חיים אליעזר ביחובסקי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרב חיים אליעזר הכהן ביחובסקי היה מו"ל חסיד קאפוסט, חבר הנהלת כולל חב"ד.

תולדות חיים[עריכה]

הרב חיים אליעזר הכהן ביחובסקי, נולד לר' דובער. נכד גיסו של אדמו"ר האמצעי. חיים אליעזר ביחובסקי היה מחסידי אדמו"ר המהרי"ד מליאדי, ואחר פטירתו היה מחסידי אדמו"ר שמריה נח שניאורסון מבוברויסק.

התחתן עם בתו של ר' שמואל יהודה לייב עפשטיין, לאחר נישואיו התיישב כנראה בכלמי (שבפלך צ'רניגוב), והיה סמוך על שולחן חותנו[1].

משנת תרנ"א חבר בוועד מעות כולל חב"ד ומנהל החשבונות של הכולל, תפקיד בו שימש עד סוף ימיו.

משנת תרס"ז עסק בההדרת ספרים רבים מכתביהם של אדמו"רי חב"ד. בין השנים תרע"א-תרע"ד הדפיס כתשעה ספרים (ראה להלן פסקה 'ספרים שהו"ל').

תקופה מסוימת התגורר בבוברויסק, ושימש שם כראש ישיבה בקיבוץ בוברויסק יחד עם הרב יעקב הנקין.[2]

בקיץ תרע"ד נסע לארץ ישראל, ולאחר שובו עבר לגור בעיר סנובסק, סמוך לבנו זלמן, ושב לעסוק בעריכת ספרים.

במשך הזמן שלאחר המהפכה עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, והמשיך בהדפסת ספרים.

נפטר בי"ז באב תרפ"ד. ונטמן בחלקת כולל חב"ד בהר הזיתים בירושלים. סמוך לקברו נטמן הרב דוד צבי חן.

ידועים על שלושה מילדיו, בן ושתי בנות. אחת הייתה נשואה להרב איסר תומרקין, הרב העיר סטארודוב.

סכסוך כולל חב"ד[עריכה]

סכסוך כולל חב"ד היה על השליטה בכולל חב"ד, הרבי הרש"ב רצה שהשליטה תהיה אצל אנשיו, שהיו בעיקרם אנשי חברון, ואדמו"ר שמריה נח שניאורסון לעומת זאת ניסה לתפוס את השליטה על ידי אנשיו שהיו בעיקרם אנשי ירושלים. מצד לובביץ' היה הרב ישראל דוב פרומקין, עורך עיתון 'החבצלת', ומצד בוברויסק היה הרב חיים אליעזר ביחובסקי. המחלוקת נשאה אופי חריף, המחלוקת נמשכה כמה שנים, עם התכתשויות הדדיות. באמצע שנות תר"ע החליט אדמו"ר מבוברויסק להיפרד מכולל חב"ד והקים את "כולל חב"ד המיוחד", בראשו הועמד הרב ביחובסקי. אחר פטירת אדמו"ר מבוברויסק, חזר הכולל להיות חלק מכולל חב"ד הכללי, והוא חזר להנהלת הכולל.[3]

הרב ביחובסקי בא פעם אחת לליובאוויטש להתנצל על אחת התבטאויותיו על רבי שלום דובער שניאורסון במהלך הפולמוס, אך אדמו"ר לא נתן להיכנסו. במהלך ביקורו נידב תרומתו לקופת בחורים. לאחר מעשה נזף הרבי הריי"צ בגבאי הקופה על שביקשוהו לנדב.

לאחר פטירת האדמו"ר הצטער הרב ביחובסקי על שלא סיפק בידו לבקש מחילה, וביקש מחילה מהרבי הריי"צ שהורה לו לבקש מחילה על קברו אביו[4].

כתביו[עריכה]

כתבי הרח''א ביחובסקי.jpeg

בתשל"ד הודפסו הגהותיו על ספר התניא תחת השם "לקוטי הגהות", בהוצאת קה"ת.

בתשמ"ד הודפסו הגהותיו על לקוטי תורה, במראי מקומות בסוף המהדורה של "לקוטי תורה של אותה שנה, בעריכת הרב אהרן חיטריק.

בתש"נ הוקם בברוקלין "וועד להדפסת כתבי הרח"א ביחובסקי", הוועד הדפיס רק ספר אחד מתוך כתביו בשם "כתבי הרח"א ביחובסקי", בעריכת הרב שלום דובער לוין.

כתביו בעניין הסכסוך[עריכה]

  • תשובה לדורשי אדרעס בענייני הסכסוך בכולל חב"ד, ווילנה תרס"ז
  • הטענות והאשמות שיש לנו על הממונים בענייני כולל חב"ד, פולטבה תרע"ג
  • מעוז לתום בענייני כולל חב"ד, פולטבה תרע"ג
  • למען שלא יוכל לצמוח שום סכסוך אודות הסכסוכים בענייני כולל חב"ד, ירושלים

ספרים שהו"ל[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. על פי השערת שלום דובער לוין, כתבי הרח"א ביחובסקי, תש"נ, עמוד 7.
  2. ספר זיכרון לקהילת בוברויסק, עמוד 296.
  3. בהרחבה על פרשה זו ראו שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק מא.
  4. חיים מרדכי פרלוב, לקוטי סיפורים,עמודים שעא-שעב.
  5. הדפסה זו לא הייתה לרוח הרבי הרש"ב (אג"ק הריי"צ ח"א, עמודים שז-שח), אך אדמו"ר שמריה נח שניאורסון סמך עליו את ידיו.