רשת אהלי יוסף יצחק
רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש בארץ הקודש הינה רשת של מוסדות חינוך חב"ד בארץ הקודש. הרשת כוללת כיום עשרות בתי ספר וגנים בהם לומדים אלפי תלמידים.
הקמת ה'רשת'
כבר בקיץ תשי"א, מיד עם קבלת הנשיאות, החל הרבי להניח את התשתית לתנופת ההתפתחות של חסידות חב"ד בארץ הקודש. בחודש תמוז תשי"א, פנה הרבי אל העסקן הידוע הרב זושא וילמובסקי והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם אדמו"ר הריי"צ, דוגמת הרשת שפעלה אז במרוקו. הסיבה העיקרית להקמת הרשת הייתה בעבור ה"חוק הממלכתי" שהקצה רק שתי מערכות חינוך לשכבת הציבור שאינו שומר תורה ומצוות לעת עתה, ומערכת חינוך "ממלכתי דתי" שהייתה אמורה לתת מענה לדתיים בישראל. אך שתי מערכות החינוך - גם ה"ממלכתי" וגם ה"ממלכתי דתי" - בקושי והיה בהם לימודי יהדות, ועיקר החינוך בהם היה להידמות לגויים, "להצליח" כמוהם וכו'. לשם כך הקימה תנועת אגודת ישראל את מערכת החינוך העצמאי בה ילמדו רק לימודי קודש. אך השכבה המוסרתית והדתית בישראל סירבו לשלוח את ילדיהם לשם כדי שיצאו עם "משהו לחיים". ולכן צווה הרבי להקים רשת מיוחדת עבור הורים אלה - שמצד אחד תהיה "רשת ממלכתית" - ומהצד השני תוסיף לילדים בענייני יהדות כך שהילדים יצאו עם חינוך יהודי.
בתחילה זה נשמע בלתי מציאותי, אבל הרבי שלח לאגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, לר' זושא וילימובסקי ועוד עסקנים מכתב אחר מכתב, ובכולם תבע לייסד רשת חינוכית ממלכתית דוקא. יחד עם דרישתו, הוסיף הרבי גם את נוסחת הפלא שתפתור את הבעיות: מוסדות חינוך אלה יוכרו כ"זרם בלתי-זרמי". הנוסחה הזאת אכן עבדה בהצלחה, ולאחר שתדלנות עצומה, הצליח ר' זושא וילימובסקי יחד עם ר' זלמן אבלסקי לקבל אישור ממשרד החינוך להקמת מוסדות החינוך הללו במסגרת "זרם בלתי-זרמי".
על הסיבה ל'התעקשות' של הרבי שמוסדות החינוך הללו יהיו ממלכתיים דווקא ולא ייכנסו בתכנית החינוך העצמאי - הסביר פעם הרבי בעצמו, באמרו, שהורים רבים שלעת עתה אינם שומרים תורה ומצוות, יירתעו מלשלוח את בניהם למוסד שאינו ממלכתי.
את מרכזה של הרשת קבע הרבי בתל אביב. הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן ר' זושא וילמובסקי, בה כותב הרבי בזה הלשון: "בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל-אביב, ובטח ידוע לו מפתגם הבעל-שם-טוב: והי' ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד".
בתי הספר הראשונים
במהלך חורף תשי"ב הקימה הנהלת הרשת ארבעה מוסדות חינוך ברחבי הארץ: זרנוגה, מנחת, יפו וכפר סבא. במקומות אלו לימדו חסידי חב"ד בשעות אחר הצהרים, ובשנת הלימודים הבאה דהיינו באלול תשי"ב נפתחו ארבעה בתי ספר במקומות הללו.
זרנוגה הייתה באותם זמנים מעברת עולים שהוקמה ליד המושבה רחובות. במקום זה, שהיה מלא בצריפים, שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.
בית-הספר, שנוהל בשנותיו הראשונות על-ידי הרב זלמן אבלסקי, הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית.
'מנחת' הוא כפר קטן שהיה סמוך לירושלים, במקום בו נמצאת היום שכונת "מלחה". את בית-הספר שם ניהל הרב אהרן מרדכי זילברשטרום, שהיה בעל ניסיון רב בתחום החינוך.
ביפו נערך רישום של כמה עשרות תלמידים, אולם העירייה סירבה להכיר בבית הספר החדש של ה'רשת', ומנהלו נאלצו להתמודד לבד עם בעיית המבנים. את הבית הספר ניהל הרב אורי בן שחר.
גם בכפר סבא היה בית-ספר של ה'מזרחי', אולם הוא שכן בקצה אחד של העיר, בעוד שאנשי ה'רשת' פנו לאוכלוסייה המתגוררת בקצה השני של העיר. קורות הקמת בית הספר, מסוקרים בהרחבה בספרים: דוד עבדי ורבים השיב ליהדות וחסידות.
ניהול הרשת
המנהלים הראשונים של הרשת היו הרב דוד חנזין, הרב זושא וילימובסקי והרב מאיר בליז'ינסקי. שלושתם עשו רבות למען ייסוד בתי ספר, פיתוח וביסוס הרשת. עם הזמן הוחלט כי המנהל הראשי יהיה הרב דוד חנזין שעזב את עיסוקו הקודם כמגיד שיעור בישיבת אחי תמימים תל אביב.
בתקופה הבאה היו עוד שסייעו להנהלת הארצית כמו: הרב זלמן אבלסקי הרב אהרן מרדכי זילברשטרום והרב משה דובער גנזבורג שהתרים בעלי יכולת למען מוסדות הרשת.
הרב חנזין היה מנהל-על, כשתפקידו העיקרי היה לייצג את ענייני ‘רשת אהלי יוסף יצחק' כלפי חוץ, מול משרדי הממשלה וכדומה. תפקידו היה להפגש עם שרים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות. הוא היה המוח שניווט וניהל את ענייני הרשת, כאשר הפעילות נוהלה בפועל על ידי מנהלי בתי הספר המקומיים ומזכירי ה'רשת'.
לימינו של הרב חנזין פעל ללא לאות הרב זלמן אבלסקי, כשתפקידו העיקרי היה לייצג את ענייני ‘רשת אהלי יוסף יצחק' בכל מקום שדרש לכך על ידי הרב חנזין וחבריו להנהלת הרשת, מול משרדי הממשלה וכדומה. מפקחים ראשי ערים ומנהלי מחלקות.
במקביל לעבודתו זאת, השקיע מאמץ גדול להגביר את הרישום לבתי הספר של ה'רשת', בידיעה שכל ילד שייכנס לעולמה של יהדות, הוא בגדר הצלת עולם מלא.
הרב חנזין היה מגיע לעיתים לראשי ישיבת תומכי תמימים לוד ומבקש מהם אישור להוציא בחורים מהסדרים בשעות הערב לרישום ילדים בנמקו כי "עת לעשות לה' הפרו תורתך".
הרב חנזין ריכז סביבו בחורים ואברכים צעירים וביחד היו נוסעים לערים הרחוקות במטרה לבנות את התשתית לבתי הספר הללו. בשנים הראשונות שלאחר פטירת רעייתו, היה משאיר את ילדיו בבית, ונוסע לערים השונות, שם הקים בתי ספר. הוא היה עובר מבית לבית וקורא להורים לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך על טהרת הקודש.
מידי פעם היה הרב חנזין יוצא לערוך ביקורים בבתי הספר השונים ברחבי הארץ. הוא היה מגיע לראות מקרוב כיצד העניינים מתנהלים; או שלעתים היה מגיע ללוות משלחות ואישים נכבדים שהגיעו מחו"ל.
במשך השנים, כל המכתבים והמברקים שהגיעו מהרבי בענייני הרשת, היו מגיעים אל ביתו של הרב חנזין. גם לאחר שפרש מניהול בפועל בשנת תשל"ז, המשיכו המברקים להגיע לביתו.
מנכ"לי הרשת במשך השנים
- מייסדי הרשת - הרב זושא וילימובסקי והרב זלמן אבלסקי
- הרב דוד חנזין
- הרב משה סלונים
- הרב מאיר פריימן
- הרב יוסף יצחק אהרונוב
- הרב ישראל בוטמן
- הרב אליהו קריצ׳בסקי
הנהלה נוכחית
- מנכ"ל: הרב אליהו קריצ'בסקי.
- מנהל גני חב"ד וחבר הנהלת הרשת: הרב יעקב ליברמן.
- הרב שמואל חפר: - חבר הנהלת הרשת.
- הרה"ג מנחם מענדל גלוכובסקי: - חבר הנהלת הרשת.
- הרב צבי רוטנברג: - חבר הנהלת הרשת.
מבקרי הרשת
מבקרי הרשת מונו על ידי הרבי עם הקמתה:
- הרב אליעזר קרסיק
- הרב אברהם פריז
פקחי הרשת מטעם משרד החינוך
- הרב יחיאל מלוב
הוצאות לאור
- כיצד נחנך את ילדינו? - מדריך אימהות מגיל לידה על גיל בר מצוה. נערך על ידי הרב יוסף הרטמן ויצא לאור לקראת עשרים שנה לה' טבת. (ב' כרכים).
- אלול תשרי, ספר העוסק בחגי ומועדי החודשים אלול תשרי.
- לחשוב כיהודי, תרגום ספרו של הרב יצחק זלמן פוזנר מאנגלית, כפר חב"ד תשמ"ג.
- חגים וזמנים -טבת,שבט אדר.ספר העוסק באירועי החודשים טבת שבט ואדר.
ברשת החינוך - ביטאון מורי חב"ד
ברשת החינוך - ביטאון מורי חב"ד הוקם בתשרי תשל"א על ידי רשת אוהלי יוסף יצחק במטרה לפרסם על פעיותה ולהיות כלי עזר חינוכי ודידקטי למורי הרשת. בין תשרי תשל"א לאייר תשל"ג יצאו שישה גליונות.
ראו גם
לקריאה נוספת
- אלבום חב"ד בישראל. אברהם חנוך גליצנשטיין ושמואל חפר, תשל"ג.
- הפרטיזן - ביוגרפיה על ר' זושא וילימובסקי. שניאור זלמן ברגר, תשס"ה.
- רבים השיב ליהדות וחסידות - ביוגרפיה של ר' מאיר בליז'ינסקי. שניאור זלמן ברגר, תש"ע.
- עבד אברהם אנכי - ביוגרפיה של ר' אליעזר קרסיק. שניאור זלמן ברגר, תשע"ב.
- דוד עבדי - יומנו של הרב דוד חנזין. מנחם זיגלבוים, תשס"ג.
- ימי תמימים. זושא וולף, תשס"ז-תשע"א.
- חייל בשירות הרבי -זכורונותיו של ר' יצחק גנזבורג בעריכת אברהם רייניץ, תשנ"ט.
- אחד היה אברהם - ביוגרפיה של ר' אברהם פריז. אליהו וולף, תשס"א.
- איש החינוך - ביוגרפיה של ר' אהרון מרדכי זילברשטרום, תשע"ז.
קישורים חיצוניים
- היסטוריה
שניאור זלמן ברגר, בראשית ימי הרשת • עמוד התווך • תלאות ימי בראשית • צפונה ונגבה • בתוך שבועון בית משיח
תשע"ב-תשע"ג