פנחס קארף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־20:56, 6 באוקטובר 2024 מאת 71.255.51.213 (שיחה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב קארף ב-770

הרב פנחס קארף (מכונה פינייע; כ' אייר תרצ"הכ' תמוז תשפ"א) היה משפיע כללי ומשגיח בתומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס, חבר במטה העולמי להבאת המשיח, ומהמשפיעים הבולטים והמוערכים בשכונת המלך, קראון הייטס. בשנת תשע"ד התמנה כמשפיע וכמשגיח בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בחרקוב שבאוקראינה בכ' אייר תרצ"ה לאביו המשפיע הרב יהושע קארף. בשנת תש"ז יצא יחד עם משפחתו ביציאת רוסיה. משפחתו התיישבה בפוקינג והוא היה מהתלמידים הראשונים בתומכי תמימים פוקינג ולאחר מכן בתומכי תמימים ברינוא, שם למד אצל ר' ניסן נמנוב. בשנת תשי"ג נסע ללמוד ב-770 במחיצת הרבי.

בשנת תשי"ד נכנס הרבי בבוקרו של יום שישי ח"י אלול לזאל של ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770 בשעת סדר חסידות ובמקום נכח רק הרב קארף בלבד. פנה אליו הרבי בחיוך ואמר לו: "אַ בן יחיד פון תומכי תמימים? (בן יחיד של תומכי תמימים?)".

בבחרותו נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים מונטריאול.

בשנת תשל"א, בעת שקרא שם לביתו נחמה דינה, אשת הרב שמואל אבא נמירובסקי מקראון הייטס בשחרית של שבת במניין של הרבי ב-770, הכריז הגבאי "נחמה דינה בת ר' פנחס". הרבי הסתובב לעבר הבימה, והורה לגבאי להכריז "הרב פנחס!".

פעם כשעבר בחלוקת דולרים, שאל אותו הרבי אודות בנו יוסף ""וואס מיט [=מה עם] יוסף יצחק?"". מאז הוא נקרא יוסף יצחק (אבי אימו היה ר' יצחק לאם).

פעילות ציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר נישואיו בשנת תשכ"א עם מרת חיה גאלדא לאם נכדתו של השוחט ובודק ר' פתחיה לאם[1] היה ר"מ בישיבת תומכי תמימים בנוארק, ואחר כך נסע למונטריאול להיות משגיח בישיבת תומכי תמימים.

בשנת תש"ל עבר להתגורר בקראון הייטס ומונה למשפיע בישיבת אהלי תורה. בד בבד, פעל רבות בארוגנים שונים של הפצת יהדות וחסידות, ביניהם צעירי אגודת חב"ד ניו יורק (במסגרתם מסר שיעורי חסידות רבים בשכונות ניו יורק), מבצע מזוזה ופר"י.

בט"ו סיון עש"ק בהעלותך תשמ"ג, תוך כדי שיעור תניא שמסר בויליאמסבורג, הוכה על ידי כמה מחסידי סאטמר שהתנגדו לקיום שיעורים בלימוד החסידות. הוא נפצע וזקנו נגזז באכזריות.

באסיפה שהתקיימה ב770 בימים שאחרי המעשה המזעזע, הוזמן ר' פינייע לספר את שאירע. הוא סיפר במשפטים בודדים את פרטי המעשה, וסיים בקריאה להמשיך לעסוק במבצעים הקדושים ביתר חיות ובמסירות נפש.

בי"ז בתמוז[2] של אותה שנה נשא הרבי שיחה מיוחדת בה התייחס בחריפות לאירוע וקישר אותו עם שמו של הרב קארף, 'פנחס'. בהנחת השיחה עניין זה לא נזכר, ובהגהה, הרבי כתב למניחים "חסר על דבר הרמז להפרשה - שאירע בפנחס".

הרבי קרא בשיחתו לרבני סאטמר להביע מחאה כנגד האירוע (וכן כנגד דקירתו של הרב מענדל ווכטר לאחר כשבועיים), ומשסירבו לעשות כן, הטיל בד"ץ קראון הייטס בראשות הרב זלמן שמעון דבורקין חרם על מוצרים בהכשר בית הדין של חסידי סאטמר[3].

אחרי תפילת ערבית של שבת קודש הודיע הגבאי ב770, במעמד הרבי, כי תתקיים סעודת הודיה בבית משפחת קארף. זאת ללא ידיעת המשפחה, וככל הנראה בהוראת הרבי. מאות מאנ"ש והתמימים הגיעו לבית ר' פינייע והתוועדו עימו שעות ארוכות.

גם לאחרי ג' תמוז תשנ"ד המשיך להאמין ברבי כמלך המשיח והתוועד רבות על חשיבות הכרזת יחי ועל קבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח, כמו כן מסר שיעורים על שיחות הדבר מלכות.

ר' פיניע בשיחה עם תלמיד

בעקבות פטירתו של משגיח ומשפיע ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 הרב יצחק שפרינגר, נקרא בשנת תשע"ד למלא את מקומו. ישב מדי יום בחלק משעות היום בזאל הקטן, ובשעות הצהריים במרכז הזאל הגדול במקום מיוחד שסידרו עבורו. התוועד מפעם לפעם ביומי דפגרא עם תלמידי הישיבה, כמו בימי ראש חודש וכו'. בהתוועדויותיו נהג לנגן ניגונים רבים.

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעקבות סיבוכים שנגרמו מנגיף הקורונה אושפז בבית הרפואה במשך קרוב לשנה שלימה, כשגם במהלכה הוא השתדל בכל כוחו בעבודת ה', בעבודת התפילה, בלימוד חסידות ובשמירת השיעורים, עד שבבוקר כ' תמוז, שבוע פרשת פנחס, תשפ"א נפטר מדום לב[4]. הלווייתו עברה ליד 770 בהשתתפות מאות מאנ"ש והתמימים, ומשם המשיכה לבית החיים מונטיפיורי שם נטמן[5].

לרגל השלושים הוציאו בני משפחה קובץ תדפיס מספר זכרון שייצא לאור בהמשך ושמו 'תפארת פנחס', וכן חוברת 'ניחוח וטעם של פעם', סיפור חייו כפי שנכתב ע"י אחד מנכדיו[6].

במלאת שנה לפטירתו, הכניסו בני משפחתו ספר תורה ל-770 לעילוי נשמתו. סיום הכתיבה נערך בבית המשפחה, כשלאחר מכן צעדו כולם בתהלוכה מרשימה לכיוון בית חיינו, בו נערכו ההקפות, כשלסיום צעדו לאולם 'אהלי תורה' בו נערכה ההקפה השביעית[7].

א חסידישע פרשה[עריכה | עריכת קוד מקור]

שיעוריו על בספר השיחות תשנ"א-תשנ"ב נכתבו ע"י תלמידו (ולימים נכדו) ר' לוי יצחק ראקסין, פורסמו במדור א חסידישע פרשה - התוועדויות המשפיע הרב פייניע קארף, בשבועון כפר חב"ד, למשך שנה.

מאוחר יותר, נדפס הכל יחד בחוברת שיצאה לאור כתשורה בחתונת אחד מצאצאיו.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. לא נמנה על חסידי חב"ד, אך נודע כירא שמים וכאשר אדמו"ר הריי"צ הגיע לארצות הברית - אכל דווקא משחיטתו.
  2. שיחת י"ז תמוז תשמ"ג, לקוטי שיחות חלק כ"ג עמודים 305־307.
  3. מעניין לציין, אשר בשיחת ב' ניסן תשמ"ח, בה הרבי מדבר (בסעיפים ו־ח) על שבט צוער (א' מן הפירושים ב"צוער" - מלשון צער), ובאותו עניין הרבי מביא את מקור דבריו מאדמו"ר הצמח צדק, ובהערה למטה, מציין הרבי לשיחה זו וראה שם בארוכה.
  4. קראון הייטס: המשפיע הרב פנחס קארף ע"ה • עד מתי?! .
  5. מאות בהלווית המשפיע הרב פנחס קארף ע"ה
  6. הסיפור במקורו נכתב עבור עיתון 'קינדערלאך', מוסף הילדים של .
  7. בית חיינו: הכנסת ספר תורה לע"נ הרב פיניע קארף ע"ה. ט"ז תמוז תשפ"ב