרסמו הבהרה שאינם מסכימים עם דיעה זו ואין לה מקום בחב"ד{{הערה|שם=אין מקום|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73200 הרבנים ירוסלבסקי וגופין: אין מקום כלל בליובאוויטש לדעות של "במאי קמיפלגי"!] {{אינפו}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73304 הרב הרשקוביץ במכתב התנגדות לספר 'במאי קמיפלגי' של הרב יחזקאל סופר] {{אינפו}}}}. בתגובה לכך הוציא הרב [[שלום בער וולפא]] בחודש מר-חשוון תשע"ג ספר תגובה לספרו של הרב סופר - "[[תומת ישרים תנחם]]"{{הערה|1=אם כי ראוי לציין כי הרב סופר חזר בו ובמהדורות הבאות של ספרו השמיט קטעים אלו.}}. | ||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
| − | *'''שורשים בהלכה''' - חוברת שנכתבה כתגובה לפסק הדין של הרב [[עובדיה יוסף]] בעניין שלימות הארץ. בחוברת מבואר סימן שכ"ט ב[[שולחן ערוך המחבר]] | + | *'''שורשים בהלכה''' - חוברת שנכתבה כתגובה לפסק הדין של הרב [[עובדיה יוסף]] בעניין שלימות הארץ. בחוברת מבואר סימן שכ"ט ב[[שולחן ערוך המחבר]] על פי [[שיחה|שיחות]] הרבי, החוברת עוסקת גם בנושאי [[שלום]], [[ביטחון]] ו[[שלימות הארץ]]. |
*'''כשרות המטבח''' - בנושא הסיבות השכליות ל[[כשרות]] ומטרתו של [[מבצע כשרות]]. | *'''כשרות המטבח''' - בנושא הסיבות השכליות ל[[כשרות]] ומטרתו של [[מבצע כשרות]]. | ||
| − | *'''אתה הראית לדעת כי במשיח אפשר כבר לגעת''' - | + | *'''אתה הראית לדעת כי במשיח אפשר כבר לגעת''' - מבאר את גדרו של [[הרבי]] כ[[מלך המשיח]]: [[חזקת משיח]] ו[[משיח ודאי]]. |
| − | *'''יתבררו ויתלבנו''' - שלילת האמונה ברבי כמלך המשיח והמשך ההנהגה - לאחר [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]]. | + | *'''יתבררו ויתלבנו''' - שלילת האמונה ברבי כמלך המשיח רח"ל והמשך ההנהגה - לאחר [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]]{{הערה|מספר חיבורים יצאו מיד לאחר ספרו כתגובה לדבריו, בהם פורכים את טענותיו. לדוגמא הקונטרס "[https://drive.google.com/file/d/0B6TJjB7pbdurVWhhSUpva1J3OHM/view?usp=sharing&resourcekey=0-o7hyry56jRuVb5YRERPfkg ספר סופר וסיפור]" של הרב [[שלום דובער וולפא]], "באמונה שלימה" של הרב [[משה אורנשטיין]] ועוד.}}. |
| − | *'''לדעת להאמין''' - בנושא [[אמונה]], מדע, [[בחירה חופשית]], [[השגחה פרטית]] ועוד, | + | *'''לדעת להאמין''' - בנושא [[אמונה]], מדע, [[בחירה חופשית]], [[השגחה פרטית]] ועוד, על פי [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]]. |
| − | *'''על חטא העיגול''' - דיון הלכתי בנושא [[לוחות הברית]] וריבועם. | + | *'''[[על חטא העיגול]]''' - דיון הלכתי בנושא [[לוחות הברית]] וריבועם. |
*'''אביעה חידות''' - בקיאותא עם בדיחותא ברש"י ובהבנת הנקרא, [[תשע"ב]]. | *'''אביעה חידות''' - בקיאותא עם בדיחותא ברש"י ובהבנת הנקרא, [[תשע"ב]]. | ||
| − | *'''במאי קמיפלגי''' - ספר המתיימר לשלול את אמונת החסידים ברבי כמלך המשיח{{הערה| | + | *'''במאי קמיפלגי''' - ספר המתיימר לשלול את אמונת החסידים ברבי כמלך המשיח ובביאת המשיח בדור השביעי ח"ו.{{הערה|כתגובה לספר זה כתב הרב [[שלום דובער וולפא]] את ספרו '[[תומת ישרים תנחם]]'.}} הספר ותכניו נדחו בחריפות ע"י רבנים ומשפיעים מכל קשת הדיעות החב"דית{{הערה|שם=אין מקום}}, [[תשע"ג]]. |
| + | *'''מעייני רש"י''' - סוגיות ומהלכים בפשוטו של מקרא לאור שיחותיו של הרבי, תשע"ה (2 חלקים). | ||
| + | *'''חזון למועד''' - פרקי הגות על מועדי השנה בניחוח חסידי, תשרי תשע"ז. | ||
| + | *'''על פרשת דרכים''' - פרשנות ותובנות למעמיקים ב[[ספר התניא]], כסלו [[תשע"ט]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
;בניו | ;בניו | ||
*ר' יוסף יצחק סופר. | *ר' יוסף יצחק סופר. | ||
| − | *ר' [[מנחם מענדל סופר]]. | + | *ר' [[מנחם מענדל מיכאל סופר]]. |
*ר' זאב סופר. | *ר' זאב סופר. | ||
*ר' שלום דוב בער סופר. | *ר' שלום דוב בער סופר. | ||
*ר' שמואל סופר. | *ר' שמואל סופר. | ||
| − | * | + | *ר' אברהם יונה סופר. |
| − | * | + | *ר' שבתאי סופר. |
| − | ; | + | ;בנותיו |
| − | *ר' [[משה אריה שטרן]]. | + | *ציפורה אשת הרה"ח ר' [[משה אריה שטרן]]. |
| + | *טויבא אשת הרה"ח יוסף יצחק סגל. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| − | *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47066 מכתב ל"ידיד שהחמיץ"] מכתב לר' [[יהושע מונדשיין]] ובו הסבר בנושא "פרסום משיח" | + | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47066 מכתב ל"ידיד שהחמיץ"] מכתב לר' [[יהושע מונדשיין]] ובו הסבר בנושא "פרסום משיח" {{אינפו}} |
*[http://shiurim.moreshet.co.il/web/rav.asp?ravID=69 מאגר שיעורים של הרב סופר] - אתר בית המדרש | *[http://shiurim.moreshet.co.il/web/rav.asp?ravID=69 מאגר שיעורים של הרב סופר] - אתר בית המדרש | ||
| + | *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Soffer%20-%20BM%20-%20Tishrei%205778.pdf מכתבי הרבי לרב סופר]''' בתוך תשורה מחגיגת הבר מצווה של נכדו | ||
| + | *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3144771 בדיוק ברגע הנכון]''' {{וידאו}}{{בית חבד}} הרב סופר מתראיים לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | [[קטגוריה:חסידים | + | {{מיון רגיל:סופר, יחזקאל}} |
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] |
| + | [[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]] | ||
| + | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']] | ||
| + | [[קטגוריה:משפחת לוין]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים בשכונת רמות]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]] | ||
| + | [[קטגוריה:מחברים תורניים]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:03, 30 במאי 2024
ר' יהושע יחזקאל סופר (יליד שנת תש"ז, 1947) הוא מרצה וסופר בתורת חב"ד ומחשבת ישראל. כיהן כשליח ורב הקמפוס באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע בין השנים ה'תשל"ו - ה'תשנ"ג (1976–1993).
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
נולד בי' באלול תש"ז לר' שבתאי וטובה סופר במחנה עקורים בגרמניה לאחר השואה. בבחרותו למד בישיבות פוניבז' ובריסק. בגיל 17, כשלמד בישיבת בריסק, התקרב לחב"ד על ידי הרב יוסף צבי סגל ראש כולל צמח צדק השתתף בשיעורי תניא של הרב אשר לעמיל כהן שנמסרו בסתר והתקרב לחסידות חב"ד. בעקבות התקרבותו לחסידות חב"ד סולק הרב סופר מישיבת בריסק ועבר לישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. בשנים אלו הושפע רבות מהרב מאיר בליז'ינסקי.
בשנת תשכ"ה נסע לישיבת תומכי תמימים 770 לשנת ה'קבוצה'.
נשא את שרה, בתו של הבעל מנגן החסידי הרב שניאור זלמן לוין מכפר חב"ד.
החל להרצות כבר בשנת תש"ל בתיכונים בארץ, עד שנתבקש בתשל"ו על ידי פרופסור ירמיהו ברנובר שהיה חבר בסנט של האוניברסיטה בבאר שבע, לכהן כרב בקמפוס, תפקיד אותו נשא 16 שנה, כמו כן, עמד בראש מכון בר מצווה שנועד להכין ילדים לבר-המצווה.
בשנת תשמ"ב בעת שהרבי יצא במבצע ספר תורה הוצע לו על ידי נשי חב"ד לחבר ספר שיפרוס בפני הציבור הרחב את את מטרותיו של הרבי במבצעיו. הוא הכין ראשי פרקים שהתוו את שיטתו של הרבי החותר באופן עקבי להבאת הגאולה וביאת המשיח ובהם הגדיר את מושגי הגלות והגאולה על פי משנת חב"ד ואת מרכזיותו של הרבי - ראש בני ישראל שהוא המשיח שבדור, ה"מושה" את העם היהודי מ"ביצת גלותו", ומכשירו לקראת הגאולה. ראשי הפרקים הוגשו באמצעות המזכיר הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב לעיונו של הרבי ותשובתו של הרבי[1] הייתה: "בכלל כדאי. פשוט – 1) שאין הזמן גרמא כלל שאעבור ואבקר החומר, וגם אין זה מעניני 2) שהענין בעל אחריות גדולה . . באם יחליטו מחנכים ומשפיעים באה"ק שיש . . בהנ"ל. בכלל – מובן שצ"ל 1) מודגש שזהו על אחריות הכותב שי' לחוד, 2) מוגה הכל ע"י משפיעי דא"ח וכיוצא בזה, וכדבעי. להחזיר כל המצורף בזה". במקביל הורה הרבי מיוזמתו באותו מענה שהרב סופר יוציא לאור ספר נוסף בעניינים אלו אך במתכונת שונה - קטעים מספרי רבותינו נשיאנו (ב'לשון הרב' המקורית - בהוספת מראי מקומות וכיו"ב בשולי הגליון). כמו כן הורה הרבי שהדבר צריך להיעשות "כפשוט על ידי וועד וכיוצא בזה"[2]. תשובה חיובית ומעודדת זו להוציא לאור ספר בנושאים אלו היוותה חידוש מדרבן עבור הרב סופר לשקוד על חיבור הספר במשך שנתיים כשהספר אף עבר ביקורת של מחנכים ומשפיעים. אלא שבשלב הסופי כשהכל כבר היה מוכן להוצאה לאור באה שיחת שבת בראשית תשמ"ה והרתיעה את העסקנים שיזמו את הוצאת הספר לאור והוא נגנז מחשש שיגרום עגמת נפש לרבי[3].
בשנת תשנ"ג היה מהמרצים הבולטים ומנותני הטון של מסע הפרסום אודות נבואת הרבי שהנה זה משיח בא בכלל ושהרבי הוא מלך המשיח בפרט. בתקופה זו פרסם מכתב חריף לר' יהושע מונדשיין שפקפק וזלזל בפרסומים ופעולות אלו[4].
לאורך השנים מסר אלפי שיעורי עומק במחשבה וביהדות שהתפרסמו באיכותם הלוגית ובצורת הגשתם. רבות מהם הוקלטו והופצו בקלטות שזכו להצלחה מסחרית רבה. חלק נרחב משיעורים אלו עוסק בהגשת שיחותיו של הרבי על פרשיות התורה בדרכו של רש"י בשפה בהירה וקולחת תוך הדגשת נקודת העומק שלהם על פני פירושיהם של שאר מפרשי התורה. שיעורים אלו נערכו על ידו ונדפסו בשנת תשע"ה בסדרת הספרים 'מעייני רש"י'.
מוסר שיעורים רבים בתורת החסידות ומשמש כמרצה במכללת בית רבקה. בכל שבוע מוציא הרב סופר דף ובו חידות על פרשת השבוע, כמו כן, מוציא מדי פעם דיסקים שונים בהם הרצאות על נושאים ביהדות, אמונה, חגים, מצוות, גאולה ועוד.
סגנון שיעוריו וכתיבתו מתאפיין בשימוש בחידודי לשון ומליצות המושכות את קהל המאזינים והקוראים.
ביקורת[עריכה]
בעקבות ג' בתמוז תשנ"ד שינה הרב סופר את דעותיו בענייני משיח. הוא כתב את החוברת "יתבררו ויתלבנו" בה הוא טען כי התברר שהרבי אינו המשיח (עפ"ל) וכעבור שנים, בתשע"ב חיבר את הספר "במאי קמיפלגי" בה הוא מרחיב את שיטתו שמפקפקת ומערערת את הדור השביעי ושייתכן שהרבי אינו נשיא דורנו (עפ"ל) ויש רח”ל צורך ברבי חדש וכי אנו דור שמיני וכו’. שיטה זו נחשבת חריגה מאוד וכלל חסידי חב"ד מתנערים ממנה, ואף הרבנים שנתנו את הסכמתם לספר פרסמו הבהרה שאינם מסכימים עם דיעה זו ואין לה מקום בחב"ד[5]. בתגובה לכך הוציא הרב שלום בער וולפא בחודש מר-חשוון תשע"ג ספר תגובה לספרו של הרב סופר - "תומת ישרים תנחם"[6].
חיבוריו[עריכה]
- שורשים בהלכה - חוברת שנכתבה כתגובה לפסק הדין של הרב עובדיה יוסף בעניין שלימות הארץ. בחוברת מבואר סימן שכ"ט בשולחן ערוך המחבר על פי שיחות הרבי, החוברת עוסקת גם בנושאי שלום, ביטחון ושלימות הארץ.
- כשרות המטבח - בנושא הסיבות השכליות לכשרות ומטרתו של מבצע כשרות.
- אתה הראית לדעת כי במשיח אפשר כבר לגעת - מבאר את גדרו של הרבי כמלך המשיח: חזקת משיח ומשיח ודאי.
- יתבררו ויתלבנו - שלילת האמונה ברבי כמלך המשיח רח"ל והמשך ההנהגה - לאחר ג' בתמוז תשנ"ד[7].
- לדעת להאמין - בנושא אמונה, מדע, בחירה חופשית, השגחה פרטית ועוד, על פי שיחותיו של הרבי.
- על חטא העיגול - דיון הלכתי בנושא לוחות הברית וריבועם.
- אביעה חידות - בקיאותא עם בדיחותא ברש"י ובהבנת הנקרא, תשע"ב.
- במאי קמיפלגי - ספר המתיימר לשלול את אמונת החסידים ברבי כמלך המשיח ובביאת המשיח בדור השביעי ח"ו.[8] הספר ותכניו נדחו בחריפות ע"י רבנים ומשפיעים מכל קשת הדיעות החב"דית[5], תשע"ג.
- מעייני רש"י - סוגיות ומהלכים בפשוטו של מקרא לאור שיחותיו של הרבי, תשע"ה (2 חלקים).
- חזון למועד - פרקי הגות על מועדי השנה בניחוח חסידי, תשרי תשע"ז.
- על פרשת דרכים - פרשנות ותובנות למעמיקים בספר התניא, כסלו תשע"ט.
משפחתו[עריכה]
- בניו
- ר' יוסף יצחק סופר.
- ר' מנחם מענדל מיכאל סופר.
- ר' זאב סופר.
- ר' שלום דוב בער סופר.
- ר' שמואל סופר.
- ר' אברהם יונה סופר.
- ר' שבתאי סופר.
- בנותיו
- ציפורה אשת הרה"ח ר' משה אריה שטרן.
- טויבא אשת הרה"ח יוסף יצחק סגל.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- מכתב ל"ידיד שהחמיץ" מכתב לר' יהושע מונדשיין ובו הסבר בנושא "פרסום משיח"
- מאגר שיעורים של הרב סופר - אתר בית המדרש
- מכתבי הרבי לרב סופר בתוך תשורה מחגיגת הבר מצווה של נכדו
- בדיוק ברגע הנכון
הרב סופר מתראיים לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית jem
הערות שוליים
- ↑ ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 31.
- ↑ ליקוט מענות קודש תשמ"ב מענה רמח.
- ↑ הקדמת הספר 'במאי קמפליגי'.
- ↑ אגרת לידיד שהחמיץ
- ↑ 5.0 5.1 הרבנים ירוסלבסקי וגופין: אין מקום כלל בליובאוויטש לדעות של "במאי קמיפלגי"! הרב הרשקוביץ במכתב התנגדות לספר 'במאי קמיפלגי' של הרב יחזקאל סופר
- ↑ אם כי ראוי לציין כי הרב סופר חזר בו ובמהדורות הבאות של ספרו השמיט קטעים אלו.
- ↑ מספר חיבורים יצאו מיד לאחר ספרו כתגובה לדבריו, בהם פורכים את טענותיו. לדוגמא הקונטרס "ספר סופר וסיפור" של הרב שלום דובער וולפא, "באמונה שלימה" של הרב משה אורנשטיין ועוד.
- ↑ כתגובה לספר זה כתב הרב שלום דובער וולפא את ספרו 'תומת ישרים תנחם'.
