הבדלים בין גרסאות בדף "משה בייטש"
(תיקנתי החלפת אותיות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
||
| (19 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | הרב '''משה בייטש''' ([[כ' מנחם אב]] [[תרע"ז]]-[[ט"ו תשרי]] [[תשנ"ט]]) היה [[שוחט]] חסיד חב"ד, בוגר ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[פולין]], שנמנה על ראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]]. | + | {{אין תמונה}} |
| + | הרב '''משה בייטש''' ([[כ' מנחם אב]] [[תרע"ז]] - [[ט"ו תשרי]] [[תשנ"ט]]) היה [[שוחט]] חסיד חב"ד, בוגר ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[פולין]], שנמנה על ראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| − | נולד ב[[כ' מנחם אב]] [[תרע"ז]] בעיר [[קרמנצ'וג]] לאביו הרב אהרן יואל בייטש | + | נולד ב[[כ' מנחם אב]] [[תרע"ז]] בעיר [[קרמנצ'וג]] לאביו הרב אהרן יואל בייטש ולאמו מרת סימה שנמנו על חסידי ראדזין. אביו ודודיו עבדו בבית החרושת של חסיד חב"ד הרב [[צבי הירש גוראריה]]. |
הוריו שהגיעו לקרמנצ'וג בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] וברחו מה[[עיירה]] בה התגוררו ב[[פולין]] על מנת להתרחק מקו החזית, חזרו בשנת [[תר"פ]] ל[[עיירה]] סעווריש בה התגוררו קודם המלחמה, והכניסוהו ללמוד אצל המלמד המקומי. כשהגיע לגיל ישיבה, נשלח ללמוד בישיבה בעיר חלם שהייתה בירת המחוז. | הוריו שהגיעו לקרמנצ'וג בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] וברחו מה[[עיירה]] בה התגוררו ב[[פולין]] על מנת להתרחק מקו החזית, חזרו בשנת [[תר"פ]] ל[[עיירה]] סעווריש בה התגוררו קודם המלחמה, והכניסוהו ללמוד אצל המלמד המקומי. כשהגיע לגיל ישיבה, נשלח ללמוד בישיבה בעיר חלם שהייתה בירת המחוז. | ||
| − | בשנת [[תרצ"א]] התייתם מאביו, ודודו החליט לשלוח אותו לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] אך לאחר שהתברר שהישיבה מיועדת לבחורים מבוגרים יותר, הרעיון ירד מהפרק והוא נשלח ללמוד בישיבה ב[[ | + | בשנת [[תרצ"א]] התייתם מאביו, ודודו החליט לשלוח אותו לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] אך לאחר שהתברר שהישיבה מיועדת לבחורים מבוגרים יותר, הרעיון ירד מהפרק והוא נשלח ללמוד בישיבה ב[[ורשה]] בראשה עמד הרב שפיגלגאס. |
משלא הסתדר בישיבה החדשה, ביקש מדודו לנסות שוב להכניס אותו לישיבת תומכי תמימים, ולאחר שהרב [[שניאור זלמן גוראריה]] בחן אותו, התקבל לישיבה ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ורשה]]. | משלא הסתדר בישיבה החדשה, ביקש מדודו לנסות שוב להכניס אותו לישיבת תומכי תמימים, ולאחר שהרב [[שניאור זלמן גוראריה]] בחן אותו, התקבל לישיבה ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ורשה]]. | ||
| שורה 18: | שורה 19: | ||
בצורה פלאית, למרות שנמצא בלשכת הגיוס כשיר לעבודות הצבא, כאשר הגיע למקום הריכוז של כל המגוייסים בתאריך שנקבע לו, שלחוהו האחראים מהמקום בטענה שאין להם זמן בשבילו. | בצורה פלאית, למרות שנמצא בלשכת הגיוס כשיר לעבודות הצבא, כאשר הגיע למקום הריכוז של כל המגוייסים בתאריך שנקבע לו, שלחוהו האחראים מהמקום בטענה שאין להם זמן בשבילו. | ||
| − | כשפרצה [[מלחמת העולם | + | כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]] החל להטלטל בדרכים על מנת להתאחד עם משפחתו, ובהמשך הבריח את הגבול לצד הרוסי כהוראת אדמו"ר הריי"צ. בשנת [[ת"ש]] נאסר על ידי הרוסים ונשלח למחנה ריכוז ב[[סיביר]], שם עסק בכריית פחמים. |
לאחר כשנה של עבודה מפרכת, בסוף הקיץ של שנת [[תש"א]] שוחרר ממחנה הריכוז, ובחר לנדוד למחוז סברדלובסק שם מצא עבודה בבית חרושת ממנו התקיים עד סיום המלחמה. | לאחר כשנה של עבודה מפרכת, בסוף הקיץ של שנת [[תש"א]] שוחרר ממחנה הריכוז, ובחר לנדוד למחוז סברדלובסק שם מצא עבודה בבית חרושת ממנו התקיים עד סיום המלחמה. | ||
| − | במסגרת ההסכם בין [[רוסיה]] ל[[פולין]] בסיום המלחמה, התאפשר לו לחזור כנתין פולני לאדמתה, והוא עשה את דרכו ללודז' שם התאסף קיבוץ גדול של יהודים. בזמן שהותו בלודז', [[נישואין|נשא]] את רעייתו רחל, בת החסיד ר' שלמה זלמן צבי. | + | במסגרת ההסכם בין [[רוסיה]] ל[[פולין]] בסיום המלחמה, התאפשר לו לחזור כנתין פולני לאדמתה, והוא עשה את דרכו ללודז' שם התאסף קיבוץ גדול של יהודים. בזמן שהותו בלודז', [[נישואין|נשא]] את רעייתו רחל, בת החסיד ר' שלמה זלמן צבי כץ. |
בהמשך, הצטרף לחבורה מאנ"ש שנסעה למחנה הפליטים [[פוקינג]] שב[[גרמניה]], כשיחד איתו סחב גם את בני משפחת ליפש שהיו קרובי משפחתו, ובעקבותיו התקרבו ונעשו לחסידי חב"ד. | בהמשך, הצטרף לחבורה מאנ"ש שנסעה למחנה הפליטים [[פוקינג]] שב[[גרמניה]], כשיחד איתו סחב גם את בני משפחת ליפש שהיו קרובי משפחתו, ובעקבותיו התקרבו ונעשו לחסידי חב"ד. | ||
| שורה 28: | שורה 29: | ||
בהיותו במחנה הפליטים, קיבל הוראה מאדמו"ר הריי"צ ללמוד את מלאכת השחיטה. בהמשך, קיבל את אישורו של אדמו"ר הריי"צ לעלות לארץ הקודש, והתיישב ב[[כפר חב"ד]] שם התפרנס משחיטה. | בהיותו במחנה הפליטים, קיבל הוראה מאדמו"ר הריי"צ ללמוד את מלאכת השחיטה. בהמשך, קיבל את אישורו של אדמו"ר הריי"צ לעלות לארץ הקודש, והתיישב ב[[כפר חב"ד]] שם התפרנס משחיטה. | ||
| − | בשנת [[תשט"ז]] היה מצבו הכספי דחוק, אך מרוב ביישנותו לא העיז להתדפק על דלתות נדיבים, והרבי בעצמו באתערותא דלעילא התעניין במצבו אצל עסקני אנ"ש וביקש מהם לסייע לו במידת האפשר{{ | + | בשנת [[תשט"ז]] היה מצבו הכספי דחוק, אך מרוב ביישנותו לא העיז להתדפק על דלתות נדיבים, והרבי בעצמו באתערותא דלעילא התעניין במצבו אצל עסקני אנ"ש וביקש מהם לסייע לו במידת האפשר{{הערה|מכתב מתאריך ט"ז כסלו [[תשט"ז]] אל הנהלת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.}}. |
במשך שנות מגוריו בארץ, פעל להפצת יהדות לצד עיסוקו בשחיטה, ופעמים רבות היה מנצל את נסיעותיו כדי להעניק שיעורי יהדות לתושבי הערים בהם היה מבקר. | במשך שנות מגוריו בארץ, פעל להפצת יהדות לצד עיסוקו בשחיטה, ופעמים רבות היה מנצל את נסיעותיו כדי להעניק שיעורי יהדות לתושבי הערים בהם היה מבקר. | ||
| + | |||
| + | כיהן כ[[בעל תפילה]] וכ[[בעל מנגן]] ב[[בית הכנסת 'המרכזי' כפר חב"ד|בית הכנסת 'המרכזי']] בכפר, ואף הביא מ[[פולין]] כמה ניגונים, מבינם התפרסם [[ניגון בימי מרדכי ואסתר|הניגון בימי מרדכי ואסתר]]. | ||
נפטר ביום ראשון של חג הסוכות, [[ט"ו תשרי]] [[תשנ"ט]]. | נפטר ביום ראשון של חג הסוכות, [[ט"ו תשרי]] [[תשנ"ט]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| + | *אחיו, ר' [[יצחק יעקב בייטש]] - צפת | ||
*בנו, ר' אהרן יואל בייטש - ניו יורק | *בנו, ר' אהרן יואל בייטש - ניו יורק | ||
| − | *בנו, ר' יוסף יצחק בייטש - כפר חב"ד | + | *בנו, ר' [[יוסף יצחק בייטש]] - כפר חב"ד |
| − | *בנו, ר' מרדכי בייטש - ירושלים | + | *בנו, ר' [[מרדכי בייטש]] - ירושלים |
*בנו, ר' לוי בייטש - כפר חב"ד | *בנו, ר' לוי בייטש - כפר חב"ד | ||
*בנו, ר' יעקב דב בייטש - ניו יורק | *בנו, ר' יעקב דב בייטש - ניו יורק | ||
*בנו, ר' שאול בייטש - כפר חב"ד | *בנו, ר' שאול בייטש - כפר חב"ד | ||
| + | *חתנו, ר' שמואל ריבקין - כפר חב"ד | ||
| + | *חתנו, ר' צבי פישר - בני ברק | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 48: | שורה 54: | ||
{{מיון רגיל:בייטש, משה}} | {{מיון רגיל:בייטש, משה}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
| − | [[קטגוריה:חסידים | + | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] |
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:משפחת בייטש]] |
| + | [[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ורשה]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ורשה]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ז]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ט]] | ||
| + | [[קטגוריה:בעלי תפילה]] | ||
| + | [[קטגוריה:שוחטים]] | ||
גרסה מ־03:30, 22 במאי 2024
הרב משה בייטש (כ' מנחם אב תרע"ז - ט"ו תשרי תשנ"ט) היה שוחט חסיד חב"ד, בוגר ישיבות תומכי תמימים בפולין, שנמנה על ראשוני המתיישבים בכפר חב"ד.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד בכ' מנחם אב תרע"ז בעיר קרמנצ'וג לאביו הרב אהרן יואל בייטש ולאמו מרת סימה שנמנו על חסידי ראדזין. אביו ודודיו עבדו בבית החרושת של חסיד חב"ד הרב צבי הירש גוראריה.
הוריו שהגיעו לקרמנצ'וג בזמן מלחמת העולם הראשונה וברחו מהעיירה בה התגוררו בפולין על מנת להתרחק מקו החזית, חזרו בשנת תר"פ לעיירה סעווריש בה התגוררו קודם המלחמה, והכניסוהו ללמוד אצל המלמד המקומי. כשהגיע לגיל ישיבה, נשלח ללמוד בישיבה בעיר חלם שהייתה בירת המחוז.
בשנת תרצ"א התייתם מאביו, ודודו החליט לשלוח אותו לישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש אך לאחר שהתברר שהישיבה מיועדת לבחורים מבוגרים יותר, הרעיון ירד מהפרק והוא נשלח ללמוד בישיבה בורשה בראשה עמד הרב שפיגלגאס.
משלא הסתדר בישיבה החדשה, ביקש מדודו לנסות שוב להכניס אותו לישיבת תומכי תמימים, ולאחר שהרב שניאור זלמן גוראריה בחן אותו, התקבל לישיבה ונכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים ורשה.
בחודש תמוז תרצ"ג פגש לראשונה באדמו"ר הריי"צ שהגיע לבקר ולהתוועד עם חסידי חב"ד ותלמידי הישיבה ששהו בעיר.
בשנת תרצ"ו עברה הישיבה בהוראתו של אדמו"ר הריי"צ לאוטבוצק, והוא עבר ללמוד בה יחד עם שאר תלמידי הישיבה, ובתקופת לימודיו באוטבוצק עסק בלימודי הסמיכה לרבנות.
בשנת תרח"צ הגיע לגיל גיוס, והרופא היהודי שסייע לתלמידי הישיבה להשיג פטור מהצבא אמר שלדעתו הדרך היחידה בה יוכל לקבל פטור היא אם יוריד ממשקלו בצורה דרסטית, דבר שהיה עלול לסכן את בריאותו בצורה קיצונית. אדמו"ר הריי"צ לא נכח באותה שעה באזור היות שנסע לעיירת מרפא, ואת התלבטותו בענין הצבא שלח לאדמו"ר הריי"צ יחד עם הדו"ח הכללי של הישיבה. כמענה על כך ביקש אדמו"ר הריי"צ להורות לו להתרחק מהסיגופים והתעניות, ובירך אותו שה' יעזור לו להינצל מהצבא.
בצורה פלאית, למרות שנמצא בלשכת הגיוס כשיר לעבודות הצבא, כאשר הגיע למקום הריכוז של כל המגוייסים בתאריך שנקבע לו, שלחוהו האחראים מהמקום בטענה שאין להם זמן בשבילו.
כשפרצה מלחמת העולם השנייה החל להטלטל בדרכים על מנת להתאחד עם משפחתו, ובהמשך הבריח את הגבול לצד הרוסי כהוראת אדמו"ר הריי"צ. בשנת ת"ש נאסר על ידי הרוסים ונשלח למחנה ריכוז בסיביר, שם עסק בכריית פחמים.
לאחר כשנה של עבודה מפרכת, בסוף הקיץ של שנת תש"א שוחרר ממחנה הריכוז, ובחר לנדוד למחוז סברדלובסק שם מצא עבודה בבית חרושת ממנו התקיים עד סיום המלחמה.
במסגרת ההסכם בין רוסיה לפולין בסיום המלחמה, התאפשר לו לחזור כנתין פולני לאדמתה, והוא עשה את דרכו ללודז' שם התאסף קיבוץ גדול של יהודים. בזמן שהותו בלודז', נשא את רעייתו רחל, בת החסיד ר' שלמה זלמן צבי כץ.
בהמשך, הצטרף לחבורה מאנ"ש שנסעה למחנה הפליטים פוקינג שבגרמניה, כשיחד איתו סחב גם את בני משפחת ליפש שהיו קרובי משפחתו, ובעקבותיו התקרבו ונעשו לחסידי חב"ד.
בהיותו במחנה הפליטים, קיבל הוראה מאדמו"ר הריי"צ ללמוד את מלאכת השחיטה. בהמשך, קיבל את אישורו של אדמו"ר הריי"צ לעלות לארץ הקודש, והתיישב בכפר חב"ד שם התפרנס משחיטה.
בשנת תשט"ז היה מצבו הכספי דחוק, אך מרוב ביישנותו לא העיז להתדפק על דלתות נדיבים, והרבי בעצמו באתערותא דלעילא התעניין במצבו אצל עסקני אנ"ש וביקש מהם לסייע לו במידת האפשר[1].
במשך שנות מגוריו בארץ, פעל להפצת יהדות לצד עיסוקו בשחיטה, ופעמים רבות היה מנצל את נסיעותיו כדי להעניק שיעורי יהדות לתושבי הערים בהם היה מבקר.
כיהן כבעל תפילה וכבעל מנגן בבית הכנסת 'המרכזי' בכפר, ואף הביא מפולין כמה ניגונים, מבינם התפרסם הניגון בימי מרדכי ואסתר.
נפטר ביום ראשון של חג הסוכות, ט"ו תשרי תשנ"ט.
משפחתו
- אחיו, ר' יצחק יעקב בייטש - צפת
- בנו, ר' אהרן יואל בייטש - ניו יורק
- בנו, ר' יוסף יצחק בייטש - כפר חב"ד
- בנו, ר' מרדכי בייטש - ירושלים
- בנו, ר' לוי בייטש - כפר חב"ד
- בנו, ר' יעקב דב בייטש - ניו יורק
- בנו, ר' שאול בייטש - כפר חב"ד
- חתנו, ר' שמואל ריבקין - כפר חב"ד
- חתנו, ר' צבי פישר - בני ברק
לקריאה נוספת
- שבועון כפר חב"ד גליון 828
