גדליהו אקסלרוד

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב גדליהו אקסלרוד
[[קובץ:|250px]]
רב קהילת חב"ד בחיפה ומלפנים אב בית הדין הרבני בחיפה
לידה ד' אלול תש"א
מקום פעילות חיפה
השתייכות חסידות חב"ד
תפקידים נוספים מרבני מכון הלכה חב"ד

הרב גדליהו אקסלרוד (יליד שנת תש"א, 1941) הינו מחשובי רבני חב"ד בארץ הקודש, מרבני קהילת חב"ד חיפה ו'מכון הלכה חב"ד' וחבר הנהלת 'מטה משיח'. שימש בעבר כחבר בבית דין רבני חב"ד, חבר בלשכת הרבנות ברמת גן, ראש ישיבת תומכי תמימים באר שבע וכאב בית הדין הרבני בחיפה.

הרב אקסלרוד נודע גם בעקבות מאבקיו הפומביים אודות נושאים העומדים על הפרק, בעיקר בנושאי הזהות היהודית, שלימות העם והארץ וקבורה יהודית, בהם הוא מציג דעת התורה בגאון וללא מורא.

תולדות חיים

הרב אקסלרוד נולד בד' אלול תש"א, לאביו הרב משה אקסלרוד ולאמו מרת חיה שרה, בעיר רמת גן. למד בתלמוד תורה של החינוך העצמאי בבני ברק וכן בישיבת תומכי תמימים בלוד וקיבל השפעה מהרב שלמה חיים קסלמן. בהמשך בישיבת פונביז' ובהיותו בגיל שמונה עשרה נפטר אביו[1]. בשנת תש"כ דאג הרבי לכך שהוא יתמנה לרב בעיר רמת גן כיורשו של אביו[2]. היה חבר לשכת הרבנות בעיר, ורב בית הכנסת חב"ד- סוכת שלום בעיר שהקים אביו.

לקראת חג הפורים תשכ"ו הגיע לראשונה לרבי, והרבי קיבלו אז פעמיים ליחידות בחביבות גדולה. כשנכנס לרבי, הרבי נעמד ואמר "חיכיתי לך הרב גדליה".

בשנת תשל"ז מונה כרב בבית דין רבני חב"ד בארץ הקודש וכיהן בתפקיד זה עד לשנת תשמ"א, מאז התמנה לדיין בבית הדין הרבני בחיפה ובהמשך התמנה לאב"ד, בשנת תשס"א יצא לגמלאות. מכהן כרב קהילת חב"ד בחיפה וכחבר הנהלה במטה משיח. היה בין הרבנים הראשונים שחתמו על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח (אייר, תנש"א)[3].

פסק הדין הראשון שהוגש לרבי. הרב אקסלרוד הוסיף לפני חתימתו: "בכח תורתנו הקדושה הגיע עת התגלות כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א כמלך המשיח אשר ישב על כסא ה'"

משנת תשנ"ב החל להוציא את סדרת ספריו שו"ת מגדל צופים (ט' חלקים) וכן חידושים בחסידות על התורה בשם "מגדל צופים על התורה".

בין השנים תשס"ה-תש"ע כיהן כראש ישיבת תומכי תמימים באר שבע.

בשנת תשע"ו הצטרף לרבני 'מכון הלכה - חב"ד' ונמנה על הרבנים המשיבים בפרויקט 'קו לרב'.

בשנת תשע"ט החל למסור סדרת שיעורים שבועיים בספר התניא ובמחשבת החסידות. השיעורים מוקלטים בווידיאו ומפורסמים באמצעי המדיה השונים על ידי ר' עמית רונן[4].

פועלו

מיהו יהודי

הרב אקסלרוד פועל רבות בעניין מיהו יהודי ומביע את דעתו הקדושה של הרבי בעניין בפומבי. בשנת תשד"מ התבקש להתראיין לעיתון מסויים בנושא מיהו יהודי ושאל את הרבי האם להיענות לכך וקיבל מענה: "ה"ה רב וכבר התחיל במצווה גדולה זו ומה השאלה עתה?!![5]". עוסק רבות בנושא הגיור[6] ומנושאי דגל המאבק בגיור האלטרנטיבי[7], מאבק שכמעט ועלה לו בתפקידו. פעמיים אף נחקר במשטרה בעוון התבטאויות נחרצות נגד אותן הקלות בגיורים, וזכה במשך השנים לברכותיו של הרבי בעניין זה. על עצומה הקוראת לא לציית לפסיקת בג"ץ שדרש להכיר בגיורים רפורמיים אותה ניסח ויזם הרב אקסלרוד זכה לברכת הרבי בתשמ"ז: "אזכיר על הציון".

שלימות הארץ

הרב אקסלרוד לבוש שק ותוקע בשופר, בכינוס "מי לה' אלי" בבנייני האומה בירושלים, בתקופה שלפני תוכנית ההתנתקות

הרב אקסלרוד פועל רבות בעניין שלימות הארץ. הוא נמנה בעבר בין רבני המטה העולמי להצלת העם והארץ. לקראת הבחירות לממשלה בשנת תשע"ג הודיע יו"ר המטה הרב שלום דובער וולפא על תמיכתו במפלגת 'הבית היהודי' בראשות נפתלי בנט. בעקבות כך פרשו חלק מהרבנים שתמכו במטה העולמי להצלת העם והארץ והרב אקסלרוד ביניהם. מפורסמות הם תמונותיו כשהוא לבוש שק, תוקע בשופר ועושה 'קריעה', בכינוס "מי לה' אלי" בבנייני האומה בירושלים, בתקופה שלפני ההתנתקות[8]. לאחר אותו כינוס פנתה תנועת 'שלום עכשיו' לשרת המשפטים בבקשה דחופה להדיחו מתפקידו כדיין בבית הדין הרבני בחיפה[9].

קבורה כהלכה

הרב אקסלרוד מפגין נגד קבורה בקומות

בשנת תשע"ב הוחלט במשרד לשירותי דת שלא לאפשר מתן קבורה רגילה בחינם אלא רק 'קבורת קומות' הנוגדת את עמדת פוסקי ההלכה הנודעים. לאור זאת יצא הרב אקסלרוד למאבק[10]. הוא קיים פגישות עם גדולי הרבנים בארץ[11]. הוציא לאור מאמרים וחוברות המבארים את עמדת ההלכה כלפי קבורה בקומות[12]. קיים הפגנות מול משרדי הממשלה והחברא קדישא[13]. מה שהביא להד תקשורתי גדול ולהעלאת המודעות בחומרת העניין[14].

משפחתו

  • אשתו, הרבנית ציפורה פייגא אקסלרוד.
בניו

ספריו

קישורים חיצוניים


הערות שוליים