יצחק יואל רפאלוביץ
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
הרב יצחק יואל רפאלוביץ נולד בשנת תרי"ד[1] או תרי"ח[2]. בצעירותו (גיל 16?) נשתדך עם בתו של הרב יוסף תומרקין רבם של חסידי חב"ד בקרמנצ'וג[3]. לאחר פטירתו של הרב תומרקין מילא את מקומו אחיו וחתנו הרב צבי תומרקין, ולאחר פטירתו מילא את מקומו הרב רפאלוביץ במשך כ-53 שנה עד עלותו לארץ ישראל בשנת תרצ"ב[4].
תולדות חיים[עריכה]
הרב יצחק יואל היה מחסידי אדמו"ר המהר"ש, ואדמו"ר הרש"ב.
בתקופה הראשונה לאחר עלותו על כס הרבנות קיבל משכורת זעומה ובשל כך סבל ממצב כלכלי קשה, אולם לאחר זמן החל לשלוח ידו בעסקים והפך לסוחר גדול. מכספו הפריש סכומים גדולים אותם שיגר לאדמו"ר הרש"ב.
במקביל לרבנותו ומסחרו, עסק רבות בעבודה ציבורית מסועפת במאבק נגד מחריבי היהדות מבית ומחוץ, על פי הוראות של הרבי הרש"ב, והשתתף באסיפת הרבנים עת"ר שם עמד לצידו של אדמו"ר הרש"ב במלחמה על שמירת חומות היהדות.
הייתה לו חנות של קאלאשין (ערדליים). אדמו"ר הרש"ב אמר עליו פעם: ראיתי שמכניסים את הרגלים לקאלאשין, אך להכניס את הראש לקאלאשין - זאת לא ראיתי.
הקהל בעירו נשמע תמיד להוראותיו וקיבלן בכבוד, הן בגלל אופיו התקיף של הרב והן בגלל שהיה גביר גדול ונכבד. עצותיו תמיד התגלו כמועילות ופקחותו הייתה ידועה ומפורסמת בציבור.
ידוע אודותיו הסיפור, כי כאשר תקע אדמו"ר מהר"ש 'טרומיטין' ב'תרועה', והרב רפאלוביץ' רצה לשאול את הטעם על כך ביחידות, נזף בו האדמו"ר: מה אתה חושב, מחשבות זרות הן רק שטויות והבלים? גם כשחושבים על מה שלא צריך, אפילו בענייני קדושה, מחשבות אלה הן בבחינת מחשבות זרות.[5]
בשלהי ימיו נחלש הרב יצחק יואל והתקשה לעמוד במשרה רבת האחריות של הרבנות, ומפאת כך עלה לארץ הקודש והתגורר בירושלים, לאחר עלייתו לארץ נשאר הרב משה טרשצ'אנסקי רבה היחידי של קרמנצ'וג.
נפטר בט"ו תמוז תרצ"ו[6] ויש אומרים שנפטר בכ"ו תמוז תרצ"ח[7] (כנכתב ע"ג מצבתו). ומנוחתו כבוד בחלקת חב"ד בהר הזיתים בירושלים.
בניו: גדליה, סענדער, משה מאיר, חיים חייקל.
לקריאה נוספת[עריכה]
- ספר חסידים הראשונים ע' 161-168.
- זלמן רודרמן, ספר חסידים אנשי מעשה, ע' 59-65.
- ספר מאורי ישראל ע' 151-153.
- שו"ת מהר"י תומרקין ע' 62-71.
וראה שו"ת נשמת חיים סימן נ.
הערות שוליים
- ↑ ירחון שערי ציון תרח"צ עמ' נג, וירחון תורת ארץ ישראל שנת תרח"צ, מציינים שנפטר בשנת ה-84 או ה-85 לחייו
- ↑ ספר אהלי שם (גוטליב) עמ' 190
- ↑ רשימות היומן עמ' רלז.
- ↑ שערי ציון שם, ובתורת א"י שעלה בתרצ"ה, וברשימות דברים (חיטריק) עמ' 396 שעלה לארץ בתרפ"ד.
- ↑ ספר השיחות תש"א עמ' 28, בלה"ק ס"ע כ
- ↑ קונ' דברי ימי הרבנית רבקה עמוד עד הערה 172. וספר השיחות תרפ"א עמ' 9. ובאגרות קודש אדמו"ר הריי"ץ ח"ד עמ' צט, באגרת מיום י"ב מנ"א תרצ"ז מכנו אדמו"ר הריי"ץ בברכת החיים.
- ↑ שערי ציון ותורת א"י הנ"ל.
