זושא פוזנר

הרב זושא פויזנר^[1] (ה' אדר תרצ"ו - י"ב שבט תשפ"ב), היה מקבוצת השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז), חבר בהנהלת אגודת חסידי חב"ד, יושב ראש "ועדת החינוך החב"די", חבר הוועדה הרוחנית של התאחדות החסידים, משפיע בבית הכנסת יוסי רייטשיק שול בכפר חב"ד משגיח ומשפיע שנים רבות בישיבת תומכי תמימים לוד וכן בישיבות תומכי תמימים בבני ברק, חולון, קריות, ובית שמש גדולה, ומשפיע מוסדות חינוך אור ליובאוויטש בכפר חב"ד.

תולדות חיים

נולד בה' אדר תרצ"ו באליזבת' ניו ג'רזי, לאביו ר' שלום פויזנר ולאמו מרת חיה. בילדותו עברו הוריו בשליחות אדמו"ר הריי"צ לשיקגו, שם זכה להיות אצל אדמו"ר הריי"צ כשהרבי הגיע לשיקגו.

בקיץ תש"ג עברו הוריו בשליחות אדמו"ר הריי"צ לישיבת אחי תמימים בפיטסבורג.

לאחר מכן למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, ונכנס יחד עם אחיו ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. זכה, והיה בסמיכות לרבי בהלויית אדמו"ר מהוריי"צ.

זכה להיות משלוחי הרבי לארץ הקודש בשנת תשט"ז, לאחר הרצח בבית ספר למלאכה. הרב פויזנר קיבל מברק מהרבי להישאר בארץ הקודש, בעוד שכל השלוחים חזרו בחזרה ל-770. לאחר כשנתיים שב הרב פויזנר ל-770, והרבי הורהו להשתלב בעבודת החינוך ברשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש, תוך הדרכות מפורטות על מהות העבודה.

בהתוועדות שנערכה טרם יציאתו לארץ הקודש, בט' אלול תשח"י, על ידי צא"ח דארצות הברית, נכנס הרבי ונשא דברים קצרים, בהם התבטא בביטויים נדירים על אלו העוסקים בעבודת החינוך בשליחותו, ובירך את ר' זושא פויזנר בברכות מאליפות. השיחה הוגהה על ידי הרבי ונדפס בקונטרס בפ"ע. נקודה מאותה שיחה גם הוגהה כשיחה לפרשת תצא והיא מובאת בלקוטי שיחות חלק ב' בהוספות.

בארץ למד אצל ר' שאול ברוק, ועבד בישיבה בלוד.

משהגיע לגיל חתונה, נשא את רעייתו מרת יהודית, לבית כיבודי. ועבד כמנהל בית ספר חב"ד רשת אהלי יוסף יצחק בברוש. אח"כ המשיך לעבוד בישיבה בלוד.

בתש"ל עבר לשנתיים לחזק את הישוב בנחלת הר חב"ד. אז עבד כמנהל בית ספר למלאכה. לאחר מכן חזר לישיבה בלוד. יחד עם עבודתו בישיבה עבד כמנהל מחלקת החינוך של מועצה אזורית עמק לוד, ששוכנת בבנין בכפר חב"ד.

פעל רבות ללא חת למען השמירה על המוסד הקדוש אגודת חסידי חב"ד ועל קיום רצונותיו הקדושים של הרבי, על אף שסבל מכך מגורמים שהציקו לו.

בשבת קודש י"ד אלול תשע"ט נפטרה רעייתו מרת יהודית ע"ה, בת 80 היתה בפטירתה. הלוויתה התקיימה ביום ראשון בלוד, לאחר מכן המשיכה לכיוון כפר חב"ד, ומשם המשיכה לבית החיים באחיעזר, שם נטמנה.

בשנותיו האחרונות סבל ממחלה ממארת, ממנה נפטר בערב שבת פרשת בשלח י"ב שבט תשפ"ב, סמוך להגיעו לגיל 86.

הלווייתו יצאה מבית הכנסת בית אריה במרכז שכונת חב"ד בלוד, משם המשיכה לכפר חב"ד, עברה דרך בית אגו"ח 770, והוא נטמן בבבית העלמין אחיעזר הסמוך לכפר חב"ד לצד רעייתו יהודית.

תפקידיו

שימש כמנהל בבית ספר חב"ד של רשת אהלי יוסף יצחק במושב ברוש.

כיהן במגוון תפקידים בישיבת תומכי תמימים לוד כמשפיע, ר"מ לחסידות ומשגיח, מדריך ועוד, בשנת תש"פ גם כיהן כמשפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים בית שמש קטנה. ומשפיע בתומכי תמימים בני ברק, ובישיבה גדולה בבית שמש. היה בעל תפקיד מנהלתי במשרד מרכז ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש, ובמשך עשרות שנים היה איש הקשר בין חב"ד לשגרירות ארצות הברית בישראל.

עבד גם כמחזיק בתיק החינוך במועצה אזורית עמק לוד כעשרים וחמש שנים (לערך משנת תש"מ עד שנת תשס"ה).

הרב פוזנר שימש כיושב ראש ועדת החינוך החב"די משנת ייסודה על ידי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, חבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד וחבר הוועדה הרוחנית של התאחדות החסידים.

כמו כן הרב פוזנר שימש כמשפיע בבית הכנסת רייטשיק שול בשכונת לוי יצחק בכפר חב"ד.

משפחתו

בנו הרב יוסף יצחק פוזנר - שליח הרבי בבירמינגהם, אלבמה, ארצות הברית.
בנו הרב מנחם מענדל פוזנר - שליח הרבי בפלנטיישן, פלורידה.
בנו הרב שמואל לייב עובדיה פוזנר - שליח הרבי בדייוי, פלורידה.
בתו מרת עליזה, רעיית ר' יוסף יצחק נפרסטק - מצוות שבועון כפר חב"ד.
בתו מרת חנה, רעיית הרב שניאור זלמן ליבעראוו - שליח הרבי בשכונת פלטבוש שבברוקלין ניו יורק.
בתו מרת ליאורה, רעיית ר' אורן פופר - קראון הייטס.

לקריאה נוספת

לאו כפשוטו, אוסף טורים שהתפרסמו בשמו לאורך השנים בבטאון דרך המלך^[2], אדר תשפ"א
לחזק את האחדות בתוכנו, הרב פוזנר מספר על חלקו בשליחות המיוחדת לארץ הקודש, שבועון כפר חב"ד גליון 1857 עמוד 40
מה שראיתי ביו"ד שבט, שבועון כפר חב"ד גליון 1843 עמוד 59
עלינו לה-ת-ג-ע-ג-ע אליו, מנחם זיגלבויים, גיליון בית משיח מס' 1295 ע' 16-27
לא הכרנו את אבא, מנחם ברונפמן, גיליון כפר חב"ד מס' 1944 ע' 48-54.