הבדלים בין גרסאות בדף "שלמה גורן"
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) |
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד בעיר זמברוב שב[[פולין]] לאברהם וחיה ציפורה גורונצ'יק. בשנת [[תרפ"ה]] (1925) עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]]. בתחילה התגוררה המשפחה בכפר חסידים, שאביו היה בין מייסדיו, ושם למד בבית הספר של המזרחי. | נולד בעיר זמברוב שב[[פולין]] לאברהם וחיה ציפורה גורונצ'יק. בשנת [[תרפ"ה]] (1925) עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]]. בתחילה התגוררה המשפחה בכפר חסידים, שאביו היה בין מייסדיו, ושם למד בבית הספר של המזרחי. | ||
| − | לאחר מכן עברה משפחתו ל[[ירושלים]], והרב עבר ללמוד בתלמוד תורה "עץ חיים", שם הוכר כ'עילוי'. בגיל 12 החל ללמוד בישיבת חברון ב[[ירושלים]] - מקרה חסר תקדים בישיבה זו. בגיל 17 [[סמיכה|נסמך לרבנות]] ופרסם את ספרו הראשון "נזר הקודש" (חידושים על [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]] הלכות פסולי המוקדשים). בגיל 21 פרסם את ספרו "שערי טהרה", שבו ליקט את קטעי [[תלמוד בבלי|הבבלי]] [[תלמוד ירושלמי|והירושלמי]] השייכים למשניות של [[מסכת מקוואות]] (עליה אין תלמוד ערוך), וחיברם יחד למעין תלמוד על מסכת מקוואות. כל ימיו גילה חיבה מיוחדת לתלמוד הירושלמי, לו ייחס מסורת [[הלכה|הלכתית]] שונה מן התלמוד הבבלי. בשנת [[תשכ"א]] אף זכה | + | לאחר מכן עברה משפחתו ל[[ירושלים]], והרב עבר ללמוד בתלמוד תורה "עץ חיים", שם הוכר כ'עילוי'. בגיל 12 החל ללמוד בישיבת חברון ב[[ירושלים]] - מקרה חסר תקדים בישיבה זו. בגיל 17 [[סמיכה|נסמך לרבנות]] ופרסם את ספרו הראשון "נזר הקודש" (חידושים על [[רמב"ם#חיבורו משנה תורה - "יד החזקה"|משנה תורה]] ל[[רמב"ם]] הלכות פסולי המוקדשים). בגיל 21 פרסם את ספרו "שערי טהרה", שבו ליקט את קטעי [[תלמוד בבלי|הבבלי]] [[תלמוד ירושלמי|והירושלמי]] השייכים למשניות של [[מסכת מקוואות]] (עליה אין תלמוד ערוך), וחיברם יחד למעין תלמוד על מסכת מקוואות. כל ימיו גילה חיבה מיוחדת לתלמוד הירושלמי, לו ייחס מסורת [[הלכה|הלכתית]] שונה מן התלמוד הבבלי. בשנת [[תשכ"א]] אף זכה בפרס ישראל ליהדות על עבודתו בחקר התלמוד הירושלמי. |
| − | נשא לאשה את [[צפיה גורן]], בתו של הרב דוד כהן (הרב הנזיר), שהיה מתלמידיו המובהקים של [[אברהם יצחק קוק]]. | + | נשא לאשה את [[צפיה גורן]], בתו של הרב דוד כהן (הרב הנזיר), שהיה מתלמידיו המובהקים של הרב [[אברהם יצחק קוק]]. |
בשנים [[ת"ש]] - [[תש"ד]] למד באוניברסיטה העברית. | בשנים [[ת"ש]] - [[תש"ד]] למד באוניברסיטה העברית. | ||
| + | |||
| + | ===תקופת שירותו הצבאי=== | ||
| + | בשנת [[תרצ"ו]], עם פרוץ "המרד הערבי הגדול", הצטרף לארגון ההגנה ונלחם בשורותיו באזור [[ירושלים]]. | ||
| + | |||
| + | כאשר הוקם צה"ל בשנת [[תש"ח]], הקים הרב גורן את מערך הרבנות הצבאית, ושירת שנים ארוכות כרב הצבאי הראשי בדרגת אלוף. תוך כדי מלחמת העצמאות ולאחריה עסק רבות בהבאת חללי צה"ל לקבורה ובהתרת נשות החללים והנעדרים מעגינותן. | ||
| + | |||
| + | כרב הראשי הראשון לצה"ל, הרב גורן בנה את יסודותיה של הרבנות הצבאית, ובין השאר ידועות פעולותיו בנושאי הוצאת ה[[סידור]] של צה"ל וקביעת נוסח צה"ל האחיד, מדידות ושרטוטים של [[הר הבית]] ופסיקה הלכתית תקדימית. | ||
| + | |||
| + | הרב גורן היה בין הראשונים שהגיעו להר הבית ול[[כותל המערבי]] ב[[מלחמת ששת הימים]], שם אמר ברכת שהחיינו, 'אל מלא רחמים' והלל בברכה. את כניסתו לעיר העתיקה ואת התפילות ליווה בתקיעות [[שופר]]. בספר "הר המריבה" הביא [[נדב שרגאי]] עדויות לפיהן שקל הרב גורן לאחר כיבוש הר הבית את האפשרות של פיצוץ המסגדים ואף שיתף אישים נוספים מצמרת צה"ל ברעיון זה. הרב גורן עצמו לא חזר על רעיון זה בשנים שלאחר מכן והכחיש כי אי פעם שקל ברצינות אפשרות מעין זו. הרב גורן ונהגו היו הראשונים שהגיעו ל[[קבר רחל]] ב[[בית לחם]] ול[[מערת המכפלה]] ב[[חברון]]. | ||
| + | |||
| + | באותה תקופה עלה בחשאי לכיפת הסלע שב[[הר הבית]], המזוהה עם מקום [[קודש הקודשים]], וצולם כש[[ספר תורה]] בידו האחת ו[[שופר]] בידו השנייה. בחזית הדרום עלה למקום המזוהה כ[[הר סיני]] כשספר תורה בידו. | ||
| + | |||
| + | הרב גורן השתחרר מצה"ל בשנת [[תשל"א]] (1971). ומחליפו כרב צבאי ראשי היה הרב מרדכי פירון. | ||
[[קטגוריה:רבנים|גורן שלמה]] | [[קטגוריה:רבנים|גורן שלמה]] | ||
[[קטגוריה:ידידי חב"ד|גורן שלמה]] | [[קטגוריה:ידידי חב"ד|גורן שלמה]] | ||
גרסה מ־02:45, 9 בפברואר 2012
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
הרב שלמה גורן (במקור: גורונצ'יק); כ"א בשבט תרע"ח - כ"ד בחשוון תשנ"ה, היה הרב הצבאי הראשי משנת תש"ח ועד תשל"א. שימש למשך תקופה קצרה הרב הראשי של תל אביב יפו ולאחר מכן הרב הראשי לישראל בשנים תשל"ב-תשמ"ג. הוא נפגש עם הרבי, ובכל מה שהיה יכול היה עוזר לרבני וחסידי חב"ד בארה"ק.
ביוגרפיה
נולד בעיר זמברוב שבפולין לאברהם וחיה ציפורה גורונצ'יק. בשנת תרפ"ה (1925) עלה עם משפחתו לארץ ישראל. בתחילה התגוררה המשפחה בכפר חסידים, שאביו היה בין מייסדיו, ושם למד בבית הספר של המזרחי.
לאחר מכן עברה משפחתו לירושלים, והרב עבר ללמוד בתלמוד תורה "עץ חיים", שם הוכר כ'עילוי'. בגיל 12 החל ללמוד בישיבת חברון בירושלים - מקרה חסר תקדים בישיבה זו. בגיל 17 נסמך לרבנות ופרסם את ספרו הראשון "נזר הקודש" (חידושים על משנה תורה לרמב"ם הלכות פסולי המוקדשים). בגיל 21 פרסם את ספרו "שערי טהרה", שבו ליקט את קטעי הבבלי והירושלמי השייכים למשניות של מסכת מקוואות (עליה אין תלמוד ערוך), וחיברם יחד למעין תלמוד על מסכת מקוואות. כל ימיו גילה חיבה מיוחדת לתלמוד הירושלמי, לו ייחס מסורת הלכתית שונה מן התלמוד הבבלי. בשנת תשכ"א אף זכה בפרס ישראל ליהדות על עבודתו בחקר התלמוד הירושלמי.
נשא לאשה את צפיה גורן, בתו של הרב דוד כהן (הרב הנזיר), שהיה מתלמידיו המובהקים של הרב אברהם יצחק קוק.
בשנים ת"ש - תש"ד למד באוניברסיטה העברית.
תקופת שירותו הצבאי
בשנת תרצ"ו, עם פרוץ "המרד הערבי הגדול", הצטרף לארגון ההגנה ונלחם בשורותיו באזור ירושלים.
כאשר הוקם צה"ל בשנת תש"ח, הקים הרב גורן את מערך הרבנות הצבאית, ושירת שנים ארוכות כרב הצבאי הראשי בדרגת אלוף. תוך כדי מלחמת העצמאות ולאחריה עסק רבות בהבאת חללי צה"ל לקבורה ובהתרת נשות החללים והנעדרים מעגינותן.
כרב הראשי הראשון לצה"ל, הרב גורן בנה את יסודותיה של הרבנות הצבאית, ובין השאר ידועות פעולותיו בנושאי הוצאת הסידור של צה"ל וקביעת נוסח צה"ל האחיד, מדידות ושרטוטים של הר הבית ופסיקה הלכתית תקדימית.
הרב גורן היה בין הראשונים שהגיעו להר הבית ולכותל המערבי במלחמת ששת הימים, שם אמר ברכת שהחיינו, 'אל מלא רחמים' והלל בברכה. את כניסתו לעיר העתיקה ואת התפילות ליווה בתקיעות שופר. בספר "הר המריבה" הביא נדב שרגאי עדויות לפיהן שקל הרב גורן לאחר כיבוש הר הבית את האפשרות של פיצוץ המסגדים ואף שיתף אישים נוספים מצמרת צה"ל ברעיון זה. הרב גורן עצמו לא חזר על רעיון זה בשנים שלאחר מכן והכחיש כי אי פעם שקל ברצינות אפשרות מעין זו. הרב גורן ונהגו היו הראשונים שהגיעו לקבר רחל בבית לחם ולמערת המכפלה בחברון.
באותה תקופה עלה בחשאי לכיפת הסלע שבהר הבית, המזוהה עם מקום קודש הקודשים, וצולם כשספר תורה בידו האחת ושופר בידו השנייה. בחזית הדרום עלה למקום המזוהה כהר סיני כשספר תורה בידו.
הרב גורן השתחרר מצה"ל בשנת תשל"א (1971). ומחליפו כרב צבאי ראשי היה הרב מרדכי פירון.
