הבדלים בין גרסאות בדף "תהלים"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(מלא פסקאות חסרות, למי יש כח להשלים?)
שורה 4: שורה 4:
 
[[יהודים]] בכל הדורות נהגו לומר תהלים, הן בזמן צרה, והן כתחנונים.
 
[[יהודים]] בכל הדורות נהגו לומר תהלים, הן בזמן צרה, והן כתחנונים.
  
== אמירת תהילים אחרי התפילה ==
+
== תקנות אמירת תהילים ==
 +
===לאחר התפילה===
 +
מן התקנות של [[אדמו"ר הריי"צ]] הוא לומר את התהלים כפי שנחלק לימי החודש.<REF> [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/4960&search=%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D אגרות קודש תשי"ז]</REF>כמו כן נהגו חסידים לומר את פרק התהלים המתאים לשנותיהם, וכן את פרק התהלים של הרבי ושל הרבנית.
  
מן התקנות של [[אדמו"ר הריי"צ]] הוא לומר את התהלים כפי שנחלק לימי החודש.<REF> [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/4960&search=%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D אגרות קודש תשי"ז]</REF>כמו כן נהגו חסידים לומר את פרק התהלים המתאים לשנותיהם, וכן את פרק התהלים של הרבי ושל הרבנית.
+
בלוח [[היום יום]] מובא:
 +
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אמירת תהלים האמור (בכל יום אחר התפלה) אין בזה שום הפרש בין בתי כנסיות של אנשי-שלומינו שי' או מתפללי נוסח אשכנז או נוסח פולין, ד' עליהם יחיו. ומצד אהבת ישראל . . ובפרט לגודל הענין של אמירת תהלים בצבור וכוונתה הפנימית, הנוגע לכלל ישראל ממש בגשמיות, בבני חיי ומזונא, וברוחניות . . עלינו להשתדל בכל מיני השתדלות אשר יוקבע בכל בתי הכנסת מאיזה נוסח שיהיה.|מקור=[[תבנית:היום יום/א' שבט| היום יום א' שבט]]}}
 +
 
 +
===מזמור אישי===
 +
{{פסקה חסרה}}
 +
 
 +
===בשבת מברכים===
 +
{{פסקה חסרה}}
 +
 
 +
===בימי הרחמים והסליחות===
 +
{{פסקה חסרה}}
  
בהיום יום מובא:
+
===בימים שאין אומרים תחנון===
אמירת תהלים האמור (בכל יום אחר התפלה) אין בזה שום הפרש בין בתי כנסיות של אנשי-שלומינו שי' או מתפללי נוסח אשכנז או נוסח פולין, ד' עליהם יחיו. ומצד אהבת ישראל . . ובפרט לגודל הענין של אמירת תהלים בצבור וכוונתה הפנימית, הנוגע לכלל ישראל ממש בגשמיות, בבני חיי ומזונא, וברוחניות . . עלינו להשתדל בכל מיני השתדלות אשר יוקבע בכל בתי הכנסת מאיזה נוסח שיהיה.<REF> היום יום א' שבט.</REF>
+
{{פסקה חסרה}}
  
 
== מנהגי רבותינו נשיאנו ==
 
== מנהגי רבותינו נשיאנו ==

גרסה מ־09:00, 25 ביוני 2013

הרבי עם ספר תהילים

תהילים, הוא ספר מהכתובים, הכולל מזמורים שונים, ואשר חובר על ידי דוד המלך ע"ה. בספר תהלים מאה וחמישים מזמורים מסוגים שונים: מזמורי הלל, מזמורי הודאה, מזמורי שבח.

יהודים בכל הדורות נהגו לומר תהלים, הן בזמן צרה, והן כתחנונים.

תקנות אמירת תהילים

לאחר התפילה

מן התקנות של אדמו"ר הריי"צ הוא לומר את התהלים כפי שנחלק לימי החודש.[1]כמו כן נהגו חסידים לומר את פרק התהלים המתאים לשנותיהם, וכן את פרק התהלים של הרבי ושל הרבנית.

בלוח היום יום מובא:

אמירת תהלים האמור (בכל יום אחר התפלה) אין בזה שום הפרש בין בתי כנסיות של אנשי-שלומינו שי' או מתפללי נוסח אשכנז או נוסח פולין, ד' עליהם יחיו. ומצד אהבת ישראל . . ובפרט לגודל הענין של אמירת תהלים בצבור וכוונתה הפנימית, הנוגע לכלל ישראל ממש בגשמיות, בבני חיי ומזונא, וברוחניות . . עלינו להשתדל בכל מיני השתדלות אשר יוקבע בכל בתי הכנסת מאיזה נוסח שיהיה.

מזמור אישי

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בשבת מברכים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בימי הרחמים והסליחות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בימים שאין אומרים תחנון

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

מנהגי רבותינו נשיאנו

הרבי סיפר, שאצל הצמח צדק, אמירת תהילים שלו היה נפלא מאוד.

מזמור כ"ג

מהעצות היעוצות לחזק רגש הבטחון באם צריך חיזוק הוא לומר מזמור כ"ג בספר התהילים, היינו מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר גו'.[2]

בשבת מברכים אומרים לפני התפילה את כל ספר תהלים. ואם נאמר הוא בציבור, לומר קדיש במקום הראוי.

הערות שוליים