יוסף הכט

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יוסף הכט
[[קובץ:|250px]]
לידה י"ד שבט תשי"א
ארצות הברית
מקום פעילות אילת
בת זוג טליא
אב משה יצחק
הרב הכט אצל הרבי בחלוקת דולרים
הרב הכט (קיצוני משמאל) מקבל אות 'יקיר העיר' אילת (אדר ב' תשע"א)

הרב יוסף יצחק הכט (יליד שנת תשי"א, 1951) הוא משלוחי הרבי לארץ הקודש, רבה הראשי של העיר אילת, וחבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.

תולדות חיים

נולד בארצות הברית בי"ד שבט תשי"א לאביו הרב משה יצחק הכט ולאימו, בת ר' שמעיה קרינסקי, ונקרא על-שם אדמו"ר הריי"צ.

בצעירותו למד בתומכי תמימים 770 והיה אחד משבעת הקנים. נמנה על קבוצת החוזרים של הרבי, והיה מחברי ועד הנחות התמימים. המזכיר הראשי הרב חודקוב היה מטיל עליו משימות רבות. כך היה נשלח בראש קבוצת תלמידים לכבד את דרשתו של הרב שמחה עלברג בכל מועד, ולהעביר את תוכנה לרב חודקוב, ועוד.

נשא את רעייתו מרת טילא הניה בתו של ר' שלום דובער פופאק.

נבחר בשנת תשל"ז כאחד מקבוצת השלוחים לארץ הקודש על ידי הרבי יחד עם עוד שישה שלוחים לעיר צפת.

בעקבות הוראת הרבי לנסות השיג את משרות הרבנות בארץ, התמודד הרב הכט על משרת הרבנות באילת, ובהשתדלותם של ר' זושא וילימובסקי והרב מרדכי שמואל אשכנזי הוא נבחר בחודש אלול תשל"ט לרבה הראשי האשכנזי של אילת. בהמשך מונה גם לחבר בבית דין רבני חב"ד.

בשנת תש"נ עמד בקשר רציף עם מזכירות הרבי והיה ממונה מטעם הרבי על פירוק ארגון הגג למוסדות חב"ד והחלפת הנהלת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.

בין שאר פעולותיו עמד הרב הכט בראש משלחת רבנים חב"דיים לסיום ספר הרמב"ם במצרים. בקשר לכך זכה להוראות רבות מהרבי. כמו כן, זכה להדפיס את ספר התניא במצרים ואף בקשר לכך זכה להוראות רבות מהרבי. מאורע הדפסת ספר התניא הוזכרה על ידי הרבי בהתוועדות.

בתקופה שלאחר שיחת כ"ח ניסן תנש"א נמנה על הרבנים שקראו להחלשת ההתעוררות בעניני משיח וזיהויו של הרבי כמלך המשיח ואף כתבו על כך לרבי בחששות שהדבר יזיק לפעילות חב"ד בהפצת היהדות והמעיינות למשל בהשגת האישורים כניסה למחנות צבא וכו' כשכנראה בעקבות זאת כתב אז הרבי שלכאורה לפי תיאור זה של המצב מסתבר הפסק בפעולות אלו למשך זמן[1] וכן הורה שלא להשתמש בתהלוכות ל"ג בעומר בשלטי "אנו רוצים משיח עכשיו". רבים מהבחורים ב770 כעסו על התנגדות זו וכשהגיע הרב העכט ל770 לקראת חג השבועות היה מי שהרחיק לעשות וביזהו תוך השתמשות ב'ידיים יד עשיו'. בימים הסמוכים למאורע בחלוקת הדולרים של יום ראשון כ"ח אייר דיבר הרבי בחריפות עם המנהל הרוחני של ישיבת תות"ל המרכזית הרב דוד רסקין שאלו שהשתמשו ב'ידיים ידי עשיו' לא יכולים ללמוד בישיבה וצריכים לקחת את חפציהם ולעבור למקום אחר או לחילופין שיבקשו ממי שבו פגעו מחילה בבית דין[2]. כשעבר הרב העכט באותה חלוקה אמר לו הרבי שהורה שיבקשו ממנו מחילה ומצידו בטח ימחל הוא לבחורים. יצויין שהרב העכט שינה את עמדתו בנושא וכיום הוא מהרבנים המעודדים את הפעילות בענייני משיח כולל זיהויו של הרבי כמלך המשיח ובפרסום.

בשנת תשנ"ה חתם על פסק הדין הקובע כי אין לכתוב את תוארי ההסתלקות על הרבי[3].

כיו"ר מוסדות חב"ד באילת, הקים הרב הכט מוסדות רבים בעיר: מוסדות חינוך לגיל הרך, בית ספר יסודי, שלשה בתי חב"ד מפוארים, ובית תבשיל המחלק ארוחות חמות מדי יום. כן דואג להקמת מקוואות מהודרים.

בחודש אדר תשע"א קיבל ממאיר יצחק-הלוי ראש העיר את התואר 'יקיר העיר', על עבודתו המסורה בעיר.

משפחתו

בניו
חתניו
  • הרב יוסף יצחק בורגן - שליח הרבי ורב ישוב ניר צבי.
  • הרב יהודה טייכטל - שליח הרבי לרובע 9 פריז.
  • הרב משה סילמן - מנהל ישיבת אהלי תורה קראון הייטס.
  • הרב דובער פרידמן - שליח ומנהל פעילות חב"ד באזור התיירות באילת.
  • הרב מנחם מענדל סלונים - שליח לדוברי צרפתית באילת.

לקריאה נוספת

  • היום בו נקבע שאנחנו דור הגאולה, ראיון עם הרב הכט, שבועון בית משיח גליון 1199
  • המכתב הפלאי הגיע ליעדו כעבור 21 שנים, שבועון כפר חב"ד גליון 1894 עמוד 54

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. במענה לעיתונאי ר' שמואל שמואלי שכתב שרוצה לפרסם בעיתונו כתבה בנושא 'הרבי מליובאוויטש מעודד קבוצה מתלמידיו שהכתירו אותו למשיח': "בנוגע להדפסה ע"ד משיח וכו' כפי התוצאות שבנתיים, עפ"י הידיעות שהגיעו עד עתה הכתיבה וההדפסה דלאחרונה הקימו מנגדים חדשים להרחקת לימוד החסידות ובהשייך לזה. ויכוחים ובפרט בדפוס, כבכל ויכוח הקושיות מתקבלות בנקל והתירוצים לא כ"כ. לכאורה – לפי המצב דעתה מסתבר יותר הפסק בזה למשך זמן"
  2. על פי הוידיאו מחלוקת הדולרים
  3. פסק הדין.