יוסף אברהם הלר

הרב יוסף אברהם הלוי העלער (העלער; יליד שנת תש"ז, 1947) הוא ראש כולל מנחם שעל ידי מזכירות אדמו"ר שליט"א ומו"צ בשכונת קראון הייטס.

תולדות חיים

נעוריו

הרב הלר לצד הרבי במעמד התרת נדרים, כ"ט אלול תש"נ

נולד לאביו הרב דוד הלוי הלר^[1] המיוחס בן אחר בן לרבי יום טוב ליפמן הלר בעל התוספות יום טוב. הרב יצחק זאב סולובייצ'יק, "הרב מבריסק", היה בקשרי ידידות עם אביו ונהג להתארח בבית המשפחה לעיתים תכופות, כאשר היה מגיע לנוח מחמת מחלת ראות ממנה סבל. הרב מבריסק השפיע רבות על הרב הלר, ודרכו התקרב אל דרך הלימוד של בריסק.

את לימודיו בישיבות החל בישיבת סלבודקה, וכבר אז החל להימשך לתורת החסידות והיה מעיין בספרי חסידות כללית רבים כ'נועם אלימלך' ו'מאור ושמש'. כאשר הקים הרב משולם דוד סולובייצ'יק את ישיבת בריסק בראשותו^[2] בשנת תשכ"א, בחר לפתוח את הישיבה עם עשרה תלמידים מובחרים ביניהם נכלל גם הרב הלר, מה שגרם לקרבה מיוחדת בינו לבין ראש הישיבה. באותם ימים בישיבת בריסק למד גם הרב עזרא בנימין שוחט שהשפיע על קירובו של הרב הלר לליובאוויטש. ראש הישיבה הרב סולובייצ'יק שחשש מהתקרבותו ניסה להניעו מכך ולקרבו, ואף אסר עליו לגדל זקן כאמצעי לכך. באותו הזמן קיבל מכתב מהרבי דרך הרב שוחט בו גם התייחס הרבי להוראת הרב סולובייצ'יק אליו בעניין גידול הזקן^[3].

בעת לומדו בישיבת בריסק נקלע לבית הכנסת בעל התניא בשכונת מאה שערים בירושלים, שם שמע לראשונה קלטת שהופעלה מקולו של הרבי ו'נתפס'. מאוחר יותר הכיר את הרב אליעזר ננס שלמד עמו חסידות חב"ד והושפע ממנו רבות^[4]. הרב ננס קיבל הוראות מהמזכירות ^[^{דרוש מקור]} כיצד לקרב את הרב הלר לחב"ד, וכמוהו היו בירושלים חסידים נוספים שהשפיעו עליו וגרמו להתקרבותו הסופית לליובאוויטש, ביניהם הרב אברהם צבי כהן והרב משה וובר.

הרב הלר נשא לאשה את מרת שרה טשונא יהודית. לאחר פטירתה בי"א סיון תשנ"ב נישא הרב בשנית בשנת תשע"ג.

בחודש אלול תש"ל^[5] נסע לראשונה להרבי יחד עם זוגתו. באותה תקופה הוצע לרב הלר לכהן כראש ישיבה חשובה ומפורסמת בשוויץ, אך כשנכנס ליחידות עם רעייתו במהלך חודש תשרי הורה לו הרבי כי עליו להישאר בקראון הייטס.

בקראון הייטס

לאחר מכן לימד הרב הלר תקופה קצרה בישיבת בית דוד שלמה בניו הייבן ועמד בראשות הישיבה במוריסטון. לאחר מכן נכנס בצוות הנהלת הכולל שעל ידי המזכירות, לצד רב השכונה הרב זלמן שמעון דבורקין, כאשר הרב הלר מונה להיות מוסר השיעורים. בזמן זה "שימש" רבות אצל הרב דבורקין וקיבל ממנו מנהגי חב"ד רבים, כמו גם את דרך הפסיקה המקובלת אצל רבני חב"ד מדורות. כשנפטר הרב דבורקין בשנת תשמ"ה התמנה הרב הלר לכהן תחתיו כראש הכולל, תפקיד בו הינו מכהן עד היום. כאשר הוצע לו לכהן כראש ישיבת תורת אמת בירושלים אמר הרבי כי "אין מי שימלא מקומו כאן".

בשנת תשמ"ו נבחר כחבר בבית דין צדק קראון הייטס בבחירות החוזרות לרבנות השכונה, לאחר שבהוראת הרבי נשאר רב קהילת חב"ד בפתח תקוה הרב דוד חנזין - שנבחר בבחירות הראשונות, בתפקידו הקודם. על פי השמועה התבטאה עליו אז הרבנית חיה מושקא כי הרב הלר הינו "א פיינער יונגערמאן" (= אברך מיוחד)^[6].

החל משנת תנש"א הפסיק לשבת בהרכבי הבד"צ, בעקבות מחלתה של רעייתו. בערב שבת פרשת פרשת נשא י"א סיון תשנ"ב נפטרה זוגתו מרת שרה טושנא יהודית, שהייתה מראשי העסקניות בקראון הייטס בענייני נשי ובנות חב"ד ובחינוך בני ובנות ישראל. מאז פטירת אשתו מיעט הרב הלר את הופעותיו הציבוריות בכנסים והתוועדויות בקראון הייטס, למעט מקרים וארועים ספציפיים.

הרב הלר בשיחה עם תלמידי הכולל

לאחר ג' תמוז תשנ"ד כתב הרב הלר ^[^{דרוש מקור]} כי ישנה 'פרשה פתוחה' וישנה 'פרשה סתומה', ועניני משיח הם בכלל דברים הסתומים שאין אנחנו יכולים להבין בהם - תוך תמיהה על המורים בעניינים משיח וגאולה שלא זכינו בהם לדברי הש"ך והט"ז, כאשר בענייני הלכה יראים אלו מלפסוק בעצמם.

בשנת תש"ס לאחר שנטען בערכאות של עכו"ם שלפסקי בית הדין בקראון הייטס ממשך השנים אין כל תוקף מכיוון שהרב הלר חזר בו מפסקיו, התייצב הרב הלר בבית המשפט ואמר שהוא אינו חוזר בו מפסקיו מתוקף היותו עדיין משמש כחבר הבד"צ.

החל משנת תש"ע, בעקבות פסק-דין שהוציא בית הדין המיוחד ליישוב המחלוקת שהתגלעה ברבנות קראון הייטס^[7], הרב הלר אינו משמש יותר רשמית כחבר בבית הדין ובמקומו מונה הרב יוסף ישעיה ברוין. מני אז אינו עונה על שאלות בדיני ממונות.

דרכו התורנית

הרב הלר מוסר שיעורי "חבורה", היינו שלא כל חברי הכולל משתתפים אלא רק אלו הרוצים לעסוק בסוגיא מסויימת, מכיון שעל פי הוראת הרבי הכולל אינו מיועד ללימוד נושא מסויים אלא על כל אחד ללמוד את אשר ליבו חפץ. שיעוריו נמסרים בבהירות מיוחדת בהם מוליך את הלומדים מסוגיות הגמרא דרך הראשונים והאחרונים ועד ההלכה למעשה, ושמעם של שיעוריו הולך לפניהם.

הרב מפרסם מפעם לפעם מאמרים בעניני הלכה בקבצים כקובץ הדרת מלך וקובץ אור ישראל, וכן בקובץ "דברי תורה" שיוצא לאור על ידי הכולל.

מאז פרישתו מהבד"צ בשנת תנש"א, הפסיק כמעט להביע דעה פולטית או בכל ענין הקשור למחלוקת, למעט מקרים יוצאי דופן. עם זאת, בעניני איסור והיתר ובעניני השקפה ממשיך הרב הלר לייעץ לרבים והינו מהמו"צים המוכרים בשכונת קראון הייטס. הרב הלר משמש גם כמורה דרך לרבים מחוץ לשכונת קראון הייטס, ובמיוחד בקרב בני קהילות שונות המתקרבים לליובאוויטש.

נוהג למסור שיעור על פרשת השבוע בשבת בכולל, המיוסד על דברי גדולי החסידות בדורות הראשונים.

מפסקיו המפורסמים

בספרו הלכתא למשיחא שיצא לאור בקיץ תשנ"ב פסק כי קבלת המלכות של הרבי כמלך המשיח הינה מצוות עשה מדאורייתא.

פוסק להתיר שתיית מים בלתי מסוננים בברזים בברוקלין. הרב הלר פסק שהתולעים הנמצאים במים הינם בטלים למים ולא חל עליהם איסור (כדעתם של הרב אברהם אזדבא והרב יצחק רייטפורט ובניגוד לדעתם המחמירה של הרב אהרן יעקב שווי והרב יוסף ישעיה ברוין).

פסק (יחד עם רבנים נוספים כהרב יוסף ישעיה ברוין, הרב עזרא שוחט, הרב מ"מ גלוכובסקי, ועוד) כי שיטת לימוד הצלילים בלימוד האל"ף-בי"ת לתשב"ר אינה מנוגדת למסורת ולשיטת רבותינו נשיאנו.

פוסק כמו רוב רבני חב"ד ששכונת קראון הייטס דינה כרשות הרבים דאורייתא, ועל כן היקף חוט העירוב שיוצר צורת הפתח לא יועיל להתיר טלטול בשכונה בשבת, והמטלטל בשבת בשכונה דינו כמחלל שבת בפרהסיא.

פוסק לאסור לגמרי שימוש במים חמים שחוממו בדוד ('בוילר') ביום טוב, וחולק בזה על הנכתב בספר שמירת שבת בשם הרב שלמה זלמן אוירבך.

בחדר שאין בו חלונות פוסק הרב שאין להתייחס להיכר ציר לעניין קביעת מזוזה, אלא נוהגים לפי הכניסה לחדר (כמוהו פסקו גם יוסף ישעיה ברוין והרב זלמן שמעון דווארקין).

בתחילת שנות הנו"ן שלח מספר שאלות אל הרבי בעניין הפריה מלאכותית, וזכה למספר תשובות ומענות קודש כאשר מסקנת הדברים הייתה לשלילה. דין ודברים אלו פורסמו מעל בימות שונות.

בספרו שלום יהיה פסק שלא רק שמותר לשנות משום דרכי שלום, אלא גם מותר לומר שקר גמור משום דרכי שלום (בשונה מדעת בעל ה'ערוך לנר').

פרסם ביאור הלכתי למנהג החסידים להתפלל באריכות אף לאחר חצות היום, באם הקדימו לזה לימוד חסידות.

ספריו

הרב הלר מעיין בספר נר תמיד שיצא לאור בהדרכתו

הלכתא למשיחא כולל עיונים בעניין נשיא הדור, שופט הדור, מלך המשיח ומלכותו - לאור שיטת הרמב"ם. הספר כולל שיעורים שמסר הרב הלר בכולל. יו"ל בחורף תשנ"ב
שיטה ברורה על שו"ע אדמו"ר הזקן בעל התניא הלכות נדה יו"ד ס' קפג - קפד. מבאר דבריו ע"פ מקורות ובהשוואה לשאר פוסקים וקצת לקוטים, ציונים ומראה מקומות להבנת הענין נדפס בסין תשנ"ג
שולם יהיה לקוט מדברי חז"ל, ראשונים ואחרונים, ספרי מוסר וחסידות אודות מצות ומעלת הבאת שלום, ואיסור וגנות המחלוקת, ובגדר מחלוקת לשם שמים, והמסתעף יו"ל תשמ"ט
ביאורים והערות ומראי מקומות בקונטרס אחרון (ומהדורא בתרא) לשו"ע רבינו הזקן, הלכות נדה (מלבד סימן קפ"ז) מאת חברי הכולל אברכים שעל ידי מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א, ליובאוויטש עורך ראשי - ר' יוסף אברהם הלוי הלר, ברוקלין קה"ת-ומזכירות תש"מ
קיצור דיני טהרה, יצא לאור על ידי קה"ת. מאת חברי הכולל אברכים שעל ידי מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א, ליובאוויטש עורך ראשי - ר' יוסף אברהם הלוי הלר
טוב טעם, חמשה חלקים, של בעל התוספות יום טוב ביאור דברי הקבלה שנמצאים ברבינו בחיי על פי קבלת הרמ"ק, את הספר כתב הבעל תוספות יום טוב בצעירותו, קודם שראה את קבלת האר"י נדפס בצירוף ספר נפתלי פירוש נוסף על רבינו בחיי הוציא לאור הרב הלר יחד עם הרב אברהם שמואל הלוי הלר
מאמר הלבנה של ר' יוסף ענגל בתורת הקבלה, נערך והובא לדפוס על ידי הרב הלר

משפחתו

בניו

הרב ישראל - מוהל מוכר בבריתות בקרב אנ"ש בשכונת קראון הייטס

הרב אפרים הלל - ראש ישיבת תומכי תמימים ווסצ'סטר
הרב יהודה לייבוש - רב בית כנסת, ומגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים לונדון
הרב שניאור זלמן - מנהל ור"מ בתומכי תמימים ווסצ'סטר
הרב מנחם שמואל בנימין - שליח בבושוויק שברובע ברוקלין ומשגיח כולל מנחם
הרב יום טוב ליפמאן - מגיד שיעור בישיבת אהלי תורה, קראון הייטס
הרב לוי יצחק העלער - ראש ישיבת תומכי תמימים נייאק

חתניו

הרב שמואל חיים בלומינג - ר"מ בישיבת אהלי תורה
הרב יקותיאל ליפא פלדמן - מג"ש בתומכי תמימים 770 ובישיבת אהלי תורה
הרב מנחם מענדל שטראקס - ר"מ בישיבת צעירי השלוחים בצפת
הרב שלום דובער פרלשטיין - ר"מ בתומכי תמימים ווסצ'סטר
הרב יוסף יצחק פרלשטיין - ר"מ בתומכי תמימים ווסצ'סטר

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

↑ מתלמידיו של הרב יחיאל יעקב ויינברג, בעל ה"שרידי אש". שימש כראש הקהל של קהילת לוגאנו בשווייץ וכראש ישיבת "ירחי כלה" באירופה, בערוב ימיו עבר להתגורר בבורו פארק.
↑ תחת השם 'ישיבת בריסק' ישנם שנים-עשר ישיבות. הישיבה שייסד הרמ"ד ממוקמת כיום בשכונת קריית משה בירושלים.
↑ תוכן המכתב היה (בערך וללא אחריות כלל), כי "רואים שאפילו מתנגד מעיד שזקן זהו עניין של חסידים"...
↑ כאשר עבר להתגורר בבית אביו בשוויץ, היה מארח בביתו את הרב ננס שהגיע לשם כשד"ר של ישיבת תורת אמת
↑ ייתכן שהיה זה באלול תשכ"ט, אז נסע לחודש תשרי תש"ל.
↑ יש טוענים ששמעה זאת מפי הרבי.
↑ לקריאת הפסק, חב"ד אינפו.

[1] מתלמידיו של הרב יחיאל יעקב ויינברג, בעל ה"שרידי אש". שימש כראש הקהל של קהילת לוגאנו בשווייץ וכראש ישיבת "ירחי כלה" באירופה, בערוב ימיו עבר להתגורר בבורו פארק.

[2] תחת השם 'ישיבת בריסק' ישנם שנים-עשר ישיבות. הישיבה שייסד הרמ"ד ממוקמת כיום בשכונת קריית משה בירושלים.

[3] תוכן המכתב היה (בערך וללא אחריות כלל), כי "רואים שאפילו מתנגד מעיד שזקן זהו עניין של חסידים"...

[4] כאשר עבר להתגורר בבית אביו בשוויץ, היה מארח בביתו את הרב ננס שהגיע לשם כשד"ר של ישיבת תורת אמת

[5] ייתכן שהיה זה באלול תשכ"ט, אז נסע לחודש תשרי תש"ל.

[6] יש טוענים ששמעה זאת מפי הרבי.

[7] לקריאת הפסק, חב"ד אינפו.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]