הבדלים בין גרסאות בדף "פרשת שקלים"
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | {{לעריכה|תוכן וניסוח}} | |
'''פרשת שקלים''' הינה פרשת "כי תשא"{{הערה|[[שמות]] ל יא-טז.}}, שבה מצות [[מחצית השקל]]. השבת שבה נקראת פרשת שקלים מכונת '''שבת שקלים''', על שם הפרשה. | '''פרשת שקלים''' הינה פרשת "כי תשא"{{הערה|[[שמות]] ל יא-טז.}}, שבה מצות [[מחצית השקל]]. השבת שבה נקראת פרשת שקלים מכונת '''שבת שקלים''', על שם הפרשה. | ||
==זמן קריאתה== | ==זמן קריאתה== | ||
| − | קוראים ב[[ראש חודש]] ראשון של [[אדר]], לאור כך ששואלים ודורשים בהלכות החג שלושים יום קודם, וכן בגלל שבחמשה עשר בו שלחנות{{הערה|בעלי מטבעות המחליפים שקלי כסף בפרוטות, רש"י.}} יושבין במדינה ובעשרים וחמשה יושבין במקדש{{הערה|מגילה כט ב, כשמואל. וכן רב סובר, שזוהי פרשת צו את בני ישראל.}}, ולזכר המקדש נהגו כל ישראל לקרות כיום בבית הנכסת פרשת שקלים{{הערה|[[ספר החינו]], מצוה קה.}}. כאשר ראש חודש אדר חל | + | קוראים ב[[ראש חודש]] ראשון של [[אדר]], לאור כך ששואלים ודורשים בהלכות החג שלושים יום קודם, וכן בגלל שבחמשה עשר בו שלחנות{{הערה|בעלי מטבעות המחליפים שקלי כסף בפרוטות, רש"י.}} יושבין במדינה ובעשרים וחמשה יושבין במקדש{{הערה|מגילה כט ב, כשמואל. וכן רב סובר, שזוהי פרשת צו את בני ישראל.}}, ולזכר המקדש נהגו כל ישראל לקרות כיום בבית הנכסת פרשת שקלים{{הערה|[[ספר החינו]], מצוה קה.}}. כאשר ראש חודש אדר חל ב[[שבת]], מוציאים שלושה [[ספר תורה|ספרי תורה]], קוראים באחד עניינו של יום (פרשת השבוע שבה חל), שני על ראש חודש והשלישי בכי תשא{{הערה|מגילה שם.}}. |
מפטירים בפרשת שקלים שביהוידע הכהן{{הערה|תוספתא פ"ג.}}, מן "ויכרות יהוידע את הברית"{{הערה|מלכים ב, יא-יז.}}, לפי מנהג הספרדים, או מ"בן שבע שנים יהואש במלכו"{{הערה|מלכים ב, יב א.}}, לפי מנהג האשכנזים. באותה פרשה מדובר תרומות העם לבדק הבית. מקדימים של ראש חודש לשקלים, מפני שתדיר ואינו תדיר, תדיר קודם, אך לענין [[הפטרה]], מכיון שאין מפטירים בשתים, אין זו של ארבעה פרשיות נדחית מפני ראש חודש{{הערה|שבלי הלקט קצג.}}. | מפטירים בפרשת שקלים שביהוידע הכהן{{הערה|תוספתא פ"ג.}}, מן "ויכרות יהוידע את הברית"{{הערה|מלכים ב, יא-יז.}}, לפי מנהג הספרדים, או מ"בן שבע שנים יהואש במלכו"{{הערה|מלכים ב, יב א.}}, לפי מנהג האשכנזים. באותה פרשה מדובר תרומות העם לבדק הבית. מקדימים של ראש חודש לשקלים, מפני שתדיר ואינו תדיר, תדיר קודם, אך לענין [[הפטרה]], מכיון שאין מפטירים בשתים, אין זו של ארבעה פרשיות נדחית מפני ראש חודש{{הערה|שבלי הלקט קצג.}}. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*הרב [[אליהו וולף]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=98499 שבת שקלים – ההפכים המשלימים ■ הפרשה החסידית]''' {{שטורעם}} | *הרב [[אליהו וולף]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=98499 שבת שקלים – ההפכים המשלימים ■ הפרשה החסידית]''' {{שטורעם}} | ||
| + | *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/02/12-02-2021-13-27-23-%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%90%D7%93%D7%A8-%D7%A9%D7%97%D7%9C-%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%90.pdf דיני שבת שקלים שחלה בראש חודש אדר]''', בעריכת [[מכון הלכה חב"ד]] {{אינפו}}{{PDF}} | ||
| + | {{חגים וזמנים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חגים וזמנים]] | [[קטגוריה:חגים וזמנים]] | ||
גרסה אחרונה מ־02:06, 10 במרץ 2024
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: תוכן וניסוח. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
פרשת שקלים הינה פרשת "כי תשא"[1], שבה מצות מחצית השקל. השבת שבה נקראת פרשת שקלים מכונת שבת שקלים, על שם הפרשה.
תוכן עניינים
זמן קריאתה[עריכה]
קוראים בראש חודש ראשון של אדר, לאור כך ששואלים ודורשים בהלכות החג שלושים יום קודם, וכן בגלל שבחמשה עשר בו שלחנות[2] יושבין במדינה ובעשרים וחמשה יושבין במקדש[3], ולזכר המקדש נהגו כל ישראל לקרות כיום בבית הנכסת פרשת שקלים[4]. כאשר ראש חודש אדר חל בשבת, מוציאים שלושה ספרי תורה, קוראים באחד עניינו של יום (פרשת השבוע שבה חל), שני על ראש חודש והשלישי בכי תשא[5].
מפטירים בפרשת שקלים שביהוידע הכהן[6], מן "ויכרות יהוידע את הברית"[7], לפי מנהג הספרדים, או מ"בן שבע שנים יהואש במלכו"[8], לפי מנהג האשכנזים. באותה פרשה מדובר תרומות העם לבדק הבית. מקדימים של ראש חודש לשקלים, מפני שתדיר ואינו תדיר, תדיר קודם, אך לענין הפטרה, מכיון שאין מפטירים בשתים, אין זו של ארבעה פרשיות נדחית מפני ראש חודש[9].
בתורת החסידות[עריכה]
בשיחה של הרבי[10]מובא ביאור השייכות המיוחדת של פרשת שקלים למשה רבנו:
בכדי שנתינת מחצית השקל תהיה מצד עצם הנפש, "כופר נפשו" – יש צורך בפעולתו של משה[11], כי דוקא משה יכול לעורר בחינת היחידה שבנפש, שזהו הנשיאת ראש בני ישראל.
וזהו הטעם שבפרשת שקלים דוקא שאל משה להקב"ה מה יהיה בדורות הבאים[12] – כיון שלצורך נתינת "כופר נפשו", עצם הנפש, מוכרחת פעולתו של משה דוקא.
בשיחה פרשת שקלים תשד"מ[13], אומר הרבי, כי תרומת מחצית השקל היא בעיקר בשביל קרבנות ציבור שהקריבו במשך השנה[14], ש"קרבנות" נקראים "עבודה" סתם[15], לפי שעבודת הקרבנות מרמזת על כללות ענין ה"קירוב" לה'[16], שזהו תוכן כל עניני עבודת ה', שעל ידם מתקרב האדם לקונו. ומזה מובן, שמצות מחצית השקל היא היסוד של כללות הענין דעבודת ה'.
הרבי מוסיף, שעל ידי העסק בתורת מחצית השקל, שניתנה דוקא "כולו כאחת, בפעם אחת", למעלה מהתחלקות, נזכה בקרוב לגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, שגאולה זו תבוא גם כן לא בסדר והדרגה[17]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הרב אליהו וולף, שבת שקלים – ההפכים המשלימים ■ הפרשה החסידית
- דיני שבת שקלים שחלה בראש חודש אדר, בעריכת מכון הלכה חב"ד
| חגים וזמנים | ||
|---|---|---|
| מדברי תורה | שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה | |
| מדברי חכמים | חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין | |
| תעניות | צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם | |
| מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות | |
הערות שוליים
- ↑ שמות ל יא-טז.
- ↑ בעלי מטבעות המחליפים שקלי כסף בפרוטות, רש"י.
- ↑ מגילה כט ב, כשמואל. וכן רב סובר, שזוהי פרשת צו את בני ישראל.
- ↑ ספר החינו, מצוה קה.
- ↑ מגילה שם.
- ↑ תוספתא פ"ג.
- ↑ מלכים ב, יא-יז.
- ↑ מלכים ב, יב א.
- ↑ שבלי הלקט קצג.
- ↑ שיחת פרשת ויקהל - פרשת שקלים, שבת מרכים חודש אדר ב' ה'תשי"א
- ↑ שאליו נאמר "כי תשא את ראש בני ישראל"
- ↑ "משאני מת"
- ↑ לקוטי שיחות לא, פ' שקלים.
- ↑ ראה שקלים רפ"ד. רמב"ם הל' שקלים רפ"ד. רש"י תרומה כה, ב. תשא שם, טו.
- ↑ ראה מפרשים לאבות פ"א מ"ב.
- ↑ קרבן מלשון קירוב, כמובא בס' הבהיר סק"ט. בחיי ויקרא א, ט. ועוד.
- ↑ כהדיעה בירושלמי (ברכות פ"א ה"א) דגאולתן של ישראל קמעא קמעא כו'.
