דוד חנזין
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
הרב דוד חנזין (תרע"א-י"ט תמוז תשס"ג) שימש כמנהל רשת אהלי יוסף יצחק, כחבר הנהלת בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש וכרב קהילת חב"ד בפתח תקווה.
תולדות חיים
ילדותו וצעירותו
נולד בעיר קונטופ שבמחוז סומי שבאוקראינה בשנת תרע"א, לאביו הרב מנחם מענדל חנזין שהיה מצאצאי הרב משה, מחשובי חסידי אדמו"ר הזקן. אמו הינה בת דודתו של הרב ישראל נח בלניצקי.
בילדותו למד אצל המלמדים ששכר אביו למענו.את שנות הילדות הוא עבר בצל מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הקומוניסטית.
בקיץ תרפ"ט העתיקה המשפחה את מקום מגוריה למוסקבה. באותם שנים נהג אחת לשבוע לבקר את הגאון רבי אבא דוד גולדפיין חתנו של הגאון הרוגצ'ובר. את כל שאלותיו בלימוד שצבר במשך השבוע שטח בפני הגאון רבי אבא דוד שהעריכו מאוד.
עלייתו לארץ
בשנת תרצ"ד קיבל הרב חנזין אישור לעלות לארץ ישראל, את האישור הוא קיבל בסיוע הרב אברהם יצחק קוק והרב נריה.ביום כ' בכסלו תרצ"ד הוא הגיע ארצה.
בארץ המשיך הרב חנזין את ידידותו עם הרב נריה, והשניים היו לומדים יחד בישיבה, בישיבה הוא התחבב על הרב קוק שכינה אותו "מיין דוד'ל" (דוד'ל שלי), ואף קיבל ממנו סמיכה לרבנות.
לאחר פטירת אביו בחודש ניסן תרצ"ה, החל הרב חנזין להתקרב לחב"ד. בעקבות זאת החל לבקר בישיבת 'תורת אמת' בירושלים, שם קירבו המשפיע רבי אלתר שימחוביץ.
הגעתו לליובאוויטש
בחודש אלול תש"ג הקים את ביתו עם זוגתו מרת רחל רישא, בתו של הרב ישראל אריה ספיר, מלפנים רבה של פתח תקווה. את מקום מגוריו קבע בעיר הקודש ירושלים.
בשנת תש"ד התקבל בהסכמת אדמו"ר הריי"צ למשגיח ומגיד שיעור בישיבת חב"ד בתל אביב, ולאחר מכן בלוד.
בכסלו תשי"א נפטרה זוגתו בהותירה חמשה יתומים כשהקטן שבהם בן כמה חודשים. את ילדיו גידל במסירות אין קץ.
עסקנות ציבורית
בשנת תשי"ב עבר להתגורר בעיר פתח תקווה, שם מונה לחבר הרבנות הראשית. בתפקיד זה כיהן במשך שלושים וחמש שנים. הרבי עודדו להישאר בתפקיד זה ככל שניתן, זאת למרות בקשות חוזרות ונשנות של אישים שונים שביקשו ממנו שיפנה את מקומו מפאת גילו.
בשנת תשמ"ז פוטר מתפקידו זה, אך למרות זאת המשיך לפעול ביד רמה בקרב תושבי העיר שחיבבו אותו מאוד.
מתוקף היותו ממונה על המקוואות בפתח תקווה, דאג לבנות ולשפץ מקוואות רבים, ובייחוד שם דגש לבניית מקוואות בשיטת חב"ד למרות שקמו לכך מתנגדים עיקשים, ובהם אישים בעלי השפעה. הרבי מצידו עודדו במאבקו למען המקוואות החב"דיות.
עבודתו ב'רשת'
הרב חנזין היה ממקימי 'רשת אהלי יוסף יצחק' - רשת בתי ספר חב"ד בארץ הקודש. במשך חצי יובל שנים ניהל בפועל את הרשת, כאשר לאחר מכן שימש כיושב ראש הנהלת הרשת.
בקיץ תשי"א הורה הרבי לחסיד הרב זושא וילימובסקי להקים את 'רשת אוהלי יוסף יצחק'. עול ניהול הרשת הוטל כבר בהתחלה על כתפיו של הרב חנזין, כעימו פעל הרב זלמן אבלסקי, מסירותו לרשת לא ידעה גבולות, כפי שמספר מי שהיה מזכיר הרשת בשנים הראשונות הרב יצחק גנזבורג: "מאוד התפעלתי ממידת המסירות של הרב חנזין לענייניו של הרבי באופן שלא מצאתי לה אח ורע. באותם שנים הוא היה אלמן מטופל בחמישה ילדים קטנים, ובכל זאת התמסר כל כולו לניהול הרשת, כאשר ענייניו של הרבי ומימוש רצונו הק' עומד בראש הסדר העדיפויות שלו!
הרבי בכל השנים שלח את כל המכתבים ומברקים בענייני הרשת אל ביתו של הרב חנזין בלבד.
במחיצת הרבי
שנת תשי"ט נסע פעם ראשונה לרבי, ומאז נסע עוד פעמים רבות. משנת תשל"ח החל לנסוע לרבי בקביעות מידי שנה, ולעיתים יותר מכך. הפרנסה אצלו לא הייתה בשפע, ולמרות זאת כחסיד הרגיש את החובה לנסוע לרבי. כשקרובי משפחה מחוגי הליטאים טענו כלפיו וכלפי ילדיו, למה הוא נוסע הרי אין לו כסף, אסף את ילדיו ואמר להם: "אני משתוקק להיות עם יהודי הכי אמיתי בדור..."
באחת השנים היו מחירי הטיסות לקראת תשרי יקרים מאד, ורק לאחר ראש השנה הוזלו המחירים. בנו הרב מנחם הציע לו לנסוע לאחר ראש השנה וכך לחסוך בסכום כסף משמעותי. הרב חנזין למרות שלא ניחן בעודף כסף, לא וויתר ואמר "חשוב מאוד להיות בראש השנה עם ראש בני ישראל". הוא קנה את הכרטיס היקר ונסע לרבי לקראת ראש השנה...
לאחר הנסיעה הראשונה לרבי בתשרי תשי"ט, הוא חזר ארצה והתוועד עם חסידים בירושלים, פתח תקווה, תל אביב, ראשון לציון, כפר חב"ד ובלוד. בכל מקום סיפר את מה שראה והרגיש, ולימד את ניגון שאמיל אותו לימד הרבי בשמחת תורה אותה שנה. התוועדויות אלו נמשכו עד אור הבוקר.
את הפעם הראשונה שראה את הרבי מתאר הרב חנזין בתיאור חסידי ספוג רגש: "רטט עבר בכל גופי כאשר נפתחה הדלת ונתגלתה דמותו של הרבי. קור וחום החלו משמשים בי בערבוביה. נעצתי מבטי ברבי וריכזתי את עצמי לבל אאבד שום תנועה מתנועותיו. ראיתי את הרבי עובר בזריזות אל מקום ישיבתו הקבוע... יש בפני הרבי מין מבע מיוחד של שמחה עילאה ופשטות עצומה כאחד. מזיגה של דחילו ורחימו עם שמחה וטוב לבב. פשוט אין לשער כמה הוד ורוממות שופעת הדמות ככל שמרבים להסתכל בה. ראיתי בימי שני חיי כמה וכמה גדולים וצדיקים,–הבעה כזאת טרם ראיתי. הכל בלי כל בליטות ובלי שום תנועה. פשטות וחביבות. חום מלטף ואש יוקדת. הוא יושב בלי להתנועע. מבטו מרוכז בסידור התפילה שלפניו והוא מתפלל בדביקות מרוממת כל רואה. הוא מתפלל עם הציבור ובתוך הציבור ועם זאת ניתן להבחין עד כמה עליון ומקודש הוא בתפילתו, בלי שנראים מצידו איזה שהם סימנים או תנועות לכך".
לאחר מכן סיפר על היחידות שלו שארכה כשעתיים ורובה הוקדשה לענייני רשת אוהלי יוסף יצחק. את החלק הזה של היחידות סיכם: "הרבי מכיר את הבעיות של כל בית ספר ובית ספר, והוא מתעניין בפרטיים הפעוטים ביותר"...
תפקידיו ברבנות
מאז הקמתו של בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש בשנת תשל"ו נבחר כחבר הנהלת בית הדין על פי הוראת הרבי. במשך כל השנים היה הרב חנזין שותף פעיל לדיונים והחלטות חשובות ומרכזיות גם בשנים האחרונות.
לאחר פטירתו של הרב זלמן שמעון דבורקין, בשנת תשמ"ו עלה שמו כמועמד אפשרי לרבנות שכונת קראון הייטס והוא אף נבחר ברוב קולות לכהן בהרכב הרבנים של בד"צ קראון הייטס בבחירות שהתקיימו בד' ניסן, אך כשביקש מהרבי ברכה לתפקידו החדש, הפתלא הרבי כיצד הוא מוכן להפקיר את תפקידיו ברשת אהלי יוסף יצחק, והוא לו להישאר בארץ הקודש.
כחבר בית הדין בארץ הקודש, עסק רבות בענייני הכלל והפרט. בשנים האחרונות בלטה פעילותו בענייני שלימות הארץ ובהפצת בשורת הגאולה, תוך כדי הכנת העם לקבלת פני הרבי מלך המשיח.
על פן זה בעבודתו, חובה לציין כי פעילותו בעניין משיח לא החלה בשנים האחרונות, אלא כבר לפני חמישים שנה, כאשר אדמו"ר הריי"צ יצא בקריאה "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה". הרב חנזין יחד עם הרב אפרים וולף נסעו ברחבי הארץ כדי להפיץ קריאה זו בכל אתר ואתר. על עבודה זו הודה להם אדמו"ר הריי"צ במכתב מט"ו אלול התש"ג: "טוב מאוד עשו לפרסם את הקול קורא לאלתר לתשובה. ותודה וברכה לידידי מוה"ר אפרים שי' וואלף ולהנכבד והכי נעלה המצויין בתורה ומשתדל ביראת שמיים מוה"ר דוד חנזין עבור טרחתם בנסיעות לעורר על התשובה".
מאז יצא הרבי בקריאה "עשו כל אשר ביכלתכם", תבע תמיד לעשות כמה שיותר במבצע משיח, אם בפרסום או בשיעורים ובדרכים נוספות.
לאחר ג' תמוז תשנ"ד תבע יחד עם רבנים רבים בארץ הקודש, כי צריך להמשיך הלאה בהפצת בשורת הגואל ובהכרזת הקודש 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד'. חתימתו מתנוססת על גבי פסק הדין המפורסם בו קוראים הרבנים לרבי להתגלות כמשיח צדקנו לעיני בשר.
האירוע החב"די הפומבי האחרון בו השתתף, היה כינוס שנערך על ידי מטה משיח בארץ הקודש ב'היכל התרבות' לקראת ראש השנה תשס"ג. באותו כינוס עורר כי ראשי המדינה צריכים להניח תפילין ולשמש דוגמה לכל העם.
פטירתו
בתש"ס נפטר על פניו בנו הגאון החסיד הרב יעקב משה חנזין, את כאבו זה נשא בדומיה, בקבלו על עצמו דין שמים.
בחודש תמוז תשס"ג נחלש מאוד, ולמרות החולשה צם בשבעה עשר בתמוז, יומיים בלבד לפני פטירתו.
ביום שישי י"ח תמוז נחלש מאוד והדיבור היה קשה עליו. את הקידוש בליל שבת שמע מבנו. לאחר נטילת ידיים ובציעת לחם משנה, טבל את פרוסת המוציא במלח ואז התמוטט לפתע והשיב את נשמתו לבוראה והוא בן 92.
בשנת תשס"ח החליטה עריית פתח תקווה - בהשתדלותו של שליח הרבי לפ"ת הרב אשר דייטש - לקרוא רחוב על שמו[1].
משפחתו
- גיסו, ר' דוד סלומון
- בנו, ר' יעקב משה חנזין
- בנו, ר' מנחם חנזין
- בנו, ר' בערלה חנזין - מייסד דוכן התפילין בכיכר המייסדים, פתח תקווה
- בתו, הגב' לאה קופל
לקריאה נוספת
- דוד עבדי - תולדות חייו ופעולותיו, יומן שכתב משהותו אצל הרבי בחודש תשרי תשי"ט, ואגרות קודש של רבותינו נשיאנו אליו. הרב מנחם זיגלבוים, תשס"ג.
קישורים חיצוניים
- אגרות קודש מהרבי לר' דוד - בית משיח (שבועון)
- הרב חנזין ע"ה: בשורת הגאולה והגואל לציבור • וידאו -
- הרב שלחם באמת להביא את הגאולה ● מאמר
בתוך שבועון בית משיח גיליון 425 - - ויפקד מקום דוד ● זכרון להולכים - מתוך הספר דוד עבדי -
- בחודש השביעי, תיאורו על הנסיעה לרבי בפעם הראשונה בשנת תשי"ח
| הקודם: זושא וילימובסקי |
מנכ"ל רשת אוהלי יוסף יצחק תשי"א - ? |
הבא: משה סלונים |
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==