קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א
החסיד הרב מאיר אבצן נולד לאביו ר' גרשון ע"ה ולאמו אסתר ע"ה בעיירה מיראגראד ברוסיה, בח' טבת תרס"ט.
ר' מאיר היה סמל ודוגמא למופת של חסיד אמיתי, מקושר בלב ונפש לכ"ק אדמו"ר הריי"צ, ולרבי שליט"א. במשך השנים זכה להיות תלמיד בישיבות תומכי תמימים בנעוועל ובחרקוב, משגיח בישיבת תומכי תמימים בקרמנצ'וג, לשמש כשד"ר של הרבי הריי"צ לאיסוף כספים ברוסיה, ולשמש כשליח הרבי מלך המשיח בעיר דטרויט, שם פעל להפצת יהדות בקרב יהודי העיר ובעיקר בקרב עולי רוסיה.
התקשרותו המוחלטת וציותו לדבריו של הרבי, ידועים בקרב מכריו. הגדיר את עצמו כ'מליונר', כיוון שזכה ליותר ממאה ועשרים נכדים ההולכים בדרכי ההתקשרות. זכה לברכתו של הרבי להאריך ימים ולזכות להשתתף בחתונת כל ילדיו.
ביום חמישי, כ"ט מרחשוון תשס"ב, הובהל ר' מאיר לבית רפואה בשל ליקוי בריאותי שהתגלה אצלו, ולאחר טיפול בו הצליחו הרופאים לייצב את מצבו, כשבני המשפחה כבר שבו איש למקומו, השיב ר' מאיר את נשמתו, והוא בן תשעים ושתיים שנה.
שנות צעירותו:
כשהיה ר' מאיר ילד קטן, פרצה מלחמת העולם הראשונה. כשהגיע המלחמה לעירו, הכריזו בעיר על עוצר מוחלט. ההפגזות נמשכו זמן רב, ואחת הפצצות נפלה על הבית בהם היו גרים משפחתו, והבניין קרס על כל הדרים בו. לאחר זמן רב הצליח מאיר הקטן לצאת מבין ההריסות, ופנה לביתו של הרה"ח ר' יונה כהן (פלטבה).
ר' יונה, הסכים לצרף את ר' מאיר לשיעוריו למרות היותו צעיר לימים ולא מתאים לגיל שאליו נמסרו השיעורים עקב המוח החריף ומהיר התפיסה בו ניחן ר' מאיר.
לאחר מכן, המשיך ר' מאיר את לימודיו בישיבה בחרקוב, ולאחר שזו נסגרה עבר ללמוד בישיבה בנעוועל, שם גם מסר שיעורים הרה"ח יהודה עבער.
עבודתו ברוסיה:
לאחר שהיבסקציה הצרה את צעדיה על הישיבה בקרמנצ'וג, והמשגיח הקודם נאלץ לברוח, הגיע ר' מאיר בשליחותו של הרבי הריי"צ להיות משגיח בישיבה בקרמנצ'וג, אותה ניהל באותם ימים ר' ישראל נח בלניצקי.
לאחר מכן, חזר ר' מאיר לנעוועל, שם שהה עד אשר נודע לחסידים שהרבי הריי"צ עומד לעזוב את רוסיה. בזכרונותיו, המודפסות בספרו 'אורות באפילה' מתאר ר' מאיר את אותו הזמן, ואת הלחץ של החסידים להספיק לעלות על הרכבת ולהגיע לעיירה מלחובקה הסמוכה למוסקבה לפני שהרבי יעזוב את רוסיה.
החסידים הגיעו לתחנת הרכבת, ומנהל התחנה שהבין לדחיפות הנסיעה אצל החסידים נתן לכולם לעלות על הרכבת אף מבלי תשלום, כך זכו חסידי נעוועל להספיק להגיע לחודש החגים, או לפחות לחלקו, אל הרבי הריי"צ.
לאחר שעזב הרבי הריי"צ את רוסיה בכ"ד תשרי תרפ"ח, נשאר ר' מאיר בעיירה מלחובקה שם התפתחה קהילה חב"דית תוססת. בין חבריו מאותם הימים נזכרים רבות הרב יעקב מסקאליק הי"ד (זוראוויטשער) והרב אברהם דרייזין ע"ה (מאיור), שאף הציל את ר' מאיר בעת אחד המרדפים של אנשי היבסקציה אחריו, והחביא אותו במרתף ביתו.
באלול תרצ"ה, בגל המעצרים הגדול הראשון שערך הנ.ק.וו.ד כדי לעצור את פעילותם של החסידים ברוסיה, נעצר ר' מאיר ונלקח יחד עם כל שבעת החסידים שנעצרו באותו לילה למטה המשטרה החשאית 'לוביאנקה' שבמוסקבה, שם עונה על ידי חוקרי הנ.ק.וו.ד האיומים. אלו תבעו ממנו לספק מידע מי ארגן את ה'חדרים' והישיבות, מי לימד בהם, ומי הם ההורים ששלחו את ילדיהם למוסדות אלו?
ר' מאיר מילא פיו מים ולא נידב שום מידע. בתום החקירות הועבר לכלא 'בוטירקה' שם המתין עד למתן גזר הדין.
בכתה האישום המתפרס על פני ששה עמודים, הואשם ר' מאיר יחד עם חבריו החסידים שנעצרו באותו לילה, בארגון לימודים לילדים יהודיים במסגרות 'חדר' ו'ישיבה', במלחובקה שליד מוסקבה. באסיפת צעירים שהיו ברמת אינטלקטואלית כזו שיכלו לשמש מורים, ואותם לימדו כדי שיוכלו לשמש כמורים. הם לימדו תלמוד ואת מצוות הדת השונות". כתב אישום שכזה היה יכול להוביל את החסידים ור' מאיר בתוכם לגזר דין מוות ר"ל, אך בחסדי שמיים הוטל עליהם גזר דין 'קל' יחסית: שלוש שנות גלות בקזחסטן.
בין שבעת החסידים שנעצרו באותו הלילה, היה גם גיסו לעתיד ר' שלמה מטוסוב.
היציאה מרוסיה:
בשנת תש"ו, ביציאת לבוב המפורסמת, יצא ר' מאיר, לאחר נישואיו לרעייתו מרת חיענא ע"ה, בתו של הרה"ח יהודה לייב קרסיק ע"ה. ביציאתו יצא ר' מאיר ע"ש חיים גאסטהאלטער, שם שנשאר איתו עוד זמן רב לאחר מכן, ואף במכתבים ששלח אליו הרבי מלך המשיח, מצויין שם זה בראש העמוד.
בזכרונותיהם של היוצאים מרוסיה באותם ימים, זכור ביתו של ר' מאיר כנקודת מפגש והתוועדות ראויה לציון, יחד עם משפחת אזימוב, ששהתה גם היא יחד אתם. לאחר מכן המשיך ר' מאיר לצרפת, שם נולדו לו עוד חמישה מילדיו, לאחר שהראשונה נולדה עוד ברוסיה.
בתחילת שנות היו"דים, הצליח ר' מאיר להגיע לארצות הברית, ובהוראת הרבי שליט"א, התיישב בעיר דטרויט והחל בהפצת יהדות בעיקר בקרב עולי רוסיה הרבים שגרו בדטרויט. נקודה מעניינת לציון היא כתבה שהתפרסמה בעיתון האמריקאי בזמן בו הגיע ר' מאיר לארצות הברית, שדיווחה בהלם על היהודי שהגיע לאמריקה עם לא פחות מששה (!) ילדים. הרופא שטיפל בהריונה השביעי של מרת חיענא אבצן, התריע כי כדאי לה לעצור את הלידה כבר מעכשיו, ואף הוסיף שששה ילדים זה מספיק.
ר' מאיר, נסע מייד לרבי וכשנכנס ליחידות בירך אותו הרבי שיזכה לעוד מספר ילדים גדול ממה שיש לו עכשיו, ואכן, מאז נולדו לר' מאיר עוד תשעה ילדים.
הפעילות בדטרויט:
בדטרויט, פעל ר' מאיר להפצת יהדות בקרב עולי רוסיה, ואף שיכן רבים מהם שעדיין לא הצליחו להשיג לעצמם מקום לדור בביתו הקטן שגודלו הכיל לא יותר מ55 מטר (!) רבוע. ר' מאיר השתדל לתת לכל אחד יחס מיוחד ומאיר פנים, והצליח לעורר רבים מהם להוסיף ולהתקרב בקיום מצוות.
כחלק מפעילותו, דאג ר' מאיר במשך השנים לאלפי יוצאי רוסיה שיעשו ברית, ודאג עבורם לאוכל כשר, פעילויות בחגים, סעודות וכו'.
תפילתו הייתה לוקחת זמן רב, ורבים מבני הקהילה בה התפלל ר' מאיר בדטרויט, שנמנו על הקהילה הליטאית במקום, התקרבו לרבי ולחסידות רק מתפילתו. הרבי מאמשינוב התבטא פעם על תפילתו של ר' מאיר בעת אשר רצו לבקש מר' מאיר שיעבור להתפלל במקום אחר בזמן בה נערך ברית לאחד מחסידיו של האדמו"ר מאמשינוב בבית הכנסת; כי, "על לכם להפריע לתפילתו. תפילה כזו לא שומעים בכל יום".
חי עם הרבי:
בשנת תשמ"ו, כשרעייתו חלתה והיה צורך להעבירה למקום בו תוכל לקבל טיפול רפואי הגון, עבר ר' מאיר להתגורר בשכונת המלך, קראון הייטס, ועבר להתגורר בבית הסמום ל-770, שם התגורר גם הרב מאיר איטקין ע"ה. חייו של ר' מאיר קיבלו תנופה בזמן זה בו יכול היה לשהות עם הרבי ולהשתתף בהתוועדויות הקודש של הרבי בשבתות וביומי דפגרא.
קטגוריות־משנה
דף קטגוריה זה כולל את 5 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 5 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
דפים בקטגוריה "חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א"
דף קטגוריה זה כולל את 200 הדפים הבאים, מתוך 3,016 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
(לדף הקודם) (לדף הבא)א
ב
- משתמש:ב. א. א./אברהם מרדכי לוין
- אברהם קפיל בכר
- יונתן גרשון בלטר
- דוד רפאל באנון
- לוי באנון
- מיקי בהגן
- משה בוגומילסקי
- שמואל פסח בוגומילסקי
- אפרים בוגרד
- שמואל בוגרד
- אהרון בוטבול
- יהודה בוטמן
- יוחנן בוטמן
- יוסף יצחק בוטמן
- ישראל ברוך בוטמן
- בן ציון בוטמן
- מאיר שלמה בוטמן
- שלום בער בוטמן
- שמואל מנחם מענדל בוטמן
- שמריהו בוטמן
- שניאור זלמן בוטמן (כפר חב"ד)
- יהודה בוטרשווילי
- אברהם צבי בויטנר
- דובער בוימגרטן
- מנחם מענדל בוימגרטן
- פנחס שלמה בוימגרטן
- ישעיה בוימלגרין
- מרדכי דוד בוימלגרין
- טוביה בולטון
- רחל בולטון
- מאיר בוסטומסקי
- אליהו בוקובזה
- אברהם שמואל בוקיעט
- חיים מאיר בוקיעט
- משתמש:עקשן להבאת הגאולה/מאיר ישראל בוקצין
- נחום נפתלי בורביץ
- יוסף יצחק בורובסקי
- מאיר בורובסקי
- יאיר בורוכוב
- יונתן בורוכוב
- יעקב בורושנסקי
- ראובן בורושנסקי
- תנחום בורושנסקי
- צבי בורלא
- אליהו דוד בורנשטיין
- גרשון בורקיס
- אבישי בטאשווילי
- מרדכי חיים ביגיו
- יעקב יצחק בידרמן
- שמעון ביטון
- אהרן יואל בייטש
- אפרים פנחס בייטש
- יוסף יצחק בייטש
- יעקב דב בייטש
- יצחק יעקב בייטש
- משה בייטש
- יוסף חנינא ביינדמן
- משה בימב"ד
- גמליאל שמחה בינונסקי
- לוי יצחק ביסברג
- יהודה לייב ביסטריצקי
- אברהם ישראל ביסטריצקי
- יששכר שלמה ביסטריצקי
- לוי ביסטריצקי
- שמואל ביסטריצקי
- אליהו ביסק
- מנחם מענדל בכר
- רפאל בכר
- נדב בכר
- שלום אהרון בלאנק
- חיים משה יהודה בלוי
- מנחם מאיר בלוי
- טוביה בלוי
- יוסף ישראל בלוי
- מנחם מענדל בלוי
- משה בלוי
- משה יהודה בלוי
- עמרם בלוי
- פרץ אוריאל בלוי
- אריה ברוך בלוך
- מרדכי בלוך
- שבתאי בלוך
- אברהם בלומינג
- גדליה בלומינג
- יעקב פרץ בלומינג
- שלמה בלומינג
- שמואל חיים בלומינג
- ירחמיאל בלומנפלד
- שניאור זלמן בלומנפלד
- מאיר שלום בליז'ינסקי
- ברוך שלמה בליז'ינסקי
- שמואל גדליה בליז'ינסקי
- נתן בלייכר
- מרדכי בלינוב
- אברהם אשר בלינוב (ביתר)
- יוסף יצחק בלינוב
- יצחק בלינוב
- ירחמיאל בלינוב (בני ברק)
- ירחמיאל בלינוב (ברזיל)
- שמואל דוד בלינוב
- אהרון יוסף בליניצקי
- חיים אברהם בלניצקי
- חיים רפאל יצחק בליניצקי
- ישראל נח בליניצקי
- מנחם מענדל בליניצקי (כפר חב"ד)
- יעקב אייזיק בלנטר
- מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)
- אהרון בלסופסקי
- אברהם בלסופסקי
- שניאור זלמן בלסופסקי
- יוסף בלקין
- אלעד בן אלול
- אלעזר בן אפרים
- יעקב בן ארי
- שגיא בן דור
- יוסף בן זכרי
- אברהם בן זכריה
- משתמש:ברכת הגאולה/דן בן חור
- שלמה בן טולילא
- מנחם בן מעש
- אלכסנדר זושא בן נון
- עומרי בן עקיבא
- יוסף יצחק בן ציון
- אורי בן שחר
- אברהם בן שמעון
- יהונתן בנטובאיש
- אברהם דוד בנימיני
- חיים בנימיני
- ירחמיאל בנימינסון (זלובין)
- ירחמיאל בנימינסון (קראון הייטס)
- נחום יוסף בנימינסון
- רחמים בנין
- חיים נחמן בנסמיאן
- רפאל בנשימול
- בצלאל בסמן
- אהרון בעגון
- יעקב בעגון
- צבי אריה בעגון
- דובער בעל
- ישעיה יוסף בק
- יוסף יצחק בקרמן
- ישראל שמעון בקרמן
- שמואל בקרמן
- אלעזר צבי בקשי
- ירון בר זוהר
- מאיר ברלב
- יעקב בראוור
- זלמן בראס
- יצחק ברבר
- נפתלי צבי ברג
- אברהם ברגמן
- יוסף משה ברגמן
- שמעון ברגמן
- שניאור זלמן ברגר
- אלכסנדר ברדה
- ישראל ברדה
- עמוס שניאור ברדה
- משה ברדוגו
- אליעזר יעקב ברוד
- דובי ברוד
- חיים בנימין ברוד (פלאיה דל כרמן)
- חיים בנימין ברוד (מז'יבוז')
- יחזקאל ברוד
- ישראל ברוד
- ישראל ברוך ברוד
- מנחם ברוד
- שלום דובער ברוד
- דוד ברוור
- דוד ברוומן
- משה אהרון ברוידא
- יוסף ישעיה ברוין
- חיים אלעזר ישראל ברוין
- ברוך יהודה בלוי
- ברוך שלום בלסופסקי
- שלום ברוכשטט
- מרדכי ברון
- משה ברונפמן
- מנחם מענדל ברונפמן
- אברהם ברנצקי
- יצחק ברונר
- זאב וולף ברונשטיין (כפר חב"ד)
- יוסף יצחק ברונשטיין
- שניאור זלמן ברונשטיין
- מרדכי ברוצקי
- אברהם אבא ברוק
- אליעזר ברוק
- חיים שאול ברוק
- חיים שאול ברוק (קראון הייטס)
- יוסף ברוק
- ישראל ברוק