פלטבוש

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף איסט פלטבוש)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הכנסת ספר תורה ברחובות פלטבוש (תשע"א)

פלטבושאנגלית Flatbush) היא שכונה ברובע ברוקלין שבניו יורק, עם אחד הריכוזים החרדיים הגדולים בעולם, בה שוכנים גם מספר ישיבות בולטות, דוגמת ישיבת תורה ודעת, ישיבת מיר, ישיבת רבינו חיים ברלין, ועוד.

בשכונה פועלת קהילה חב"דית כבר מזמן אדמו"ר הריי"צ, לצד מוסדות חינוך שהוקמו בה, וכן מספר שלוחים שפועלים עם הקהילה היהודית בשכונה.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

המתיישבים הראשונים באזור ברוקלין, היו ילידי אירופה שהיגרו מהולנד בשנת ה'תי"ב, והקימו באזור ברוקלין שישה קולוניות.

השם "פלטבוש" לקוח מהשפה ההולנדית ומשמעותו 'פלט' - מישור, 'בוש' - יער, והאזור נקרא בשם זה כיון שבראשית ההתיישבות במקום היה האזור מישור שטוח ומיוער, ובהמשך לאחר התרחבות ההתיישבות והפיכת ניו יורק כולה לרצף עירוני, לא נותר זכר ליערות הגדולים שהקיפו את ההתיישבות.

כעשר שנים לאחר שהתיישבו באזור, נכבש המקום על ידי אנגליה, שאיחדו את המושבות השונות למחוז ניו יורק שהיה תחת שליטת הבריטים במשך כמאה שנה עד 'הסכם פריז' בשנת תקמ"ג אז סופח האזור לשליטה האמריקאית בשליטת ארצות הברית.

בשכונה מתגוררים מעל ל-100,000 תושבים, והיא גובלת בפרוספקט פארק (והגן הבוטני) מצפון, מידווד מדרום וקנזינגטון ופארקוויל ובורו פארק ממערב. מידווד וקנזינגטון נחשבים בעיני רבים כחלק בלתי נפרד מפלטבוש ומסופחים אליה.

עם תחילת ההתיישבות היהודית בניו יורק, הוקמו בשכונה מספר מוסדות חינוך ששמעם יצא למרחוק, בהם ישיבת תורה ודעת.

בשנות הכ"ף והלמ"ד, כמו שכונות רבות אחרות, סבלה גם פלטבוש מהגירה שלילית מבוהלת של יהודים ואנשי מעמד הביניים, לטובת אוכלוסיה עניה ומסוכנת, שרק האיצה את תהליך ההגירה השלילית, כאשר בשונה מקראון הייטס שם פעל הרבי למניעתה של ההגירה ושמירת צביון ואופי השכונה היהודי, פלטבוש איבדה אחיזה.

מאוחר יותר, חזרה פלטבוש בהדרגה להוות מרכז מסחר ותרבות יהודי, בין השאר בשל הסמיכות שלה לבורו פארק כשהם מהווים יחד מעין רצף התיישבותי של יהודים שומרי תורה ומצוות ועורק מסחר בעל חשיבות רבה לקהילה היהודית.

בעוד ועיקר ההתיישבות היהודית בבורו פארק מורכבת מקהילות חסידיות, בפלטבוש מרוכזות קהילות מגוונות יותר, דוגמת הקהילה הסורית, קהילות של חרדים מודרנים, ועוד, וכן ציבור לא מבוטל של יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות במלואם.

בחסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

כבר מתחילת ההתיישבות החב"דית בארצות הברית, היו חסידים שהתגוררו בשכונה, ובתקופת אדמו"ר הריי"צ הפעילו החסידים בשכונה סניף של חדרי תורה תמימה ליובאוויטש בבית הכנסת 'עונג שבת', בו כיהן כרב החסיד הרב חיים מאיר בוקיעט, (בבית כנסת זה פעלה גם לתקופה קצרה ישיבת תומכי תמימים בארצות הברית מייד עם הגעת אדמו"ר הריי"צ, עד לפתיחת הישיבה ב-770).

כמו כן הקים אדמו"ר הריי"צ בשכונה את ה'ליובאוויטשער ישיבה', שבהמשך עברה לקראון הייטס, בעוד בבניין זה פועלת כיום ישיבת תומכי תמימים אושן פארקווי.

לפי הידוע לנו, ההזדמנות היחידה בה ביקרו רבותינו נשיאינו בשכונה, היתה כאשר הרבי השתתף במעמד הקבלת פנים לרב צבי הירש חיטריק שנערכה בפלטבוש, ואמר שיחה שעסקה בעיקר בעניני חתונה.

בשנים מאוחרות יותר, במקביל להתבססות הקהילה החב"דית בקראון הייטס, התדלדלה האוכלוסיה החב"דית בשכונה, ומבין החסידים שנותרו להתגורר בה היו ר' שלום הכט שניהל חנות יודאיקה בשכונה, ר' ראובן רפפורט, וחסידים מעטים נוספים, וכן מספר חסידים שהתיישבו במקום לצורך פעולה בשדה השליחות וכדומה. כמשפיע הקהילה שימש לאורך כל השנים הרב מרדכי דובינסקי, מזקני חסידי חב"ד.

התחדשות ההתיישבות החב"דית[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ראו גם רעמסון ויליג'

בשנים האחרונות, בעקבות העליה התלולה במחירי הדיור בקראון הייטס והמחסור המוחלט של דירות זמינות לרכישה ולהשכרה, משפחות צעירות רבות החלו לשכור ולרכוש בתים בשכונת איסט פלטבוש, שאף שהיא מרוחקת מהקצה העליונה של שכונת קראון הייטס ו-770, האזור קרוב יחסית לבתי החינוך של השכונה בתי הכנסת והמרכזים המסחריים. התיישבות זו מהווה חוליה מקשרת המחברת בהדרגה את הרצף ההתיישבותי של יהודים שומרי תורה ומצוות מהחלק הדרומי של בורו פארק ועד לרחובות הצפוניים ביותר של קראון הייטס.

דמויות מרכזיות בקהילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. יומן שנת הקהל תשמ"ח עמוד 329.