מנחם ברוד

ערך זה עוסק בדובר צעירי אגודת חב"ד. אם התכוונתם לשליח הרבי בתל אביב, ראו מנחם מענדל ברוד.

הרב מנחם מענדל יצחק הלוי ברוד (יליד שנת תש"כ) הינו חסיד חב"ד, עיתונאי, סופר, איש תקשורת בארץ ישראל, עורך העלון 'שיחת השבוע' ושימש במשך שנים רבות כדובר ארגון צעירי אגודת חב"ד בישראל.

תולדות חיים

נולד בריגא בח' כסלו תש"כ לאביו ר' ישראל ברוך ברוד.

בהיותו בגיל חמש עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישבו בכפר חב"ד. בבחרותו למד בישיבות תומכי תמימים לוד ותומכי תמימים כפר חב"ד.

בשנת תש"מ נסע לשליחות בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק.

בשנת תשמ"א נסע לשנת ה'קבוצה' ב-770 שבמהלכה כתב יומן מהמתרחש בחצרות קדשנו ולקראת סוף השנה החליט להוציאו כספר^[1] ולאחר שנעזר ביומנים נוספים שכתבו עוד בחורים וכך יצא הספר 'יומן שנת הקהל תשמ"א' לאור בחודש תשרי תשמ"ב. בשבת פרשת וארא תשמ"ב הרבי התייחס בשבת לדיון שהתנהל באחד הקבצים סביב עניין שנכתב ביומן (ההפטרה בשבת מסעי, ראש חודש מנחם אב), כשהרבי מבהיר שאין מקום לכל הדיון, מאחר שלא אמר את ההפטרה כפי שנכתב ביומן אבל אחר כך הרבי אמר, בהתייחס לכותבי היומן ולמתדיינים בקובץ – "אלו שכתבו את הדברים הנ"ל – היתה כוונתם רצויה, ותרווייהו צדיקי נינהו – הן אלו שכתבו את הדברים הנ"ל, והן אלו שדנו והתפלפלו בזה"...". בעת שהותו בחצרות קדשנו באותו זמן מונה לכתב שבועון כפר חב"ד בארצות הברית, ומכתבותיו יצאו לאור מספר ספרים.

לאחר שנת הקבוצה חזר לארץ הקודש ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד כשבמקביל הסתובב במשרדי רשת אהלי יוסף יצחק והתיידד עם הרב משה סלונים כשמסייע לפעילויות השונות.

נשא את רעייתו מרים ביתו של הרב יצחק רודרמן מפתח תקווה. לאחר נישואיו התגורר בבת ים בשליחות תחת הרב זמרוני ציק, ולאחר מכן עבר להתגורר בכפר חב"ד.

בשנת תשמ"ג מונה לעורך הפרסומי של צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש ובשנת תשמ"ו התמנה לדובר הארגון.

בשנת תשמ"ז ייסד, תחת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, את העלון השבועי הפופלארי שיחת השבוע בו הוא כותב את מדור 'דבר העורך' ואת המדור 'גאולה פדיה'.

בשנת תשנ"ד החל לערוך את הגליון השבועי 'התקשרות'.

משנת תשס"ד כתב למשך תקופה מדור קבוע בגיליון היכל הבעש"ט בשם "נקודא בהיכלא", בו הוא ביאר מושגים בתורת חסידות חב"ד בשפה ברורה וקלה.

בין השנים תשס"ז-תשס"ח כתב בשבועון כפר חב"ד טור בשם "לא סוד בברוד".

בשנת תשס"ט הגיש ברדיו קול חי תוכנית בשם "בקהל חסידים", העוסקת בעולם החסידות, יחד עם סגן מנהל התכניות בתחנה חיים פלאם.

הרב ברוד הופיע בכלי התקשורת כדובר חב"ד בישראל, למרות שלתפקיד לא מונה איש לאחר סיום תפקידו של הרב שלום דובער וולףוביטול התפקיד באופן רשמי עי הרבי מהמ שליטא. את הרב ברוד החליף בתפקיד ר' מרדכי אנדר כראש אגף הדוברות של צעירי חב"ד.

ספריו

יומן קבוצה תשמ"א - הוצאת תלמידי התמימים 770, קראון הייטס, תשמ"ב.
ימות המשיח - תיאור על תקופת הגאולה, על פי מקורות היהדות. פורסם בהמשכים בעלון שיחת השבוע (תנש"א-תשנ"ב). הוצאת מכון ליובאוויטש של צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, תשנ"ג, כפר חב"ד. מהדורה שניה ומורחבת בשנת תשע"ו. מהדורה שלישית בשנת תשפ"ב.
אור חסידי בחושך הסובייטי - זכרונות חייו של דודו יחזקאל ברוד, תשנ"ו.
מה ידוע לך על חב"ד - תוכנה הפנימי של חסידות בכלל וחסידות חב"ד בפרט. סדרת מאמרים שהתפרסמה בשבועון כפר חב"ד (תשמ"ב-תשד"מ). הוצאת אש"ל - כפר חב"ד, תשנ"ט.
בן י"ג למצוות - הוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, תשנ"ז ותשנ"ט.
צעירי אגודת חב"ד - הוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, תשס"ד.
נשמה עם עצמה - הוצאת שבועון כפר חב"ד, כפר חב"ד תשס"ה.
הפצת היהדות במשנת הרבי, הוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, תשס"ז.
סודות הגאולה, הוצאת מרכז צעירי אגודת חב"ד, תשע"א.
צדיקים למופת - שבו ליקט את הסיפורים שפירסם במשך השנים בעיתון שיחת השבוע.
תשובות לשאלות החיים - בהוצאת ידיעות אחרונות, תשע"ה.
להבין חסידות - מושגי יסוד בעולם המחשבה החסידי, הוצאת 'מעיינותיך' תשע"ט.
מעמקי נשמת - ביאורי החסידות לתפילת "נשמת כל חי", הוצאת 'מעיינותיך' תש"פ.

קישורים חיצוניים

מאמרי תגובה לדעות שהביע

התזה המטלטלת על שופטים נ"א ● תגובה למאמר הרב ברוד - מתוך שבועון בית משיח.
היסח הדעת? / מאמר תגובה של הרב שלמה הלפרן - מתוך שבועון בית משיח.
לא תוכל להתעלם - תגובה מהרב שלמה הלפרן על מאמר של הרב ברוד - מתוך שבועון בית משיח.

משפחתו

אחיו, הרב אליעזר יעקב ברוד, רב היישוב כרמי יוסף
אחיו, הרב חיים בנימין ברוד, שליח הרבי בשכונת גני אביב בלוד
גיסו, הסופר זלמן רודרמן
גיסו השליח הרב צבי הירש רודרמן
בנו, דובי ברוד - יועץ חינוכי ומטפל ריגשי, נחלת הר חב"ד.
בנו, הרב שניאור ברוד שליח הרבי בעיר ימים נתניה.
בנו, הרב שמואל גרשון ברוד - ביתר עילית.
חתנו, הרב מנחם מענדל אנגלסמן, שליח הרבי לאי איביזה, ספרד.

הערות שוליים

↑ שהיה, למעשה, הספר הראשון של יומנים מחצרות קדשנו

[1] שהיה, למעשה, הספר הראשון של יומנים מחצרות קדשנו

[1]