ישראל ברוך בוטמן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב בוטמן

הרב ישראל ברוך בוטמן (ז' אלול תשי"ח-ו' אדר ב' תשע"ד) כיהן כמנהל בית חב"ד בנהריה בשליחות הרבי מלך המשיח וכן כמנהל רשת אוהלי יוסף יצחק וחבר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש

תולדות חיים[עריכה]

הרב בוטמן (במרכז) בכנס של 'הרשת'. מימין: הרב נפתלי רוט. משמאל: ר' יוסף יצחק אהרונוב.

נולד בארצות הברית בז' אלול תשי"ח לאביו ר' שלום דובער בוטמן ולאמו מרת דבורה, מראשי נשי ובנות חב"ד בארץ הקודש.

בהיותו בגיל עשר נסעו הוריו לארץ הקודש והתיישבו בתל אביב, ובצעירותו למד בישיבות תומכי תמימים לוד, תומכי תמימים כפר חב"ד ותומכי תמימים 770. לאחר נישואיו עם רעייתו מרת שפרה, בתו של המוהל הרב חיים עוזר מרינובסקי, למד בכולל כשנה. בחורף תשמ"ב פנה לצעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, ליושב הראש הרב ישראל לייבוב, למצוא לו מקום לשליחות. הוא סובב בערים שונות עם ראש אגף הסניפים הרב נחום כהן, ובחר בנהריה, ולאחר קבלת אישורו של הרבי התיישב במקום והחל לפעול בעיר.

הוא הגיע לעיר בקיץ תשמ"ב והתקבל בצורה צוננת[1], אולם לאט לאט הצליח לבסס את מעמדו בעיר כשליח אהוב ונערץ.

בשנת תשד"מ כתב לרבי בעגמ"נ אודות חובות כבדים של הבית חב"ד וענה לו הרבי "הצליח במקומו עתה גדולות וכו׳ וזהו התחלה לבד ומהו העגמ"נ והמצב רוח"

בשנת תשמ"ו פתח בעיר כולל אברכים, בחסותו של רב העיר דאז, האדמו"ר דוד חי אבוחצירא.

בשנת תשנ"ג[2] פרסם מכתב יחד עם שאר השלוחים בנהריה, הרב נפתלי שפרינגר והרב ברוך וילהלם, תחת הכותרת "ברוך הבא מלך המשיח" "אנו פעילי בית חב"ד - נהריה, שלוחי כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, מביעים בזה את דעתנו באופן ברור ומוחלט, ומתוך ניסיון בשטח, שיש לפרסם בראש כל חוצות בעוז ותעצומות, שמלך המשיח נמצא עימנו והוא הרבי כפשוט, ושיש לומר ולזעוק 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד', ומתוך שירה וזמרה.

וברור ופשוט שזה תפקידו של שליח כפי שהורה לנו כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א בשיחתו הידועה בכינוס השלוחים דאשתקד. וברור שלרגעים נשגבים אלו מחכה כ"ק אדמו"ר מלך המשיח, ולמי שיש ספק בדבר - עצתנו שפשוט ילמד את שיחות הרבי בפנים!"

בשנת תשנ"ו, לאחר פטירת הרב מאיר פריימן, פנו אליו הרב דוד חנזין, יו"ר רשת אהלי יוסף יצחק, והרב יוסף יצחק אהרונוב שפעל אז לשיקומה של הרשת, וביקשוהו להתמנות למנכ"ל, הוא התגייס לתפקיד ונשא בתפקיד בפועל עד פטירתו.

בשנת תשס"ד מינו אותו חלק מחברי בית דין רבני חב"ד לחבר באגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש. מינוי שעבר אישור סופי על ידי הרבנים והנהלת אגו"ח בשנת תשע"ג.

בעשור האחרון לחייו, הפעיל בית תמחוי בעיר שסייע לעשרות נזקקים מידי יום, ואף הגיע למעגל רחב של עזרה למאות נצרכים לקראת החגים במעגל השנה.

הרב בוטמן נודע גם כמי שקירב רבים ליהדות ולחסידות ובפועלו הרב בקרב שכבות הציבור בעיר.

פטירתו[עריכה]

בתחילת חודש אדר ב' תשע"ד עבר התקף לב קשה, ואושפז בבית הרפואה. בסוף השבוע הוסיפו לו את השם 'אלתר'[3]. בשבת, ב-2 לפנות בוקר פרשת ויקרא, ו' באדר שני נפטר, ונטמן למחרת בחלקת חב"ד בהר הזיתים.

הותיר אחריו שלושה בנים ובת: חיים עוזר (על שם סביו הדגול המוהל חיים עוזר מרינובסקי), מנחם מענדל והתאומים שניאור זלמן ומוסיא.

פטירתו שהייתה בסמיכות לפטירתו של השליח הראשי למדינת אילינוי הרב דניאל יצחק מוסקוביץ' וכחודש וחצי בלבד לאחר פטירתו של הרב יעקב אריה שמולביץ, גרמה לגל התעוררות רחב, וקריאה של רבים מהשלוחים ורבני חב"ד לעשות חשבון נפש פנימי.

כחלק מההתעוררות, הודיעה הנהלת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש על קיום כנס התעוררות כלל ארצי.

לאחר פטירתו הוציאו בני משפחתו ספר אודות חייו ופעליו בשם "ישראליק אשר בך אתפאר".

משפחתו[עריכה]

שנים ארוכות לא זכו בני הזוג לפרי בטן. במשך השנים זכו לקבל ברכות מהרבי לכך, וכמו כן ביקשה בשבילם מרת גרליק (אשת הרב שמעון גרליק) שנסעה אל הרבי ועברה בחלוקת דולרים שם ביקשה מהרבי ברכה לילדים עבורם. הרבי נתן לה שלושה דולרים, וכעבור שנים רבות (18 שנים מאז נשואיהם) התקיימה ברכתו של הרבי ונולדו להם ארבעה ילדים, שלושה בנים ובת. (שלושה לידות. שכן האחרונים תאומים).

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. עדותו בשבועון כפר חב"ד, י"א ניסן תשמ"ו
  2. במכתב מתאריך כ' בטבת: תפקידו של שליח לפרסם את נבואת הגאולה!.
  3. משמעות השם 'אלטער' באידיש הוא 'זקן'. במבצבים רפואיים קשים, יש הנוהגים להוסיף שם זה כסגולה לאריכות ימים. השם אלתר הוסף פחות משלושים לפני הפטירה, לכן לא נוהגים להשתמש בו למעשה.
הקודם:
מאיר פריימן
מנכ"ל רשת אוהלי יוסף יצחק
תשנ"ו - תשע"ד
הבא:
אליהו קריצ'בסקי