ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
התכנסות חברי ועדת הניגונים. יושבים מימין לשמאל: הרב מנדל רייצס, הרב פייטל לוין, הרב מנדל שניאורסאהן, הרב שניאור זלמן בוימגרטן (תשע"א)

ניגונים על פרקי הרבי הינם ניגונים המולחנים מידי שנה בשנה לקראת יום הולדתו של הרבי. הניגון מולחן על פסוק, או על כמה פסוקים, מפרקו החדש של הרבי. כיום נהוג בהתוועדות הנערכת ב-770 בליל י"א בניסן, לשיר ולקבוע את הניגון החדש לפרק החדש, כפי שנבחר על ידי ועדת הניגונים.

היסטוריה

ותשואות חן על הניגון וכו' - כתב יד בו מודה הרבי לאחד ממחברי הניגונים משנת תשמ"ב

את שלבי ההתפתחות של מנהג זה אפשר לחלק לשלושה שלבים:

א. כבר בשנים הראשונות, כשהיה ניגון קיים המתאים למילות הפרק של הרבי, היו מנגנים אותו רבות בהתוועדויות של הרבי באותה שנה. לדוגמא: הניגון על המילים "ימים על ימי מלך תוסיף" שבפרק ס"א; הניגון על המילים "אך לאלוקים דומי נפשי " שבפרק ס"ב; הניגון על המילים "צמאה לך נפשי" שבפרק ס"ג, וכיוצא בזה.

ב. כתוצאה מכך החלו, לאחר כמה שנים, לבחור במיוחד מילים מהפרק ו"להלביש" עליהם מנגינה חב"דית ישנה. כלומר: לקחו מנגינה של אחד מניגוני חב"ד מדורות עברו שהייתה תמיד מושרת בלי מילים ושילבו אותה עם פסוקים מהפרק החדש. כמו למשל: "כי אלקים יושיע ציון" בפרק ס"ט; "אבוא בגבורות" בפרק ע"א; ו"ואלקים מלכי מקדם" בפרק ע"ד, וכיוצא בזה.

כך היה הסדר מפרק ס"ט עד לפרק פ' (משנת תש"ל עד שנת תשמ"א (ועד בכלל)).

בתקופה זו לא הקפידו לבחור ולהיצמד לניגון אחד בלבד, אלא קרה וחיברו כמה ניגונים לכמה פסוקים. כמו למשל בפרק ע"א, שבאותה שנה חוברו ארבעה ניגוני חב"ד ישנים על פסוקים שונים.

ג. לקראת י"א ניסן שנת תשמ"ב - אז מלאו 80 שנה להולדת הרבי - הלחין הרב (אז - הת') ר' פייטל הלוי שי' לוין מנגינה חדשה, על הפסוקים "הרנינו לאלקים עוזנו גו'"; "שאו זמרה גו'"; "ויאכילהו מחלב חטה גו'", שבפרק פ"א.

הניגון התקבל, ומאז הפך הדבר למסורת. בכל שנה בהתקרב היום הבהיר, מלחינים כמה בעלי מנגנים מוכשרים ניגונים שונים על הפרק של הרבי.

אחד מניגונים אלו - שמתקבל אצל עדת החסידים - הופך להיות הניגון של הפרק, הניגון השייך לשנה זו במיוחד. הניגון הנבחר מושר לכל לראש בהתוועדויות של הרבי וגם בפי אנ"ש והתמימים בכל העולם כולו.

בחירת הניגון

שיטת בחירת הניגונים

בתחילת היוזמה לא היה סדר מסודר בקביעת הניגון, כשההחלטה מתבצעת על ידי הניגון שהתחבב ביותר על הקהל.

אך משראו "מחברי הניגונים וחבר המנגנים" שלא תמיד באים לעמק-השווה, החליטו כמה תמימים (ביניהם: הת' יוסף יצחק גרינברג; הת' נחום גרינוולד; הת' יוסף קרסיק; הת' יוסף יצחק קפלן) להקים ועדה מיוחדת בשם "ועדת הניגונים". ועדה זו הורכבה מכמה בעלי מנגנים מוכשרים. וכך בהצבעה על פי רוב קולות נבחר ניגון השנה. חברי הועדה עצמם, לא יכלו באותה שנה להלחין ניגון על הפרק, ומסיבה מובנת - כדי שתהיה זו בחירה אובייקטיבית.

התערבות הרבי

אמנם באופן כללי לא היה הרבי מתערב בבחירת הניגון בצורה ישירה ונותן את ההכרעה לחסידים ולחברי הוועדה, ונהג לעודד את כל הניגונים. עם זאת לעיתים כאשר עודד הרבי ניגון מסויים באופן מיוחד נבחר הניגון ההוא.

בניגון לפרק פ"ח (בשנת תשמ"ט) הבעל מנגן ר' שלום ברוכשטאט בחר את הפסוקים "שיר מזמור לבני קרח, והלחין עליהם ניגון.

בפועל ועדת הניגונים בחרה ניגון אחר, אך הקהל לא היה שלם עם זה. כך נוצר מצב שחלק מהקהל שר ניגון אחד וחלק ניגון אחר.

כשראו את הבלבול שנוצר הכריזו בשבת הגדול, ערב י"א ניסן, לפני ההתועדות של הרבי, שכדי שלא יווצר מצב של היפך הכבוד בנוכחות הרבי, מתבקש הקהל לנגן ניגון אחד בלבד - את הניגון שהועדה בחרה.

ואכן לאחר שהרבי עשה קידוש, התחיל החזן ר' משה טלישבסקי, ואיתו כל הקהל את הניגון שהועדה בחרה - ניגון שהתחיל במילים "תבא לפניך תפילתי".

והנה, להפתעת הקהל, התחיל הרבי בשיחה הראשונה, לבאר בהרחבה את הפסוק הראשון בפרק החדש: "שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי". ברור שלאחר שיחה שכזו התחיל כל הקהל לנגן את הניגון שהלחין ר' שלום ברוכשטט, שהיה היחיד מבין הניגונים שכללו את הפסוק הראשון.

וכן בעוד הרבה הזדמנויות ראו כיצד הרבי מדגיש פסוקים מסויימים דווקא והם היו ה"מכה בפטיש" להלחנת ניגונים על פסוקים אלו (או שלפעמים הוסיפו פסוקים אלו לאחר מכן לניגון שנבחר).

רשימת ניגונים ומלחינים שהתקבלו

ניגונים שחוברו על פרק התהילים של הרבי
ס"ט · ע' · ע"א (1) · ע"א (2) · ע"א (3) · ע"א (4) · ע"ב · ע"ג (1) · ע"ג (2) · ע"ד · ע"ה · ע"ו · ע"ז · ע"ח (1) · ע"ח (2) · ע"ט · פ' · פ"א · פ"ב · פ"ג · פ"ד · פ"ה · פ"ו · פ"ז · פ"ח · פ"ט · צ' · צ"א · צ"ב · צ"ג · צ"ד · צ"ה · צ"ו · צ"ז · צ"ח · צ"ט · ק' · ק"א · ק"ב · ק"ג · ק"ד · ק"ד · ק"ה · ק"ו · ק"ז · ק"ח · ק"ט · ק"י · קי"א · קי"ב · קי"ג · קי"ד · קט"ו · קט"ז (1) · קט"ז (2) · קי"ז · קי"ח · קי"ט · ק"כ · קכ"א · קכ"ב · קכ"ג

ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון

ניגונים שהותאמו לפסוקים

1. בך ה' חסיתי - הותאם על ידי החזן הרב משה טלישבסקי - להאזנה.
2. כמופת הייתי לרבים - הותאם על ידי הת' שניאור זלמן וילשאנסקי - להאזנה.
3. אבוא בגבורות - הותאם על ידי הת' יעקב לייב אלטיין - להאזנה.
4. תרננה שפתי - הותאם על ידי הרב שמואל בצלאל אלטהויז - להאזנה.
1. וינחם לבטח - להאזנה.
2. ויבחר בדוד - להאזנה.

ניגונים שהולחנו במיוחד

ניגונים לתאריכים וזמנים נוספים

בנוסף לניגונים שחוברו במיוחד לכבוד י"א ניסן, היו פעמים אחדות שלרגל איזה מאורע או שמחה מיוחדת הקשורה לרבי הולחן ניגון מיוחד.

ואלו הם:

  • לכבוד ראש חודש כסלו תשל"ח הולחן מארש מיוחד על ידי ר' פייטל הלוי לוין, המכונה 'ניגון ראש חודש כסלו'.
  • לאחר הניצחון במשפט הספרים (בשנת תשמ"ז) הולחן מארש - "דידן נצח" - על ידי ר' שלום ברוכשטט (אין הכוונה לניגון המפורסם על מילים אלו). להאזנה
  • לכבוד י' שבט תש"נ, - 'שנת הארבעים' הולחן הניגון "ויתן בפי שיר חדש" על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט. (להאזנה)
  • לכבוד י' שבט תש"ס - שנת היובל, הולחן והתקבל הניגון "וקדשתם את שנת החמישים" על ידי הרב יוסף יצחק סילברמן (להאזנה) וכן הולחן הניגון "תשמיעני ששון ושמחה" על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט.
  • לכבוד י' שבט תשע"ח - החיים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א מה"מ, הותאמו על מנגינת הניגון "לדוד מזמור" (שהולחן במקורו בשנת תשס"ב על פרק ק"א, כנ"ל) המילים: "כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך. חיים שנה - שירו לאלוקים, חיים שנה - זמרו שמו. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד. חי וקים לעולם ועד".
  • לכבוד י' שבט תש"פ - 70 שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א, הולחן ניגון חדש על ידי התמים ברוך שניאור נחשון. על פסוקים ומאמרי חז"ל הקשורים בשלימות ומעלת "שבעים שנה"[1]: "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, כל ימי חייך להביא לימות המשיח". "ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ימות המשיח שבעים שנה". והפסוקים מתהלים פרק ע' ופרק קי"ח: "אודך כי עניתני ותהי לי לישועה, זה היום עשה ה' נגילה ושמחה בו, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, ימלא פי תהילתך כל היום תפארתך". להאזנה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. על פי דברי רבי אלעזר בן עזריה במשנה במסכת ברכות א, ה. תהלים צ, י. ודברי רבי אלעזר בן עזריה בגמרא סנהדרין צט, א - שהובאו בשיחת שבת פרשת שמות תשנ"ב.
משובים קודמים
משוב על הערך