משתמש:חסיד של הרבי/קהילות חב"ד בארץ ובעולם

קהילות חב"ד בארץ ובעולם הינם ריכוזי האכלוס העיקריים של חסידי חב"ד ברחבי העולם. קהילות חב"ד מתחלקים בעיקר לשלוש סוגים: קהילות חב"ד בישראל, קהילות חב"ד בארה"ב וקנדה, וקהילות חב"ד באירופה ושאר העולם.

קהילות חב"ד בארה"ק

כפר חב"ד

בית אגו"ח -770 בכפר חב"ד

כפר חב"ד בירת חסידי חב"ד בארה"ק: כפר חב"ד הוקם בשנת תש"ט ע"י עולי "הבריחה הגדולה" מרוסיה, שעלו לארה"ק ובברכתו ובהוראתו של כ"ק אדמו"ר הריי"ץ נ"ע הקימו את הכפר החב"די. בכפר ממוקמים מוסדות חב"ד המרכזיים בארה"ק, ביניהם ניתן למנות את אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש - הגוף המרכזי של חב"ד ליובאוויטש בישראל, צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש - הזרוע המבצעת של אגו"ח, רשת אהלי יוסף יצחק - רשת חינוך חב"ד בישראל, סניף קה"ת בארץ הקודש (ממוקם במרתף 770 כפר חב"ד). כמו כן ממוקמים בכפר משרדיהם של עוד עשרות ארגונים חב"דים אחרים, ביניהם ניתן למנות את משרדי התאחדות החסידים, מטה משיח, מכון לוי יצחק, משרדי הפנסאים (בסמוך לצא"ח). וכן משרדיהם של העיתונים החבד"ים בית משיח, ושבועון כפר חב"ד ממוקמים במרכז הכפר. גם ההתוועדויות המרכזיות בארה"ק מתקיימים בכפר חב"ד (בדרך כלל בבית מנחם).

במהלך השנים צמח הכפר ושגשג, והפך במהרה לבירתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א מה"מ בארה"ק. מהתיישבות של 70 משפ', בית כנסת אחד, ותלמוד תורה אחד בייסוד בכפר - צמח הכפר ושגשג למעלה מהמשוער. נכון לשנת תש"פ מונה אכלוסיית הכפר למעלה מאלפיים משפ' (כולם חסידי חב"ד), למעלה מ18 בתי כנסת, 6 מקוואות, שלוש מוסדות לימוד לבנים (תלמוד תורה, אהלי תורה, וחדר ליובאוויטש). חמש מוסדות לימוד לבנות (בית רבקה צעירות, בית רבקה בוגרות, מכללה וסמינר בבית רבקה כפ"ח ב', ובית חיה מושקא). כמו כן בכפר למעלה מעשרים ושתיים גני ילדים, בית ספר למלאכה, ישיבת אהלי תמימים, וישיבת תות"ל המרכזית, ו'להבדיל' אף עשרות חנויות ועסקים פרטיים מפוזרים לאורכו ולרוחבו של הכפר, בין העסקים: סופרים, מסעדות, חנויות ביגוד, משחתת עופות, יודאיקה, חנות הספרים של קה"ת, חנות צבאות השם, ועוד עשרות עסקים פרטיים.. בכפר ממוקמים ארבעה אולמות אירועים: אולם הפנסאים, אולם התלמוד תורה, אוהל אירועים בכפר חב"ד, ואולם השמחות בכפר חב"ד ב' (בשתיים האחרונים מקיימים רוב חסידי חב"ד בארה"ק את חתונותיהם). בכפר אף ממוקמים מתחמי בילוי כמו בריכת שחייה, פארק 770, מתנ"ס, ולמעלה מ10 גני משחקים שמפוזרים בשכונות הכפר. . בכפר יש את הקהילה החב"דית הגדולה בישראל, והשנייה בגודלה בעולם לאחר קראון הייטס.

לכפר חב"ד יש הסכם עיר תאומה עם שכונת קראון הייטס.

קהילת חב"ד בקרית מלאכי

קהילת חב"ד בקריית מלאכי היא הקהילה השנייה בגודלה בארה"ק. נכון לתש"פ גרים בעיר למעלה מ1,000 מש' אנ"ש המתגוררים בעיקר בשכונת נחלת הר חב"ד ונחלת מנחם.

• נחלת הר חב"ד: שכונת נחלת הר חב"ד נוסדה בברכתו של הרבי בשנת תשכ"ט בשביל למצוא פתרון לעולים החדשים שיוכלו להתגורר יחדיו.

• נחלת מנחם:

• בשאר העיר:

קהילת חב"ד בצפת

• קרית חב"ד בצפת

• גבעת שושנה

• שכונת כנען

• שאר העיר

קהילת חב"ד בירושלים

• שיכון חב"ד
• רמת שלמה
• שאר העיר

קהילות חב"ד בארה"ב וקנדה

קהילת חב"ד בקראון הייטס

חזית בנין 'מרכז חב"ד העולמי - 770'

קהילת חב"ד בקראון הייטס "כאן צווה ה' את הברכה": קהילת חב"ד בקראון הייטס התחילה עוד לפני הגעתו של אדמו"ר הריי"ץ לארה"ב, אז הקהילה עוד לא הייתה קהילה גדולה כו"כ. כאשר אדמו"ר הריי"ץ הגיע לחופי ארה"ב, ובמיוחד לאחר שקבע את ביתו באופן סופי ב770 (לימים מרכז חב"ד העולמי) החלה הגירה גדולה של חסידי חב"ד להסתופף סביב אדמו"ר הריי"ץ. הגירת החסידים לשכונה צברה תאוצה במיוחד לאחר קבלת הנשיאות של הרבי שליט"א, ומאז היא פורחת ומשגשגת. קהילת חב"ד בקראון הייטס מונה נכון לשנת תש"פ למעלה מעשרים וחמש אלף נפשות שבהם כ5,000 מש' אנ"ש כ"י. הקהילה החב"דית בשכונה היא קהילת חב"ד הגדולה בעולם. קראון הייטס היא שכונה מאוד פעילה ומהווה "עיר בירה" ו"מרכז העצבים" החב"די בעולם, בקראון הייטס יש עשרות ארגונים ומוסדות, למעלה מ60 בתי כנסת (!), 16 מקוואות, ו'להבדיל' גם עשרות חנויות ומסעדות העומדות לרשות התושבים לאורך כל שעות היממה.

בשכונה גם נמצאים כל המוסדות המרכזיים של תנועת חב"ד בעולם, ביניהם ניתן למנות את ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770 - הישיבה המרכזית של חב"ד (התמימים בישיבה לומדים ומתפללים ב-770) , המרכז לענייני חינוך - הארגון שמאגד את כל שלוחי חב"ד בעולם, אגודת חסידי חב"ד העולמית - ארגון הגג של חב"ד ליובאוויטש, צעירי אגודת חב"ד המרכזית - הזרוע המבצעת של אגו"ח המרכזי, הוצאת ספרים קה"ת - הוצאת הספרים הרשמית של החסידות, ועד הנחות בלה"ק, ועד להפצת שיחות, ספריית ליובאוויטש, צבאות השם ניו יורק ועוד. חוץ מארגונים כלליים אלה, יש בקראון הייטס גם עשרות ארגונים שנותנים מענה לתושבי השכונה, ביניהם ניתן למנות את בית דין צדק קראון הייטס, את ועד הקהל, שומרים, חברת הצלה, ועוד.. בנוסף השכונה מתאפיינת בזכות מוסדות החינוך הרבים והמגוונים שקיימים בה - בשכונה יש 9 מוסדות לימוד לבנים, ו4 לבנות. עוד משהו שהשכונה מתאפיינת בו הם המספר הרב של החנויות והמסעדות שפרוסות לארכה ולרוחבה של השכונה (בעיקר ברח' קינגסטון, אך גם מעבר אליו), חנויות אלה עמוסות בעיקר בחודש תשרי בשל האורחים הממלאים אותם. קראון הייטס מהווה מוקד לעלייה לרגל עבור אלפי חסידי חב"ד ואף כאלה שאינם, במיוחד בחודש תשרי שבו השכונה מתאפיינת בהכנסת האורחים הרבה של התושבים, ולשם כך אף הקים הרב מנחם מענדל הנדל את ארגון אש"ל הכנסת אורחים שנותן מענה של לינה ואוכל עבור אלפי האורחים שבאים לשכונה לחודש החגים.

לקראון הייטס יש הסכם עיר תאומה עם כפר חב"ד בישראל, ועם העיר מונטריאול שבקנדה.

קהילת חב"ד במונטריאול (קנדה)

התיישבות החסידים בעיר החלה כאשר קבוצת חסידים מרוסיה עלו על ספינה בדרכם לניו יורק, אך בדרך הספינה טעתה ובמקום להגיע לניו יורק - הגיעה למונטריאול.. לאחר מכן שלח אדמו"ר הריי"ץ קבוצת 'תמימים' שייסדה את ישיבת תומכי תמימים מונטריאול במטרה לחזק את ההתיישבות החב"דית במקום. במשך השנים גדלה הקהילה ופרחה, למעלה מ20 בתי כנסת של הקהילה ובתי חב"ד פזורים ברחבי העיר, לקהילה חיידר לבנים, בית ספר לבנות, שתי סמינרים, שתי שיבות קטנות, וישיבה גדולה. כמו כן בעיר מתחם גדול לקעמפ גן ישראל מונטריאול, המתחם ממוקם באזור הררי ונינוח, מתחם הקעמפ משתרע ע"פ כמה דונמים. נכון לשנת תש"פ מונה הקהילה למעלה מאלף משפ' כן ירבו^{[דרוש מקור]}.

קהילות חב"ד באירופה ובשאר העולם

קהילות חב"ד בבריטניה

קהילת חב"ד בלונדון

מתחם בית ליובאוויטש בלונדון

לפני השואה בקושי והיו חסידי חב"ד בלונדון, הנוכחות החב"דית בלונדון הסתכמה בבית כנסת חב"ד אחד בלבד. (היה אז עוד בית כנסת אחר שנוהל ע"י הרב בנימינסון - חסיד חב"ד, אך מתפללי הבית כנסת לא היה חב"דניקים). ובמס' מאוד קטן של חסידים.

בשנת תש"ט - מס' שנים לאחר סיום מלחמת העולם השנייה נרשמה הגירה המונית של חסידי חב"ד אל בריטניה, רובם ככולם התרכזו בלונדון, אך אז הם עוד לא היו לקהילה מסודרת. לא היה להם מוסדות, בתי כנסת (מלבד אלה שצוינו לעיל), תלמודי תורה, כוללים, וישיבות. כאשר שמע ע"כ אדמו"ר הריי"ץ הוא שלח את הרב בן ציון שם טוב כדי שיחזק את הקהילה היהודית בבריטניה, ובכלל זה את הקהילה החב"דית הטריה שנרקמה זה עתה בלונדון. הרב בן ציון שם טוב נחל הצלחה גדולה במשימה שהטיל עליו הרבי, והחל פותח שורות של מוסדות ומסגרות לילדים היהודים בבריטניה. כמו כן הרב שם טוב פתח תלמוד תורה זמני לקהילת חב"ד בלונדון בביתו הפרטי ברח' קרניץ, החדר נוהל ע"י אשתו ובתו פדרל (לימים אשתו של ר'נחמן סודק - יו"ר המוסדות של חב"ד באנגליה ומנהל בית ליובאוויטש לונדון). בנוסף ל'חדר' הזה הקים הרב שם טוב 'חדרים' נוספים בעוד מס' מוקדים ברחבי לונדון. את מרכז הפעילות של חב"ד ליובאוויטש בבריטניה ריכז הרב בן ציון שם טוב בשכונת סטמפורד היל.

בשנת תשי"ט, כאשר פעילות חב"ד בבריטניה גברה, והקהילה הורחבה. הוחלט על רכישת מבנה בשכונה היהודית בלונדון - שכונת סטמפורד-היל. המבנה נרכש וניתן לו השם "בית ליובאוויטש". (מיד לאחר קנייתו החלו בבנין שיפוצים נרחבים כדי שיוכל להכיל בית כנסת לקהילה, משרדים, מקווה, ואפילו 'חדר'.. השיפוצים הושלמו סופית בשנת תשכ"ט, - לחנוכת המבנה שלח הרבי מברק מיוחד). במקביל נקנו מבנים אף לתלמוד תורה, לבית ספר בנות, ואף הוקם בית ספר יסודי לבנים מיוחד בשביל "עמך ישראל" בלונדון, במהלך החופשים התקיים קעמפ מיוחד לילדי חב"ד בבריטניה. כמו כן הוקמו אף מס' כוללים לאברכים, הוקם ארגון נשי ובנות חב"ד אנגליה, ועוד שורת מוסדות..

זמן קצר לאחר פתיחת בית ליובאוויטש לונדון, נפתח "מרכז ליובאוויטש לצעירים" ברחוב "סינגלטון" בעיר. (כמו כן הוקם מרכז לצעירים אף במנצ'סטר), הקמת מוסדות אלו סימנו את התחלתה של האמפרייה החב"דית בבריטניה.

כיום פועלים בלונדון מעל ל25 בתי חב"ד הפועלים בכל רחבי לונדון. קהילת חב"ד בלונדון מונה נכון לשנת תש"פ כ_____ משפ' אנ"ש כ"י.

קהילת חב"ד במנצ'סטר

לפני השואה בקושי והיו חסידי חב"ד במנצ'סטר, הנוכחות החב"דית במנצ'סטר הסתכמה איפה בשני בתי כנסת חב"ד בלבד.

ראו גם

• האוכלוסיה החב"דית
• חסידות חב"ד
• שלוחי חב"ד