שמחה בונם אלתר
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
רבי שמחה בונם אלתר מגור נולד בכ"ב ניסן תרנ"ח, בעיירה גורה קלוואריה שבפולין, לאביו האדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלתר מגור בעל ה'אמרי אמת'.
בשנות הצדי"ק, לאחר פטירת אמו ונישואי אביו מחדש, עלה לארץ הקודש. בשנת תרצ"ט חזר לפולין להביא את אביו לארץ הקודש ונתר שם עד לשנת ת"ש. בין השנים תש"א - תש"ח סייע לאביו בייסוד מוסדות גור בארץ הקודש. לאחר פטירת אביו ביום חג השבועות תש"ח, נבחר אחיו רבי ישראל אלתר מגור בעל ה'בית ישראל' לאדמו"ר והוא יצא למשך תקופה עם משפחתו מארץ ישראל, לסן ז'רמן, מפרברי פריז שבצרפת, ואחר כך התיישב באנטוורפן שבבלגיה.
בשנת תשל"ז, עם פטירתו של אחיו האדמו"ר, הוכתר על ידי חסידי גור כאדמו"ר. הרבי הקדיש באופן נדיר שיחה שלימה למינוי האדמו"ר.
למרות גילו המופלג אז - 79 שנים. שימש פורמלית כאדמו"ר עד לשנת תשנ"ב, אך במשך השנה חלה מאוד ואיבד את כושרו הקוגניטיבי ויכולתו לתקשר עם העולם, אך המשיך להיות מנהיג ואדמו"ר לחסידי גור, על אף שלעתים נדירות נלקח להופעות פומביות. נפטר ביום ז' בתמוז תשנ"ב, ואת מקומו באדמו"רות מילא אחיו מאביו, ר' פינחס מנחם אלתר בעל ה'פני מנחם' מגור. ליקוטים מחידושיו בטישים שערך לפני שנת תשמ"ו כונסו בספר "לב שמחה".
רבי שמחה בונים אלתר נודע בבקיאותו בתלמוד הירושלמי ובשנת תש"מ יזם את לימוד הדף היומי בתלמוד הירושלמי. שני מפעלים של פרשנות הירושלמי נקראו על שמו: פירושי "נטיעה של שמחה" ו"בנין של שמחה".
קשריו עם הרבי
רבי שמחה בונים אלתר היה ידידו של הרבי, והעריצו. בשעה שהתחילה הסערה של סביב הנושא של משיח ובאו אל ה"לב שמחה" עם טענות, שחסידי חב"ד אומרים שהרבי הוא המשיח, ענה כדרכו בקצרה ובחריפות: "מה אתם רוצים? יש לכם יהודי טוב ממנו?!"
בשנת תשמ"ט הגין על כבודו של הרבי במסירות נפש ואף פילג לשם כך את אגודת ישראל מדגל התורה. הרבי השיב לו על כך בתגמול הולם על ידי שציווה באופן חד פעמי (בבחירות תשמ"ט) לבחור במפלגת אגודת ישראל. בעקבות הוראת הרבי זכתה אגודת ישראל כמעט ל-6 מנדטים (והיה חסר 600 קולות) - נצחון היסטורי למפלגת אגודת ישראל.
בזמן חליו בא בנו רבי יעקב אריה אלתר (לימים האדמו"ר מגור) לביקור אצל הרבי מלווה בעסקני בית גור. לאחר סיום הביקור בו כיבד הרבי את רבי יעקב אריה בכבוד רב, נכנסו אל הרבי חתנו של הרבי מגור עם עסקני גור, והרבי התעניין אצל כל אחד מהם על מצבו של האדמו"ר מגור, שהתאושש באותה עת ממחלה קשה, ושאל בפרטות על מצבו של האדמו"ר מגור[1].
מלך בשדה
באלול תשמ"ה כשנכנס הרבי לתפילת ערבית נעצר ליד פתח הזאל, שם עמד ר' יוסף אלימלך ניימאן מעסקני גור בארה"ב, והרבי התעניין בשלומו של האדמו"ר מגור. כאשר סיפר לו ריא"נ כי הוא מרגיש יותר טוב וככל הנראה יצא למלון, הגיב הרבי: 'דאס איז א גלייכע זאך' (=זה דבר נכון), על פי המשל המבואר בליקוטי תורה מאדמו"ר הזקן שבחודש אלול המלך בשדה.
לאחר מכן אמר הרבי: שיעשו מחר מי שברך, וכמו כן תכניסו שמו ושם אמו של האדמו"ר מגור למזכירות, ומחר אסע לאוהל ואקרא את זה. שתהיה לו רפואה שלימה, כתיבה וחתימה טובה' ושנשמע בשורות טובות.
זמן קצר לאחר מכן יצאה הוראה מהרבי להתפלל לרפואתו של האדמו"ר מגור, ומודעות על כך נתלו ב770.
משפחתו
בנו היחיד - הרב יעקב אריה אלתר הוא האדמו"ר מגור הנוכחי. בתו היחידה - מרת רבקה פייגא. הייתה נשואה לרב מאיר מנדל, מחשובי חסידי גור בלונדון ונתגרשה ממנו. לאחר מכן נישאה לרב חזקיהו לב. נפטרה בתאריך י"א אב תשנ"ז, והותירה את בנה היחיד, הרב נחמיה מנדל, ראש כולל בית ישראל דחסידי גור, אשדוד.
לקריאה נוספת
קישורים חיצונים
- רבי שמחה בונים בביקור אצל הרבי (00:13)
- אגרות קודש כ"ז תשלא - תשל"ב עמ' 18 - הרבי ורבי שמחה בונים בנושא מיהו יהודי
- מכתב מהרבי בנושא מיהו יהודי, ע' 18
- שיחות קודש תשל"ז עמ' 12 (עמ' 706) - שליחו של רבי שמחה בונים אצל הרבי.