רחובות

רחובות היא עיר במישור החוף הדרומי בארץ ישראל. הוקמה כמושבה בשנת תר"נ (1890) והוכרזה כעיר בשנת תש"י (1950). לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לתשע"ד יש ברחובות מעל 130,000 תושבים.

מקור שמה של העיר הוא בפסוק מהמקרא: "וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ"^[1].

ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר

בב' מנחם אב תרפ"ט הגיע אדמו"ר הריי"צ לביקור בארץ ישראל במהלכו ביקר בארבעת ערי הקודש, והשתטח על קברי האבות. ביקורו ארך כשבועיים, ובכניסתו לארץ הקודש עבר בעיר רחובות וגם בסיום הביקור - בט"ז מנחם אב תרפ"ט עלה על רכבת בתחנת לוד יחד עם משלחת של רבני חב"ד, שהמשיכו ללוותו עד לתחנת הרכבת ברחובות, שם נפרד אדמו"ר הריי"צ מחסידיו והמשיך בנסיעתו על רכבת נוספת שנסעה למצרים, משם המשיך לביקורו בארצות הברית.

בית ספר חב"ד

בקיץ תשי"ב הוקם בשכונת זרנוגה ברחובות בית ספר חב"ד זרנוגה אשר הלך והתפתח עם השנים ולמדו בו מאות תלמידים.

בית ספר חב"ד זרנוגה, רחובות

חרף הקשיים הרבים עמם היה צריך המוסד להתמודד, הוא המשיך לפעול ובהצלחה בברכותיו ועידודו התכוף של הרבי לצוות העובדים בו, והוא התקיים קרוב לעשרים שנה עד לסגירתו בראשית שנות הלמ"ד.

קהילת חב"ד בעיר

בשנת תש"ל החלה להתגבש קהילת חב"ד בעיר, ובשנת תשל"ג הצטרף לקהילה הרב שלמה גלעדי שהחל לשמש כמורה הוראה עבור המשפחות.

על ראשוני החסידים בקהילה נמנים הרב אלימלך שחר, הרב אריה לוין, הרב חיים חייקין, הרב נתן ויינר, הרב ישעיהו יהודה, הרב אהרן קרצ'מר, הרב שלמה איידלמן, והרב אריה לייב דמיחובסקי^[2].

בשנים הראשונות להתפתחות הקהילה התווספו בחורים ממשפחות לא חב"דיות שלמדו בתומכי תמימים והם השתלבו בתפילות התוועדויות ומבצעים של הקהילה המתפתחת.

בשנים אלו מניין חב"ד התארח בבית משפחת ר' נתן ויינר ובמקומות נוספים עד אשר המניין עבר למקום של קבע - בית הכנסת במבנה חד קומתי ברחוב התחיה, בו הוקם גם חדר חב"ד עבור ילדי הקהילה.

בשנות הל' המאוחרות גבאי בית כנסת חב"ד הרב חיים חייקין ניהל ואירגן בניית מבנה מפואר גבוה ורחב ידיים עבור בית הכנסת ומוסדות חינוך, אשר באותם ימים כללו "חדר" וגני ילדים אשר נוהלו על ידי חברי הקהילה.

בית הכנסת עבר לבניין החדש הממוקם בקצה כחוב התחיה בשכונת דניה, הכולל ארבע קומות, ובבניין ובחצר אשר מסביבו התפתחו עם השנים תלמוד תורה חב"ד לוי יצחק, גני חב"ד, ועוד פעילות עניפה הקשורה לבית כנסת ובית חב"ד.

מוסדות חינוך

בשנים הבאות נפתחה במבנה בית הכנסת החדש כיתה א' לבנים, כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת, ולאחר מספר שנים עבר החיידר למוסד בו שכן בי"ס שז"ר, והוא נקרא היום תלמוד תורה לוי יצחק על שם אביו של הרבי, בהנהלת הרב אמיר הרץ חתן הרב חיים חייקין ממייסדי הקהילה.

במהלך השנים נפתחה גם כיתה א' לבנות, אולם כעבור חודשים ספורים הוחלט לשלוח את בנות הקהילה ברחובות וראשון לציון ללמוד בנס ציונה, כדי שבית הספר הוותיק של רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש הפועל בעיר זו, לא יקרוס.

בשנת תשע"א העבירה העירייה שטח לבית הספר בנות חב"ד בעיר, והוא החל לפעול לקראת שנת הלימודים תשע"ב^[3].

מנכ"ל מוסדות חינוך הנזכרים, הינו הרב אלימלך שחר, סמנכ"ל המוסדות הינו הרב ארז קרלנשטיין.

בעיר מוסדות חינוך נוספים:

מעונות.
גני ילדים לבנים ולבנות.
גני עולל - חינוך מיוחד.
ישיבה קטנה מאור מנחם
ישיבת דעת רחובות - בעבר הייתה ישיבה לבעלי תשובה בראשות ובהנהלת הרב יצחק ערד וכיום ישיבה גדולה כשהרב ערד עומד בראשה.
בית תבשיל לחיות בכבוד של הקהילה הממוקם בעיר ראשון-לציון.
כולל אור יעקב ואור זרוע - בראשות הרב מאיר אהרון, ובהנהלת משפחת מזרחי.
סוד הגן הנעלם.
תיכון חסידי לבנות.

בתי חב"ד

בית חב"ד הראשון והמרכזי ברחובות נפתח על ידי הרב אברהם מרדכי קסטל משלוחי הרבי לארץ הקודש, הוא התמנה לתפקיד בשנת תשמ"א על ידי ראשי הקהילה הרב לוין והרב חייקין.

בית חב"ד שוכן במרכז רחוב הרצל הרחוב הראשי ברחובות, ומהווה כתובת לכל ענין יהודי לכל תושב ברחובות.

מנהל הפעילות של בית חב"ד הוא הרב מיכאל רייניץ

בתי חב"ד נוספים - בשנים הבאות נפתחו בתי חב"ד רבים בשכונות העיר וגם במרכז הרפואי קפלן.

מרכז "אגרות קודש - כותבים לרבי", בניהולו של הרב הרצל בורוכוב.

מוסדות חב"דיים נוספים

משרד בית דין רבני חב"ד.
קרן המקוואות.
משרדי המוקד הטלפוני נחייג ונשמע בניהולו של הרב יעקב לנצ'נר.

מינוי רב קהילה

עם הגעת קבוצת שלוחי הרבי לארץ הקודש וקבלת ההוראה לתפוס עמדות מפתח רבניות, דחפו מספר עסקנים חב"דיים להתמנותו של הרב מנחם מענדל גלוכובסקי כרב הקהילה המתפתחת, ובשל העובדה שכבר היה בקהילה רב ששימש בפועל כמורה הוראה, הכריע הרבי שישאלו את פיו של המרא דאתרא שהורה לגשת לבחירות שנערכו בקיץ תשמ"א, בהם זכה ברוב הקולות הרב גלוכובסקי^[4], המשמש עד היום כרב הקהילה וכסגן מזכיר בית דין רבני חב"ד.