|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | '''אֵבוֹלוּצְיָה בִּיּוֹלוֹגִית''' היא תהליך ה[[שינוי (תהליך)|שינוי]] ה[[גנטיקה|גנטי]] ב[[אוכלוסייה (אקולוגיה)|אוכלוסייה]] של [[אורגניזם|אורגניזמים]] לאורך דורות. התהליך כולל הן שינויים בתדירות ההופעה של [[אלל]]ים באוכלוסייה (כגון אלה שקובעים את [[סוג דם|סוג הדם]]) והן שינויים מצטברים העשויים להביא ליצירת [[מין (טקסונומיה)|מינים חדשים]], כגון ל[[היווצרות המינים|התפתחות מצורות החיים החד-תאיות הקדומות למגוון היצורים החיים כיום]] – חד-תאיים מורכבים, ה[[צומח]], [[פטריות]] ו[[בעלי חיים]], בכללם ה[[אדם]].{{הערה|שם=LTR-Evolutionary Biology|1=Douglas J. Futuyma in ''Evolutionary Biology'', Sinauer Associates 1998 p.4}} האבולוציה הביולוגית היא תהליך שמתרחש באוכלוסיות ולא בפרטים בודדים. | + | '''תאוריית ההתפתחות''', או בשמה האחר ה'''אבולוציה''', היא תיאוריה שגויה, הטוענת שכל בעלי בעלי החיים התפתחו באופן הדרגתי מחומר דומם. תאוריה זו מופרכת מעיקרה ומנוגדת למציאות הפשוטה, היות ושום דבר שבעולם אינו יכול להווצר מעצמו, על אחת כמה וכמה עולם כזה מורכב, שבכל אחד מברואיו ישנה חכמה אין סופית, שרק כדי לחקרה ולהבינה יש צורך בשנים רבות של עמל. |
| | | | |
| − | '''תוֹרַת הָאֵבוֹלוּצְיָה''' היא [[תאוריה]] [[מדע]]ית הולכת ומתפתחת המסכמת את הבנתם של חוקרי ה[[ביולוגיה]] בתהליכי האבולוציה הביולוגית. תורת האבולוציה מקובלת כיום על ידי רובם המכריע של הביולוגים,{{הערה|לפי הצהרה משותפת על ידי האקדמיה הלאומית למדעים של 67 מדינות (כולל [[החברה המלכותית]], [[האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית)|האקדמיה הלאומית למדעים האמריקאית]] ו[[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]]), מאז הופעת החיים על פני כדור הארץ החיים קיבלו צורות רבות, שכולן ממשיכות להתפתח, ומכנה משותף במבנה הקוד הגנטי של כל האוגניזמים הקיימים, כולל בני האדם, מצביעים בבירור על מוצאם הקדמון המשותף.}} והיא כוללת בבסיסה ידע בדבר [[תורשה|מנגנוני הורשה]] ו[[גנטיקה]], את תורתו של [[צ'ארלס דרווין]] על אודות אבולוציה דרך [[ברירה טבעית]] וכן התפתחויות מאוחרות יותר, כגון [[הסינתזה האבולוציונית המודרנית|הסינתזה המודרנית]]. | + | התאוריה אינה נכונה משום שהתורה מתארת כיצד ברא ה' את בעלי החיים השונים בצלמם ובדמותם. |
| | | | |
| − | לתורת האבולוציה השלכות מדעיות ו[[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] נרחבות. מתוך זיהוי והבנת המשותף לכל עולם האורגניזמים – מ[[נגיף|נגיפים]] ו[[חיידקים]] עד [[צמחים]], [[פטריות]] ו[[בעלי חיים]] – היא מאפשרת להכיל את תחומי הביולוגיה השונים בגוף ידע אחד ולנצל ידיעות שנרכשו בחקר אורגניזם אחד לצורך העמקת המחקר וההבנה הביולוגית של אורגניזמים רבים אחרים. תורת האבולוציה מסבירה את היווצרות [[מגוון ביולוגי|מגוון היצורים החיים]] ואת השוני הרב הקיים בתכונותיהם ה[[מורפולוגיה (ביולוגיה)|מורפולוגיות]], ה[[פיזיולוגיה|פיזיולוגיות]] וה[[התנהגות]]יות. כמו כן, היא מלמדת על [[מערכת מורכבת|מורכבותם]] של היצורים החיים ועל היווצרותם של [[מין (טקסונומיה)|מינים טקסונומיים]] חדשים ומאפשרת להבין את המבנה של [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]]. הבנת עיקרי התהליך האבולוציוני תרמה למחקר ה[[ביולוגיה|ביולוגי]], ה[[רפואה|רפואי]] וה[[חקלאות|חקלאי]], והביאה לפיתוחן של שיטות ייצור והפקה של מוצרים וחומרים מהטבע, ל[[שימור טבע]] ולניהול מושכל של משאבי טבע ו[[איכות הסביבה|סביבה]].
| + | [[הרבי]] הסביר בהזדמנויות רבות, בעיקר ב[[אגרות קודש|מכתבים]], מדוע שיטה זו אינה תקפה, גם לא לפי ההנחות המקובלות בעולם המדע. |
| | | | |
| − | לתורת האבולוציה הביולוגית השלכות חשובות גם על התפיסה האנושית של תהליכים: היא העניקה השראה לחוקרים בתחומים כמו [[תכנות מחשבים]] ותהליכי אופטימיזציה (כגון [[אלגוריתם גנטי]]), וכן תרמה להתפתחות רעיונות [[סוציולוגיה|חברתיים]] ו[[אנתרופולוגיה|אנתרופולוגיים]] (כגון [[אבולוציה חברתית ותרבותית]]), [[אתיקה|אתיים]] ו[[פילוסופיה|פילוסופיים]]. השפעות אלה על תחומים שאינם ממדעי הטבע עוררו גם התנגדות חזקה מימי דרווין ועד היום – בעיקר במישור החברתי, במישור המוסרי ובמישור ה[[תאולוגיה|תאולוגי]] (ראו: [[התנגדות לתורת האבולוציה]]). האבולוציה מציגה מצבי ביניים רבים בטבע.
| + | ==יסודות התאוריה== |
| | + | {{להשלים|סיבה=לשפר סגנון, חסר תיאור של תאוריית למארק (מופיע במכתבי הרבי), חסרים המניעים לתאוריה}} |
| | + | לאחר שהחוקר לינאוס יסד את תורת המיון, האופן בו מחולקים היצורים החיים בכדור הארץ לקטגוריות של מינים, סוגים וכו' {{הערה|ראוי לציין, שחלוקתו פעמים רבות אינה תואמת את ההגדרות התורניות.}}, יצא החוקר צ'רלס דרווין עם תאוריה הטוענת כי המינים התפתחו זה מזה, כשהבסיס לשיטתו היא "הברירה הטבעית". |
| | | | |
| − | ==מקור השם==
| + | תאוריה זו התפתחה אצלו לאחר שהוא הסתובב באיי הארכיפלג, והוא ראה שם סוגים רבים של פרושים (שם של עוף), אך כל אחד מהם היה עם סוג שונה של מקור שהתאים לאכילת [[מזון]] שונה – חרקים, קקטוסים וזרעים. על יסוד זה הוא קבע, כי בכל משפחה המקור עבר הסתגלות לסוג ה[[מזון]] שלו, ואם כן, הרי שבכל מין, השורד הוא זה שמתאים למקום ולמצב שבו הוא נמצא, ולכן המינים שהתקיימו בעולם הם אלו שעברו השתנות בכל דור בהתאם למצב באופן הטוב ביותר, כאשר שאר המינים נכחדו. |
| − | '''אבולוציה''' (מ[[לטינית]]: '''Evolvere''') ב[[רומא העתיקה]] שימשה המילה לתיאור פעולה של פרישת קלף מגולל. ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]] היא קיבלה משמעות של מעבר זמן, ולאחר מכן הורחבה המשמעות למושגים הקשורים בהתפתחות. במובנה הרחב, המילה "אבולוציה" משמשת בעת החדשה לתיאור כל תהליך של שינוי והתפתחות.
| |
| | | | |
| − | המילה אבולוציה לא הופיעה במהדורה הראשונה של '''[[מוצא המינים]]''' של דרווין. היא נוספה רק במהדורות מאוחרות יותר, וגם אז הופיעה רק בפרק האחרון. היא הוחדרה לביולוגיה בהשפעתו של [[הרברט ספנסר]] ונקלטה בשפה האנגלית כשם נרדף לקדמה. דרווין התנגד בתחילה למילה זו, משום שתורתו לא כללה שום רעיון של התקדמות כוללנית כתוצאה צפויה מראש של מנגנון שינוי כלשהו. דרווין השתמש בה לראשונה בספרו מוצא האדם, שראה אור ב-1871. הוא לא אהב את המונח אבולוציה, וניאות להשתמש בו רק משום שמטבע הלשון של ספנסר כבר נעשה נחלת הכלל.
| + | הכל החל עם היווצרותו של התא הראשון, אשר התרבה והכפיל את עצמו עד שנוצרו מספר תאים, והמשיך עד ליצירת זוחל ימי, והמשיך להתפתח ונהיה דג, והמשיך עד שהדג החל לצאת מהמים, ואחר כך נוצרו הזוחלים, ובהמשך הדינוזאורים והעופות, עד שלבסוף באה משפחת היונקים אשר התחלקה לכמה משפחות, ומהם משפחת הקופים, אשר אחד ממיניה נהפך לאחר גלגולים רבים להיות אדם. |
| | | | |
| − | ==היסטוריית חקר האבולוציה==
| + | לאחר שהקשו על התאוריה, שאין די זמן להיווצרות המינים זה מזה, פיתחו שני חוקרים אמריקאים השלמה לתאוריה זו – את תאוריית שיווי המשקל המקוטע, לפיה היו שינויים פתאומיים וגדולים שעברו המינים, ולכן זה לקח פחות זמן. |
| − | [[קובץ:Charles Darwin aged 51.jpg|שמאל|ממוזער|240px|ב-1842 כתב [[צ'ארלס דרווין]] את הסקיצה הראשונה של מה שהפך ל[[מוצא המינים]]]]
| |
| − | [[קובץ:ROM-TreeOfLife.png|שמאל|ממוזער|350px|האבולוציה של ה[[חולייתנים]]]]
| |
| − | {{הפניה לערך מורחב|היסטוריית חקר האבולוציה}}
| |
| | | | |
| − | ===תפיסות קודמות וחליפיות לתורת האבולוציה המודרנית=== | + | ===המאובנים=== |
| − | תורת האבולוציה התפתחה במשך ההיסטוריה. [[צ'ארלס דרווין]] נחשב לאבי תורת האבולוציה המודרנית, והרעיון המרכזי שלו הוא ה[[ברירה טבעית|ברירה הטבעית]]. להלן מספר דוגמאות להוגים שקדמו לדרווין ורעיונותיהם המרכזיים:
| + | עוד קודם לפרסום התאוריה, החלו למצוא במקומות שונים בכדור הארץ מאובנים (מאובן הוא יצור שבמשך תהליך ממושך התלוי בתנאי טבע מסוימים נהפך להיות כאבן, או שהוא הותיר את טביעת גופו באבן). |
| − | * [[קדמות העולם]]/נצחיות ה[[מין (טקסונומיה)|מינים]] – הסבר שלפיו העולם, כולל מיני האורגניזמים שבו, היה תמיד כפי שהוא כיום. אחד מתומכי הסבר זה היה הפילוסוף [[אריסטו]], שרעיונותיו היו מקובלים עד ראשית [[העת החדשה]]. אחרים שדגלו בה היו [[ויליאם פיילי]] ו[[צ'ארלס לייל]] בני המאה ה-18.
| |
| − | * [[בריאתנות]] – גישה הגורסת כי החיים נבראו בדיוק (או כמעט בדיוק) על פי התיאור המילולי ב[[ספר בראשית]], ב[[קוראן]] או בספרי קודש אחרים. הסבר זה בולט בקרב [[ההתנגדות לתורת האבולוציה|מתנגדי תורת האבולוציה]] בעשור הראשון של שנות האלפיים. הסבר זה משתייך לקבוצת ההסברים המכונה [[תכנון תבוני]]. טענת "התכנון התבוני" היא כי האורגניזמים מורכבים מאוד ולכן הם חייבים להיות תוצאת הליך תכנון מכוון על ידי ישות תבונית ולא תוצאת הליך ללא מתכנן.
| |
| − | * [[תאוריית הבריאה הספונטנית]] – הסבר שלפיו אורגניזמים רבים נוצרים בחיי היום-יום מן הדומם, למשל: הלכלוך יוצר זבובים, טל הבוקר יוצר גחליליות.
| |
| | | | |
| − | מלומדים בני תקופות שונות ביטאו גם דעות הדומות יותר לרעיונות בסיסיים שונים מתורת האבולוציה. הבולטים במלומדים אלה היו בני [[המאה ה-18]]. במאה זו חלה התפתחות רבה במחקר ה[[ביולוגיה]] ובמסגרתה פרסמו [[ז'אן-בטיסט דה לאמארק]] ו[[קארולוס ליניאוס]] את רעיונותיהם. ליניאוס יסד את תורת המיון – ה[[סיסטמטיקה]], המחלקת את ה[[אורגניזם|אורגניזמים]] ל[[מין (טקסונומיה)|מינים]], [[סוג (טקסונומיה)|סוגים]] וכיוצא בזה. בלא הסיסטמטיקה קשה לנסח את תורת האבולוציה המודרנית. לאמארק שכנע את המלומדים כי יש שינוי באוכלוסייה מדור לדור, אולם הוא סבר שסיבת השינוי היא ניסיון החיים של ההורים ולא התייחס אל הברירה הטבעית ([[לאמארקיזם]]).
| + | על פי הטוענים לנכונות תאוריה זו, המאובנים היוו עדות מוחשית להתפתחות המינים. המינים שבהם ניכרת התפתחות זו ביותר הם הסוסים, אשר ניכרים שינויים בגודל ובאצבעות. וכן בציפורים שהתפתחו ממין קדמון הדומה במבנה גופו אליהם. |
| | | | |
| − | ====תפישות עתיקות, הדומות לאבולוציה המודרנית==== | + | ==אבולוציה מכוונת== |
| − | הפילוסוף היווני [[אמפדוקלס]], איש אקראגאס בסיציליה ובן המאה ה-5 לפנה"ס, טען שלוש טענות:
| + | היו כמה בודדים, ומהם הראי"ה קוק{{הערה|אגרות הראי"ה, אגרת קיז.קלד. שמונה קבצים א' עמ' תקצד. אורות הקודש ב', תורת ההתפתחות, עמ' תקלז.}}{{הערה|הוא עצמו טען כי צריך לשנות כמה פרטים בתאוריה, לפני שמקבלים את כולה.}} והר' גדליה נדל{{הערה|ראה ב'שיעורי ר' גדליה' על פרשת בראשית.}} שטענו כי אין כל סתירה בין התאוריה לבין האמור בתורה. דהיינו, ש[[הקב"ה]] ברא תא אחד, והוא התפתח על פי רצונו במשך הזמן מתא לצמח, לדג, לבעל חי ועד לאדם. |
| − | # טענתו הראשונה הייתה, שאין כלל דבר ייחודי ביצורים חיים. כלומר הם אינם נבדלים מעצמים אחרים, מבחינת ההרכב שלהם, אלא רק מבחינת יחסי הכמויות בלבד. הוא פסל את הטענה שביצורים חיים ישנם מרכיבים נוספים מלבד החומריים, וכך היה הראשון בהיסטוריה המתועדת שפסל את קיום הנשמה.
| |
| − | # טענתו השנייה של אמפדוקלס הייתה שאורגניזמים חיים לא נוצרו כצורתם כיום, אלא קדמו להם אורגניזמים פשוטים. מתוכם נוצרו גרסאות שונות (מפותחות יותר) - מרביתן מפלצות שהסביבה דחתה, ומיעוטם יצורים מתקדמים ששרדו.
| |
| − | # טענתו השלישית הייתה שהתפתחות האורגניזם היא תהליך אקראי, ואינו תלוי בתוצאה. בכל דור נוצרים פיתוחים רבים של האורגניזם, ומה שמתרחש לאחר מכן אינו מושפע מתהליך השינוי באורגניזם.
| |
| − | מכאן שעקרונותיו של אמפדוקלס על התפתחות היצורים החיים:
| |
| − | * הנחה שמוצא החיים הוא חומר דומם.
| |
| − | * התפתחות האורגניזם מצורת המקור לצורה מורכבת יותר.
| |
| − | * הנחה שהתפתחות האורגניזם היא תהליך מתמיד שמתרחש בתהליך אקראי.
| |
| − | * הנחה שקיימים תהליכי הכחדה בלתי אקראיים של ה-"דחויים".
| |
| − | למעשה אמפדוקלס הקדים את צ'ארלס דרווין ביותר מ-2000 שנים. אף על פי שהקדים את דרווין, אמפדוקלס לא סיפק תורה מדעית מוצקה, שגיבשה קהילה מדעית חוקרת, אלא תאוריה כללית שמתבססת על הנחות יסוד שבתקופתו לא היו האמצעים להוכחתן.
| |
| | | | |
| − | ===גיבוש תורת האבולוציה המודרנית===
| + | את "ששת ימי בראשית" הם פירשו: שכל יום פירושו תקופה. ועל כן, אין הכוונה ש[[הקב"ה]] ברא את העולם בשישה ימים כפשוטו, אלא שבמשך שישה תקופות שלקחו מליוני שנים התפתחו המינים, עד שלבסוף התפתח האדם. הסיפור בתורה מתחיל מהזמן שבו [[הקב"ה]] החדיר לאדם כי הוא יצור נעלה יותר משאר היצורים{{הערה|הר' נדל אף טוען כי האדם הראשון – אביהם של קין והבל איננו אביו של שת. בשונה מתלמידו ר' יצחק שילת - כותב הספר, שחלק עליו בהערה שם.}}. |
| − | הרעיון שהמינים משתנים היה מבוסס הרבה לפני זמנו של דרווין, ו[[למארק]] ניסח אותו כבר ב-1809. הרעיון נקרא "טרנספורמיזם", מלשון טרנספורם, השתנות, כשהכוונה הייתה למעבר מצורה אחת לאחרת.{{הערה|שם=אנדרה|Pichot Andre, The Pure Society: From Darwin to Hitler (London: Verso, 2009), p. 36, 63, 89-92}} חוקרים צרפתים ואנגלים אחרים קדמו לדרווין בהצעת תאוריה של מוצא המינים על ידי ברירה טבעית. חלק מהם קדמו לו במאה שנה ויותר, בהם סבו, [[ארסמוס דרווין]].
| |
| | | | |
| − | [[צ'ארלס דרווין]] נולד לאב רופא. הוא קיבל תואר ראשון ב[[תאולוגיה]], והחל ללמוד [[ביולוגיה]] במסגרת אוניברסיטאית, אך זנח לימודים אלה. תחילה למען סיורי הלימוד של חוקרי ה[[גאולוגיה]] ולבסוף למען משרה בצי הסוחר. בשירותו בצי הוא ניהל תצפיות על החי במקומות שונים שבהם ביקר, והגיע למסקנותיו על אודות הברירה הטבעית ותפקידה באבולוציה. | + | את שיטתם תומכים הם במאמרי חז"ל שונים, כמו למשל מאמר המדרש ש[[הקב"ה]] "היה בורא עולמות ומחריבן", וכן דברי המקובלים על "אדם קדמון", אשר יתפרש על המהומות שחלו בכדור הארץ, ועל האדם שקדם לאדם המודרני. הראי"ה אף טען שתאוריה זו מתאימה ביותר על פי שיטת ה[[קבלה]]. |
| | | | |
| − | בשנת [[1858]] הציגו דרווין ו[[אלפרד ראסל וולאס]] את תורת האבולוציה, הפועלת על פי עקרונות הברירה הטבעית. ב-[[1859]] פרסם דרווין את החיבור "[[מוצא המינים]]", שחשף את תורת האבולוציה למדענים רבים בני-זמנו.{{הערה|{{הידען|פרק מספר|קטע מתוך ההקדמה למהדורה העברית של הספר "מוצא המינים"|darwins-book-introduction-010398|1 במרץ 1998}}}} תומכי רעיונות מדעיים סותרים, כמו ה[[לאמארקיזם|לאמארקיסטים]], ביקרו בחומרה את "מוצא המינים" עם פרסומו. אך בחלוף הזמן רעיונותיו של דרווין קיבלו חיזוקים רבים יותר מאשר הרעיונות האחרים במישור ה[[ניסוי]]י, בעיקר במישור ה[[תצפית (מדע)|תצפית]]י ועל כן הרעיונות האחרים ננטשו.
| + | ==הסתירות לאבולוציה מהמדע== |
| | + | מלבד זאת שלמען האמת תאוריה זו איננה מתאימה עם היהדות, וכפי שיתבאר [[אבולוציה#הסתירות מהתורה|לקמן]], מכיון שהמדע איננו יכול לסתור עם האמור בתורה, גם על פי דרכו נמצאים כמה סתירות לתאוריה זו{{הערה|לא הובאו כאן כל הסתירות לתאוריה זו, אלא רק כמה עיקריות.}}. |
| | | | |
| − | הביולוג [[ארנסט הקל]] התרשם כי בדרך-כלל, [[אמבריולוגיה|שלבי התפתחות העובר]] חוזרים על האבולוציה שעבר המין כולו, מן התא הראשון עד לצורתו הסופית. את תצפיותיו בנושא הוא סיכם ב"[[החוק הביוגנטי|חוק הביוגנטי]]". החוק נתפס כראיה חזקה לתורת דרווין. כיום ברור כי אין זה חוק טבע תקף, וגם במקרים שיש דמיון להתפתחות העובר, אין לצפות לחפיפה מושלמת עם ההתפתחות האבולוציונית. לדוגמה, בעוברי ה[[אדם]], כמו בכל עוברי [[בעלי חוליות|בעלי החוליות]], מופעים חריצי ה[[זימים]] (אבל העובר אינו נושם דרכם) והזנב במהלך התפתחות העובר. מאידך, הזדקפות האדם כהולך על שתיים בניגוד לאבותיו הקופים שנטייתם קדימה מקלה את אחיזת הידיים בענפי העצים, נעשתה בעזרת קיצור חלק משלבי ההתפתחות העוברית שבהריון ולא בעזרת הוספת שלב להתפתחות העוברית.
| + | ===אבולוציה - תאוריה ולא הוכחה=== |
| | + | רעיון האבולוציה היא תאוריה לא מוכחת. במחקר תופעות הטבע יש להבחין בהבדל שבין תאוריה להוכחה מדעית. התאוריה היא ניסיון אנשי המדע להסביר את המציאות הכוללת בתוכה מכלול תופעות, על התאוריה להסביר את מניען וסבתן של התופעות וההתרחשויות ללא סתירות, לרוב פיתוחה של התאוריה נעשית עם התחשבות בהנחות רווחות ומידע על חוקי טבע. אולם אין בכוחם של החוקרים לקבוע כי תאוריה זו היא אכן ההסבר הנכון למציאות, התאוריה אינה מדע ניסיוני שניתן לראותה בעין, אלא באה 'להסביר' את מניען וסיבתן של דברים הנראים לעין (אכן לעתים תאוריות מתקבלות כאמיתות כמעט מוחלטות, להיותן מסבירות תופעות באופן מושלם ומדויק). |
| | | | |
| − | תורת דרווין קיבלה חיזוק נוסף עם התפתחות ה[[גנטיקה]] בתחילת המאה ה-20, בעיקר עם הפרסום מחדש של כתביו של [[גרגור מנדל]] והפיתוח של [[מודל הארדי-ויינברג]] שהביאו מאוחר יותר להתפתחות [[הסינתזה האבולוציונית המודרנית|הסינתזה המודרנית]]. בעזרת הגנטיקה של מנדל ניתן היה להסביר את מנגנון ה[[תורשה]] עליו פועלת הברירה הטבעית, דבר שנבצר מדרווין לעשות והיווה לו מכשול.
| + | אמתותה של תאוריה תלויה אם כן בניסוי השלכותיה וטענותיה ומחקר מדעי הכולל תצפית (אמפירי) לאישושה של התאוריה. כלומר, קבלתה של תאוריה כאמת תלויה אם ורק אם הטענות עליהם מתבססת התאוריה מוכחות יותר ופשוטות יותר להבנה במבחן חוקי הטבע. |
| | | | |
| − | ===השתלבות תורת האבולוציה במדע המודרני===
| + | ובענייננו, תאוריית האבולוציה חסרה הוכחות וניסיונות אלו: |
| − | תורת האבולוציה המודרנית מעולם לא הייתה מבודדת משאר המחקר המדעי. כבר בכתביו של דרווין הכילה תורת האבולוציה טיעונים מתחום ה[[גאולוגיה]] (שוני במורפולוגית המאובנים בשכבות קרקע שונות) וה[[גאוגרפיה]] (תפקיד ייחודו של אזור המחיה ובידודו מאזורי מחיה אחרים בהתפתחות החיים שבו).
| + | *אין במדע עדות ניסיונית ולו אחת של התפתחות של מינים שונים זו מזו אחד מהשני, יתירה מכך גם הבסיס לתאוריית דרווין שכותב בספרו לשינויים שבמיני העופות מבוסס על אי אלו שינויים קלים באיזה איברים. |
| | + | :טענה מתחזקת בכך שקיימים בעלי חיים שאורך חייהם קצר וניתנים למעקב, ותנאי החיים שלהם ניתן לשינוי קיצוני, ועם זאת לא הצליחו המדענים לגלות בהם שינויים דרסטיים שנוצרו בהם כתוצאה מכך, עד ליצירת "מין" ממין אחר. |
| | + | *הניסיון לצייר שהתפתחות המינים כתוצאה משינויים בטבע שהיא תופעה פשוטה יותר להבנה מהתפתחות ישירה גם היא מוטעת, אין שום ראיה בטבע שהתפתחות של אדם ממולקולות של מין שונה לגמרי באמצעות שינויי אקלים, שהוא מובן יותר מהתפתחות ישירה לכל מין ומין בצורת אדם. |
| | | | |
| − | לאחר פרסום כתבי דרווין, משכה תורת האבולוציה בעיקר חוקרים שהשתמשו בה ככלי לפיתוח תורת ה[[טקסונומיה]] (תורת מיון היצורים החיים). לאחר התגבשות קהילת חוקרים שתורת האבולוציה עצמה הייתה מרכז עניינם, החלו חוקרי ביולוגיה רבים אחרים להתעניין בה. הבולטים שבהם עסקו ב[[אנטומיה]], ב[[אקולוגיה]] וב[[גנטיקה]]. תורת האבולוציה אפשרה לחוקרים אלה למצוא משמעות בממצאיהם במקום להציגם כרשימת עובדות שרירותית. עם חלוף הזמן, גברה השפעת תורת האבולוציה על כלל ענפי הביולוגיה ובמאמרים מחקריים רבים בביולוגיה, סעיף הדיון במשמעות הממצאים של המחקר עוסק גם במשמעותם האבולוציונית.
| + | ===המצב האקולוגי=== |
| | + | בתקופה ההתחלתית של "לידת" העולם, היו תנאי הטמפרטורה, הלחץ האטמוספרי, הרדיו אקטיביות וגורמים מהפכניים רבים אחרים, '''שונים לחלוטין''' מאלו הקיימים במצב הנוכחי של העולם. ועל כן, הוכחה מאופן המצאות החלקים כיום, אין בה משום הוכחה על התהליכים שעברו אז. |
| | | | |
| − | ==הבסיס לתורת האבולוציה בתורת התורשה==
| + | בנוסף לכך, לפי תאוריות אלו, יצירת העולם התחילה בתהליך של התחברות אטומים בודדים או חלקיקי אטומים, והרי צבירתם והתגבשותם נעשתה בתהליכים מתוך שינויים '''בלתי מוכרים לחלוטין'''. |
| − | {{הפניה לערך מורחב|תורשה}}
| |
| − | '''תורשה''' היא העברת תכונות מהורה לצאצא בתהליך ה[[רבייה]]. המדע העוסק בתורשה קרוי [[גנטיקה]]. הגנטיקה חוקרת את ה[[חומר תורשתי|חומר התורשתי]], דרך הורשתו והשפעתו על תכונות האורגניזם. | |
| | | | |
| − | העובדה שתכונות מועברות בתורשה הייתה ידועה מאז ומעולם ושימשה להכלאת צמחים וחיות משק, אולם קודם למחקר בגנטיקה לא היה ידוע כיצד מורשות תכונות ומה הסיכוי שלהן לעבור בתורשה. מסיבה זו, דרווין פרסם את כתביו על אבולוציה תוך התייחסות אל מנגנון התורשה כאל תעלומה.
| + | היוצא מזה, שבנינה של תאוריה זו הוא רעוע יותר מכל התאוריות ה"מדעיות" הרופפות. |
| | | | |
| − | {{ציטוט|תוכן=...איש אינו יכול לומר מדוע אותו ייחוד בפרטים שונים... לפעמים עובר בתורשה ולפעמים אינו עובר; מדוע הילד חוזר לעיתים לתכונות ידועות של סבו, או של אחד מאבותיו בדור רחוק יותר; מדוע ייחוד עובר לעיתים תכופות מזוויג אחד לשני הזוויגים, או לזוויג אחד בלבד, והוא בדרך-כלל, אך לא תמיד, הזוויג הנכון.|מקור=[[צ'ארלס דרווין]] (מוצא המינים)}}
| + | ===מבנה התא=== |
| | + | אחד הפרופסורים לביולוגיה, בבואו לתאר את מורכבותו של התא, כותב: "כדי להבין את מציאות החיים כפי שהיא נפרשת בפנינו דרך הביולוגיה המולקולרית, עלינו להגדיל את התא פי אלפי מיליון עד להגיעו לקוטר של עשרים ק"מ שדומה לספינת אוויר ענקית גדולה דיה כדי לכסות עיר גדולה כמו לונדון או ניו יורק. אז נוכל לראות אובייקט בעל תכנון ומורכבות מסתגלת שאין שני לו. על פני שטח התא נראה מיליוני פתחים, כמו נמלים של ספינות חלל גדולות, הנפתחים ונסגרים כדי לאפשר לזרם מתמיד של חומרים לזרום פנימה והחוצה. אילו עמדנו להיכנס דרך אחד הפתחים, היינו מוצאים את עצמנו בעולם של טכנולוגיה עילאית ומורכבות מבלבלת...(מורכבות) שהינה מעבר לכושר היצירתי שלנו, מציאות שהינה האנטיתזה של מקריות, ושעולה בכל מובן שהוא על כל דבר שנוצר אי פעם על-ידי האינטליגנציה האנושית..." |
| | + | ;חלקי התא: |
| | + | #'''גרעין''' – כל האינפורמציה בנוגע לגוף האנושי מוצפנת כקוד מורכב במולקולת הדנ"א שבגרעין. |
| | + | #'''קרום התא''' –" הודות לחדירותו הבררנית, קרום התא מבצע את הברירה הסופית אילו מולקולות מורשה להיכנס ולצאת מהתא. |
| | + | #'''מיטוכונדריה''' – מקור האנרגיה העיקרי של התא. כאן ממוזגים כל מולקולות האט"פ הנחוצות לתפקודי הגוף. |
| | + | #'''רשת אנדופלסמית''' – בידוד והובלת חלבונים ומולקולות אחרות. |
| | + | #'''שערי קרום התא''' – סופגים חמצן וגלוקוזה ומרחיקים חומרים כגון חלבונים ואנזימים הממוזגים על-ידי התא. |
| | + | כלומר, זהו הפך ההיגיון לומר שהתא נוצר מעצמו. וכפי שכתב על כך חוקר אחר: "הסיכוי שצורות חיים גבוהות יותר הופיעו באופן זה, הינו בר השוואה לסיכוי שסופת טורנדו שמשתוללת מעל מגרש גרוטאות תרכיב מטוס בואינג 747 מתוך החומרים שמצויים שם". |
| | | | |
| − | התעלומה החלה להתבהר בניסויים שערך [[גרגור מנדל]] בהכלאות בין [[צמח]]י [[אפונה]]. מנדל ניסח את חוקי התורשה עבור האפונה ופרסם אותם בשנת [[1865]]. התברר שחוקים אלה חלים על כלל היצורים החיים. מנדל טבע מושגים עבור [[גן (ביולוגיה)|גן]] – מידע תורשתי המקודד לתכונה אחת ועבור [[אלל]] – גרסאות שונות של אותו גן, המתבטאות בגרסאות שונות של אותה תכונה. למשל, לגן ל[[צבע]] פרח האפונה יש אלל לפרח לבן ואלל לפרח צהוב. במהלך [[המאה העשרים]] הפכו מושגים אלה למושגי יסוד בתורשה ובאבולוציה.
| + | ===הסיכוי=== |
| | + | אבני היסוד לכל תא הם החלבונים. כל מולקולה של חלבון חי מורכב מיותר מ-50 חלקיקים קטנים יותר של "חומצות אמיניות". באם סדרם או הרכבם של החומצות ישתנה ואפילו במעט, החלבון לא יוכל לשמש למאום. |
| | | | |
| − | הקהילה המדעית התוודעה אל פרסומי מנדל בסביבות שנת [[1900]]. על פניו נראה כי תורתו של מנדל סותרת את תורתו של דרווין.{{הערה|1=דרווין דיבר על שינויים הדרגתיים מדור לדור ומנדל דיבר על שינוי קיצוני מדור לדור. אין סתירה, כי דרווין התייחס לשינוי התורשה של כלל האוכלוסייה ומנדל – לביטוי של תכונות הקיימות באוכלוסייה}} אולם, בשנות ה-30 של המאה ה-20 יושבו הסתירות לכאורה בין התורות ונוסחה תורת [[הסינתזה האבולוציונית המודרנית]], המקובלת כיום. בתורה זו משמשת תורת מנדל כהסבר למנגנון המבטא את השונות התורשתית, הנדרשת לקיום הברירה הטבעית, שעליה דיבר דרווין.
| + | הרכבה זו של חלבונים לא יכולה להתרחש במקרה, וכמו שמובן בפשטות מכך שבחלבון בינוני ישנם בערך 290 חומצות אמיניות, מ-12 סוגים שונים של חומצות. מולקולה זו יכולה להיות מסודרת בריבוי עצום של אופנים – 10 בחזקת 300 (1 עם 300 אפסים), בכדי ליצר חלבון חי, ולא חסר תועלת או מזיק, יכולה להיות אך ורק דרך אחת להרכבתם. |
| | | | |
| − | בשנות ה-40 של המאה העשרים גילה [[אוסוולד אוורי]] כי ה[[חומר תורשתי|חומר התורשתי]] הוא חומר שכונה [[DNA]]. [[ג'יימס ווטסון]] ו[[פרנסיס קריק]] גילו את מבנה ה-DNA ב-[[1953]] ונתנו ביסוס פיזיקלי לתורת התורשה. ה-DNA הוא [[מולקולה]] המהווה שרשרת ארוכה ([[פולימר]]) של ארבעה סוגי [[נוקלאוטיד]]ים. הוא ארוז בכל [[תא]], במבנים המכונים [[כרומוזום|כרומוזומים]]. סדר הנוקלאוטידים מקודד מידע הקובע את תכונותיו של הפרט. הבדלים בקידוד זה, באתרים מסוימים של הכרומוזום, יוצרים הבדלים בתכונות ספציפיות בין פרטים שונים. הסתבר שהמושג "גן" מתאר אזור ב-DNA המכיל מידע תורשתי. כאשר קיימים הבדלים בין המופעים של גן מסוים (בדרך כלל, שני מופעים שנמצאים בזוג כרומוזומים, בהתאמה) - כל אחד מהמופעים מכונה [[אלל]].
| + | כל זה הוא לא כולל את יצירת הקשר בין החלבונים, אשר הוא בעצמו חסר סיכויים להתרחשות עצמית. ואין צורך לומר על התפתחותם ליצירת תא חי, ועד ליצירת בעל חיים. |
| | | | |
| − | מערך הגנים של פרט מסוים הוא ה[[גנוטיפ]] של הפרט. מערך תכונות הפרט הנראה לעין (מבנה, פיזיולוגיה והתנהגות) נקרא ה[[פנוטיפ]] של הפרט. הפנוטיפ נובע מיחסי גומלין בין הגנוטיפ לבין הסביבה. לדוגמה, צבע ה[[עור]] של בני האדם נובע הן מתכונותיו התורשתיות והן ממידת חשיפתו ל[[השמש|שמש]].
| + | ===גנטיקה=== |
| | + | בגרעינו של כל תא נמצא הDNA, שבו נמצאים הקודים הגנטיים של כל מבנה גופו של היצור. |
| | | | |
| − | ===מוטציה===
| + | וכאשר בדקו את הגנים של יצורים שעל פי דמיונם הינם בני משפחה משותפת, גילו בכמה מקומות שיש דמיון גנטי גדול יותר דווקא ליצורים שאינם נראים דומים. |
| − | [[קובץ:Gene-duplication.svg|שמאל|ממוזער|200px|מוטציה כתוצאה של הכפלת קטע מהכרומוזום במהלך שכפול ה[[כרומוזום]]]]
| |
| − | {{הפניה לערך מורחב|מוטציה}}
| |
| − | '''מוטציה''' היא חוסר דיוק בהעתקה או בשמירה של המידע המקודד בחומר התורשתי. מוטציה המתחוללת ב[[ביצית]], ב[[תא זרע|זרע]], או בתאים המייצרים ביציות וזרעים, עשויה לעבור לדור הבא.{{הערה|1=לדוגמה, בגופה של [[המלכה ויקטוריה]] התחוללה מוטציה בתאים המייצרים את הביציות, וזו גרמה ל[[המופיליה]] בצאצאיה.}} סוגי ותדירות הופעת מוטציות משתנה בשל גורמים מגוונים. ישנם תנאי סביבה מעודדי מוטציות (כגון: קרינה גרעינית); ישנם יצורים שבהם יש יותר מוטציות מאשר באחרים,{{הערה|1=ל[[נגיף]] יש יותר צאצאים מוטנטים מצאצאים חסרי מוטציה}} וישנם קטעי גנום שבהם יש יותר מוטציות מאשר בקטעי גנום אחרים. השפעת המוטציה יכולה להיות זניחה או משמעותית, תורמת או גורעת מההתאמה של הפרט לסביבתו. רוב המוטציות הן חסרות השפעה, או בעלות השפעה שלילית.
| |
| | | | |
| − | מוטציות נגרמות באופן ספונטני, כתוצאה משגיאות בשכפול החומר הגנטי של התא במהלך חלוקה רגילה או בחלוקה מינית, כתוצאה מ[[תגובה כימית]] או פוטוכימית או כתוצאה משילוב נגיפי-רטרו בחומר התורשתי. מוטציה יכולה להשפיע על ייצור [[חלבון|חלבונים]], RNA קטליטי, על קטעי DNA הנקשרים לקטליזטורים בתא וכיוצא בזה. שינויים אלה עשויים להשפיע על הפעילות הפיזיולוגית של ה[[תא]]ים. שינויים פיזיולוגיים יכולים, למשל, לגרום לשינויים בהתפתחות העוברית שגורמים לשינויים בהתנהגות ובאנטומיה.
| + | ===מאובנים=== |
| | + | הימצאם של מאובנים שונים, אינו גורם בהוכחת התאוריה, ואף סותר לה: |
| | + | 1. על פי התאוריה צריכים להימצא ריבוי עצום של מינים ששימשו כיצור מעבר בין הים ליבשה. |
| | + | 2. הממצאים לא גילו גרסאות ביניים למינים השונים, אלא שינויים פתאומיים של מינים. |
| | + | ;שכבת הקמבריון |
| | + | שכבה זו, על פי התאוריה היא השכבה הראשונית של הקרקע שבה נמצאו מאובנים, ועל פי התארוך של המדענים היא בגיל של כמה מליוני שנים. |
| | | | |
| − | ישנן ראיות לכך, שבמצבים של [[עקה]], מגביר התא את קצב המוטציות בו (לעיתים פי 100 מיליון). הגברה זו מאפשרת קצב מהיר יותר של התפתחות של תכונות מועילות, וכתוצאה מכך מתאפשרת הסתגלות מהירה יותר לסביבה שהשתנתה.{{הערה|1=שרון מועלם, דווקא החלשים שורדים, 2009}}
| + | בשכבה זו נמצאו ריבוי עצום של יצורים כחלזונות, טרילוביטים (סרטנים קדמוניים), ספוגים, תולעים, מדוזות, קיפודי ים, וחסרי חוליות מורכבים נוספים. בעלי חיים אלו הופיע באופן פתאומי ללא מציאת "אבות קדמוניים". |
| | | | |
| − | ===שחלוף===
| + | בנוסף לכך, במאובן של "טרילוביט" מצאו כי עינו מורכבת ממילוני חלקיקים זעירים בדומה לחלת דבש. בריאה זו הופיעה כצורתה כבר אז. |
| − | [[קובץ:MajorEventsInMeiosis.jpg|ימין|ממוזער|250px|תהליך ה[[שחלוף (ביולוגיה)|שחלוף]] ב[[מיוזה]]]]
| |
| − | {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[שחלוף (ביולוגיה)|שחלוף]]}}
| |
| − | באורגניזמים המתרבים ב[[רבייה זוויגית]] מופיע כל גן בשני עותקים. מקורו של עותק אחד הוא באבי הפרט ומקור העותק השני הוא באמו של הפרט. הפרט מוריש לצאצא שלו את אחד העותקים מכל גן שלו.{{הערה|1=הכללה זו אינה תקפה לגבי כרומוזומי המין בזכרי היונקים, לגבי ה-DNA המיטוכונדריאלי ולגבי מקרים דומים לאלה.}} עותק זה נבחר באקראי בין שני העותקים, כתוצאה מהחלפת [[כרומטידה|כרומטידות]] בין זוגות של [[כרומוזום הומולוגי|כרומוזומים הומולוגיים]], בזמן [[מיוזה|חלוקת הפחתה]] (מיוזה). לכן, גנום הצאצא מכיל באקראי חצי מהגנים של אביו וחצי מאלה של אמו. '''[[תאחיזה]]''' היא מצב שבו שני גנים נוטים להיות מורשים יחדיו לצאצאים בסיכוי גבוה מ-50% אחוז. למשל, אם A ו-a הם אללים של גן אחד ו-B ו-b הם אללים של גן שני, מצב שבו כמעט לכל פרט עם אלל A יש גם אלל B בגן השני וכמעט לכל פרט עם a יש b עשוי להעיד על תאחיזה בין הגנים. ביצורים שונים יש כמות שונה של שחלופים. בהליך הייצור של תאי זרע של ה[[זבובים|זבוב]], למשל, אין שחלוף כלל.
| |
| | | | |
| − | ===נאוטוניה והיפרמורפיזם===
| + | ממצאים אלו מוכיחים כי לאו דווקא שמינים התפתחו מהפשוט והפרימיטיבי אל המורכב. |
| − | ישנם גנים שתפקידם לווסת את מידת הביטוי של גנים אחרים ואת משכו. גנים אלו נקראים "[[גן רגולטיבי|גנים רגולטיביים]]". מוטציה בגן כזה עוצרת, מאטה, מאיצה, מפתחת מבנה מסוים או התנהגות מסוימת אצל הפרט. לעצירה והאטה כזו קוראים [[נאוטוניה]]. להאצה ולפיתוח קוראים '''היפרמורפיזם'''. דוגמאות: אישה שבגלל מוטציה תפריש לדמה יותר [[טסטוסטרון]] מהרגיל תגדל זקן כמו גבר (היפרמורפיזם) וגבר שבגלל מוטציה יפריש לדמו הורמונים נשיים יגדל שדיים (היפרמורפיזם). הכשכוש בזנב אצל כלב הבית הוא נאוטוני – זו התנהגות של גורי [[זאב]]ים.
| |
| | | | |
| − | סוג חשוב של נאוטוניה הוא הגעה לבגרות המינית לפני ההגעה ל"בגרות פיזיולוגית", כפי שקורה בלרווה של מיני [[סלמנדרה]] מסוימים, כגון [[אקסולוטל מקסיקני]].
| + | ==הסתירות מהתורה== |
| | + | התורה קובעת כי [[אין מקרא יוצא מידי פשוטו]]{{הערה|שבת סג, א; יבמות כד, א}}, ועל פי [[פשוטו של מקרא]] כמו גם על פי דברי [[חז"ל]] כל המינים נבראו בצורתם. |
| | | | |
| − | ===גנטיקה של אוכלוסיות=== | + | ===פרשת הבריאה=== |
| − | {{הפניה לערך מורחב|מגוון גנטי}} | + | התורה אומרת שביום השלישי נבראו כל הצמחים, ברביעי המאורות, בחמישי הדגים והעופות, ובשישי החיות והאדם. ובזה יש שני פרטים: |
| − | הפנוטיפ תלוי בגנוטיפ והבדלים בפנוטיפ של פרטים שונים באוכלוסייה מבטאים חלק מההבדלים גנטיים ביניהם. בכל אוכלוסייה קיים '''מגוון גנטי''' כלשהו. למשל, לבני אדם יש צבעי עיניים שונים משום שאנשים נושאים מטען גנטי שונה. אוכלוסייה עוברת אבולוציה כאשר תדירותם של אללים מסוימים או של צירופי אללים מסוימים משתנה. גורמים שונים עשויים להקטין את המגוון הגנטי עד למצב של [[קיבוע (גנטיקה)|קיבוע]] – מצב שבו קיים רק אלל אחד של גן מסוים באוכלוסייה (למשל, לפני הגעת [[האדם הלבן]] לאמריקה, לכל תושבי אמריקה היה סוג דם O). ממצב קיבוע אפשר לצאת בקבלת מהגרים מאוכלוסייה אחרת או במוטציה. מצבי קיבוע מאטים את המשך האבולוציה של האוכלוסייה ומסכנים את הישרדות האוכלוסייה בסביבה משתנה. זאת משום שמגוון גנטי מגדיל את הסיכוי שפרטים מסוימים מהאוכלוסייה יתאימו לסביבה אחרי שינוי.
| + | #התורה מפרטת את '''סדר''' הנבראים{{הערה|ולא כתאוריה זו הטוענת כי הלווייתן (לא המקראי, אלא יונק ימי) התפתח מחיה יבשתית שירדה למים.}}. |
| | + | #התורה מספרת כי הארץ הוציאה כל מין '''בפני עצמו''', ולא שהתפתחו זה מזה. |
| | + | בנוסף לכך שכך הוא פשוטו של מקרא, יש גם סוגיה ב[[מסכת חולין]]{{הערה|דף ס.}} בה לומדת ה[[גמרא]] כך: |
| | + | # "אמר [[רבי יהושע בן לוי]]: כל מעשה בראשית בקומתן נבראו, בדעתן נבראו, בצביונם נבראו. שנאמר 'ויכולו השמים והארץ וכל צבאם', אל תקרי 'צבאם' אלא 'צביונם'". פירוש מאמר זה הוא, שבעלי החיים נבראו ב"צביונם", דהיינו בצורתם היעודה באופן מושלם{{הערה|רש"י.}}. |
| | + | #נאמר ב[[תהלים]]{{הערה|סט, לב.}} "ותיטב לה' משור פר מקרן מפריס". ומבארת הגמרא שהכוונה היא לשור שאותו הקריב [[אדם הראשון]] כ[[קרבן]] לה', [[שור]] זה לא היה כשאר השוורים שפרסותיהם באות קודם לקרניהם, כיוון שכאשר הוא נברא, הוא יצא מהאדמה, וכיוון שכך, קרניו קדמו לפרסותיו. |
| | + | #הגמרא מביאה את דרשתו של רבי חנינא בר פפא: בשעה שאמר [[הקב"ה]] "למינהו" באילנות, נשאו הדשאים קל וחומר בעצמן, ואמרו שאם רצונו של [[הקב"ה]] שהמינים יצאו בערבוביא, למה אמר "למינהו" באילנות? ועוד, יש כאן [[קל וחומר]]: הרי אילנות שאין דרכן לצאת בערבוביא, ובכל זאת, אמר [[הקב"ה]] "למינהו", אנו על אחת כמה וכמה. מיד כל אחד ואחד ממיני הדשאים יצא למינו. פתח '[[שר העולם]]' ואמר: "יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו". |
| | | | |
| − | מספר מנגנונים מרחיבים את המגוון הגנטי באוכלוסייה. [[מוטציה|מוטציות]] (יצירת אללים חדשים לחלוטין) הן מנגנון הגיוון העיקרי בגנום של יצורים בעלי [[רבייה אל-זוויגית]]. מנגנון נוסף לגיוון גנטי בחלק מיצורים אלה הוא מנגנון [[העברה גנטית אופקית]] – בעיתות [[מצוקה]] קיומית, ישנם חד תאיים הנוטים לספח חומר תורשתי מפרטים מתים ולשלבו בחומר התורשתי שלהם. לעיתים שילוב זה יוצר צרוף חדש בן גנים ותיקים וצרוף זה מאפשר שרידה. דרך נדירה יותר להעברה גנטית אופקית היא העברת חומר גנטי מפרט לפרט בשל תקלה בפעולתו של [[נגיף]] או סיפוח חומר תורשתי של נגיף אל החומר התורשתי של היצור החי. [[חלבון סוכך|חלבוני סוכך]] הם דוגמה לחומר תורשתי הקיים ביצורים חיים רבים ומקורו בחומר תורשתי של נגיף.
| + | ===שמירת שבת=== |
| | + | בנוגע לשיטות הטוענות כי התורה יכולה להסכים עם תורת ההתפתחות, והכוונה ב"יום" היא למשך זמן, תקופה שיכולה להמשך אפילו מליוני שנים, יש כמה הוכחות שזה לא יתכן, הראשונה היא משמירת השבת: |
| | | | |
| − | הגיוון הגנטי באוכלוסיות בעלות [[רבייה זוויגית]] גדול בהרבה משל אלה שאינן מתרבות בזיווג. זאת משום שבאוכלוסיות של יצורים אלה יש שחלוף קבוע של חומר הגנטי בעת הרבייה זו. שחלוף זה מאפשר יצירה של צרופים חדשים בין אללים קיימים ומגביר את סיכויי האללים האלה לשרוד. סיבה נוספת לגיוון הגנטי הרב במינים המתרבים זוויגית היא העובדה שהם [[דיפלואיד]]ים – כלומר יש להם מערכת גנטית כפולה.
| + | אחת המצוות שנזכרו הכי הרבה בתורה היא [[מצוות השבת]]. למצווה זו ניתנו ב' טעמים: '''א'''. זכר ל[[מעשה בראשית]]. '''ב'''. זכר ל[[יציאת מצרים]]. |
| | | | |
| − | באוכלוסיות בעלות רבייה זוויגית קיימים מעט מאוד פרטים הזהים זה לזה בכל מטענם הגנטי ([[תאומים זהים]]). הגירה בין אוכלוסיות ([[זרימת גנים]]) מייבאת אללים חדשים ומגדילה את המגוון הגנטי באוכלוסיות. על אף שצירופי הגנים אצל הפרטים באוכלוסייה משתנים מדור לדור, תדירות האללים באוכלוסייה כולה נותרת קבועה למדי, כל עוד אין פועלים על האוכלוסייה כוחות אבולוציוניים. אצל רוב מיני היונקים, עבור למעלה מ-90% מהגנים יש רק אלל אחד.
| + | בנוגע לטעם הראשון נאמר ב[[עשרת הדברות]]{{הערה|יתרו כ, יא.}}: {{ציטוטון|כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם, וינח ביום השביעי; על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו}}. |
| | | | |
| − | מינים מסוימים מתרבים באופן לא זיווגי בסביבות נוחות למחיה אך מתרבים זיווגית בסביבות קשות ([[תולעים נימיות]] למשל) או מפעילים מנגנונים אחרים להחלפת גנים בין הפרטים ([[העברה גנטית אופקית]] ב[[חיידקים]]). [[נישואי קרובים]] ו[[האבקה עצמית]] מעודדים ביטוי פנוטיפי של המגוון הגנטי. מנגנונים אלה מזרזים הן סילוק של אללים מזיקים מהמאגר הגנטי של האוכלוסייה והן התרבות של האללים המתאימים לסביבה. ברמת הפרט, ברירת שארים והאבקה עצמית תורמות ליכולת הרבייה רק בסביבות מחיה קשות מאוד.
| + | מכיון שהיסוד לשמירת השבת הוא: שהיו ששה יממות של 24 שעות, שלאחריהן באה יממה שביעית בה שבת ה' ממלאכתו, לא יתכן לפרש שהייתה זו תקופה, כיון שאם כן, בטל הטעם לשמירת היום השביעי. |
| | | | |
| − | ==== סחף גנטי ====
| + | זאת לבד המוכח מדברי חז"ל שהיו אלו יממות של 24 שעות{{הערה|בבלי סנהדרין דף לח. פרקי דרבי אליעזר פרק ג והלאה. מדרש רבה פרשת בראשית.}}. |
| − | {{הפניה לערך מורחב|סחף גנטי}} | |
| − | '''סחף גנטי''' הוא תופעה בגנטיקה של אוכלוסיות שבה נוצר שוני אקראי ומשמעותי בתדירות ה[[אלל]]ים בין דור לדור. סחף גנטי מתרחש כמעט אך ורק באוכלוסיות קטנות, משום ש[[חוק המספרים הגדולים|החוק החלש של המספרים הגדולים]] קובע, שבמדגמים קטנים יש סיכוי טוב שתהליכים שווי הסתברות, כמו הורשת כל אחד משני אללים שווי תפוצה, לא יתרחשו במספר דומה של מקרים. לדוגמה: באוכלוסייה אנושית קטנה של 10 משפחות עם תפוצה שווה של אלל לעיניים כחולות ואלל לעיניים חומות, סביר מאוד שדור ההורים יוריש לדור הבנים יותר אללים לעיניים כחולות (או להפך, חומות). בניגוד לכך, באוכלוסייה אנושית בת 10,000 משפחות, הסיכוי להורשה לא שווה של שני האללים הוא אפסי. סחף גנטי לעיניים כחולות היה בעדה ה[[דרוזים|דרוזית]] (בראשית דרכה).
| |
| − | [[קובץ:Ape skeletons.png|ימין|ממוזער|300px|השוני המורפולוגי בין [[שלד]]י ה[[פרימטים]] מה[[מין (טקסונומיה)|מינים]] השונים מושג כולו בנאוטוניה והיפרמורפיזם]]
| |
| | | | |
| − | ==ברירה טבעית== | + | ===מקורות בקבלה=== |
| − | [[קובץ:Mutation and selection diagram.svg|שמאל|ממוזער|300px|סכמה של תהליך ברירה טבעית לטובת הפרטים הכהים]] | + | הטוענים להסכמת התורה, מגייסים לעזרתם ציטוטים ממדרשים כמו ש[[הקב"ה]] היה "בורא עולמות ומחריבן", וכן ממושגים כ"אדם קדמון". אמנם [[האריז"ל]] כבר ביאר וקבע, כי משמעות ציטטה זו היא בנוגע ל[[עולם התוהו]], אך לא על עולם גשמי כשלנו. ואם כן, אי אפשר להביא זאת כראיה. |
| − | [[קובץ:Lichte en zwarte versie berkenspanner.jpg|שמאל|ממוזער|335px|שני [[עשים]] מסוג [[מודד מפולפל]], לבן וחום, מדגימים את הברירה הטבעית. העשים הלבנים היו נפוצים באנגליה לפני [[המהפכה התעשייתית]] משום שקליפות העצים שעליהם גדלו [[חזזית|חזזיות]] בהירות סיפקו להם הסוואה. לאחר שהמהפכה התעשייתית גרמה לזיהום סביבתי, נבלו החזזיות ונשארה רק קליפת העצים הערומים, שצבעה כהה. כתוצאה מכך הפכו העשים הבהירים לטרף קל, והעשים הכהים התרבו והפכו לעשים השכיחים.]]
| |
| − | {{הפניה לערך מורחב|ברירה טבעית}}
| |
| − | הברירה הטבעית היא הרעיון החשוב ביותר בתורת האבולוציה.
| |
| | | | |
| − | ה[[חומר תורשתי|חומר התורשתי]] מועבר מדור לדור ב[[רבייה]] ולעיתים נוצרים בו שינויים, המועברים גם הם ברבייה. שינויים כאלה יכולים להיווצר ב[[מוטציה]] או בשחלוף. השפעת השינויים יכולה להיות זניחה, משמעותית לחיוב או משמעותית לשלילה עבור תפקוד ה[[אורגניזם]] בסביבתו. '''ברירה טבעית''' היא מצב שבו תנאי הטבע בסביבה מסוימת נותנים לפרטים המבטאים ומורישים תכונה מסוימת סיכוי טוב יותר להתרבות מאשר לפרטים אחרים באותה הסביבה.{{הערה|1=יש נטייה להגדיר ברירה טבעית בהגדרות מעגליות [[טאוטולוגיה (לוגיקה)|טאוטולוגיות]] כגון: מצב שבו יש נטייה להתרבות למי שתנאי הסביבה נתנו לו יותר סיכוי להתרבות בהתאם לתורשה שלו. הגדרות כאלה קוממו פילוסופים על תורת האבולוציה.}} לדוגמה, בסביבה מוכת [[מלריה]], יש ברירה טבעית לטובת אנשים שכדוריות הדם האדומות שלהם חיות זמן קצר יותר מהמקובל, כגון נשאי [[אנמיה חרמשית]]. [[מין (טקסונומיה)|מין טקסונומי]] הוא קבוצה של אוכלוסיות המסוגלות לקיים ביניהן קשרי רבייה. בעקבות תהליך הברירה הטבעית גדלים ההבדלים בין אוכלוסיות נפרדות של אותו מין. תהליך זה יכול גם לגרום לאוכלוסייה ממין מסוים להתפתח למין חדש.
| + | גם לגבי [[נ' אלפים יובלות|שבע השמיטות הקבליות]] המוזכרות בספר התמונה, שבכל אחת מהן 7,000 שנה, מבואר בחסידות שלפי האריז"ל השמיטה שלנו (שהיא השמיטה השניה - שכנגד ספירת הגבורה), היא השמיטה היחידה בה יש עולם גשמי{{הערה|תורה אור שמות נא, ד. ובמקורות נוספים - ראה בערך [[נ' אלפים יובלות]].}}. |
| | | | |
| − | התרבות תכונות מסוימות בסביבה מסוימת נובעת משלוש עובדות:
| + | כמו כן בנוגע למושג "[[אדם קדמון]]" שהינו למעשה מושג [[קבלה|קבלי]] גבוה המתייחס לדרגה בה כל העולמות עמדו כביכול ב[[מחשבה]] אצל הבורא, אך כלל וכלל לא מדובר כאן על ברוא גשמי. |
| − | * קיים מגוון תורשתי באוכלוסיות ה[[אורגניזם|אורגניזמים]].
| |
| − | * כמות הצאצאים שהאורגניזמים מולידים עולה על זו שיכולה לשרוד.
| |
| − | * כושר ההישרדות וההתרבות של כל צאצא מושפע ממטענו הגנטי.
| |
| | | | |
| − | תנאים אלה יוצרים תחרות שרידה תוך מינית. פרטים בעלי יתרון בתחרות מעמידים יותר צאצאים. אם היתרון נובע משוני בחומר התורשתי, אזי יש סיכוי שהם יורישו יתרון זה, עם החומר התורשתי המקודד לו, לצאצאיהם. באופן זה, אחוז הפרטים באוכלוסייה שהם בעלי התכונה הנותנת יתרון יגדל מדור לדור.{{הערה|1=כושר ההתרבות של הפרט מושפע מכושר שרידותו, עיסוקו ברבייה, מהשקעתו בצאצאיו, ממספר צאצאיו ומשרידות צאצאיו. גורמים אלה באים לרוב זה על חשבון זה (למשל, מספר צאצאים בא על חשבון חוסנו של כל צאצא). למינים שונים יש [[אסטרטגיית רבייה|אסטרטגיות]] רבייה שונות.}}
| + | ===גיל העולם=== |
| − | {{ציטוט| תוכן=מדוע חלק מתים וחלק חיים? התשובה, ברור מאליו, היא כי באופן כללי, המתאימים ביותר נותרו בחיים (...) תהליך זה הפועל מעצמו ישפר את הגזע...|מקור=[[אלפרד ראסל וולאס]] (חוקר טבע מהמאה ה-19)|מרכאות=לא}}
| + | {{ערך מורחב|ערך=[[גיל העולם]]}} |
| | + | על פי הספירה בה אנו משתמשים, אנו עומדים קרוב ל-5780 שנה מזמן '''בריאת העולם''', אך על פי שיטות אלו, זה רק מזמן שבו אדם הראשון נתוודע למהותו. |
| | | | |
| − | ===סוגי הברירה הטבעית=== | + | ===זנב=== |
| − | * ברירה חד-כיוונית: שינויים סביבתיים, כגון שינויי [[אקלים]] או הופעת [[טפיל]] או [[טורפים (ביולוגיה)|טורף]] חדש, גורמים לעיתים לתנודה של תכונה מסוימת אל קיצוניות כלשהי.
| + | הוכחה נוספת שהובאה על ידי חוקרים למיניהם היא: מפני מה לאדם יש את עצם הזנב, ועד שישנם כאלו שהוא גם גודל אצלם? אלא מכאן הוכחה שהאדם התפתח מבעל חי שהיה לו זנב. |
| − | * ברירה מייצבת: ברירה הפועלת לשימור הסטטוס-קוו. לדוגמה, משקל ממוצע של תינוקות אנושיים בזמן הלידה (3.5 ק"ג) קשור סטטיסטית לשרידות גבוהה יותר ממשקל קיצוני. לתינוקות כבדי משקל יש סיכוי גבוה יותר לסיבוכים בזמן לידה ולתינוקות קלי משקל יש סיכוי גבוה לבעיות בריאותיות אחרות.
| |
| − | * ברירה משבשת: ברירה המעדיפה קיצוניות והופכת [[אלל]]ים מהסוג המתון של התכונה לנדירים יותר במאגר הגנים של האוכלוסייה. לדוגמה, ברירה טבעית נגד פרטים שאינם זכרים מובהקים ואינם נקבות מובהקות ב[[חולייתנים]] (ברירה טבעית בעד תאי רבייה קטנים ומהירים או תאי רבייה גדולים ואטיים וברירה טבעית בעד פרטים המייצרים רק סוג אחד של תאי רבייה).
| |
| − | * יתרון לנדיר: מצב שבו תכונה מסוימת נותנת יתרון רק בתנאי שהיא נדירה. מצב זה אינו משנה את הסטטוס-קוו אבל מאפשר קיום לקיצונים. דוגמה: מצב שבו לרוב הפרטים יש צבעי [[הסוואה]] והפרטים שאיבדו אותם מעטים מספיק כדי שהטורפים לא יבינו שהם אכילים, אף על פי שהם ייראו מיד.
| |
| − | * ברירה הזדווגותית: פועלת על גורמים המשפרים את הסיכוי של אורגניזם להזדווגות. משיכה מינית, אצל בעלי-חיים רבים, מהווה גורם חשוב של ברירה אף על פי שהיא עשויה להגדיל גם את הסיכוי להיטרף. לדוגמה, זנב מפותח וצבעוני אצל [[טווס]], קרניים מסועפות אצל [[אייל]].
| |
| | | | |
| − | ==הסתגלות אבולוציונית==
| + | מלבד ההוכחות דלעיל עד כמה מופרך שיווצר מין ממין שונה, הנה לדבר זה יש מקור מפורש ב[[מדרש]]{{הערה|בראשית רבה פרשה יד, י.}}: {{ציטוטון|ויהי האדם לנפש חיה. רבי יהודה אמר: מלמד שעשה לו עוקץ ({{=}}זנב) כחיה, וחזר ולקחו ממנו מפני כבודו}}. דהיינו, שאכן בעצם צריך להיות לאדם זנב, אבל בחסדי ה' הוסר הזנב מרובם ככולם של בני האדם. |
| − | {{הפניה לערך מורחב|הסתגלות אבולוציונית}}
| |
| − | {{ציטוט|תוכן=לא החזקים ביותר, או האינטליגנטיים ביותר הם ששורדים, אלא אלה המגיבים בדרך הטובה ביותר לשינוי.|מקור=[[צ'ארלס דרווין]]}}
| |
| − | [[קובץ:Ursus maritimus Steve Amstrup.jpg|שמאל|ממוזער|270px|פרוות [[דוב הקוטב]] מציגה מספר רב של הסתגלויות לסביבה מושלגת: צבע הפרוות הלבן מסווה את הדוב, שערות פרוותו החלולות לוכדות אוויר ויוצרות שכבת בידוד השומרת על חום גופו והכיסוי הפרוותי על כפות רגלי מבודד את הרגליים מהקרקע הקרה בעת ההליכה.]]
| |
| − | הסתגלות היא שינוי בתכונה המגביר את יכולת ההישרדות וההתרבות. חלקן הגדול של ההסתגלויות הן שינוי קטן במבנה קיים, שמאפשר לו תפקיד חדש. לדוגמה, שינוי גזרת כף היד והאצבעות ב[[אדם (סוג)|אבות האדם]], ממבנה המתאים בעיקר ללפיתת ענפי עצים למבנה המתאים בעיקר לשימוש ב[[כלי]]ם.{{הערה|{{ynet|יהודה בלו|היום בו ירדו אבותינו הקדמונים מן העצים|3239957|23 באפריל 2006}}}}
| |
| | | | |
| − | ===אבולוציה מתבדרת ואבולוציה מתכנסת=== | + | ==ראו גם== |
| − | {{הפניה לערך מורחב|אבולוציה מתבדרת}}
| + | *[[אמונה ומדע]] |
| − | אבולוציה מתבדרת מתרחשת כאשר האוכלוסייה נפרדת לשתי אוכלוסיות חדשות. כל אוכלוסייה חדשה ממשיכה להשתנות באופן עצמאי והדרגתי. בחלוף הדורות, שתי האוכלוסיות הופכות פחות ופחות דומות זו לזו. השינויים הללו יכולים להתבטא במבנה הגוף, בפיזיולוגיה, בהתנהגות או רק ברמה המולקולרית. תהליך זה מואץ ככל שההבדל בין הסביבות ([[גומחה אקולוגית|גומחות אקולוגיות]]) של האוכלוסיות גדול יותר.
| |
| | | | |
| − | [[קובץ:Wingbones Mivart.png|שמאל|ממוזער|250px|התפתחות בלתי-תלויה של כנפיים ל[[תעופה (בעלי חיים)|תעופה]], מימין לשמאל: עוף, עטלף ופטרודקטיל (דינוזאור מעופף)]] | + | ==לקריאה נוספת== |
| − | {{הפניה לערך מורחב|אבולוציה מתכנסת}}
| + | *הרבי, [[שערי אמונה]], חלק הבריאה (עמ' רה והלאה), הוצאת היכל מנחם. |
| − | אבולוציה מתכנסת היא תהליך שבו ההבדלים בין מינים שונים הולכים וקטנים בעקבות הסתגלות לסביבות דומות. זהו תהליך הפוך לאבולוציה מתבדרת.
| + | *הרבי, [[מורה לדור נבוך]] ג' חלקים, הוצאת ספריית כפר חב"ד. |
| | + | *פרופסור [[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף גינזבורג]], [[מה רבו מעשיך ה']]. |
| | | | |
| − | הסתגלות לתעופה היא דוגמה טובה לאבולוציה מתכנסת. [[חרקים]], [[פטרוזאוריה|פטרודקטילים]] (אבות ה[[עופות]]) ו[[עטלפים]], כולם משתמשים באותה שיטה של תעופה וצורת הכנפיים שלהם דומה. זאת אף על פי שכל אותם האורגניזמים פיתחו כושר תעופה באופן בלתי-תלוי. דוגמה אחרת היא המראה והתפקוד הדומים של ה[[כלב]]ים, ה[[צבוע]] (שהוא צאצא של ה[[חתול]] על פי ממצאים גנטיים) וה[[שד טסמני|שד הטסמני]] שהוא [[חיית כיס]].
| + | ==קישורים חיצוניים== |
| | + | ;מכתבים מהרבי |
| | + | * {{קישור חבד בישראל|63|1496|האבולוציה היא אמונה - לא מדע||{{תע|10/06/2010}}}} |
| | + | * {{קישור חבד בישראל|63|1517|דינוזארים, יתכן שהיו||{{תע|10/07/2010}}}} |
| | + | * {{קישור חבד בישראל|63|2492|משימת החיים||{{תע|03/14/2011}}}} |
| | + | *הרבי, [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1748&CategoryID=1006 תורת ההתפתחות - ישן מאין], אתר צא"ח. |
| | + | *הרבי, [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1741&CategoryID=1006 המדע - הסתברות, התורה - אמת], אתר צא"ח. |
| | + | ;שונות |
| | + | * {{קישור חבד בישראל|63|6064|אמונה תפלה||{{תע|11/12/2014}}}} |
| | + | * {{קישור חבד בישראל|63|3578|הבורא והבריאה||{{תע|11/03/2011}}}} |
| | + | * הרב ניסן דוד דובאוו, [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1086161 האם קיימת סתירה בין דת למדע?], אתר בית חב"ד. |
| | + | * {{קישור חבד בישראל|107|2739|מדע מתפתח לחזרה לאמונה||{{תע|04/22/2011}}}} |
| | + | * פרופ' משה טרופ, [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/258459 'האבולוציה – תיאוריה מופרכת ובלתי מבוססת'] {{וידאו}} ערוץ 7. |
| | | | |
| − | חוקרי ה[[אבולוציה חברתית ותרבותית|אבולוציה התרבותית]] משתמשים באבולוציה מתכנסת כדי להסביר את התפתחותן של הסתגלויות דומות לתנאי סביבה דומים של חברות שונות.
| |
| − |
| |
| − | ===קו-אבולוציה===
| |
| − | {{הפניה לערך מורחב|קו-אבולוציה}}
| |
| − | [[קו-אבולוציה]] (Co-evolution או אבולוציה הדדית), היא השינוי בהרכב ה[[גנטיקה|גנטי]] של שני [[מין (טקסונומיה)|מינים]] המקיימים [[יחסי גומלין (ביולוגיה)|יחסי גומלין]], כתוצאה מה[[ברירה טבעית|ברירה הטבעית]] שהם מפעילים זה על זה.{{הערה|שם=LTR-Evolutionary Biology}} בתהליך זה מתפתחות בכל אחד משני מינים אלה תכונות שמתאימות אותם זה לזה. מוכרים סוגים ותת סוגים אחדים של קו-אבולוציה:
| |
| − | * קו-אבולוציה אנטגוניסטית – קו-אבולוציה שבין מינים אויבים:
| |
| − | ** "מרוץ חימוש" אבולוציוני ממושך – מצב בו גם הצייד עובר הסתגלות לכל הסתגלות של הניצוד והניצוד עובר הסתגלות לכל הסתגלות של הצייד.
| |
| − | ** הגעה לשיווי משקל יציב.
| |
| − | ** יצירת מחזורים סדירים או תנודות בלתי סדירות לאורך זמן בהרכב הגנטי של שני המינים.
| |
| − | ** [[הכחדה]] של אחד מהמינים.
| |
| − | * קו-אבולוציה מוטואליסטית – שני המינים עוברים התאמות שמועילות זה לזה, לדוגמה, [[צופיתיים|יונק הדבש]] בעל מקור ארוך וצר, הוא [[תתרנות|תתרן]] יחסית ונמשך לצבע ה[[אדום]].
| |
| − | * מסלול התפתחותי מ[[טפילות]] ל[[מוטואליזם]] ואפילו ל[[סימביוזה]].
| |
| − | * קו-אבולוציה תוך מינית.
| |
| − | ** קו-אבולוציה בין [[זוויג]]ים – קו-אבולוציה בין הזכרים והנקבות.
| |
| − | ** קו-אבולוציה בין שלבי חיים – קו-אבולוציה בין צורת הבוגר לצורות הבלתי בוגרות (למשל התאמה ביכולת ההאכלה בין הורים לצאצאים).
| |
| − |
| |
| − | ==תורת המשחקים האבולוציונית==
| |
| − | היחסים בין פרטים מאותו מין הם יחסי תחרות מוגבלת – יחסים של סיוע הדדי המשולבים בניסיון השתלטות על המשאבים המשותפים. הדבר נכון גם לגבי מינים לא חברתיים. גם במינים אלה יש שיתוף פעולה בין הפרטים, כמו העמדת צאצאים ברבייה מינית.
| |
| − |
| |
| − | בתורת המשחקים, [[תכסיס]] (אסטרטגיה) הוא תוכנית פעולה שמורה לשחקן כיצד לפעול בכל מצב אפשרי של המשחק. אסטרטגיה יציבה אבולוציונית היא האסטרטגיה שלפי המודל, הברירה הטבעית תפעל תמיד להקנותה למרבית הפרטים באוכלוסייה.
| |
| − |
| |
| − | התכונות התורשתיות המאפשרות שרידה והתרבות של הפרט מנחות אותו לתת ולקחת מהפרטים הנכונים בזמן הנכון. מצב זה מאפשר לחזות אבולוציה תוך מינית בעזרת [[מודל]]ים מספריים מ[[תורת המשחקים]]. מודלים כאלה יכולים לחזות [[אסטרטגיה יציבה אבולוציונית]] כמו ויתור רב יותר לבנים מאשר לאחים, ולאחים מאשר לבני דודים (לאח יש בממוצע קרבה גנטית כמו לבן) וכמו יחס של יצורים חברתיים למוטנט שמתנהג ב[[תועלתנות]] (במקרים מסוימים לכלל העדר עדיף להחזיק בתוכו את הפרטים התועלתנים, ובמקרים אחרים עדיף לנדות אותם). מודלים בולטים אחרים הם [[דילמת האסיר]] ו[[מידה כנגד מידה#בתורת המשחקים|מידה כנגד מידה]].
| |
| − |
| |
| − | ==מקרואבולוציה==
| |
| − | מקרואבולוציה היא אבולוציה המתרחשת ברמה הגבוהה מרמת המין. המחקר במקרואבולוציה עוסק בעיקר בגילוי תהליכים מקרו-אבולוציוניים בהערכת חשיבותם. בניגוד להליכי האבולוציה בתוך המין, נכון לעשור הראשון של שנות האלפיים, אין במקרואבולוציה מודלים מתחום תורת המשחקים. התצפיות בתחום מחקר זה נעזרות בעיקר ב[[ביומטריה אבולוציונית|ביומטריה]] מולקולרית, ב[[אנטומיה השוואתית]] וב[[פלאונטולוגיה]] – תיעוד ה[[מאובן|מאובנים]]. תהליכים מרכזיים במקרואבולוציה:
| |
| − |
| |
| − | ===ספציאציה===
| |
| − | [[קובץ:Speciation modes-he.svg|שמאל|ממוזער|300px|ארבעת המנגנונים של הספציאציה]]
| |
| − | {{הפניה לערך מורחב|ספציאציה}}
| |
| − | ספציאציה היא תהליך שבמהלכו מסתעף מין מסוים לשני מינים או יותר. תופעה זו נצפתה פעמים רבות, גם בתנאי מעבדה וגם בטבע. ספציאציה, אצל אורגניזמים המתרבים תוך [[רבייה זוויגית]], מתרחשת כאשר פרטים [[בידוד רבייתי|מבודדים רבייתית]] זה מזה. הם מולידים צאצאים שנשארים מבודדים משאר האורגניזמים של אותו המין, ומתרבים בינם לבין עצמם בתוך אותה אוכלוסייה מבודדת.
| |
| − |
| |
| − | ישנם כמה מנגנוני התמיינות שונים:
| |
| − | * '''ספציאציה אלופטרית''' היא הצורה השכיחה ביותר הקיימת בטבע, ומתרחשת כאשר האורגניזמים מבודדים מבחינה גאוגרפית, דהיינו קיים חוצץ מוחשי אשר מבודד מספר פריטים של מין מסוים משאר האוכלוסייה. כשם שהברירה הטבעית והסחף הגנטי פועלים באופן בלתי תלוי באוכלוסייה מבודדת, בסופו של דבר, ייווצרו אורגניזמים שלא יוכלו להזדווג עם המין שממנו הם הסתעפו בעבר.
| |
| − | * המנגנון השני מתרחש כאשר אוכלוסיות קטנות של אורגניזמים מבודדות משאר האוכלוסייה בסביבה חדשה. הוא שונה מהמנגנון הראשון בכך שהאוכלוסיות המבודדות קטנות בהרבה מאוכלוסיית המקור. [[אפקט המייסד]] גורם לספציאציה מואצת כתוצאה מסחף גנטי ומברירה טבעית הפועלת על מאגר גנים קטן.
| |
| − | * הפסקת התרבות משותפת של קבוצה קטנה עם שאר האוכלוסייה, על אף שאין חציצה פיזית. בדרך כלל תופעה זו מתקיימת כאשר מתרחש שינוי קיצוני בסביבה. לדוגמה, צמח מסוג ה[[דגניים]] מסוגל לעבור התמיינות כתגובה לזיהום מקומי של תרכובות מתכת. מתפתחים צמחים בעלי עמידות לקרקע עם רמה גבוהה של תרכובות מתכתיות. ההאבקה המשותפת בין הצמחים הרגישים לתרכובות מתכתיות לבין העמידים נפסקת, דרך השתנות מועד הפריחה של הצמחים העמידים.
| |
| − | ** גרסה אחרת של מנגנון זה היא '''מקרו-מוטציה''' – מוטציה לשינוי במספר הכרומוזומים (חיבור שניים או התחלקות כרומוזום אחד) או מוטציה בצורת איברי הרבייה, שמאפשרת לפרט להתרבות רק עם פרטים אחרים שעברו או ירשו אותה מוטציה בדיוק. פרטים אלה הם כמעט תמיד אחיו. אצל צמחים, מקרו-מוטציה יכולה להיות גם הכפלת הגנום כולו.
| |
| − | [[קובץ:Darwin's finches.jpeg|שמאל|300px|ממוזער|בידוד גאוגרפי של [[פרושי דרווין]] ב[[איי גלאפגוס]] גרם להתפתחות של יותר מתריסר מינים חדשים.]]
| |
| − | * רבייה בררנית – הפרטים בוחרים, דור אחרי דור, להתרבות רק בתוך מגזרים של האוכלוסייה. צורה זו היא נדירה. דוגמה היפותטית: באוכלוסייה של טווסים מופיעים בו זמנית זכר מוטנט בלא זנב ונקבה מוטנטית שנמשכת להתרבות רק עם זכרים בלא זנב.
| |
| − |
| |
| − | אירועי ספציאציה תורמים ל[[שיווי משקל מקוטע|שיווי המשקל המקוטע]] – קפיצות/"התפרצויות" אבולוציוניות קצרות מלוות בתקופות ארוכות שבמהלכן המינים נשארים יחסית ללא שינוי. תאוריה זו משערת זיקה בין ספציאציה לאבולוציה מואצת, כאשר יש ברירה טבעית או סחיפה גנטית חזקים בנישות חדשות או באוכלוסיות קטנות.
| |
| − |
| |
| − | ה'''[[ביוגאוגרפיה]]''' חוקרת את תפוצתם של בעלי חיים וצמחים בתנאי מחיה מבודדים ואת ההסבר לתהליכי ההסתגלות השונים שלהם. לדוגמה, הביוגאוגרפיה משווה את [[יונקי ביב|יונקי הביב]] ו[[יונקי כיס|יונקי הכיס]] הנפוצים ב[[אוסטרליה]] ל[[שיליניים|יונקי השליה]] הנפוצים בשאר העולם, כולל את דרך היכחדותם משאר העולם.
| |
| − |
| |
| − | ===היכחדות===
| |
| − | {{הפניה לערך מורחב|מינים נעלמים}}
| |
| − | היכחדות היא היעלמות מוחלטת של זן כלשהו. זהו אירוע נפוץ המהווה חלק אינטגרלי מתהליך המקרו-אבולוציה. מינים נוצרים ונכחדים באופן תדיר. מספר המינים הקיימים בעולם בכל תקופה נתונה (למעט תקופת תחילת קיום החיים) הוא זעום לעומת מספר המינים שהתקיימו אי פעם. תהליך האבולוציה של המינים השורדים מונע גם מהיכחדויות מינים אחרים.
| |
| − |
| |
| − | תהליכי היכחדות עיקריים:
| |
| − |
| |
| − | * היכחדות אטית-הדרגתית המאופיינת בחוסר הצלחה של מין להסתגל. לדוגמה, היכחדות [[עופות]] חסרי [[כנף|כנפיים]] הניזונים מחרקים באי מבודד, שהאדם הביא אליו עם הגיעו [[חתול|חתולי בית]] המכלים את מזונם.
| |
| − | * היכחדות כביכול – לעיתים קשה להבדיל בין מצב שבו מין נכחד והנישה שלו נתפסה על ידי מין דומה לו, לבין מצב שבו האוכלוסיות של אותו מין עברו שינויים אבולוציוניים בהתאמה לתנאי הסביבה המשתנים, עד שמכל אחת מהן נוצר מין חדש. יש המכנים תהליך השתנות כזה "הכחדה כביכול".
| |
| − | * [[הכחדה המונית|היכחדות המונית]] נגרמת מאירוע פתאומי (כמו פגיעת [[מטאור]], קפיאת יבשת [[אנטארקטיקה]], היווצרות מעבר בין יבשות המביא טורפים חדשים לכל אחת מהן, וכדומה) שאין זמן להסתגל אליו בהדרגה בעזרת תהליכי מוטציה וברירה טבעית.{{הערה|1=יש הרואים בהיכחדויות ההמוניות את "הכוח המניע של האבולוציה", כיוון שלאחר המאורע, האורגניזמים השורדים מסוגלים לתפקד במרחב מחיה גדול יותר, בהיעדר איום מצד האורגניזמים שנכחדו. כאשר משתחזר [[מארג מזון|מארג המזון]] אחרי ההכחדה ההמונית, הוא מגיע לממדים שמאלצים את האורגניזמים לשוב ולהתחרות על מזונם והמשך קיומם. אחרי פרסום הממצאים על אבולוציית הטורף והנטרף ("מרוץ המלכה האדומה") חדלו ההכחדות ההמוניות להיחשב לכוח המניע העיקרי של האבולוציה.}}{{הערה| {{ynet|יורם עשת|הכחדות המוניות - הכוח המניע של האבולוציה|3085481|15 במאי 2005}}}}
| |
| − |
| |
| − | ===היסטוריית היווצרות החיים===
| |
| − | ====ביומטריה קלאסית ומולקולרית====
| |
| − | ה'''[[ביומטריה אבולוציונית|ביומטריה]]''' מנסה ללמוד על ההיסטוריה של התפתחות החיים מסמנים שהשאירו אורגניזמים עתיקים בקרקע ומהגנוטיפ והפנוטיפ של המינים ששרדו. '''[[פלאונטולוגיה]]''', תורת ה[[מאובן|מאובנים]], חוקרת את הסימנים שהשאירו אורגניזמים עתיקים בשכבות קרקע שונות. הביומטריה ה"קלאסית" נשענת על הפלאונטולוגיה ועל '''האנטומיה המשווה''' (השוואה צורנית בין מינים חיים). היא מנסה לסווג ולמיין את עולם החי לפי מאפיינים חיצוניים – מאפייני ה[[עצמות]] וה[[איבר]]ים, סוגי ה[[סימטריה]] באורגניזם וכדומה. הנחת היסוד של האבולוציה היא שתכונותיו הנוכחיות של כל יצור הן תוצאה של ברירה טבעית ממושכת. רוב התכונות משתנות לאט במשך דורות רבים.{{הערה|1=משום שהברירה הטבעית על רוב התכונות היא חלשה}} לכן מידת הדמיון בתכונה מסוימת אצל שני מינים יכולה להעיד על מידת קרבתם האבולוציונית.
| |
| − | [[קובץ:Phylogenetic tree.svg|שמאל|ממוזער|400px|[[עץ פילוגנטי]] מבוסס על נתוני [[RNA|רנ"א]] ובו נראית ההפרדה בין [[חיידקים]], [[חיידקים קדומים|ארכאונים]], ו[[איקריוטיים]]. [[בעלי חיים|בעלי החיים]], ה[[צמחים]] וה[[פטריות]] הם שלושת הענפים שבפינה הימנית העליונה.]]
| |
| − |
| |
| − | השוואה מורפולוגית של מאובנים לצד מינים קיימים מצליחה בעיקר בעבודה עם חלקי גוף גדולים וקשיחים שמשתמרים היטב. מאובנים מעניינים במיוחד הם '''חוליות ביניים''' – מאובני פרטים ממינים שזה עתה הפכו מוכרים למדע והמהווים הסבר לקשר בין מינים המוכרים זה מכבר. לדוגמה: האב המשותף ל[[זאב]] ול[[דוב]]. אולם, מרבית המחקר הביומטרי הקלאסי נעשה באיסוף נתונים מורפולוגיים על מינים שהמאובנים או הפרטים החיים שלהם מוכרים זה מכבר. לדוגמה: מדידות והשוואות של '''איברים הומולוגיים''' – איברים שווי מוצא אבולוציוני שאינם בהכרח שווים בתפקוד במינים השונים. כנפי העטלף וסנפירי הדולפין הומולוגיים לכף היד של הקוף ומדידות הקשורות באיברים הומולוגיים אלה מספקות מידע על הקרבה בין סדרות יונקים אלה.
| |
| − |
| |
| − | תורת '''הביומטריה המולקולרית''' נשענת על הביוכימיה של מערכת ה[[תורשה]] ומשווה את רצפי ה[[גן (ביולוגיה)|גנים]]. לפי תורה זו, בכל תהליך של שכפול DNA חלות טעויות אקראיות (מוטציות), שרובן נייטרליות (לנושא אותן אין יתרון או נחיתות על נושאי הרצף המקורי). במהלך הדורות מצטברות המוטציות בגנום. אם משווים רצף DNA מסוים באוכלוסייה של פרטים שונים (מאותו מין או ממינים שונים), רואים ברוב המקרים שונות מסוימת בין הרצפים. השונות תלויה במידת הקרבה המשפחתית בין הפרטים.{{הערה|1=שוני גנטי בין פרטים שונים מאותה אוכלוסייה של אותו מין מושפע מגיל האוכלוסייה (הזמן שעבר מאז שהאבות המייסדים שלה התרחקו מהאוכלוסייה ממנה באו) וממידת בידודה (אפשרות הערבוב עם אוכלוסיות אחרות).}} חלק מהרצפים מקודדים לתכונות בסיסיות ועתיקות מאוד ולכן אפשר למצוא רצפים זהים או דומים מאוד בקרב אורגניזמים רחוקים (רצפים שמורים) כמו בני אדם ו[[מדוזה|מדוזות]].{{הערה|1=למשל אזורים מסוימים ב[[מערכת החיסון]]}} קיימים [[אלגוריתם|אלגוריתמים]] שונים למדידת הקרבה. כל אלגוריתם מבוסס על הנחות יסוד שונות לגבי תהליכי מוטציה ספציפיים.
| |
| − |
| |
| − | '''[[מאובן חי|מאובנים חיים]]''' הם פרטים החיים כיום ושייכים למינים, לסוגים ולסדרות שנמצאות על סף הכחדה כבר מיליוני או אפילו מאות מיליוני שנים. הם נקראים מאובנים חיים משום שהרבה יותר קל למצוא מאובן מסדרתם מאשר אותם. לדוגמה, פרטים ממינים בודדים של [[דג ריאות|דגי ריאות]] ששרדו. מאובנים חיים מאפשרים לבדוק את הקשר בין הביומטריה הקלאסית לביומטריה המולקולרית.
| |
| − |
| |
| − | הביומטריה מאפשרת לשרטט עצים אבולוציוניים שאורכי ה"ענפים" שלהם מייצגים את מידת השוני בין המינים, ציר ה-Y של המשטח שעליו משורטט העץ הוא ציר הזמן וציר ה-X מייצג מידה כל שהיא של תכונה שלפיה מחושבת הקרבה בין המינים (למשל יעילות תעופה או יעילות נשימה). עצים אבולוציוניים מורכבים גם בעזרת '''[[קלדיסטיקה]]''' – שיטה למיון ולנתינת שמות לקבוצות של מינים על פי ההיסטוריה האבולוציונית שלהם. על פי שיטה זו, שמה של כל קבוצת מינים נקבע על ידי שם האב קדמון המשותף שלה.
| |
| − |
| |
| − | ====מקור החיים====
| |
| − | {{הפניה לערך מורחב|מוצא החיים}}
| |
| − | חוקי האבולוציה הידועים אינם מצביעים על מסלול אבולוציוני הכרחי בודד ואינם יכולים להחליף את למידת ההיסטוריה של התפתחות החיים על פני [[כדור הארץ]]. אחת השאלות המרכזיות הקשורות במקרו-אבולוציה היא: מהם התנאים הגאולוגיים והאסטרונומיים ההכרחיים לאבולוציה כלשהי או לכיוון אבולוציוני מסוים? מהעובדה שטרם נמצאו חיים מחוץ לכדור הארץ נוטים המדענים להסיק שהתנאים הגאולוגיים והאסטרונומיים ההכרחיים לאבולוציה כלשהי הם תנאים נדירים יחסית, אולם קשה להסיק מהם תנאים אלה ממדגם של [[כוכב לכת]] יחיד שעליו התפתחו חיים. חקר ההיסטוריה של האבולוציה על כדור הארץ הוכיח שחלק מההשערות שהיו מקובלות בעבר לגבי תנאים אלה אינן נכונות. השערה אחת שהסתברה כשגויה היא שחיים חייבים להתפתח על פני כוכב לכת בעל [[אטמוספירה]] [[חמצן|חמצנית]]. התברר שהאטמוספירה של כדור הארץ לא הייתה חמצנית כשהחיים נוצרו עליו. היא הפכה לחמצנית בעקבות תהליכי ה[[פוטוסינתזה]] שאימצו חלק מהתאים החיים. עד להתפתחות הפוטוסינתזה נשמו רוב היצורים החיים תרכובות [[גופרית]] ממקור [[הר געש|געשי]].
| |
| − |
| |
| − | ==השפעות חברתיות ותרבותיות==
| |
| − | {{הפניה לערך מורחב|אבולוציה חברתית ותרבותית}}
| |
| − |
| |
| − | ===תורת האבולוציה במדע החברה===
| |
| − | רעיונותיו של דרווין השפיעו גם על [[מדעי החברה]]. ההשפעות הבולטות הן ב[[ביהביוריזם|גישה ההתנהגותית בפסיכולוגיה]], ב[[פסיכואנליזה]] ובמודלים ב[[פסיכולוגיה חברתית]], ב[[כלכלה]] וב[[סוציולוגיה]]. מודל מפורסם בסוציולוגיה הוא ה[[דרוויניזם חברתי|דרוויניזם החברתי]]. הוא פותח על ידי [[הרברט ספנסר]], שסיכם הגיגים חברתיים בסגנון דרוויניסטי, שפורסמו לפני הופעת תורת דרווין. הדרוויניזם החברתי השתמש במונחים אבולוציוניים כדי להסביר התפתחות חברתית. ספנסר טען כי החברה עוברת אבולוציה באותו אופן שבו עוברים אותה המינים החיים.
| |
| − |
| |
| − | ===תורת האבולוציה ואאוגניקה===
| |
| − | בעשורים הראשונים של המאה העשרים שימשו תירוצים המנוסחים בהשראת תורת האבולוציה כהצדקה לחוקי עיקור כפוי של [[פיגור|מפגרים]], [[לקות|נכים]], [[מחלת נפש|חולי נפש]] ואנשים אחרים שנחשבו ללא רצויים מבחינה חברתית כחלק מתנועת ה[[אאוגניקה]]. התנועה הייתה דומיננטית בארצות הברית (שם גם שימשה להצדקת מכסות הגירה), ב[[קנדה]] ובמדינות סקנדינביה. התנועה איבדה מומנטום לאחר מלחמת העולם השנייה וזוועותיה, אולם עיקורים כפויים המשיכו במדינות מסוימות בארצות הברית עד תחילת שנות השבעים של המאה העשרים.
| |
| − |
| |
| − | ה[[אידאולוגיה]] ה[[נאציזם|נאצית]] שאבה מהדרוויניזם החברתי צידוקים למעשי אלימות נגד מגזרי חברה רבים. הנאצים פיתחו תאוריה בשם "[[תורת הגזע]]", המסווגת ומדרגת את ה[[גזע (אדם)|גזעים]] האנושיים, וגורסת כי הגזע העליון הוא [[הגזע הארי]], בעוד גזעים אחרים כגון [[סלאבים]], [[שחורים]], [[צוענים]] ו[[יהודים]] נחותים מבחינה טבעית וגנטית, מהווים סכנה לטוהר ולשלטון הגזע הארי, ולכן עליהם להיכחד. ההתאכזרות לא כוונה רק כלפי בני גזעים אחרים, אלא התבטאה גם בפגיעה ב[[נכות|נכים]], [[פיגור שכלי|מפגרים]] ו[[הומוסקסואל]]ים, שתורצה בצורך לשמור על "טוהר הגזע". ההשראה לחוקי העיקור הנאציים באה מחוקי העיקור שחוקקו קודם לכן בארצות הברית. צידוקים אלו התבססו על פרשנות מוטה ומגמתית של עקרון הברירה הטבעית, כגון החלפת המונח "המתאים שורד" ב"החזק שורד" או ב"האכזר שורד".{{הערה|1={{מטח|קציעה אביאלי-טביביאן|הסיבות להתעוררות האנטישמיות|7940}}}} ה[[יפן|יפנים]] אימצו באותה תקופה רעיונות דומים, כדי להצדיק את נישול שכניהם ועריכת ניסויים ב[[נשק ביולוגי]] ו[[נשק כימי|כימי]] באוכלוסיות אזרחיות בחבלי ארץ כבושים.
| |
| − |
| |
| − | ===ההתנגדות לתורת האבולוציה===
| |
| − | {{הפניה לערך מורחב|התנגדות לתורת האבולוציה}}
| |
| − | כשהופיעה תורת האבולוציה של דרווין, היא זכתה להתנגדות תקיפה על רקע נימוקים מדעיים ודתיים גם יחד. הנימוקים המדעיים העיקריים נגדה היו ששכבות המאובנים לא הראו צורות ביניים של מאובנים בין מין למין, כפי שחזתה תורת האבולוציה, וקושי של התאוריה להסביר במונחים של ברירה טבעית התפתחות של איברים מורכבים כגון העין, שלא ברור איזה יתרון אבולוציוני יש להם לפני שהגיעו לצורתם הסופית והמתפקדת. כמו כן טוענים נגדה שהסיכויים להתפתחות של חיים מורכבים דרכה הם אפסיים, גם אם נותנים לתהליך הזה מיליארדי שנים. אולם, ההתנגדות שנחשבה למכריעה הייתה שתורת הברירה הטבעית לא עלתה בקנה אחד עם תאוריות ההורשה של המאה ה-19. באותה תקופה האמינו בהורשה מעורבבת (blending inheritence), כלומר שתכונות האב והאם מעורבבות בצאצא. לכן, נטען, גם אם מופיעה תכונה בעלת יתרון אבולוציוני, למשל ג'ירף עם צוואר מעט יותר ארוך, היא תתערבב ותיעלם בדורות הבאים ולא תשפיע על התפתחות המין. דרווין ניסה להתמודד עם ביקורת זו כשהציע תיאורית הורשה ספולטיבית בעלת מאפיינים [[למארק]]יאנים שכינה [[פנגנזה]], אך ללא הצלחה. רק כשאוחדה תורת ההורשה של מנדל עם הברירה הטבעית של דרווין ב[[הסינתזה האבולוציונית המודרנית|סינתזה האבולוציונית המודרנית]] בשנות השלושים של המאה העשרים נפתרה בעיה זו.
| |
| − |
| |
| − | במהלך המאה העשרים, מדענים [[סובייטים]] מובילים, ובראשם [[טרופים ליסנקו]], התנגדו לתורת האבולוציה מסיבות אידאולוגיות ודגלו ב[[לאמארקיזם]].{{הערה|1=על אודות ההתנגדות הסובייטית לתורת דרווין, ראו "מבוא לביולוגיה" בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה}}
| |
| − |
| |
| − | ===אבולוציה ודת===
| |
| − | {{הפניה לערך מורחב|יחס היהדות לתורת האבולוציה}}
| |
| − |
| |
| − | מגלי האבולוציה עצמם וכן תאולוגים רבים במאה ה-19 לא ראו סתירה בין אמונותיהם הדתיות המגוונות לבין הממצאים המדעיים בדבר האבולוציה. בשנת 1856, שלוש שנים לפני פרסום ספרו של דרווין, "על [[מוצא המינים]] בדרך הברירה הטבעית", כתב הכומר הצרפתי לה נואר (le Noir):
| |
| − |
| |
| − | {{ציטוט|תוכן=הסברה שהמינים עוברים שינוי מכאיבה למצפון האנושי; היא מתנכלת לכבוד שלנו בכך שהיא מורידה אותנו למדרגת החיה. למארק הוא אחד מאלה שתומכים באופן שיטתי במערכת הזאת... התאוריה הזו כמעט לא נתמכת בידי איש חוץ מאשר אתאיסטים, מטריאליסטים ופנתאיסטים, אך היא אינה מוציאה מכלל אפשרות את התאיזם, את האמונה באל. קל מאד לחשוב שהעולם נוצר מראש על ידי האל לפי קווים אלה. צריך רק לשער שהאל הניח בתוך היצור הראשון שנוצר, או אפילו במינרלים שבטבע, עיקרון בלתי חומרי שהיה הנשמה העוברית; ושהעיקרון הזה היה מחונן ביכולת להניע את עצמו ולדייק את עצמו על ידי התפתחות הדרגתית וטבעית בתוך האורגניזם עצמו, כך שעל ידי צעדים עוקבים נוצרו כל המינים, עד האדם. זה יהיה שגוי לטעון שבריאתו של אלוהים לא כוללת בריאה לפי המודל הזה.{{הערה|שם=אנדרה}}}}
| |
| − |
| |
| − | [[למארק]] עצמו הפגין [[דאיזם]] מעורפל. הוא כתב:
| |
| − |
| |
| − | {{ציטוט|תוכן=[[לינאוס]] הניח שכל מין הוא בלתי משתנה ועתיק כמו הטבע בעצמו, ושבריאתו המיוחדת הייתה של היוצר העליון של כל אשר קיים. ואכן זה נכון, שדבר אינו קיים חוץ מאשר רצונו של העליון, יוצר כל הדברים. אך האם אנו יכולים לייחס לו חוקים שלפיהם הוציא לפועל את רצונו, ולעקוב אחר הדרך שבה הוציאם לפועל? האם לא יכול היה כוחו האינסופי ליצור סדר של דברים אשר זה אחר זה נתנו קיום לכל אשר אנחנו רואים, ולכל מה שקיים ושאותו אין אנו רואים? לבטח, יהיה אשר יהיה רצונו, גדולת כוחו היא תמיד אותו הדבר; ולא חשוב באיזה אופן יצא לפועל רצונו העליון, דבר לא יכול להפחית את גדולתו.{{הערה|שם=אנדרה}}}}
| |
| − |
| |
| − | דרווין כתב על השלכות האבולוציה:
| |
| − |
| |
| − | {{ציטוט|תוכן=המסקנה העיקרית שאליה הגעתי בעבודה זו, כלומר, שהאדם התפתח מיצור פחות מאורגן, תהיה דוחה לטעמם של רבים, לצערי... באשר אלי, הייתי מעדיף להיות צאצא של קוף קטן וגיבור, שמעיז פנים מול אויביו במטרה להציל את חייו של חברו ושומרו, או צאצא של אותו בבון זקן שיורד מההרים, נושא עמו בנצחון את חברו הצעיר לאחר שהציל אותו מחבורת כלבים המומים, מאשר להיות צאצא של פרא שנהנה לענות את אויביו, שמציע קרבנות נוטפי דם, נוקט שיטה של רצח ילדים ללא חרטה, נוהג בנשותיו כמו בעבדים, אינו יודע הגינות ונרדף על ידי האמונות הטפלות המוגזמות ביותר.{{הערה|שם=אנדרה}}}}
| |
| − |
| |
| − | מהבחינה הדתית – על-פי פשט הכתובים, [[כתבי הקודש]] של היהדות, הנצרות והאסלאם מתארים תהליך של בריאה מכוונת, שהביאה להופעת של בעלי החיים השונים, לרבות בני האדם, על כדור הארץ. ומכיוון שבדורו של דרווין קבלת פשט הכתובים נחשבה לנחלת הכלל, הייתה התנגדות נמרצת לתורת האבולוציה, מסיבות דתיות. כיום טווח העמדות של הוגים דתיים רחב, החל מן ה[[בריאתנות]] המפרשת את המקרא כפשוטו ושוללת כל שינוי אקראי במיני בעלי החיים, וכלה בתפיסה המפרידה את החשיבה התאולוגית מעולם הטבע ומאמצת את השיטה המדעית והתאוריות הנולדות ממנה. לפי תורת ה[[תכנון תבוני|תכנון התבוני]] הייתה התפתחות הדרגתית במינים, אך היא אינה נובעת ממוטציות אקראיות אלא מיד מכוונת.
| |
| − |
| |
| − | ===לימודי אבולוציה בישראל===
| |
| − | ב[[ישראל]], כחלק מלימודי הבגרות בביולוגיה ישנו פרק רשות העוסק בנושא האבולוציה. במהלך 2011 נבחנו עליו כחצי אחוז בלבד מכלל תלמידי התיכון בארץ.{{הערה|{{nrg|עמרי מניב|בתיכונים כבר לא לומדים על האבולוציה|332/531|1 בפברואר 2012|1|2}}}} במסגרת לימודי המדעים בחטיבות הביניים אין תוכנית לימוד של תורת האבולוציה, אך מורים רשאים ללמד אותה ביוזמתם. מורים אחדים טענו כי בהשתלמויות אותן הם עוברים נאמר להם כי אסור להם להשתמש במילה "אבולוציה" ואסור להם לערוך השוואות בין האדם לבין [[גורילה|גורילות]],{{הערה|{{nrg|עמרי מניב|מורים למדעים: אוסרים עלינו ללמד על האבולוציה|418/723|28 בנובמבר 2012|1|2}}}} אך משרד החינוך טען בתגובה כי לא קיימת הנחיה שכזאת. באוניברסיטאות בישראל, כמו בכל שאר [[ארצות המערב]], תורת האבולוציה מהווה בסיס למדעי החיים ונלמדת בקורסי חובה לתואר ראשון בפקולטות ללימודי הביולוגיה.
| |
| − |
| |
| − | == ראו גם ==
| |
| − | {{הפניה לספר ויקיפדיה|אבולוציה}}
| |
| − | * [[גנאלוגיה]]
| |
| − | * אבולוציה [[אפיגנטיקה|אפיגנטית]]
| |
| − | * [[בריאה ספונטנית]]
| |
| − | * [[פלאואנתרופולוגיה]]
| |
| − | * [[צ'ארלס דרווין]]
| |
| − | * [[ניסוי האבולוציה של אי קולי]]
| |
| − |
| |
| − | == לקריאה נוספת ==
| |
| − | * [[צ'ארלס דרווין]], '''[[מוצא המינים]]''' – ספרו המפורסם של צ'ארלס דרווין
| |
| − | * [[ריצ'רד דוקינס]], '''[[השען העיוור]]''', תרגם [[עמנואל לוטם]], תל אביב: זמורה ביתן. {{ISBN|0-393-31570-3}}
| |
| − | * [[ריצ'רד דוקינס]], '''ההצגה הגדולה בתבל – הראיות בזכות האבולוציה'''
| |
| − | * [[סטיב ג'ונס (מדען)|סטיב ג'ונס]], '''[[כמעט כמו לווייתן|כמעט כמו לווייתן – מוצא המינים נכון לעכשיו]]''', תרגמה [[עדי מרקוזה-הס]], [[ידיעות ספרים]]: ספר שהוא מעין מהדורה מודרנית של ספרו המקורי של דרווין בהתאם לידע המדעי הנוכחי
| |
| − | * [[סטיבן ג'יי גולד]], '''מאז היות דרווין''', הוצאת [[מעריב]]
| |
| − | * [[דוד וול]], '''פרקים בהיסטוריה של תורת האבולוציה''', [[הוצאת מאגנס]]
| |
| − | * ניל שובין, '''הדג שבתוכנו''', תרגמה עדי מרקוזה-הס, [[ספרי עליית הגג]]
| |
| − |
| |
| − | == קישורים חיצוניים ==
| |
| − | {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Evolution|שם ויקישיתוף=אבולוציה|ויקיציטוט=אבולוציה|ויקימילון=אבולוציה|ויקימילון 2=אבולוציוני}}
| |
| − | * {{ynet||כל מה שרציתם לדעת על אבולוציה ומוצא החיים|3607}}
| |
| − | * {{ynet|יוסף נוימן, מגזין "גלילאו"|"מהאמבה לאדם": תפישה נפוצה ושגויה של האבולוציה|3437982|15 באוגוסט 2007}}
| |
| − | * {{הידען||אבולוציה בפעולה|category/biology/evolution/evolution_in_action/}}
| |
| − | * {{הידען||ראשית החיים|category/biology/evolution/begining-of-life/}}
| |
| − | * {{הארץ|אבי ארבל|כיוון שאנחנו בסביבה|1.1253510|1 באפריל 2009}}
| |
| − | * {{דוידסון|ארז גרטי|אבולוציה – אשכול כתבות וסרטונים|maagarmada/life_sci/אבולוציה-אשכול-כתבות-וסרטונים|30 באפריל 2014}}
| |
| − | * {{אודיסאה|גיא סלע|הרבה מעבר לספק סביר|212607|9, אוקטובר 2010}}
| |
| − | * {{הידען|סיינטיפיק אמריקן ישראל|לאן פנינו מועדות – והאבולוציה עדיין נמשכת (אחרי כל כך הרבה שנים) / ג'ון הוקס|where-evolution-headed-2412148|24 בדצמבר 2014}}
| |
| − | * {{הארץ|אסף מרום|למה אנחנו מפחדים מדרווין ולמה אנחנו לא יכולים לברוח ממנו?|1.2694338|29 ביולי 2015}}
| |
| − | * {{מחשבות|[[יוסף נוימן]]|האם התהליך האבולוציוני מובן?|m050p045-047|אוקטובר 1981}}
| |
| − |
| |
| − | ==הערות שוליים==
| |
| | {{הערות שוליים}} | | {{הערות שוליים}} |
| − | | + | [[קטגוריה:תורה ומדע]] |
| − | {{ביולוגיה}}
| |
| − | | |
| − | [[קטגוריה:תחומים בביולוגיה]] | |
| − | [[קטגוריה:אקולוגיה]]
| |
| − | [[קטגוריה:אבולוציה|*]]
| |
תאוריית ההתפתחות, או בשמה האחר האבולוציה, היא תיאוריה שגויה, הטוענת שכל בעלי בעלי החיים התפתחו באופן הדרגתי מחומר דומם. תאוריה זו מופרכת מעיקרה ומנוגדת למציאות הפשוטה, היות ושום דבר שבעולם אינו יכול להווצר מעצמו, על אחת כמה וכמה עולם כזה מורכב, שבכל אחד מברואיו ישנה חכמה אין סופית, שרק כדי לחקרה ולהבינה יש צורך בשנים רבות של עמל.
התאוריה אינה נכונה משום שהתורה מתארת כיצד ברא ה' את בעלי החיים השונים בצלמם ובדמותם.
הרבי הסביר בהזדמנויות רבות, בעיקר במכתבים, מדוע שיטה זו אינה תקפה, גם לא לפי ההנחות המקובלות בעולם המדע.
יסודות התאוריה
פרק זה לוקה בחסר. אנא
תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט ב
דף השיחה. סיבה: לשפר סגנון, חסר תיאור של תאוריית למארק (מופיע במכתבי הרבי), חסרים המניעים לתאוריה.
לאחר שהחוקר לינאוס יסד את תורת המיון, האופן בו מחולקים היצורים החיים בכדור הארץ לקטגוריות של מינים, סוגים וכו' [1], יצא החוקר צ'רלס דרווין עם תאוריה הטוענת כי המינים התפתחו זה מזה, כשהבסיס לשיטתו היא "הברירה הטבעית".
תאוריה זו התפתחה אצלו לאחר שהוא הסתובב באיי הארכיפלג, והוא ראה שם סוגים רבים של פרושים (שם של עוף), אך כל אחד מהם היה עם סוג שונה של מקור שהתאים לאכילת מזון שונה – חרקים, קקטוסים וזרעים. על יסוד זה הוא קבע, כי בכל משפחה המקור עבר הסתגלות לסוג המזון שלו, ואם כן, הרי שבכל מין, השורד הוא זה שמתאים למקום ולמצב שבו הוא נמצא, ולכן המינים שהתקיימו בעולם הם אלו שעברו השתנות בכל דור בהתאם למצב באופן הטוב ביותר, כאשר שאר המינים נכחדו.
הכל החל עם היווצרותו של התא הראשון, אשר התרבה והכפיל את עצמו עד שנוצרו מספר תאים, והמשיך עד ליצירת זוחל ימי, והמשיך להתפתח ונהיה דג, והמשיך עד שהדג החל לצאת מהמים, ואחר כך נוצרו הזוחלים, ובהמשך הדינוזאורים והעופות, עד שלבסוף באה משפחת היונקים אשר התחלקה לכמה משפחות, ומהם משפחת הקופים, אשר אחד ממיניה נהפך לאחר גלגולים רבים להיות אדם.
לאחר שהקשו על התאוריה, שאין די זמן להיווצרות המינים זה מזה, פיתחו שני חוקרים אמריקאים השלמה לתאוריה זו – את תאוריית שיווי המשקל המקוטע, לפיה היו שינויים פתאומיים וגדולים שעברו המינים, ולכן זה לקח פחות זמן.
המאובנים
עוד קודם לפרסום התאוריה, החלו למצוא במקומות שונים בכדור הארץ מאובנים (מאובן הוא יצור שבמשך תהליך ממושך התלוי בתנאי טבע מסוימים נהפך להיות כאבן, או שהוא הותיר את טביעת גופו באבן).
על פי הטוענים לנכונות תאוריה זו, המאובנים היוו עדות מוחשית להתפתחות המינים. המינים שבהם ניכרת התפתחות זו ביותר הם הסוסים, אשר ניכרים שינויים בגודל ובאצבעות. וכן בציפורים שהתפתחו ממין קדמון הדומה במבנה גופו אליהם.
אבולוציה מכוונת
היו כמה בודדים, ומהם הראי"ה קוק[2][3] והר' גדליה נדל[4] שטענו כי אין כל סתירה בין התאוריה לבין האמור בתורה. דהיינו, שהקב"ה ברא תא אחד, והוא התפתח על פי רצונו במשך הזמן מתא לצמח, לדג, לבעל חי ועד לאדם.
את "ששת ימי בראשית" הם פירשו: שכל יום פירושו תקופה. ועל כן, אין הכוונה שהקב"ה ברא את העולם בשישה ימים כפשוטו, אלא שבמשך שישה תקופות שלקחו מליוני שנים התפתחו המינים, עד שלבסוף התפתח האדם. הסיפור בתורה מתחיל מהזמן שבו הקב"ה החדיר לאדם כי הוא יצור נעלה יותר משאר היצורים[5].
את שיטתם תומכים הם במאמרי חז"ל שונים, כמו למשל מאמר המדרש שהקב"ה "היה בורא עולמות ומחריבן", וכן דברי המקובלים על "אדם קדמון", אשר יתפרש על המהומות שחלו בכדור הארץ, ועל האדם שקדם לאדם המודרני. הראי"ה אף טען שתאוריה זו מתאימה ביותר על פי שיטת הקבלה.
הסתירות לאבולוציה מהמדע
מלבד זאת שלמען האמת תאוריה זו איננה מתאימה עם היהדות, וכפי שיתבאר לקמן, מכיון שהמדע איננו יכול לסתור עם האמור בתורה, גם על פי דרכו נמצאים כמה סתירות לתאוריה זו[6].
אבולוציה - תאוריה ולא הוכחה
רעיון האבולוציה היא תאוריה לא מוכחת. במחקר תופעות הטבע יש להבחין בהבדל שבין תאוריה להוכחה מדעית. התאוריה היא ניסיון אנשי המדע להסביר את המציאות הכוללת בתוכה מכלול תופעות, על התאוריה להסביר את מניען וסבתן של התופעות וההתרחשויות ללא סתירות, לרוב פיתוחה של התאוריה נעשית עם התחשבות בהנחות רווחות ומידע על חוקי טבע. אולם אין בכוחם של החוקרים לקבוע כי תאוריה זו היא אכן ההסבר הנכון למציאות, התאוריה אינה מדע ניסיוני שניתן לראותה בעין, אלא באה 'להסביר' את מניען וסיבתן של דברים הנראים לעין (אכן לעתים תאוריות מתקבלות כאמיתות כמעט מוחלטות, להיותן מסבירות תופעות באופן מושלם ומדויק).
אמתותה של תאוריה תלויה אם כן בניסוי השלכותיה וטענותיה ומחקר מדעי הכולל תצפית (אמפירי) לאישושה של התאוריה. כלומר, קבלתה של תאוריה כאמת תלויה אם ורק אם הטענות עליהם מתבססת התאוריה מוכחות יותר ופשוטות יותר להבנה במבחן חוקי הטבע.
ובענייננו, תאוריית האבולוציה חסרה הוכחות וניסיונות אלו:
- אין במדע עדות ניסיונית ולו אחת של התפתחות של מינים שונים זו מזו אחד מהשני, יתירה מכך גם הבסיס לתאוריית דרווין שכותב בספרו לשינויים שבמיני העופות מבוסס על אי אלו שינויים קלים באיזה איברים.
- טענה מתחזקת בכך שקיימים בעלי חיים שאורך חייהם קצר וניתנים למעקב, ותנאי החיים שלהם ניתן לשינוי קיצוני, ועם זאת לא הצליחו המדענים לגלות בהם שינויים דרסטיים שנוצרו בהם כתוצאה מכך, עד ליצירת "מין" ממין אחר.
- הניסיון לצייר שהתפתחות המינים כתוצאה משינויים בטבע שהיא תופעה פשוטה יותר להבנה מהתפתחות ישירה גם היא מוטעת, אין שום ראיה בטבע שהתפתחות של אדם ממולקולות של מין שונה לגמרי באמצעות שינויי אקלים, שהוא מובן יותר מהתפתחות ישירה לכל מין ומין בצורת אדם.
המצב האקולוגי
בתקופה ההתחלתית של "לידת" העולם, היו תנאי הטמפרטורה, הלחץ האטמוספרי, הרדיו אקטיביות וגורמים מהפכניים רבים אחרים, שונים לחלוטין מאלו הקיימים במצב הנוכחי של העולם. ועל כן, הוכחה מאופן המצאות החלקים כיום, אין בה משום הוכחה על התהליכים שעברו אז.
בנוסף לכך, לפי תאוריות אלו, יצירת העולם התחילה בתהליך של התחברות אטומים בודדים או חלקיקי אטומים, והרי צבירתם והתגבשותם נעשתה בתהליכים מתוך שינויים בלתי מוכרים לחלוטין.
היוצא מזה, שבנינה של תאוריה זו הוא רעוע יותר מכל התאוריות ה"מדעיות" הרופפות.
מבנה התא
אחד הפרופסורים לביולוגיה, בבואו לתאר את מורכבותו של התא, כותב: "כדי להבין את מציאות החיים כפי שהיא נפרשת בפנינו דרך הביולוגיה המולקולרית, עלינו להגדיל את התא פי אלפי מיליון עד להגיעו לקוטר של עשרים ק"מ שדומה לספינת אוויר ענקית גדולה דיה כדי לכסות עיר גדולה כמו לונדון או ניו יורק. אז נוכל לראות אובייקט בעל תכנון ומורכבות מסתגלת שאין שני לו. על פני שטח התא נראה מיליוני פתחים, כמו נמלים של ספינות חלל גדולות, הנפתחים ונסגרים כדי לאפשר לזרם מתמיד של חומרים לזרום פנימה והחוצה. אילו עמדנו להיכנס דרך אחד הפתחים, היינו מוצאים את עצמנו בעולם של טכנולוגיה עילאית ומורכבות מבלבלת...(מורכבות) שהינה מעבר לכושר היצירתי שלנו, מציאות שהינה האנטיתזה של מקריות, ושעולה בכל מובן שהוא על כל דבר שנוצר אי פעם על-ידי האינטליגנציה האנושית..."
- חלקי התא
- גרעין – כל האינפורמציה בנוגע לגוף האנושי מוצפנת כקוד מורכב במולקולת הדנ"א שבגרעין.
- קרום התא –" הודות לחדירותו הבררנית, קרום התא מבצע את הברירה הסופית אילו מולקולות מורשה להיכנס ולצאת מהתא.
- מיטוכונדריה – מקור האנרגיה העיקרי של התא. כאן ממוזגים כל מולקולות האט"פ הנחוצות לתפקודי הגוף.
- רשת אנדופלסמית – בידוד והובלת חלבונים ומולקולות אחרות.
- שערי קרום התא – סופגים חמצן וגלוקוזה ומרחיקים חומרים כגון חלבונים ואנזימים הממוזגים על-ידי התא.
כלומר, זהו הפך ההיגיון לומר שהתא נוצר מעצמו. וכפי שכתב על כך חוקר אחר: "הסיכוי שצורות חיים גבוהות יותר הופיעו באופן זה, הינו בר השוואה לסיכוי שסופת טורנדו שמשתוללת מעל מגרש גרוטאות תרכיב מטוס בואינג 747 מתוך החומרים שמצויים שם".
הסיכוי
אבני היסוד לכל תא הם החלבונים. כל מולקולה של חלבון חי מורכב מיותר מ-50 חלקיקים קטנים יותר של "חומצות אמיניות". באם סדרם או הרכבם של החומצות ישתנה ואפילו במעט, החלבון לא יוכל לשמש למאום.
הרכבה זו של חלבונים לא יכולה להתרחש במקרה, וכמו שמובן בפשטות מכך שבחלבון בינוני ישנם בערך 290 חומצות אמיניות, מ-12 סוגים שונים של חומצות. מולקולה זו יכולה להיות מסודרת בריבוי עצום של אופנים – 10 בחזקת 300 (1 עם 300 אפסים), בכדי ליצר חלבון חי, ולא חסר תועלת או מזיק, יכולה להיות אך ורק דרך אחת להרכבתם.
כל זה הוא לא כולל את יצירת הקשר בין החלבונים, אשר הוא בעצמו חסר סיכויים להתרחשות עצמית. ואין צורך לומר על התפתחותם ליצירת תא חי, ועד ליצירת בעל חיים.
גנטיקה
בגרעינו של כל תא נמצא הDNA, שבו נמצאים הקודים הגנטיים של כל מבנה גופו של היצור.
וכאשר בדקו את הגנים של יצורים שעל פי דמיונם הינם בני משפחה משותפת, גילו בכמה מקומות שיש דמיון גנטי גדול יותר דווקא ליצורים שאינם נראים דומים.
מאובנים
הימצאם של מאובנים שונים, אינו גורם בהוכחת התאוריה, ואף סותר לה:
1. על פי התאוריה צריכים להימצא ריבוי עצום של מינים ששימשו כיצור מעבר בין הים ליבשה.
2. הממצאים לא גילו גרסאות ביניים למינים השונים, אלא שינויים פתאומיים של מינים.
- שכבת הקמבריון
שכבה זו, על פי התאוריה היא השכבה הראשונית של הקרקע שבה נמצאו מאובנים, ועל פי התארוך של המדענים היא בגיל של כמה מליוני שנים.
בשכבה זו נמצאו ריבוי עצום של יצורים כחלזונות, טרילוביטים (סרטנים קדמוניים), ספוגים, תולעים, מדוזות, קיפודי ים, וחסרי חוליות מורכבים נוספים. בעלי חיים אלו הופיע באופן פתאומי ללא מציאת "אבות קדמוניים".
בנוסף לכך, במאובן של "טרילוביט" מצאו כי עינו מורכבת ממילוני חלקיקים זעירים בדומה לחלת דבש. בריאה זו הופיעה כצורתה כבר אז.
ממצאים אלו מוכיחים כי לאו דווקא שמינים התפתחו מהפשוט והפרימיטיבי אל המורכב.
הסתירות מהתורה
התורה קובעת כי אין מקרא יוצא מידי פשוטו[7], ועל פי פשוטו של מקרא כמו גם על פי דברי חז"ל כל המינים נבראו בצורתם.
פרשת הבריאה
התורה אומרת שביום השלישי נבראו כל הצמחים, ברביעי המאורות, בחמישי הדגים והעופות, ובשישי החיות והאדם. ובזה יש שני פרטים:
- התורה מפרטת את סדר הנבראים[8].
- התורה מספרת כי הארץ הוציאה כל מין בפני עצמו, ולא שהתפתחו זה מזה.
בנוסף לכך שכך הוא פשוטו של מקרא, יש גם סוגיה במסכת חולין[9] בה לומדת הגמרא כך:
- "אמר רבי יהושע בן לוי: כל מעשה בראשית בקומתן נבראו, בדעתן נבראו, בצביונם נבראו. שנאמר 'ויכולו השמים והארץ וכל צבאם', אל תקרי 'צבאם' אלא 'צביונם'". פירוש מאמר זה הוא, שבעלי החיים נבראו ב"צביונם", דהיינו בצורתם היעודה באופן מושלם[10].
- נאמר בתהלים[11] "ותיטב לה' משור פר מקרן מפריס". ומבארת הגמרא שהכוונה היא לשור שאותו הקריב אדם הראשון כקרבן לה', שור זה לא היה כשאר השוורים שפרסותיהם באות קודם לקרניהם, כיוון שכאשר הוא נברא, הוא יצא מהאדמה, וכיוון שכך, קרניו קדמו לפרסותיו.
- הגמרא מביאה את דרשתו של רבי חנינא בר פפא: בשעה שאמר הקב"ה "למינהו" באילנות, נשאו הדשאים קל וחומר בעצמן, ואמרו שאם רצונו של הקב"ה שהמינים יצאו בערבוביא, למה אמר "למינהו" באילנות? ועוד, יש כאן קל וחומר: הרי אילנות שאין דרכן לצאת בערבוביא, ובכל זאת, אמר הקב"ה "למינהו", אנו על אחת כמה וכמה. מיד כל אחד ואחד ממיני הדשאים יצא למינו. פתח 'שר העולם' ואמר: "יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו".
שמירת שבת
בנוגע לשיטות הטוענות כי התורה יכולה להסכים עם תורת ההתפתחות, והכוונה ב"יום" היא למשך זמן, תקופה שיכולה להמשך אפילו מליוני שנים, יש כמה הוכחות שזה לא יתכן, הראשונה היא משמירת השבת:
אחת המצוות שנזכרו הכי הרבה בתורה היא מצוות השבת. למצווה זו ניתנו ב' טעמים: א. זכר למעשה בראשית. ב. זכר ליציאת מצרים.
בנוגע לטעם הראשון נאמר בעשרת הדברות[12]: "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם, וינח ביום השביעי; על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו".
מכיון שהיסוד לשמירת השבת הוא: שהיו ששה יממות של 24 שעות, שלאחריהן באה יממה שביעית בה שבת ה' ממלאכתו, לא יתכן לפרש שהייתה זו תקופה, כיון שאם כן, בטל הטעם לשמירת היום השביעי.
זאת לבד המוכח מדברי חז"ל שהיו אלו יממות של 24 שעות[13].
מקורות בקבלה
הטוענים להסכמת התורה, מגייסים לעזרתם ציטוטים ממדרשים כמו שהקב"ה היה "בורא עולמות ומחריבן", וכן ממושגים כ"אדם קדמון". אמנם האריז"ל כבר ביאר וקבע, כי משמעות ציטטה זו היא בנוגע לעולם התוהו, אך לא על עולם גשמי כשלנו. ואם כן, אי אפשר להביא זאת כראיה.
גם לגבי שבע השמיטות הקבליות המוזכרות בספר התמונה, שבכל אחת מהן 7,000 שנה, מבואר בחסידות שלפי האריז"ל השמיטה שלנו (שהיא השמיטה השניה - שכנגד ספירת הגבורה), היא השמיטה היחידה בה יש עולם גשמי[14].
כמו כן בנוגע למושג "אדם קדמון" שהינו למעשה מושג קבלי גבוה המתייחס לדרגה בה כל העולמות עמדו כביכול במחשבה אצל הבורא, אך כלל וכלל לא מדובר כאן על ברוא גשמי.
גיל העולם
על פי הספירה בה אנו משתמשים, אנו עומדים קרוב ל-5780 שנה מזמן בריאת העולם, אך על פי שיטות אלו, זה רק מזמן שבו אדם הראשון נתוודע למהותו.
זנב
הוכחה נוספת שהובאה על ידי חוקרים למיניהם היא: מפני מה לאדם יש את עצם הזנב, ועד שישנם כאלו שהוא גם גודל אצלם? אלא מכאן הוכחה שהאדם התפתח מבעל חי שהיה לו זנב.
מלבד ההוכחות דלעיל עד כמה מופרך שיווצר מין ממין שונה, הנה לדבר זה יש מקור מפורש במדרש[15]: "ויהי האדם לנפש חיה. רבי יהודה אמר: מלמד שעשה לו עוקץ (=זנב) כחיה, וחזר ולקחו ממנו מפני כבודו". דהיינו, שאכן בעצם צריך להיות לאדם זנב, אבל בחסדי ה' הוסר הזנב מרובם ככולם של בני האדם.
ראו גם
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- מכתבים מהרבי
- שונות
הערות שוליים
- ↑ ראוי לציין, שחלוקתו פעמים רבות אינה תואמת את ההגדרות התורניות.
- ↑ אגרות הראי"ה, אגרת קיז.קלד. שמונה קבצים א' עמ' תקצד. אורות הקודש ב', תורת ההתפתחות, עמ' תקלז.
- ↑ הוא עצמו טען כי צריך לשנות כמה פרטים בתאוריה, לפני שמקבלים את כולה.
- ↑ ראה ב'שיעורי ר' גדליה' על פרשת בראשית.
- ↑ הר' נדל אף טוען כי האדם הראשון – אביהם של קין והבל איננו אביו של שת. בשונה מתלמידו ר' יצחק שילת - כותב הספר, שחלק עליו בהערה שם.
- ↑ לא הובאו כאן כל הסתירות לתאוריה זו, אלא רק כמה עיקריות.
- ↑ שבת סג, א; יבמות כד, א
- ↑ ולא כתאוריה זו הטוענת כי הלווייתן (לא המקראי, אלא יונק ימי) התפתח מחיה יבשתית שירדה למים.
- ↑ דף ס.
- ↑ רש"י.
- ↑ סט, לב.
- ↑ יתרו כ, יא.
- ↑ בבלי סנהדרין דף לח. פרקי דרבי אליעזר פרק ג והלאה. מדרש רבה פרשת בראשית.
- ↑ תורה אור שמות נא, ד. ובמקורות נוספים - ראה בערך נ' אלפים יובלות.
- ↑ בראשית רבה פרשה יד, י.
, כ"ח בתשרי ה'תשע"א
ערוץ 7.
