חיים מאיר בוקיעט

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב בוקיעט בתצלום משנותיו האחרונות

הרב חיים מאיר בוקיעט (כ"ו אב תרע"ט - כ"ז טבת תשנ"ח) תלמיד חכם, יו"ר ועד רבני ליובאוויטש, ר"מ בישיבה קטנה תומכי תמימים המרכזית כשהיה ב-770, ראש ישיבת ליובאוויטשער ישיבה, ורב בית הכנסת עונג שבת באיסט פלטבוש.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בעיירה חמעלניק בכ"ו מנחם אב תרע"ט לאביו הרב אברהם שמואל ולאמו מרת רחל.

בצעירותו נשלח ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים אטווצק, ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה חזר לבית הוריו, שם נותר כשנה במהלכה הפצירו בו חבריו להצטרף לסניף ישיבת תומכי תמימים שהוקם בווילנא, ובסוף החורף של שנת ת"ש החל במסע נידודיו עד שהגיע לישיבה, ונכנס ללמוד בה כתלמיד מן המניין.

לאחר שוילנא נכבשה מחדש על ידי ברית המועצות בקיץ של אותה שנה, הצטרף לתלמידי הישיבה שנמלטו ליפן, ופתחו סניף של הישיבה בקובה, משם נמלטו לשנחאי שבסין ונותרו ללמוד בעיר תחת חסותו של רב העיר הרב מאיר אשכנזי עד לסיומה של המלחמה.

בקיץ תש"ו הגיע לניו יורק, והתמנה כר"מ בישיבת תומכי תמימים המרכזית, ולאחר כשנה נישא באורגוואי לרעייתו אסתר, והתיישב בסמיכות לחצרו של אדמו"ר הריי"צ בשכונת איסט פלטבוש, שם קיבל לידיו תפקיד רבנות בבית הכנסת 'עונג שבת', ובמקביל מונה כר"מ בישיבה קטנה תומכי תמימים המרכזית שפעלה אז ב-770.

כאשר הרב מרדכי מענטליק מונה כראש ישיבה בסניף תומכי תמימים ברחוב בדפורד, קיבל ממנו הרב בוקיעט את תפקיד ראש ישיבה קטנה כשעוד היה ב-770.

עם הקמת ועד רבני ליובאוויטש, מונה כיו"ר הועד וכחבר בוועד הפועל, וכיהן בתפקיד זה עד לפטירתו בכ"ז טבת תשנ"ח.

הוא רצה למחוק את כל מה שעבר במלחמה. הוא הרגיש שכל מה שבא בעקבות הישרדותו, היה על חשבון הכאב של הוריו. [1]

התכתבות מהשואה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשס"ט נחשפה התכתבות בה הוריו שלחו אליו מסרים כאשר הם בפולין הכבושה על ידי הנאצים, והוא בשנחאי.

ההתכתבות עוררה הדים בכלי התקשורת החרדים וכתבות נרחבות פורסמו בכלי התקשורת החרדים: משפחה[2], בקהילה[3] ובחדרי חרדים[4], וגם התקשורת החב"דית פירסמה את החשיפה.

שבועון כפר חב"ד גיליון פ' בחוקותי תשפ"ד, פירסם תיעוד מהתכתבות הרב בוקיעט וראיון עם נכדו הרב דוד זקליקובסקי.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניו
בנותיו
נכדו

הערות שוליים