גבאי בית הכנסת 770

בית הכנסת ובית המדרש של הרבי, נמצא ב770 - מרכז חב"ד העולמי, מנוהל על ידי הגבאים, שלוקחים אחריות על סדר התפילה ב-770 ועל המתפללים, והן לדאוג לצד הכלכלי של הוצאות החזקת בית הכנסת.

השתלשלות מינוי הגבאים

הרב רוזנברג מפקח על הבחירות (תמוז תש"ע)

הגבאים (מימין לשמאל) ר' אורי ניאזוב, ר' יוסף ברוך שפילמן, ר' זלמן ליפסקר ור' מרדכי חן, באסיפה ראשונה לאחר תוצאות הבחירות

במהלך השנים מאז פתיחת בית הכנסת על ידי הרבי הריי"צ בעת קניית הבניין, הופקד ניהול בית הכנסת בידי "גבאי בית הכנסת ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש", הם שדאגו לתפילות, לנקיון ולשאר צרכי הבית. פעמים רבות התייחס לכך הרבי.

הגבאים הראשונים בבית חיינו הרב ר' (?) רוט, והרב יוחנן גורדון.

וכאשר חברי אגודת חסידי חב"ד ניסו להתערב בניהול בית הכנסת, העיר על כך הרבי בחריפות^{[דרוש מקור]}.

בשנת תש"ל, לאחר פטירת הרב יוחנן גורדון ששימש כגבאי מטעם אדמו"ר הריי"צ, התקיימו לראשונה בחירות לגבאים, באישורו של הרבי ובברכתו לגבאים שנבחרו.

בשנת תשל"א התאספו אנ"ש (על פי הצעת הרבי), והחליטו שכיון שהגבאים עושים עבודתם נאמנה, הרי שיישארו בתפקידם זה לכל חייהם. במהלך השנים נפטרו חלק מהגבאים ונותרו רק הרב פינסון והרב שניאור זלמן בלסופסקי והיו שרצו למנות כגבאי חדש את הרב זאב יחזקאל כ"ץ. לשם כך נאספו חתימות כדי למנותו וכאשר נכתב על כך לרבי, שלח הרבי לרבני השכונה שיאשרו את המינוי.

בחירות תשמ"ז-תש"ע

בשנת תשמ"ז, לאחר שבפרשת יתרו לחצו חברי אגו"ח על הגבאים שלא יעלו בקריאת התורה (ל'עליה' של עשרת הדברות) את רבני השכונה, דיבר על כך הרבי בשיחה ואמר שלמרות שבדרך כלל אינו מתערב בעבודת הגבאים, הרי מכיון שהדבר נעשה בפניו, החובה בידו למחות, וביקש שהרבנים "יענישו" את הגבאים וביקש שייעשה בדרכי חסד. מיד לאחר השיחה התפטר אחד הגבאים ממשרתו, וגבאי אחר סירב להתנצל, בעקבות כך הרבי הפסיק להתייחס אליו. לאחר מספר חודשים הוכרח לבקש סליחה ברבים ובנוכחות הרבי, ורק אז שב הרבי להתייחס אליו.

לאחר מכן התקיימו בחירות לוועד הקהל, בהם היה הרבי מאוד מעורב ולאור הפרשיה מחג השבועות, ביקשו תושבי השכונה מהרבנים להורות על בחירות חדשות לגבאים. ואכן בקיץ התקיימו הבחירות, שזכו להתייחסות מהרבי^{[דרוש מקור]}, ונבחרו מספר גבאים שהחלו מיד לשמש כגבאים במקום ובמשך מספר שבועות כיהנו כגבאים ואף העלו את הרבי לתורה ועוד. במקביל הייתה מחלוקת בשכונת קראון הייטס, ולאחר תאונה בה נהרג בחור חב"די בשם שמואל חיטריק, החליטו הגבאים להפסיק את פעילותם כגבאים.

בשנת תשנ"ו, כאשר חברי אגו"ח התערבו בניהול המקום והגיעו הדברים לידי כך שמנעו מרבני השכונה להתוועד בבית הכנסת ביומי דפגרא, החליטו הרבנים אשר כיון שהגבאי היחיד שנותר פעיל בבית הכנסת הינו הרב פינסון, יחזרו לשמש הגבאים שנבחרו בשנת תשמ"ז. בשנת תשס"ט, לאחר שעברו כארבע שנים מאז הבחירות הקודמות, התעורר ויכוח בין רבני השכונה באשר לקיום בחירות נוספות, אך לפועל התקיימו בחירות, כאשר רוב ציבור הבוחרים מימש את זכותו, ונבחרו הגבאים: הרב זלמן ליפסקר, הרב מרדכי חן, הרב יוסף ברוך שפילמן והרב אורי ניאזוב.

בחודש ניסן תש"ע, בעקבות מחלוקות בשכונה, הוקם בית דין מיוחד שפסק בין היתר על עריכת בחירות חדשות לגבאים. המעוניינים הגישו בקשות מועמדות ובחודש סיוון אישר בית הדין את המועמדים. בכ"ה סיוון הוציאו הרב אברהם אזדבא והרב אהרן יעקב שווי מכתב בו הם קוראים לבעלי זכות הבחירה, להשתתף בבחירות, שהתקיימו בר"ח תמוז תש"ע ובהם נבחרו הגבאים: ר' מנחם נחום גרליצקי, ר' אברהם הולצברג, ר' יוסף יצחק לאש ור' זלמן ליפסקר. אחריהם ברשימה (שלא עברו את אחוז החסימה): ניאזוב, חן ושפילמן. בסיון שנת תשע"ד הפסיק ר' מנחם נחום גרליצקי לשמש כגבאי.

משמשים בקודש

במהלך השנים שימשו כשמשים בבית הכנסת: ר' אבא פליסקין, ר' שלום דובער קיובמאן ור' נחום קפלינסקי.

כמו כן, משמש הרב אהרן יוסף וואגעל כגזבר והאחראי על מכירת המושבים בימים נוראים.

משנת תשע"א משמש ר' יוסף יצחק קרץ כעוזר לגבאים.

מפעולות הגבאים

חומש לקריאת התורה

מדי שבת מדפיסים גבאי בית הכנסת חומש מיוחד של הפרשה לקריאת התורה.

במהלך שנים רבות היה צילום של חומש ישן, והחל משנת תשע"ב, בעזרת הרב מנחם מענדל דורון, והרב יוסף יצחק קרץ, התחיל לצאת חומש בסדר יפה וחדש, לאחר הפרשה מופיעות מספר הוראות של הרבי בנוגע לתקופה מתוך הספר המעשה הוא העיקר.

ועד סעודת שלמה

ערך מורחב – ועד סעודת שלמה

תחת הגבאים מתנהל ועד סעודת שלמה, שתפקידו לדאוג לשתיה החמה למתפללים והאורחים הפוקדים את בית המדרש, סיר טשולנט ענק מידי שבת אחרי התפילה, הדרוש לסעודות במוצאי החג, ועוד.

התוועדויות המרכזיות

ערך מורחב – ההתוועדויות המרכזיות ב-770

בימי החג של חסידות חב"ד, וכן במוצאי הימים טובים מארגנים הגבאים התוועדות מרכזית. כמו כן מדי שבת, מארגנים הגבאים התוועדות קטנה במרכז בית הכנסת.

ודיאו של הרבי בימי דפגרא

בסמיכות לתאריכי החגים לאורך השנה, במיוחד באלו שהרבי התוועד בהם קביעות, מארגנים הגבאים בעזרת הרב שלום חריטנוב הרב מרדכי טלזנר, והרב ראובן בלאו, וידאו מתוועדות קודש של הרבי במרכז הזאל הגדול.

קרן עניים שעל ידי בית הכנסת 770

ערך מורחב – קרן עניים שעל ידי בית הכנסת 770

בית הכנסת מנהל קופה עזרה למשפחות בקראון הייטס, במיוחד לחג תשרי ופסח.

נגיף הקורונה

בשנת תש"פ כאשר נגיף הקורונה התפשט בעולם בכלל ובקראון הייטס בפרט, באור לכ"ב באדר לראשונה מזה 80 שנה. נסגר בית הכנסת לקהל הרחב, ולא התקיימו מניני תפילה כלל.

לאחר חודשיים בכ"ט אייר 770 החל להיפתח בהדרגה, בתחילה למניין של 10 משתתפים בכל תפילה שנקבעו על פי הגרלה, לאחר מכן ניתן אישור ללמוד בתוכו במהלך היום תוך שמירת כללי הבריאות לעשרה שהתחלפו גם הם על פי הגרלה.

בי"ב סיוון החלו ללמוד ברישום מראש והתקיים השיעור השבועי בגאולה ומשיח בהשתתפות מצומצמת ושודר לכלל התמימים בשידור חי.

בל' סיוון הוא נפתח וחזר למצבו המלא.

משפטים

'אבן הפינה' שהניח הרבי בי"ז באלול שנת תשמ"ח. כיום מוצב בכניסה לבית הכנסת הגדול ("הזאל הגדול") ב-770 כשמסביבו לוח שיש.

בשנת תשס"ה, בעקבות ניסיון להחליף את לוח השיש של 'אבן הפינה' המוצבת בפתח 770, הוגשה תביעה על ידי הנציגים של אגודת חסידי חב"ד והמרכז לעניני חינוך קרינסקי ושמטוב לבית משפט (לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבני^{[דרוש מקור]}), בתביעה שניהול בית הכנסת יעבור לידיהם. הדיונים נמשכו מספר שנים והכרעת בית המשפט המחוזי, בראשות השופט איירה הארקווי, הייתה לטובת העותרים. הגבאים פנו לערעור לבית המשפט העליון של ניו יורק שפסק, ביום י"א בשבט תשס"ט, שבית הכנסת הוא מקום ציבורי והאחריות לניהולו היא בידי נבחרי הציבור (הגבאים).

בחודש טבת תש"ע, פנו התובעים שוב לבית המשפט, בבקשה שיעניק פרשנות שונה לפסק העליון, באופן שיאפשר להם לנהל את המקום. כעבור שלושה חודשים, בחודש סיון, הגישו התובעים בקשה נוספת, לבית משפט מחוזי, להפקיע את סמכות עמותת בית הכנסת מהגבאים וצו לפינוי ציבור המתפללים. ביום ו' בתמוז התקיים הדיון בנושא ובית המשפט פסק כי אופיה של התביעה היא סכסוך-דיירים וכי לבעלים החוקיים זכות מלאה כולל אפשרות לפינוי בית הכנסת ממקומו. הגבאים הגישו ערעור לבית המשפט העליון שעצר את ביצוע פסק בית המשפט המחוזי וניתנו למשיבים שישה חודשים להכין ניירות לקראת הדיון בבית המשפט לערעורים של מדינת ניו יורק.

ביום ל' בתשרי שנת תשע"א הגישו הגבאים תצהיר ובו טענתם לפיו פסק הדין של השופטת בערכאה הנמוכה הינו מוטעה מיסודו וכי הפסיקה הקודמת של בית המשפט הגבוה בניו יורק, היא הצודקת. לתובעים ניתנה שלושים יום כדי להשיב על כך וביום כ"ד באייר תשע"א פסק בית המשפט לערעורים כי את בית הכנסת ינהלו הגבאים.

ביום כ"ב באלול תשע"א דרשו שמטוב וקרינסקי שמתחם בית המדרש יפונה תוך עשרה ימים ובאם לא - ייתבעו הגבאים בבית משפט אזרחי

בחודש חשוון תשע"ח הגיעה השופטת שדנה בנושא ל-770, נערך בשבילה סיור והיא מאוד התרשמה מהביקור.

ביום ד' אייר תש"פ היא פסקה שלאגודת חסידי חב"ד יש את הזכות לנהל את המקום, וכבר אינו בניהול הגבאים.

מיד לאחר-מכן, הודיעו הגבאים כי יערערו על הפסיקה לערכאה גבוהה יותר.

בתחילה עורכי הדין של התביעה טענו בבית המשפט כי אין מקום לערעור ולכן ביקשו צו לפיו גם אם יוחלט על הגשת ערעור, השליטה במקום תועבר לידיהם במיידי,

הגבאים הגישו ערעור על-כך,

והשופט קיבל את טענות הגבאים וקבע כי ניהול בית הכנסת יישאר עד לערעור בידי הגבאים.

משהחל ההליך המקדים לקראת הערעור על הפסק ש-770 לא בניהול הגבאים, התברר למרבה התדהמה, כי התובעים הוסיפו בקשת תביעה ממונית, ולפיה על המתפללים לשלם לבעלי הנכס שכירות על התפילה בבית הכנסת! לצורך כך הזמינו הערכת שמאי על הנכס, ולפיה דרשו סכום של מליון וארבע מאות חמישים אלף דולר. לטענתם, הם מצאו בית ספר המוכן לשכור את המקום, ומכיון שכעת המקום תפוס על ידי המתפללים, הרי שהדבר גורם להם היזק כספי עצום, והם ביקשו מבית המשפט לחייב את הגבאים בסכום זה. בנוסף ביקשו התובעים, שהגבאים יפקידו סכום של חמש מליון דולר(!) כערבות, וזאת כדי שיובטח שהמתפללים בבית הכנסת לא יגרמו נזק לבנין…

עורכי הדין מטעם בית הכנסת ענו בפירוט על הטענות המופרכות, והסבירו כי בית הכנסת איננו נכס להשכרה אלא מקום קדוש, בית כנסת ובית מדרש ובית מעשים טובים, השייך לכלל חסידי חב"ד בכל העולם, ולא יעלה על הדעת להשכיר אותו לבית ספר..

ביום כ"ח תשרי תשפ"א קבע השופט בפסק זמני שאין שחר לטענה ולבקשה לקביעת סכום שכירות לבנין - מכיוון ש-770 "מעולם לא היה נכס להשכרה, ולעולם לא יהיה נכס להשכרה." וגם לא קיבל את הטענה כאילו יש סיכון שהמתפללים יזיקו לבית הכנסת, ולכן קבע סכום ערבות נמוך ביותר, עד לסיום הערעור בעז"ה.