זמרוני זליג ציק
הרב זמרוני זליג ציק (כ"ט חשון תש"ט-ט"ז סיון ה'תשע"ח) הוא דמות מרכזית בקרב חסידי חב"ד בישראל. בין תפקידיו: שליח הרבי שליט''א מלך המשיח ומנהל בית חב"ד בעיר בת ים, משפיע, יושב ראש האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה וממייסדי איגוד המשפיעים שתחת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.
תולדות חיים
נולד בכ"ט חשון תש"ט לחיים וציפורה ציק, במשפחה המשתייכת לזרם המזרחי. כשהיה ילד חיפשו הוריו מסגרת קייטנה דתית, ושלחו אותו לקייטנה בכפר חב"ד. בצעירותו למד בישיבה התיכונית "נחלים" וכן תקופה בישיבה הליטאית "ישיבת הנגב" בנתיבות של הרב יששכר מאיר.
התקרבותו לחסידות חב"ד
בשנת ה'תשכ"ז לערך גוייס לצבא, וכשהיה באמצע קורס מ"כים פרצה מלחמת ששת הימים. הרב ציק נשלח לחזית המצרית, שם הכיר את הרב אהרון טננבוים איש מילואים, ויחד למדו פרק מספר התניא. ההיכרות שנוצרה בינו לרב טננבוים הלכה והעמיקה, והוא הזמינו לשבת בכפר חב"ד. באותה שבת ביקר הרב ציק בישיבה שם למד עם תלמידי התמימים מתורת החסידות, ונפשו נקשרה בתורה זו[1]. מאז אותו ביקור, בכל שבת בה הורשה לצאת מהבסיס, היה מגיע לכפר חב"ד.
במשך הזמן נפגש עם חייל מהמחלקה בוגר בית הספר למלאכה, שהיה ברשותו חת"ת. יחד התחילו ללמוד ליקוטי שיחות של הרבי שליטא מלך המשיח שחולקו בבית הכנסת.
בשנת ה'תשכ"ח התחתן תוך כדי שירותו הצבאי, ועבר לגור בבני ברק סמוך להורי אשתו. המעבר לבני ברק היה מרובה בחששות, כיוון שכתב על כך לרבי שליטא מלך המשיח ולא זכה לקבל מענה. כשידידו הרב אהרון טננבוים נכנס ליחידות אצל הרבי, שאל האם כדאי להשפיע עליו לעבור לכפר חב"ד. הרבי שליטא מלך המשיח ענה ש"מכיוון שהוא התקרב זה עתה וגם זוגתו התקרבה, המעבר מהעיר לכפר עלול לפעול שבירה, ולכן לא כדאי להשפיע בכיוון זה"
הורי אשתו הכירו את הרב גדליה אקסלרוד מרמת גן, וזה הציע לו ללמוד חסידות בקביעות עם הרב מאיר בליז'ינסקי[2].
כמדריך בישיבת נחלים
בשנת ה'תשכ"ט סיים את שירותו הצבאי, והרב בא-גד, ראש ישיבת נחלים הציע לו לשמש כמדריך בישיבה. לאחר קבלת ברכתו של הרבי, החל לעבוד בישיבה. בנחלים פעל רבות עם בחורי הישיבה בדרך תורת החסידות, והשפיע על רבים מהם לנהוג במנהגי חסידים. הנהלת הישיבה לא ראתה בעין יפה את התקרבותם של הבחורים לחסידות חב"ד, ובסביבות חג הפסח בשנת ה'תש"ל התבקש לסיים את תפקידו.
אצל הרבי שליטא מלך המשיח
באותה תקופה ידיד נעורים שלו מישיבת נחלים, הרב דוד נחשון, הציע לו לנסוע לרבי שליטא מלך המשיח, ומכיוון שבדיוק פוטר מהישיבה ניצל את הזמן ונסע לרבי שליטא מלך המשיח בחודש אייר. כשהגיע ל-770 כתב לרבי שליטא מלך המשיח שברצונו לעבוד כדי לכסות את הוצאות הנסיעה, אך הרבי שליטא מלך המשיח השיב לו "יעשה כעצת הנהלת הישיבה". ההנהלת הישבה ערכה "אסיפה" והחליטה שעל פי דברי הרבי שליטא מלך המשיח הוא נכנס ללמוד ב"ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית" במסגרת ה"קבוצה" תשל"א. וכך מצא את עצמו תלמיד ב"קבוצה" לאחר חתונה בהוראת הרבי שליטא מלך המשיח.
ביחידות הראשונה
הרב ציק רצה מאוד להיכנס ליחידות, אך מהמזכירות נמסר לו שעליו לחכות זמן רב. לאחר תקופה שהמתין והתור עדיין נותר רחוק כתב לרבי שליטא מלך המשיח שרצונו עז להיכנס ליחידות, ואם אין אפשרות בזמן הרגיל הוא מבקש להיכנס שלא בזמן הרגיל. תשובת הרבי שליטא מלך המשיח הייתה ש"הזמן הזה אינו מסוגל לזה ומה יועילנו?!".
בי"ג בתמוז הגיע תורו להיכנס ליחידות. טרם היכנסו לרבי שליטא מלך המשיח הכין רשימת שאלות שהתפרשה על דפים רבים, והגיש למזכירות כדי שיכניסו לרבי שליטא מלך המשיח. דקות לפני שנכנס ליחידות ניגש אליו בחור ודיבר איתו על האמונה ברבי כמשיח, אז החליט הרב ציק שצריך לכתוב הכול בצורה אחרת ובסוף הדף החדש כתב כי מאחר שהרבי שליטא מלך המשיח הוא משיח, הוא מתקשר ומתבטל לפניו כמשיח ומבקש ברכה.
כשנכנס לרבי שליטא מלך המשיח, הרבי שליטא מלך המשיח שאלו באיזו שפה לדבר. הרב ציק ענה שאידיש קשה לו, והרבי שליטא מלך המשיח החל לדבר בלשון הקודש. כשהגיש לרבי שליטא מלך המשיח את דף השאלות החדש הרבי שליטא מלך המשיח הגיב "הרי כבר כתבת". במהלך היחידות ענה לו הרבי שליטא מלך המשיח על כל השאלות, מלבד שתי נושאים עליהם הרבי שליטא מלך המשיח דילג. בסוף היחידות שאל את הרבי שליטא מלך המשיח על שתי הנושאים והרבי השיב לו גם עליהם.
כשיצא מהיחידות התיישב להתוועד עם חבריו התמימים, אז שם לב שאינו זוכר חלק מתשובותיו של הרבי שליטא מלך המשיח אליו. בעצת חבר הכניס לרבי שליטא מלך המשיח פתק בו כתב את התשובות אותם הוא זוכר, והשאיר מקום ריק לתשובות אותם שכח. כעבור זמן השיב לו הרבי שליטא מלך המשיח את הפתק מלא.
חלק ממענות הרבי שליטא מלך המשיח
חלק מהשאלות אותם שאל את הרבי שליטא מלך המשיח:
- האם להירשם ללימודים באוניברסיטת "בר אילן" למחשבת ישראל ופילוסופיה במטרה לחדור באמצעות הלימודים לבתי ספר בשביל להפיץ חסידות - תשובת הרבי שליטא מלך המשיח: "שאלת רב מורה הוראה"[3]
- האם למסור הרצאות בנושא "אמונה וידיעה". תשובת הרבי שליטא מלך המשיח: {ציטוטון|אין זה פדגוגי כלל לגבי נושא שאינו ברור אצלו כל צרכו, יברר תחילה יותר את הנושא עם הרב מאיר בליז'ינסקי, ובינתיים ידבר על נושאים שכבר לימד בעבר}}.
- במהלך השירות הצבאי, קיבל על עצמו צומות רבים כהודאה להשם על הצלתו. תשובת הרבי שליטא מלך המשיח: "מבואר בתניא שאין עניין בצומות, אלא אותם צומות שקבעו לנו חז"ל כגון י"ז בתמוז, אלא יפדה אותם בצדקה ובתוספת יראת שמים".
- באופן קירוב אחרים לחסידות חב"ד. תשובת הרבי שליטא מלך המשיח: "אבל בדרכי נועם".
- שאלה שהפנה בשם בחור שלמד בישיבת "נחלים", עד כמה יש להילחם על גידול זקן במשפחה ובישיבה. תשובת הרבי שליטא מלך המשיח {ציטוטון|מה שאסור על פי שולחן ערוך - הרי אסור, ומה שמותר - יתייעץ במשפיע}}.
- בנוגע למקום מגורים בעתיד, ענה הרבי שליטא מלך המשיח שהיות ויש להם דירה בקריית באבוב בבת ים ויש בה כמה שומרי מצוות עליהם לגור שם ולהוסיף בהפצת המעיינות.
אחרי חודשיים מאז הגיע ל-770, הורה לו הרבי שליטא מלך המשיח לחזור לארץ.
בבת ים
לאחר שחזר לארץ עבר בהוראת הרבי שליטא מלך המשיח [4] לקריית באבוב בבת ים, והחל לעבוד כמדריך בישיבת "אדרת" שפעלה במתכונת דומה לישיבת נחלים. גם שם פעל רבות בקרוב הנוער לחסידות חב"ד ובסוף השנה פוטר גם משם.
לאחר שפוטר מ"אדרת" התחיל ללמד בכיתה ו' בבית ספר חב"ד בעיר, והשפיע רבות על הילדים לצאת ל"מבצעים" בחנויות הסביבה. לאחר שנה נסגר בית הספר ממחסור בתלמידים, בשל האוכלוסייה המבוגרת שהתגוררה באזור.
בית חב"ד הראשון
בקיץ ה'תשל"ד הציע לחבריו רעיון לפתוח ספריה, בה ימסרו שיעורי תורה ותפעל חנות לממכר תשמישי קדושה. בשנים אלו עדיין לא פעלו "בתי חב"ד" והרעיון היה חדש. בשל כך התקשר לרב חודקוב, מזכירו של הרבי שליטא מלך המשיח והציע את הרעיון.
הרב חודקוב בירר מה מתוכנן לפעול בספריה, ובאיזה אופן, כשבמשך כל זמן השיחה היה על הקו הרבי שליטא מלך המשיח בעצמו. הרב חודקוב התעניין האם הדבר ייעשה בפרסום ובשטורעם גדול, ואיך יגיעו לכמות גדולה של אנשים. הרב ציק הציע שיעברו בכל הקייטנות הפועלות בעיר ויפרסמו את חמשת המבצעים[5], והתקבל האישור.
יש לציין שבפעם הראשונה בה התייחס הרבי שליטא מלך המשיח במכתבים לבית חב"ד זה לבית חב"ד בת ים.
מיד בפתיחת הספריה (בית חב"ד) הפיצו בעיר עלונים על בדיקת מזוזות, חלוקת קופות צדקה ועוד. בזמן קצר החלו להופיע בעיתונים המקומיים כתבות אוהדות על הפעילות. כיום ידועה העיר בשם עיר הגאולה בזכות פרסום שם זה בשיחת הגאולה.
אצל הרבי בפעם השנייה
בחודש אלול אותה שנה נסע בפעם השניה לרבי שליטא מלך המשיח, וכשהגיע היה הרבי שליטא מלך המשיח באמצע התוועדות. כשנכנס פנימה שאל הרבי שליטא מלך המשיח האם הקבוצה שצריכה להגיע הערב כבר הגיעה, וכשנענה בחיוב שאל מי בקבוצה. אחרי שאמרו לרבי שליטא מלך המשיח כמה שמות וביניהם את הרב ציק, שאל הרבי שליטא מלך המשיח (בתרגום חופשי:)"איפה זמרוני? הוא כותב כל הזמן אודות מאות יהודים מכתבים, שיגיד לחיים עבורם ועל כוס גדולה. אינני מכירו בפנים - היכן הוא?". כשהצליח להתקרב לרבי שליטא מלך המשיח ואמר לחיים על כוס גדולה, אמר הרבי שליטא מלך המשיח (בתרגום חופשי:)"זה זמרוני? איני אחראי אם הוא לא ישכים מחר לסליחות.."
באותה הזדמנות שהיה אצל הרבי שליטא מלך המשיח גם נכנס ליחידות בפעם השנייה. במענה על שאלתו מה יהיה עיקר עיסוקו כעת, הפנה אותו הרבי שליטא מלך המשיח לעסוק בחינוך.
אחרי קרוב לשנתיים, בשנת ה'תשל"ז בהם התעסק בשעות הבוקר בחינוך ילדי ישראל, ביקש מהרבי שליטא מלך המשיח רשות להשקיע את כל מרצו רק בעבודה בבית חב"ד, וקיבל ברכה.
בשנת ה'תשל"ט פתח את ישיבת הדר התמימים בת ים שנועדה לצעירים בעלי תשובה, ופעלה עד שנת ה'תשמ"ב.
בסוף שנות הלמ"דים (שנות השבעים) קיבל הרב ציק מהרבי שליט''א מלך המשיח את קונטרס אהבת ישראל - בתור משפיע. מאז משמש כמשפיע אנ"ש בבת ים וכ"עשה לך רב" של רבים.
נמנה כחבר בארגון חגיגות הרמב"ם של צא"ח. ובשנת תשמ"ז ארגן את חגיגת ה"סיום הרמב"ם" השלישי בארץ הקודש, שנערכה ב"בנייני האומה" בירושלים. מעמד בו השתתפו גדולי האדמו"רים וראשי הישיבות וזכה לברכתו של הרבי שליטא מלך המשיח.
בשנת תשמ"ח לאחר השיחה של ב' ניסן בה דיבר הרבי על הכרזת "יחי המלך", יזם יחד עם הרב שמואל פרומר, קמפיין שבמהלכו כל ריכוזי חב"ד בעולם יכריזו בשעת "סעודת משיח" יחי המלך. אך הוא לא יצא לפועל מצד התנגדות פנימית.
בשנת תנש"א בזמן מלחמת המפרץ הוציא כרוזים בברכתו של הרבי שליטא מלך המשיח על כך שהרבי הוא מלך המשיח ש"עומד על גג בית המקדש ואומר ענווים הגיע זמן גאולתכם".
בעקבות השיחה הידועה בכ"ח ניסן תנש"א הקים את האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה.
בחודש סיוון ה'תנש"א החל להוציא לאור את עיתון הגאולה האמיתית והשלימה. מטרת העיתון הייתה לקשר מאורעות שקרו בעולם, עם תהליך התגלותו ופעולתו של משיח בעולם. הדבר הגיע כתוצאה משיחות הרבי שליטא מלך המשיח בהם ביאר מאורעות מיוחדים שקרו בעולם, והראה כיצד הם חלק מפעולתו של משיח שהתחילה בעולם. באחת הפעמים לקח הרבי שליטא מלך המשיח עותק מהעיתון אל האוהל.
בשנת תשנ"ג יזם קמפיין בשם "כתר יתנו לך" במסגרתו ירכשו כתר אמיתי לרבי שליטא מלך המשיח בתור מלך בשותפות של כל אחד מבני ישראל.
בחודש כסלו תשנ"ג היה הנואם המרכזי בבאנקט הסיום של כינוס השלוחים העולמי, בו זעק אודות הכנת העולם לביאת הרבי שליטא מלך המשיח כמלך המשיח.
בכ"ח ניסן תשנ"ד לאחר כ"ז אדר השני אירגן במסגרת עבודתו בצא"ח כינוס חרום ענק "לחיזוק האמונה הטהורה" בהשתתפות מאות מאנ"ש בארץ הקודש.
בג' תמוז תשנ"ד היה המראשונים שדיברו בכלי התקשורת על כך שהרבי שליטא מלך המשיח מליובאוויטש חי וקיים, וכן ערך "שבעת ימי משתה ושמחה" על כך "שזכינו להיות דור הגאולה העומד בנסיון האחרון של הגלות", בו' תמוז תשנ"ד הוציא את עיתון הגאולה תחת הכותרת "הרבי שליטא מלך המשיח חי וקיים".
בשנת תשנ"ה הקים את ועד כינוסי הקהל הארצי, במסגרתו ארגן שלושה כנסי הקהל ארצים.
פעולות נוספות
במשך השנים עמד לימין ר' ישראל לייבוב שעמד בראשות צא"ח ועזר לו בבעיות של כל מיני שלוחים[דרוש מקור], כמו כן היה מחבר מערכת צא"ח באה"ק. בתשל"ו כשהגיעו השלוחים לאה"ק, שלח הרבי שליטא מלך המשיח את חלק מהשלוחים ללמוד אצל הרב ציק "שליחות" (כך מעיד הרב יוחנן גואריה) וגם אברהם כהן השליח בבאר שבע. וכן הקים את בית חב"ד חולון יחד עם הרב יוסק'ה לידר והרב לוי ווילמובסקי.
חבר באיגוד המשפיעים בארץ הקודש.
האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה
| ערך מורחב – האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה |
האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה פועלת להגברת התודעה הציבורית לגאולה, ומטרתה לפעול את הבאת הגאולה. האגודה הוקמה על ידי הרב זמרוני זליג ציק, ומרכז האגודה הוא בעיר בת ים. האגודה מוציאה עלון שבועי, מפעילה אתר אינטרנט ומקיימת מספר כינוסים בשנה.
עלון שיחת הגאולה
|
| ערך מורחב – שיחת הגאולה |
שיחת הגאולה החל לצאת במתכונתו הנוכחית לאחר ג' תמוז תשנ"ד, כשקודם לכן הוא יצא כהבטאון הדו-שבועי הגאולה האמיתית והשלימה. העלון מופץ ברחבי העולם על ידי תמימים ובתי חב"ד.
ארבע זוגות תפילין
|
| ערך מורחב – תפילין של ימות המשיח |
בהתוועדות שבת נחמו תשמ"ט, התייחס הרבי שליט''א מלך המשיח להנחת ד' זוגות תפילין - רש"י, ר"ת, שמושא רבא וראב"ד - באמרו: "בנוגע לזהב ופז, הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות תפילין מהודרים. ולא רק תפילין דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם תפילין דראב"ד ושמו"ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין"[6].
הרב ציק נכח בהתוועדות, והבין שהרבי שליטא מלך המשיח מעודד רכישת ד' זוגות תפילין והנחתם לכל יהודי. למחרת השבת, הוא כתב לרבי את הבנתו והעלה את רצונו להתחיל בהנחתם. הרבי שליטא מלך המשיח ענה: "שייך להמשפיע שלו שי' שבארץ הקודש. אזכיר על הציון". הרב ציק ראה חידוש מיוחד בעצם מתן האישור שגם משפיע יכול להחליט בזה, בשונה מההנהגה בשנים קודמות - שרק הרבי שליטא מלך המשיח עצמו אישר, בתנאים מסויימים, את הנחת זוגות תפילין אלו.
לאחר שקיבל את אישורו של המשפיע שלו - ר' מענדל פוטרפס וקיבל על הדיווח ברכה נוספת מהרבי שליטא מלך המשיח, החל להניח ד' זוגות [7].
הרב ציק מתוועד רבות שכל אחד צריך להתחיל ולהניח ארבעה זוגות על פי השיחה, ומעודד בחורים מתקרבים להתחיל להניח תפילין דרבינו תם.
בחודש אלול תשע"ד, הוציא לאור את ספרו "תפילין של ימות המשיח" המדבר אודות מצוות התפילין בכלל והנחת ד' זוגות בפרט. תוך דגש על כך שהרבי נתן סמכות כיום למשפיעים להרשות את הנחת שאר הזוגות.
ספריו
תפילין של ימות המשיח
כפשוטו ממש שתי חלקים
ובה הרב זימרוני החסיד ממשיך להתעקש להביא את הגאולה האמיתית והשלמה בפועל ממש
משפחתו
- בנו בכורו, הרב חיים ציק - משפיע ושליח הרבי לבת ים, מרצה בכיר, ומשפיע במדרשת ה"מימד הפנימי" לנשים ובנות.
- בנו, מאיר ציק - ירושלים
- בנו, לוי יצחק -כפר חב"ד
- בנו, שניאור זלמן ציק -כפר חב"ד
- חתנו, ברוך בורושנסקי - קריית מלאכי.
- חתנו, אריה עמית - מנהל ארגון "ברית יוסף יצחק".
- חתנו, אבירז בן מתתיהו - בת ים
קישורים חיצוניים
- תבנית:קישור VOD
- יצחק ברנדלר, "שבועת אמונים לצבא המשיח באישון לילה" כתבה אודות הרב זמרוני בשבועון כפר חב"ד גיליון 611, י"א ניסן תשנ"ד
- מנחם זיגלבוים, כל ימי חייו להביא לימות המשיח, שבועון בית משיח, כ"ה בסיון תשע"ח
- מנחם זיגלבוים, אילו אנשים ידעו מיהו באמת הרב זימרוני, שבועון בית משיח, כ"ה בסיון תשע"ח
- אמונת חסידים בנצחיותו של נשיא הדור, הרב ציק בראיון לערוץ הרדיו 'קול חי'
-
המוביל בעקשנים להבאת הגאולה האמיתית והשלמה
הערות שוליים
- ↑ על פי ראיון עמו בשבועון כפר חב"ד, גיליון 611
- ↑ כשנפטר הרב בליז'ינסקי החל ללמוד אצל הרב מנחם מענדל פוטרפס.
- ↑ לאחר שחזר לארץ נסע הרב ציק לרב זוין שהיה "נשיא כבוד" של האוניברסיטה. הרב זוין ענה לו "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא מחשבת ישראל - מחשבת בר-אילן"...
- ↑ ראה לעיל במענות הרבי אליו במהלך היחידות.
- ↑ עד לשנת ה'תשל"ד היו רק חמישה מבצעי מצוות של הרבי.
- ↑ התוועדויות תשמ"ט חלק ד', עמוד 147
- ↑ [1]