הבדלים בין גרסאות בדף "עבודת השם"
חב"ד איז אקטיב (שיחה | תרומות) |
חב"ד איז אקטיב (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Shul.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור ר' [[זלמן קליינמן]]]] | [[קובץ:Shul.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור ר' [[זלמן קליינמן]]]] | ||
| − | '''עבודת [[השם]]''' היא אחת מן הציוויים הכלליים שבתורה, שנאמר: " | + | '''עבודת [[השם]]''' היא אחת מן הציוויים הכלליים שבתורה, שנאמר: "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹקיכֶם"{{הערה|[[שמות]] פרק כ"ג פסוק כ"ב}}. היא מצווה כללית לכל מצוות התורה, שענינה הוא שהאדם יעבוד את הקב"ה ב[[קבלת עול]] כעבד שעובד את אדונו. ציווי כללי זה כולל גם את מצוות ה[[תפילה]], כמאמר חז"ל: "ולעבדו בכל לבבכם"{{הערה|[[דברים]] פרק י"א פסוק י"ג}} "איזו היא עבודה שבלב? זו תפילה"{{הערה|1=[[מסכת תענית]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=10&daf=2&format=pdf דף ב' עמוד א']. כך פסק [[הרמב"ם]] להלכה ב[[היד החזקה]] ספר אהבה, הלכות תפילה פרק א' הלכה א'}}. |
| − | בשם עבודה | + | בשם עבודה כונתה עבודת ה[[קרבנות]] כשהיה [[בית המקדש]] קיים, עד שנאמר כי "עבודה" היא אחת מן שלושה העמודים עליהם העולם מתקיים{{הערה|" עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים" [[מסכת אבות]] פרק א' משנה ב'. על פי ביאור ה[[ירושלמי]] במסכת תענית פרק ד' הלכה ב'}}. בזמן ש[[בית המקדש]] אינו קיים, העבודה מתממשת בתפילה{{מקור}}. |
| − | מבואר כי עבודה היא מלשון "עיבוד עורות", | + | מבואר כי עבודה היא מלשון "עיבוד עורות", שכן כמו שעיבוד עורות והכשרתם לבגד נעשה על ידי כך שדורכים עליהם, כך יש "לדרוך" - [[אתכפיא|לכפות]] ולבטל - את רצונו האישי{{הערה|שם=עיבוד עורות}}. |
==ענינה== | ==ענינה== | ||
עבודת ה' היא מהציוויים הכלליים שבתורה. | עבודת ה' היא מהציוויים הכלליים שבתורה. | ||
| − | + | אחד היסודות העיקריים בעבודת השם הוא, שהעבודה אינה יכולה להגיע מנקודת הנחה שהידבקות באלוקות היא טובה ומתוך כך לעבוד את השם, שהרי עבד אינו עושה את רצון אדונו משום שהדבר נכון וטוב - אלא ב[[קבלת עול]] מפני שהוא עבדו{{מקור}}. וכמאמר [[רז"ל]]: "בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ"{{הערה|[[מסכת אבות]] פרק ב' משנה ד'}} - שהאדם יכפה ויבטל את רצונו כביכול אין לו רצון אחר מלבד קיום מצות הקב"ה{{מקור}}. בקבלה ובחסידות נקראת עבודה זו: "כד [[אתכפיא סטרא אחרא]] ואסתלק יקרא דקודשא בריך הוא בכולהו עלמין" (ב[[ארמית]]:"על ידי עבודת ה[[אתכפיא]](=כפיית וביטול הרצון) מתעלה ונמשך כבודו של [[הקב"ה]] בכל העולמות"). | |
| − | + | יסוד חיוני נוסף בעבודת השם הוא '''ה[[שמחה]]''', שהרי כמו שבגשמיות כששני אנשים מתאבקים זה בזה להפיל זה את זה, גם אם אחד מהם יהיה חזק יותר מחברו - הרי שאם יהיה שרוי ב[[עצבות]] יגבר עליו החלש ממנו, כך גם בעבודת השם - בשביל לנצח ולהפיל את היצר הרע יש צורך בשמחה{{הערה|[[תניא]] [[ליקוטי אמרים - פרק כ"ו]]}}. | |
| − | מבואר כי עבודה היא מלשון "עיבוד עורות", לברר את | + | מבואר כי עבודה היא מלשון "עיבוד עורות", כמו שבשביל להכשיר עורות ולעבד אותם בכדי שיהיו ראויים להיות בגד יש לדרוך עליהם, כך גם בעבודת השם: בשביל לברר את ה[[מידות]] יש 'לדרוך' על רצון האדם ולהתגבר עליו - [[אתכפיא]]{{הערה|שם=עיבוד עורות|1=[[תורה אור]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/17/76a.htm משפטים דף ע"ו עמוד א'], [[ליקוטי תורה]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/4/2d.htm פרשת ויקרא דף ב' עמוד ד'], [[תורת חיים]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/2/2/279d.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA שמות חלק ב' רע"ט, ד], [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/2/1/278d.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA שם פרשת משפטים רעח, ד], [[דרך מצותיך ספר המצוות]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/33/83a.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA מצות דין עבר עברי, פג, א], [[מאמרי אדמו"ר צ"צ]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/maamarei/1/3/28/266.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA ספר תרט"ו בהוספות, מאמר דיבור המתחיל "איתא בגמרא בסוטה כו' ואמאי קאי עלמא" רסו], [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] [[באתי לגני]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/42/361.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA תשל"א, אות י'], [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/34/224.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA מאמר דיבור המתחיל להבין עניין תחיית המתים תשמ"ו, אות ה'], [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/25/169.htm מאמר דיבור המתחיל "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" תשי"ב, אות י"א].}}, וכמו שכתוב על מי שחוזר על לימודו מאה ואחת פעמים נקרא "עובד אלוקים"{{הערה|שם=עובד ה'|"וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹקים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ" מלאכי ג' פסוק י"ח}}, לעומת זה שחוזר עליו רק מאה, שעליו נאמר "אשר לא עבדו"{{הערה|שם=עובד ה'}}, כשהסיבה לכך היא שבזמנם היו רגילים לחזור על הלימוד מאה פעמים, ולכן בחזרה כזו לא היה עניין מיוחד שקשור לעבודת השם, אך מי שעושה מעבר לרגילותו ובניגוד לטבעו - באופן של [[אתכפיא]] - נקרא עובד השם{{מקור}}. |
| − | עבודת ה' היא מתחלקת לשני עניינים עיקריים: [[סור מרע ועשה טוב]]. | + | עבודת ה' היא מתחלקת לשני עניינים עיקריים: [[סור מרע ועשה טוב]]. סור מרע מתבטא ב[[מצוות לא תעשה]], ועשה טוב ב[[מצוות עשה]]. |
==עבודה והשכלה== | ==עבודה והשכלה== | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
כשכוונתו היא שה'משכיל' מגיע מנקודת הנחה כזו שכל מטרת החסידות היא ההשכלה שבה - ובמיוחד כשהוא מחדש בה משהוא, ומתוך כך הוא מסיק סברות לא נכונות בחסידות, ומגיע לידי [[גאווה]]. כיוון שכך הוא מכונה "הולך על הראש" - כי "הליכתו" - עבודתו והתקדמותו בעבודת השם היא רק סביב ההשכלה - הראש. [[הרבי הריי"צ]] אף התבטא כי: "העוסק בהשכלה ללא עבודה - הרי הוא מעמיד צלם בהיכל החסידות!"{{מקור}}. | כשכוונתו היא שה'משכיל' מגיע מנקודת הנחה כזו שכל מטרת החסידות היא ההשכלה שבה - ובמיוחד כשהוא מחדש בה משהוא, ומתוך כך הוא מסיק סברות לא נכונות בחסידות, ומגיע לידי [[גאווה]]. כיוון שכך הוא מכונה "הולך על הראש" - כי "הליכתו" - עבודתו והתקדמותו בעבודת השם היא רק סביב ההשכלה - הראש. [[הרבי הריי"צ]] אף התבטא כי: "העוסק בהשכלה ללא עבודה - הרי הוא מעמיד צלם בהיכל החסידות!"{{מקור}}. | ||
| − | לעומתו ה'עובד', מגיע מנקודת הנחה שמצבו אינו טוב, וכך הוא משתמש בחסידות כמינוף ודרך לשיפור מעשיו והנהגותיו, ולכן לא רק שדרכו הישרה אינה מחדירה בו [[גאווה]] אלא אף מכניסה בו [[ענווה]] ושיפלות, ולכן דרכו הנכונה והיציבה מכונה "הולך על הרגליים"{{הערה|1=[[הרבי הריי"צ]], [[לקוטי דיבורים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&st=&pgnum=87חלק ג' עמודים 607-608]}}. עם זאת, העבודה אינה פועלת שפלות, שכל עניינה הוא מרמור על המצב הקיים ללא שיפור, אלא פועלת שלאחר שהוא יודע את מצבו האמתי הנחות - הוא [[יגיעה|מתייגע]] על מנת לשפר אותו. | + | לעומתו ה'עובד', מגיע מנקודת הנחה שמצבו אינו טוב, וכך הוא משתמש בחסידות כמינוף ודרך לשיפור מעשיו והנהגותיו, ולכן לא רק שדרכו הישרה אינה מחדירה בו [[גאווה]] אלא אף מכניסה בו [[ענווה]] ושיפלות, ולכן דרכו הנכונה והיציבה מכונה "הולך על הרגליים"{{הערה|1=[[הרבי הריי"צ]], [[לקוטי דיבורים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&st=&pgnum=87חלק ג' עמודים 607-608]}}. עם זאת, העבודה אינה פועלת שפלות, שכל עניינה הוא מרמור על המצב הקיים ללא שיפור, אלא פועלת שלאחר שהוא יודע את מצבו האמתי הנחות - הוא [[יגיעה|מתייגע]] על מנת לשפר אותו{{מקור}}. |
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה מ־19:35, 30 באפריל 2018
עבודת השם היא אחת מן הציוויים הכלליים שבתורה, שנאמר: "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹקיכֶם"[1]. היא מצווה כללית לכל מצוות התורה, שענינה הוא שהאדם יעבוד את הקב"ה בקבלת עול כעבד שעובד את אדונו. ציווי כללי זה כולל גם את מצוות התפילה, כמאמר חז"ל: "ולעבדו בכל לבבכם"[2] "איזו היא עבודה שבלב? זו תפילה"[3].
בשם עבודה כונתה עבודת הקרבנות כשהיה בית המקדש קיים, עד שנאמר כי "עבודה" היא אחת מן שלושה העמודים עליהם העולם מתקיים[4]. בזמן שבית המקדש אינו קיים, העבודה מתממשת בתפילה[דרוש מקור].
מבואר כי עבודה היא מלשון "עיבוד עורות", שכן כמו שעיבוד עורות והכשרתם לבגד נעשה על ידי כך שדורכים עליהם, כך יש "לדרוך" - לכפות ולבטל - את רצונו האישי[5].
תוכן עניינים
ענינה
עבודת ה' היא מהציוויים הכלליים שבתורה.
אחד היסודות העיקריים בעבודת השם הוא, שהעבודה אינה יכולה להגיע מנקודת הנחה שהידבקות באלוקות היא טובה ומתוך כך לעבוד את השם, שהרי עבד אינו עושה את רצון אדונו משום שהדבר נכון וטוב - אלא בקבלת עול מפני שהוא עבדו[דרוש מקור]. וכמאמר רז"ל: "בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ"[6] - שהאדם יכפה ויבטל את רצונו כביכול אין לו רצון אחר מלבד קיום מצות הקב"ה[דרוש מקור]. בקבלה ובחסידות נקראת עבודה זו: "כד אתכפיא סטרא אחרא ואסתלק יקרא דקודשא בריך הוא בכולהו עלמין" (בארמית:"על ידי עבודת האתכפיא(=כפיית וביטול הרצון) מתעלה ונמשך כבודו של הקב"ה בכל העולמות").
יסוד חיוני נוסף בעבודת השם הוא השמחה, שהרי כמו שבגשמיות כששני אנשים מתאבקים זה בזה להפיל זה את זה, גם אם אחד מהם יהיה חזק יותר מחברו - הרי שאם יהיה שרוי בעצבות יגבר עליו החלש ממנו, כך גם בעבודת השם - בשביל לנצח ולהפיל את היצר הרע יש צורך בשמחה[7].
מבואר כי עבודה היא מלשון "עיבוד עורות", כמו שבשביל להכשיר עורות ולעבד אותם בכדי שיהיו ראויים להיות בגד יש לדרוך עליהם, כך גם בעבודת השם: בשביל לברר את המידות יש 'לדרוך' על רצון האדם ולהתגבר עליו - אתכפיא[5], וכמו שכתוב על מי שחוזר על לימודו מאה ואחת פעמים נקרא "עובד אלוקים"[8], לעומת זה שחוזר עליו רק מאה, שעליו נאמר "אשר לא עבדו"[8], כשהסיבה לכך היא שבזמנם היו רגילים לחזור על הלימוד מאה פעמים, ולכן בחזרה כזו לא היה עניין מיוחד שקשור לעבודת השם, אך מי שעושה מעבר לרגילותו ובניגוד לטבעו - באופן של אתכפיא - נקרא עובד השם[דרוש מקור].
עבודת ה' היא מתחלקת לשני עניינים עיקריים: סור מרע ועשה טוב. סור מרע מתבטא במצוות לא תעשה, ועשה טוב במצוות עשה.
עבודה והשכלה
בחסידות חב"ד קיימות שתי דרכי עבודה מרכזיות:
- עבודה - כינוי לעבודת התפילה וההתבוננות בתפילה באחדות ה' ופרטיה על פי החסידות שלמדו. חסידים שמשקעים בהורדת הדברים לפועל, תוך שימת דגש על כך בתפילה ועבודה על מידותיהם מכונים עובדים.
- השכלה - לימוד והעמקה בתורת החסידות והחקירה האלוקית בתוך מאמרי ודרושי חסידות חב"ד והבנת הסוגיות בתורת הנסתר המופיעות בהן. חסידים המתמקדים בכך מכונים משכילים.
הדרך האמתית והנכונה היא העבודה, ועל אף שהיא מתממשת רק על ידי הקדמה של השכלה, הרי השכלה לבדה ולכשעצמה אינה מטרה, וכפי שהתבטא על כך הצמח צדק:
מי שעוסק בהשכלה של חסידות בלבד ואינו עוסק בעבודת התפילה לפי ערך ואופן ידיעתו בהשכלה של חסידות - הינו עשיר הפורט את עשירותו למטבעות מזוייפות
— מובא על ידי הרבי הריי"צ בספר השיחות ה'ש"ת עמוד 165
השכלה בפני עצמה פועלת עניינים לא טובים, וכפי שהתבטא על כך הרבי הרש"ב:
'משכיל' הולך על הראש, 'עובד' על הרגליים
— משיחתו בשנת תרס"ב. מובא על ידי הרבי הריי"צ, לקוטי דיבורים חלק ג' עמודים 607-608
כשכוונתו היא שה'משכיל' מגיע מנקודת הנחה כזו שכל מטרת החסידות היא ההשכלה שבה - ובמיוחד כשהוא מחדש בה משהוא, ומתוך כך הוא מסיק סברות לא נכונות בחסידות, ומגיע לידי גאווה. כיוון שכך הוא מכונה "הולך על הראש" - כי "הליכתו" - עבודתו והתקדמותו בעבודת השם היא רק סביב ההשכלה - הראש. הרבי הריי"צ אף התבטא כי: "העוסק בהשכלה ללא עבודה - הרי הוא מעמיד צלם בהיכל החסידות!"[דרוש מקור].
לעומתו ה'עובד', מגיע מנקודת הנחה שמצבו אינו טוב, וכך הוא משתמש בחסידות כמינוף ודרך לשיפור מעשיו והנהגותיו, ולכן לא רק שדרכו הישרה אינה מחדירה בו גאווה אלא אף מכניסה בו ענווה ושיפלות, ולכן דרכו הנכונה והיציבה מכונה "הולך על הרגליים"[9]. עם זאת, העבודה אינה פועלת שפלות, שכל עניינה הוא מרמור על המצב הקיים ללא שיפור, אלא פועלת שלאחר שהוא יודע את מצבו האמתי הנחות - הוא מתייגע על מנת לשפר אותו[דרוש מקור].
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ שמות פרק כ"ג פסוק כ"ב
- ↑ דברים פרק י"א פסוק י"ג
- ↑ מסכת תענית דף ב' עמוד א'. כך פסק הרמב"ם להלכה בהיד החזקה ספר אהבה, הלכות תפילה פרק א' הלכה א'
- ↑ " עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים" מסכת אבות פרק א' משנה ב'. על פי ביאור הירושלמי במסכת תענית פרק ד' הלכה ב'
- ↑ 5.0 5.1 תורה אור משפטים דף ע"ו עמוד א', ליקוטי תורה פרשת ויקרא דף ב' עמוד ד', תורת חיים שמות חלק ב' רע"ט, ד, שם פרשת משפטים רעח, ד, דרך מצותיך ספר המצוות מצות דין עבר עברי, פג, א, מאמרי אדמו"ר צ"צ ספר תרט"ו בהוספות, מאמר דיבור המתחיל "איתא בגמרא בסוטה כו' ואמאי קאי עלמא" רסו, מאמר דיבור המתחיל באתי לגני תשל"א, אות י', מאמר דיבור המתחיל להבין עניין תחיית המתים תשמ"ו, אות ה', מאמר דיבור המתחיל "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" תשי"ב, אות י"א.
- ↑ מסכת אבות פרק ב' משנה ד'
- ↑ תניא ליקוטי אמרים - פרק כ"ו
- ↑ 8.0 8.1 "וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹקים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ" מלאכי ג' פסוק י"ח
- ↑ הרבי הריי"צ, לקוטי דיבורים ג' עמודים 607-608
