יוסף יצחק אהרונוב

יוסף יצחק אהרונוב
[[קובץ:|250px]] הרב אהרונוב לצד ראש עיריית ביתר עילית רובינשטיין, תש"פ.
לידה	תשי"ד
מקום פעילות	מדינת ישראל
תחומי עיסוק	עסקנות
בת זוג	שפרה
אב	מנחם מענדל

הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב (יליד שנת תשי"ד, 1954) הינו מעסקני חב"ד בישראל מאמצע שנות המ"מים, שימש כיו"ר של מספר ארגונים מרכזיים: צעירי אגודת חב"ד באה"ק, רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש, אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים, ארגון חב"ד לילדי צ'רנוביל. בנוסף חבר אהרונוב בארגון אגודת חסידי חב"ד באה"ק ואף מונה על ידי חלק מהרבנים ליו"ר שלו, אולם מינוי זה שנוי במחלוקת. בהמשך פרש מתפקידיו.

תולדות חיים

נולד לרב מנחם מענדל אהרונוב בקנדה בד' אלול תשי"ד. לאחר נישואיו עם שפרה ריבקין בת ר' צבי הירש, עלה לכפר חב"ד, בו הוא מתגורר בהווה.

פעילותו הציבורית

עם עלייתו לארץ החל הרב אהרונוב לעבוד כמנהל משק בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד. בשנת תשמ"ו החל לסייע בפעילות ארגון צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש ובשנת תשמ"ז מונה למנכ"ל הארגון ולאחר מכן ליושב הראש שלו.

כאשר ביקשו אנשי בית הספר למלאכה מהרבי בשנת תשמ"ח שהרב אהרונוב יחזור לנהל את בית הספר למלאכה, שלל זאת הרבי בכותבו שהוא "עוסק עתה בראש עסקנות הכי אחראית".

בשנת תנש"א נמנה אהרונוב עם חברי משלחת חב"ד ששלח הרבי לרוסיה לפדות חלק גדול מספריית חב"ד, בה היו מאות ספרים שהשתייכו לאדמו"ר הריי"צ, שנשארה ברוסיה; ומונה לחבר אגודת חסידי חב"ד ברוסיה.

בשנת תשנ"ו התמנה אהרונוב ליו"ר רשת אהלי יוסף יצחק. באותה שנה הריץ אהרונוב רשימה בראשותו בניסיון להיבחר כיו"ר ועד כפר חב"ד, אולם הרשימה נכשלה בבחירות.

בשנת תשפ"ב נבחר לאחד מ-50 אנשי השנה המשפיעים ביותר בישראל של מגזין 'יום ליום'.

עבודתו בצעירי אגודת חב"ד

הרב יוסף יצחק אהרונוב (מימין) עם הרב גרשון מענדל גרליק

בשנת תשמ"ו החל לסייע בפעילות ארגון צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש. באותה תקופה מונה למנהל עיתון כפר חב"ד שיצא תקופה במסגרת צעירי חב"ד עד שנת תש"נ.

בשנת תשמ"ז מינתה אותו הנהלה למנכ"ל ארגון צעירי אגודת חב"ד, שבראשו עמד הרב ישראל לייבוב. ההנהלה פנתה אל הרבי לקבל את הסכמתו למינוי, אך הרבי השיב: "כפשוט, כל הנ"ל שייך להנהלת צעירי אגודת חב"ד. אזכיר על הציון". על פעולותיו בתקופה זו קיבל אהרונוב עידודים וברכות מהרבי, כאשר הוא מצליח לבסס את הארגון כארגון החזק והמסודר של חב"ד באה"ק, עם סניפים רבים, עם מרכז הוצאה לאור המספק חומר מודפס שבועי ועונתי ברמה גבוהה. הרבי כתב אז ש:"צעירי אגודת חב"ד על יד וליד הכהן הריי"צ שי' אהרונוב עשו עבודה נפלאה ובאופן דפעולה נמשכת ובהוספה וכו' לדורי דורות...".

באותה השנה הגה גם את רעיון הוצאת עלון השבת "שיחת השבוע" שתפס תאוצה רבה ומביא את דבר הרבי לאלפי יהודים מדי שבוע. עם קריאתו של הרבי בתנש"א להוסיף בלימוד עניני גאולה ומשיח הוחלט להוסיף בו גם מדור שיקרא בשם "לומדים גאולה".

כאשר העלו חברי ההועד למען שלימות העם הצעה שיטול על עצמו את פרוייקט ההסברה לקהל הרחב של חשיבות תיקון חוק 'מיהו יהודי' דחה זאת הרבי כשכותב"6 חתומים "ואזרו כח" להעמיס עוד ענין מהשייך להם עליו – "לעת עתה" לא מצאתי טעם שיסייעם בזה".

במסגרת עבודתו בצאגו"ח זכה להתייחסויות רבות וקירובים מהרבי שאף זימן אותו לחדרו (בשנים בהם כבר לא נכנסו ליחידות) לשיחה בת חצי שעה.

בשנים תשמ"ז - תש"נ מספר גורמים החלו להתנכל ולהפריע לעבודתו של אהרונוב בצא"ח. באחת מהמענות שקיבל באותה תקופה, כתב לו הרבי ש:"ה' יתברך יצליחו ואת חבריו בצאגו"ח להמשיך בעבודת הקודש ומתוך שמחה וטוב לבב, ושיפסיקו המפריעים להפריע, ובפרט שהמפריעים מלכתחילה יודעים שאין כוונתם לשם שמים אלא שטועים שהעולם האט א טעות טועה, וקל להבין. אזכיר על הציון".

בשנת תשמ"ט התגלעו חילוקי דעות בין ארגון הגג למוסדות חב"ד בארה"ק לצא"ח בהנהלתו של אהרונוב בקשר לניהול סניפי הבתי חב"ד בארץ. בית דין רבני חב"ד הוציאו אז מכתב בו הם קובעים כי הניהול נתון בידי אהרונוב. ארגון הגג הגיש ערעור על כך, ובית דין החליט להקפיא את המכתב. מספר ימים לאחר מכן, קרא הרבי למזכירים בנימין קליין ויהודה לייב גרונר והתבטא בפניהם בחריפות על הערעור שהגיש ארגון הגג, ואמר שהניהול מסור בידי צא"ח. בין השאר התבטא הרבי במהלך השיחה ש:"הוא [אהרונוב] היו"ר של צאגו"ח, ואף אחד לא יכול לשנות זאת, ושימשיך בפעולותיו".

בשנת תש"נ, היה שותף להעלאת הקבוצה הראשונה של 'ילדי צ'רנוביל', בעקבות האסון הגרעיני בצ'רנוביל. את הפרוייקט יזם הרב יצחק קוגן והיו שותפים לו גם הרב שמואל חפר והרב דובער שיף. הרבי עודד את הפרוייקט ואת השותפים לביצועו ואף דיבר על כך בשיחת קודש מיוחדת בשבת כינוס השלוחים תנש"א. בהמשך עברה האחריות המלאה לידי אהרונוב כשלצידו מי שהיה הרוח החיה של הפרוייקט - הרב יוסף יצחק רייטשיק, עד לפטירתו בחודש אלול תשס"ח.

לאחר פטירתו של הרב לייבוב בתשנ"ד נתמנה גם ליו"ר הארגון.

עבודתו באגודת חסידי חב"ד באה"ק

מענה הרבי בענין כניסתו לאגו"ח

מכתב התנגדות למינוי

בשנת תש"נ מונה על ידי ועד רבני חב"ד לחבר ולסגן יו"ר אגודת חסידי חב"ד באה"ק. הרבנים נמנעו מלמנותו ליו"ר בשל מענה שקיבל מהרבי: בוודאי לא יוגרע על ידי זה כלל בעבודת הקודש שלו בצאגו"ח, באם ספק, ימשיך רק בצאגו"ח. אזכיר על הציון.

משנת תשנ"ו בהמשך לחילוקי הדעות האמורים בעניין הקמפיין 'נתניהו טוב ליהודים' נוצר קרע בינו לבין יו"ר אגו"ח באותה העת הרב שלמה מיידנצ'יק, ולמעשה לא הופיע אהרונוב לאסיפותיה ולא לקח חלק בפעולותיה של האגודה. גם כאשר רבני חב"ד מינו ארבעה חברים חדשים לאגו"ח, ונציגי הרבנים (הרב ירוסלבסקי והרב גלוכובסקי) ישבו באסיפות אגו"ח – הרב אהרונוב לא נטל בהן חלק עד שנת תשס"ד.

בשנת תשס"ד, לאחר פטירתו של יו"ר אגו"ח הקודם הרב שלמה מיידנצ'יק, מינו חלק מרבני בית דין רבני חב"ד (להלן 'הבית דין') את הרב אהרונוב ליו"ר אגו"ח. רבנים אחרים מחו על מינוי זה, ואף מטעם חלק מרבני 'הבית דין' יצא מכתב חריף נגד ההליך בו נכתב: לאור הנ"ל שאסיפת בית הדין זומנה במחשבה תחילה שלא כל הרבנים יוכלו להשתתף ולהביע את דעתם, בניגוד להלכה, בניגוד לסדרי דין תקינים, בניגוד לצדק ולמוסר ובניגוד לסוכם במפורש, אין כל תוקף לאסיפה ולהחלטותיה ויש לקיים דיון חדש בהשתתפות כל הרבנים תוך מתן אפשרות לנוגעים בדבר להשמיע את דברם בפני ביה"ד כמקובל.

לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, ובחודש אייר תשע"ג התקבלה ההחלטה הסופית כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו"ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה.

בהמשך ישיר לכך, בהנחייתם של כמה מרבני 'הבית דין' הסכימו שני הצדדים על צירופם של ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על ידי הבוררים), כאשר בהמשך יוסיף גם הצד השני ששה חברים כדי לאזן את המצב בעמותה, ולתת ייצוג הולם לקהל אנ"ש באה"ק. מטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, על תואר היו"ר לא ידונו בשלב זה, ויישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים.

כתב האישום ועסקת הטיעון

מכתב הרבנים

בשנת תשס"ז החלה חקירת עומק של מס הכנסה על התנהלות העמותה, במהלכה התגלה חשד להעלמת מס והלבנת הון על ידי אהרונוב עצמו, שנעצר למספר ימים ושוחרר בתנאים מגבילים. בחודש כסלו תשע"ו הוגש נגדו כתב אישום במסגרת עסקת טיעון, ובית המשפט גזר את דינו לשנתיים מאסר בפועל, וקנס בסך מיליון וחצי ש"ח.

עוד בראשיתה של הפרשה פנו מספר מורי צדק ורבני קהילות חב"ד, במכתב לאהרונוב עצמו, ולבית דין רבני חב"ד, תוך ציטוט מקורות הלכתיים, בהתראה ובדרישה להשעותו מתפקידיו הציבוריים בכדי לא לפגוע במוסדות החשובים ובשמה הטוב של חב"ד, אולם הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי והרב מנחם מענדל גלוכובסקי המשמשים כהנהלת בית דין רבני חב"ד סרבו לקבל את הדברים, ובעיצומה של החקירה אף עמדו לצידו וסייעו לו לתפוס את השליטה בעמותת אגודת חסידי חב"ד באה"ק, לאחר שהפסיד בהליך הבוררות בעניינה.

בחול המועד דחג הפסח תשע"ז שוחרר הרב אהרונוב ממאסרו, והתקבל בהתוועדות ב-770 בכפר חב"ד, בהשתתפות רבני ועסקני חב"ד.

חב"ד ופוליטיקה

לקראת הבחירות לכנסת בשנת תשמ"ט בעקבות הוראתו של הרבי יצאו חסידי חב"ד לתעמולה עבור רשימת אגודת ישראל, אולם מייד לאחריה, על פי מענה ישיר מהרבי, יצא מכתב חריף חתום על ידי הרב אהרונוב לכל בתי חב"ד, ובו הוא מבהיר כי הענין היה חד פעמי, ומכאן ולהבא קיים איסור ברור להתעסק בפוליטיקה משום סוג: עיקרו של דבר, כל אשר לו ריח פוליטי הוא בבחינת תכלית האיסור.

בשנת תשנ"ו כשבנימין נתניהו התמודד בבחירות, סברו מספר עסקנים כי למרות התנגדות הרבי להתערבות חב"דית בפוליטיקה, יש להתערב באופן חד פעמי ולהביא לבחירתו לראשות הממשלה.

הרב אהרונוב, כיו"ר צעירי אגודת חב"ד, הקים צוות פעולה והוביל את הקמפיין 'נתניהו טוב ליהודים', כשתוך כדי הקמפיין, אף הוציא הודעה לתקשורת כי חב"ד עומדת מאחורי הקמפיין. הרב שלמה מיידנצ'יק יו"ר אגודת חסידי חב"ד בישראל, התנגד להתערבות בבחירות, משום שלטענתו דעת הרבי היא שלא להתערב בבחירות הללו. לעומתו, טען הרב אהרונוב כי כל הפעולה הייתה על פי החלטת רבני חב"ד, אך מעולם לא התפרסמה החלטה כתובה של הרבנים. יש הטוענים שלאור הקמפיין רבים ניתקו קשר מחב"ד.

בהמשך יוסף יצחק גוטניק חזר בו מהתמיכה בקמפיין.

פרסום זהות מלך המשיח

בתחילת חודש שבט תשנ"ב במסגרת דו"ח שבועי לרבי מפעילות הארגון כלל הוא דיווח על פנייה לדובר הארגון הרב ברוד מהעיתונות והטלוויזיה אודות ההחתמות של קבלת המלכות של הרבי בתור "מלך המשיח". במכתב צויין שלראשונה פנו בעניין מהעיתונות (מסוכנות עתי"ם) והרב ברוד ענה לכתב שאין ברצונו להתייחס לדבר אך כמה שעות אח"כ כשפנו אליו מהטלוויזיה וביקשו שיבוא להתראיין בענין והחליט ללכת לטלוויזיה ולהסביר את ענין החתימות באופן עדין כשבמכתב פורטו הנקודות אותם תוכנן להסביר ובוקשה ברכת הרבי להצלחה. בתשובתו הגיב הרבי על הסברא שהייתה בתחילה שלא להגיב: "וכן ימשיך גם לעתיד לבוא", ולצד מה שנכתב שהרב ברוד עומד להסביר את הענין בעדינות בטלוויזיה ופורט ההסבר, כתב הרבי: "האומנם אינו מבין שכשיתחיל לדבר ימשיכוהו עוד יותר". ואכן בפרסומים שיצאו אז (עד כ"ז אדר ראשון תשנ"ב) מטעם צעירי חב"ד, וגם בראיונות אנשי הארגון לתקשורת, בחרו שלא להתייחס לנושא הן לחיוב והן לשלילה.

משפחתו

• בנו, הרב שמואל אהרונוב - שליח הרבי לאסן, גרמניה.
• בנו, הרב שלום דובער אהרונוב - כפר חב"ד.
• חתנו, הרב חיים מאיר ליברמן - שליח הרבי בקיסריה.
• חתנו, הרב שמואל ביסטריצקי - שליח הרבי בסביון, מנהל בית ההוצאה 'לדורות' כפר חב"ד, ומנהל ערוץ יהדותון המפיץ בין היתר סרטונים וחוברות על קיום המצוות בדרך פרקטית ויחודית.

לקריאה נוספת

• מנחם מענדל ברוד והרב אברהם שמואל בוקיעט, צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, תשס"ד.

קישורים חיצוניים

• היום ב'המבשר': הרב אהרונוב בראיון גלוי-לב לבנימין ליפקין - באתר כ"ה טבת תשע"ה
• אהרונוב נבחר לאיש השנה בפרוייקט '50 אנשי השנה', בעיתון 'מיום ליום', ערב ראש השנה תשפ"ב

הערות שוליים

הקודם: ישראל לייבוב

יושב ראש צא"ח מתשנ"ד

הבא: -

הקודם: דוד חנזין

יושב ראש הרשת מתשנ"ו

הבא: -