דוד משה פרידמן

רבי דוד משה פרידמן (שבועות תקפ"ז - הושענא רבא תרס"ד) היה בנו החמישי של רבי ישראל מרוז'ין ומייסדה של

מייסד השושלת - רבי דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב

חסידות צ'ורטקוב היא ענף של חסידות רוז'ין שנוסדה על ידי רבי דוד משה פרידמן בשנת תרכ"ה. אדמו"ריה עמדו בקשר הדוק עם רבותינו נשיאינו, ולאחר מלחמת העולם הראשונה, כאשר עבר מרכז החסידות לווינה, היא הפכה לאחת החצרות החסידיות הגדולות והמשפיעות עד השואה, אז נרצחו רוב חסידי צ'ורטקוב.

כיום לא נותר נצר לשושלת אדמו"רי צ'ורטקוב בארץ ישראל, אך ישנם שלושה רבנים המנהיגים קהילות חסידיות בחו"ל המזוהות עם חסידות צ'ורטקוב: הרב חיים מיכאל ביברפלד בלונדון (האדמו"ר מזלטופולי-צ'ורטקוב), הרב דוב בר פרידמן באנטוורפן, והרב ישראל פרידמן במנצ'סטר.

תולדות החסידות

רבי דב בר פרידמן מצ'ורטקוב - ממלא מקום אביו באגודת ישראל

רבי נחום מרדכי פרידמן מצ'ורטקוב (עלה לארץ הקודש)

חסידות צ'ורטקוב נוסדה בשנת תרכ"ה על ידי רבי דוד משה פרידמן, בנו של האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין וחתנו של רבי אהרן מצ'רנוביל מחסידות צ'רנוביל. רבי דוד בחר להקים את מרכז החסידות בעיירה צ'ורטקוב במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה, ולצורך כך רכש טירה במרכז העיר והפך אותה לבסיס החסידות שהקים.

לאחר פטירתו בשנת תרס"ד מונה תחתיו בנו רבי ישראל מצ'ורטקוב כמנהיג החסידות, והוא נותר להתגורר בעיר עד למלחמת העולם הראשונה, אז עקר לוינה ונהג לבקר בצ'ורטקוב פעמיים בשנה. אדמו"ר זה ייסד את "הסתדרות החרדים", שהשתלבה לאחר מכן במסגרת אגודת ישראל בה כיהן כנשיא האגודת לצד האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור, והוא היה הדומיננטי ביותר בשושלת החסידית והביא להתפתחותה של החסידות באופן דרסטי.

לאחר פטירתו בשנת תרצ"ד מילאו את מקומו בניו רבי נחום מרדכי ורבי דב בער פרידמן, האחרון נפטר בשלהי תרצ"ו. רבי נחום מרדכי המשיך להנהיג את חסידי צ'ורטקוב באירופה עד לשנת תרצ"ט, אז עלה לארץ הקודש והנהיג קהילה קטנה של חסידי צ'ורטקוב בבית הכנסת שהקים בביתו בת"א וכן בביכנ"ס בירושלים, שהקים אביו - "עזרת ישראל".

לאחר פטירתו בשנת תש"ו, המשיך את דרכו בנו רבי שלמה פרידמן, שהנהיג את עדת החסידים עד פטירתו בשנת תשי"ז.

החסידות כיום

האדמו"ר רבי חיים מיכאל ביברפלד מחותן עם גדולי האדמו"רים והצדיקים בדורנו: האדמו"ר מבויאן, האדמו"ר ממודז'יץ, האדמו"ר מסרט וויז'ניץ, האדמו"ר מסלונים

בישראל

בשנת תשי"ז, לאחר פטירתו רבי שלמה פרידמן, הוכתר האדמו"ר מזלטפולי רבי צבי אריה טברסקי כממשיכו, ומאז כונה כאדמו"ר מזלטפולי-צ'ורטקוב, לאחר פטירתו בשנת תשכ"ח המשיך את הנהגת החסידים נכדו, רבי חיים מיכאל ביברפלד שפתח בית מדרש בשכונת טוטנהיים בלונדון.

בחוץ לארץ

לאחר פטירתו של רבי ישראל, ירש את מקומו בעסקנות של אגודת ישראל בנו רבי דב בער פרידמן. בנו ר' דוד משה ברח לללונדון בזמן השואה והתיישב בלונדון, שם הנהיג את קהילת חסידי צ'ורטקוב. לאחר פטירתו ממשיכים שני בניו בהנהגת החסידות: בנו הרב דוב בר פרידמן מנהיג את קהילת חסידי צ'ורטקוב באנטוורפן, ובנו הרב ישראל פרידמן מנהיג את קהילת החסידים במנצ'סטר.

הקשר עם חסידות חב"ד

בזמן אסיפת הרבנים כאשר ניסה אדמו"ר הרש"ב לאגד את כלל הרבנים מחוגי היראים לפעול זה לצד זה כדי למנוע את הגזירות מצד הממשלה ולעמוד כחומה בצורה נגד ה'תיקונים' שניסו המשכילים לכפות על שומרי התורה והמצוות - עמד לצידו רבי ישראל מצ'ורטקוב שסייע לו בכל יכולתו והיה מחשובי הרבנים שפעלו איתו יד ביד להגשמת מטרותיו.

בשנת תרפ"ח ביקר רבי ישראל מצ'ורטקוב בברלין, והרבי שהתגורר בעיר באותן שנים השתתף ב'טיש' שערך. את רשמיו מביקור זה העלה הרבי על גבי הכתב באיגרת ששלח לחמותו הרבנית נחמה דינה בכ"ט תמוז תרפ"ח, הרבי גם כתב שבניו של האדמו"ר החזירו לו ביקור גומלין.

בישיבת 'חכמי לובלין' שנוהלה על הרב יהודה מאיר שפירא שהיה חסיד צ'ורטקוב מובהק, ניתנה האפשרות לתלמידים ללמוד חסידות על חשבון הזמן שהוקדש ללימוד מוסר. בנוסף, כמשגיח ראשי בישיבה כיהן הרב אברהם שמעון הלוי אנגל-הורביץ (ר' שמעונ'לה ז'ליכובר) ששימש קודם לכן ראש ישיבת תומכי תמימים.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

חסידים מפורסמים

• רבי יהודה מאיר שפירא - ראש ישיבת 'חכמי לובלין' ומייסד לימוד הדף היומי
• הגאון מטשיבין
• ר' מאיר אריק

לקריאה נוספת

• אדמו"ר חב"ד ויהדות אוסטריה
• מלכות בית רוז'ין וליובאוויטש, שבועון כפר חב"ד גליון 1879

קישורים חיצוניים

• הרב זושא וולף, חיי הרבי בברלין / תיעוד - באתר שטורעם

הערות שוליים

.

תולדות חייו

לידתו וצעירותו

נולד ביום השני של חג השבועות תקפ"ז לאביו רבי ישראל ולשרה פרידמן ברוז'ין, החסידים שביקשו מרבי ישראל שיתן להם משקה כדי שיגידו לחיים ומזל טוב על הבשורה על הולדת הבן, נענו: שאדרבה הם צריכים להביא משקה, מכיוון שהוא הוריד להם נשמה גדולה וקדושה שתקרב הרבה יהודים לאביהם שבשמים.

אביו העיד עליו ועל אחיו רבי אברהם יעקב מסדיגורא שהם יזכו לראות נפלאות באור הגנוז שנברא בששת ימי בראשית וגנזו הקב"ה לצדיקים.

כבר מיום היוולדו היה ניכר שהוא קדוש מרחם אמו והיה מופלג בקדושתו יראתו חכמתו וענוותנותו, במיוחד התבטא הדבר באהבת ישראל ורחמנותו על כל נברא, באומרו שמילדותו קיבל על עצמו לא להזיק לאף נברא בעולם.

נישואיו ורבנותו

בשנת תר"ד נשא את הרבנית פייגא ביתו של רבי אהרן מצ'רנוביל אשר חיבבו מאוד והעריכו מאוד והיה מפליג עליו הרבה תארים במכתביו אליו למרות גילו הצעיר, ונולדו לרבי דוד שני בנים מהרבנית פייגא עוד בחיי אביו אשר שניהם נפטרו בחייו אשר אחד מהם הוא רבי נחום מרדכי.

אחרי הסתלקות אביו בג' חשוון ישב עם שאר אחיו בסדיגורא ואחר כך עבר לפוטיק, אחרי כמה שנים עבר לטשורטקוב והמשיך בדרך אביו בהנהגה בהרחבה ובעשירות ובדרך מלכות, אם כל זה נהג עם עצמו בקדושה עליונה ובפרישות נוראה תוך מיעוט אכילה ושינה באופן מבהיל כשבמשך כל היום הוא בדביקות נפלאה בהקב"ה הן בלימוד התורה ותפילה והן באר דרכיו ועניניו עד כדי כך שהעיד על עצמו שפעל אצל הקב"ה שלא יזיז שום אבר בלי לעשות כוונות ויחודים, היו פעמים שימים רצופים לא אכל ולא שתה כלל ומשך שנתו מעת לעת היה שתי שעות וגם אז היה מתעורר בין לבין ואומר בדבקות לנשמת אביו רבי ישראל שיעורר אצל הקב"ה רחמים על העולם.

אלפים ורבבות נסעו אליו ונודע במיוחד באהבת ישראל שלו לכל יהודי באשר הוא ומעולם לא נשמע מפיו משהו שאינו טוב על אף יהודי, נודע גם ברוח הקודש שלו והרבה פעמים היה אומר דברים מופלאים ושמתחילה היו לא מובנים ובסוף נוכחו ברוח הקודש בהיר וגלוי.

אהבת ישראל גאולה ומשיח

תמיד היה מלמד זכות על כל יהודי ואפילו אם היה מראה פעם בודד עניין שנראה הקפדה ישר היה מראה חיבה ורחמנות וקירוב, מנהגו היה לכנות יהודי שאינו מתנהג כמו שצריך בכינוי "יהודי נסתר" שהניצוץ היהודי שבו אינו בגלוי.

במיוחד היה מעורר תמיד על הגאולה ועל הצפייה למשיח ומנהגו היה לומר שלמרות שהיו צדיקים שעיכבו את הגאולה כדי שיהי תיקון לכל הנשמות אבל עכשיו מרוב הצרות כבר אי אפשר לחכות.

צדיקים בשבחו

אביו רבי ישראל מרוז'ין אמר לרבי אהרן מצ'רנוביל על רבי דוד משה שהוא "המובחר שבבניו" וכשהפליג בשבח בניו והיה מונה אותם כשישה סדרי משנה היה אומר "בני דוד משה הוא החמישי כנגד סדר קדשים ואכן הוא קדש קדשים" ופעמים אחרות כשהפליג בשבחו אמר "שמרוב התבטלותו גם אם יאמרו לו לקפוץ לאש יעשה זאת מבלי להרגיש".

אחיו רבי אברהם יעקב מסאדיגורא אמר עליו "מימי לא ראיתי איש קדוש כאחי רבי דוד משה".

רבי יחזקאל משינאווא "החזיק והפליג מאוד מהיראת שמיים של רבי דוד משה".

רבי מרדכי מנאדבורנא אמר "שרבי דוד משה הוא הממשיך העיקרי של אביו רבי ישראל מרוז'ין"

הסתלקותו

ביום הסתלקותו בהושענא רבא אושפיזא של דוד המלך וערב שמחת תורה יום אשר קוראים בו "וזאת הברכה אשר ברך משה" בעוד שוכב רבי דוד משה מחולשתו על מטתו בשיא דבקותו אמר תפילת נשמת כל חי וכשהגיע לפסוק לדוד ברכי נפשי את ה' יצאה נשמתו הקדושה ושבה להקב"ה. וכששאלו את בנו רבי ישראל במה להתחזק עכשיו בעקבתא דמשיחא אחרי ההסתלקות אמר שילמדו כל יום דף אחד באר מים חיים ודף אחד תניא.