הלל מפריטש

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ספר 'פלח הרימון'

רבי הלל הלוי מפאריטש (הלל מפאריץ', מכונה גם: הלל פאריטשער או הלל מאליסוב) (תקנ"ה - י"א אב תרכ"ד). היה מגדולי חסידי משפיעי חב"ד לדורותיהם, היה חסיד של אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי והצמח צדק.

צעירותו[עריכה]

נולד לאביו ר' מאיר הלוי מאליסאוו בשנת תקנ"ה. בעיירה הרוסית חומץ.

מילדותו שקד על לימוד התורה ונקרא "העילוי מחומץ". למד אצל בעל ה"בת עין". ע"פ סיפורי חסידים, ר' הלל התחתן כאשר היה 'קטן' לפני הבר מצווה שלו ולכן כונה 'החול המועד'ניק', כיוון שהיה לו טלית לפני תפילין[1]. כבר בגיל 13 היה בקי בש"ס ופוסקים, למד ספרי קבלה והיה בקי בכל כתבי האריז"ל, ונהג אף להתפלל בכוונותיו. וכמנהג המקובלים התנהג בפרישות ועסק בתעניות, גלויות וסיגופים. לאחר מכן, בעקבות אביו, נסע לרב הקדוש, רבי מרדכי מטשרנוביל והחל ללכת בדרכי החסידות.

נהגו לקרוא לו בשם חיבה 'חול המועד' מפני שנהג להתעטף בטלית מגיל 11. ובחול המועד מתעטפים בטלית ללא תפילין.

מתקרב לאדמו"ר הזקן[עריכה]

ר' הלל היה חסיד טשרנוביל, עד שיום אחד שמע חזרה על מאמר חסידות של אדמו"ר הזקן מרבי זלמן זעזמער וזה תפס אותו חזק. מחשש לתגובת רבו, שאכן לימים הייתה קשה וחריפה, ברח מטשרנוביל והיה עובר עיירה אחר עיירה בה אדמו"ר הזקן היה עובר בדרך נידודיו. אולם בכל עיירה אליה הגיע, אדמו"ר הזקן כבר הקדימו ויצא את העיר. ומשום כך מעולם לא פגשו פנים מול פנים. באחת הפעמים החליט רבי הלל להתחכם והגיע לעיירה מתוכננת, טרם בואו של אדמו"ר הזקן, והתחבא תחת לשולחן שבו היה צפוי לדרוש בחסידות, תוך שבאמתחתו הכין שאלה חמורה שיבקש לתרץ במסכת ערכין. כאשר אדמו"ר הזקן נכנס, שמע אותו אומר בניגונו הקדוש "האברך שיש לו שאלה במסכת ערכין, שיעריך את עצמו תחילה, ורק אחר כך יבוא וישאל". כששמע זאת רבי הלל התעלף על מקומו תחת השולחן, וקם רק לאחר שאדמו"ר הזקן סיים את דרשתו העמוקה בחסידות ואף כבר יצא את העיר.

את אדמו"ר הזקן לא פגש ר' הלל אלא רק שמע את הד קולו[2].

משכך זכה להתקשר רק עם אדמו"ר האמצעי ועם אדמו"ר הצמח צדק, כאשר רבי זלמן זעזמער נותר כמשפיעו הראשי. וביחס לשאלתו לגבי קפדתו של הרבי מטשרנוביל, השיב לו אדמו"ר האמצעי שאם הוא (הרבי מטשרנוביל) באמת רבי בוודאי שהוא לא מקפיד. הוא החל ללמוד בספר התניא של אדמו"ר הזקן והחליט ללמוד וללמד את תורת חסידות חב"ד. זכה ואצה לו הדרך וזכה להיות מגדולי משפיעי חב"ד לדורותיה. הניח מאמרים רבים של אדמו"ר האמצעי והצמח-צדק עם ביאוריו והסבריו המאלפים, כדרך המשפיעים שעניינם היה לבאר את דברי רבותיהם בהרחבה ובסדר הגיוני.

עם אדמו"ר האמצעי[עריכה]

3 שנים עבד על מנת להגיע לדרגא של "טוב באמת" ולאחר הכנה זו נסע לראשונה בחודש אלול לליובאוויטש אל אדמו"ר האמצעי[דרושה הבהרה] ונשאר בסמוך אליו.

משנת תקע"ח החל לנדוד ביישובים קטנים על מנת לאסוף כספים לפדיון שבויים ולהחזקת אנשי הצבא היהודים (קנטוניסטים) במאכל כשר, בהתאם להוראת אדמו"ר האמצעי. במושבות אליהם היה מגיע בחבל חרסון, אמר בכל מקום חסידות אף לפני היהודים הפשוטים, שאינם יודעים קרוא וכתוב, וזאת כיון שאף הנשמה מבינה.

התיישב בעיר פאריטש ואנשי קהילת באברויסק הסמוכה קיבלו את ר' הלל כרב ואב"ד.

אדמו"ר האמצעי מינה אותו למשפיע ושלח אליו בחורים להדריכם בדרך החסידות וכך גם עשה אדמו"ר הצמח צדק. וזכה להיקרא עד היום "גדול משפיעי חב"ד".

אדמו"ר האמצעי מינה אותו לשלוחו למושבות היהודיות בפלך חרסון, ונפטר באחת הנסיעות לשם.

עם אדמו"ר הצמח צדק[עריכה]

רבי אברהם דוד לאוואט (סב סבו של הרבי) פעל אצל אדמו"ר הצמח צדק שר' הלל ייסע לערי רוסיה מדי שנה להחזקת התורה והיהדות ולהפצת תורת חב"ד ור' הלל חיבב אותו ביותר.

נהג להשמיע לתלמידיו סיפורים מחיי זקני החסידים והנהגתם תוך השמעת ניגונים בין הדברים. הלחין ניגון לפיוט שכתב האר"י הקדוש "אזמר בשבחין".

רשם את כל אשר שמע מרבותיו והוסיף ביאורים משלו, התנהג בתכלית הענווה והשפלות ומסר נפשו גם על דקדוק קל של דברי סופרים ועל הנהגה טובה שהנהיג בנפשו. עד חצות היום לערך עסק בתורה ותפילה, לאחר מכן פתח את דלתות ביתו לכל דורש והשתדל מאוד לסייע ולהטיב לעניים.

פעל על עצמו שיוכל לשלוט על הקורה עמו, בליל שבת כנהוג אצל רבותינו נשיאנו לישון כיון שזמן זה הוא זמן שינה למעלה, פעל ר' הלל כשיגיע זמן זה הוא ירדם, דוגמה נוספת מנהגו של ר' הלל היה לא לעבור יושן עם עגלה על גשר, כשהיו מגיעים לגשר היה ר' הלל מתעורר לבד.

נהג להקפיד ברמה עצומה ובמסירות נפש על כל תג ואות, ואף על חומרות נוספות, לדוגמה לא היה נוסע בכבישים שנבנו על ידי הצאר, כן נהג לצום הרבה.

בערוב ימיו לא נראתה הלבנה לקידוש לבנה, הכניס ר' הלל פ"נ לאדמו"ר הצמח צדק, וכמענה הבטיח לו הצמח צדק שתצא הלבנה, לאחר מכן כשנראתה הלבנה אמר שאינו יודע אם כוחותיו היו עומדים לו בגיל כזה לעמוד במקרה שלא תראה הלבנה.

על חסיד שהתבטא פעם שהוא נוהג בחומרא מסוימת כי הינו תלמיד ר' הלל, אמר אדמו"ר המהר"ש; ר' הלל זיכך את הטבע שלו במשך עשרים ושמונה שנים, גם על חסיד שהתבטא לפני הרבי כי ר' ניסן נעמנוב דומה לר' הלל, ענה הרבי בפליאה ר' הלל?!

אחד מהפתגמים הידועים אודות ר' הלל, שלאדמו"ר הצמח צדק היו שני חסידים וחצי, כשלהחצי הכוונה לר' הלל שהיה חצי רבי.

כשד"ר למושבות היהודיות בפלך חרסון[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המושבות היהודיות בפלך חרסון

אדמו"ר האמצעי הבטיח ליהודים שעבדו עבודת קרקע בפלך חרסון, שיבוא לבקרם, הרבי הגיע לבקרם פעם אחת, ואח"כ מינה את ר' הלל לבא כוחו.

כל שנה היה נוסע לפלך חרסון, ומוערר יהודים לעבודת ה', מתוכם היו יהודים פשוטים ביותר שלא היו שייכים להבין את דברי החסידות שר' הלל היה חוזר.

סיפורים רבים כרוכים בנסעותיו, לדוגמה הי' לוקח אתו מנין שיכול להתפלל תמיד במנין, ובניהם היה כהן, מכיון שרצה שכל פעם יעלה כהן לוי ישראל.

השפעתו גדלה מאוד על יהודי המושבות כמו היהודים בערים מסביב כגון העיר ניקולייב, ועוד.

עם רבי אייזק מהומיל[עריכה]

מקובל מפי חסידים כי חבירו הטוב והקרוב ביותר היה החסיד הגאון האדיר רבי יצחק אייזיק מהומיל'יע. מפורסם לומר כי רבי אייזיק מהומיל היה בגדר "משכיל" ואילו חבירו רבי הלל מפארטיש היה בגדר "עובד". וביאר הרבי הריי"צ, לא שחלילה זה היה עובד וזה היה משכיל ותו לא, אלא שזה התחלתו הייתה בהשכלה אבל גם היה עובד, וזה התחיל מעבודה אבל גם היה משכיל.

הסתלקותו[עריכה]

בשנת תרכ"ד חל תשעה באב ביום חמישי. ר' הלל היה בעיר ניקולייב והרגיש חולשה. לאחר הצום שאל: 'היכן היו הרבנים?' (שלא אסרו עליו לצום) וביקש שיעבירו אותו במהירות לעיר חרסון היות ונהג שלא לצאת לדרך ביום שישי. לפני חצות יום השישי הגיע לחרסון וביום השבת י"א מנחם אב תרכ"ד החזיר את נשמתו לבורא. מנ"כ בעיר חרסון.

ראשי פרקים מתולדותיו כתב הרבי וזה נדפס בריש ספריו - פלח הרימון על ספרים בראשית ושמות - הוצאת קה"ת.

מתלמידיו[עריכה]

ספריו[עריכה]

וכן יצאו מאמריו עניין שבת חזון. איתא בפסיקתא. איתא בספרי על הפסוק מי כה' . זכור. תחת אשר לא עבדת. אדנ-י שפתי. ויאכילך את המן. שמור את יום. תחת אשר .

ניגוניו[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ניגוני ר' הלל מפאריטש

רבי הלל הלחין קרוב לעשרים ניגונים שמתאפיינים בעמקות המחשבה כשהיא קשורה בהתרגשות והתפעלות הלב. אחד מדרכי ואופני חינוכו של ר' הלל את האברכים הצעירים אותם היו שולחים אליו אדמו"ר האמצעי והצמח צדק, היה ללמדם איך מנגנים ניגונים חסידיים בהרגש הלב.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • חוברת ר' הלל מפאריטש יו"ל ע"י מרדכי ברוצקי - תשע"ה (143 עמודים).
  • ספר חסידים הראשונים ע' 121–136.
  • זלמן רודרמן, ספר חסידים אנשי מעשה, ע' 35–44.
  • אוצר חסידי חב"ד חלק ב', עמוד 38.

משפחתו[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ניגוניו
שונות
ציונו
מדיה

הערות שוליים

  1. "ראשי פרקים" מתולדות ימי חייו (נדפס בספרי פלח הרמון ע"ס בראשית ושמות בתחלתם) הערה 4
  2. ספר השיחות תרח"צ ע' 276. אגרות קודש הרבי חלק ג' ע' קלב
  3. נפטר בחיי אביו, והשאיר אחריו בן רבי פנחס שגדל מאז אצל סבו.