מבצע הקהל
מבצע הַקְהֵל החל בשנת הקהל תשמ"ח, אז יצא הרבי במבצע הקהל - מבצע מיוחד שבו מצות הקהל בימינו תרד לפסים מעשיים על ידי כל אחד ואחת מבני ובנות ישראל. ל"מבצע הקהל" קדמה התעוררות בשנים שלפני זה, כאשר בשיחות ומכתבים כללים ביאר הרבי בהרחבה את מהות מצות הקהל בימינו.
| מבצעי הרבי |
|---|
| עשרת המבצעים |
| תפילין · תורה · מזוזה · צדקה · בית מלא ספרים · נש"ק · כשרות · טהרת המשפחה · חינוך · אהבת ישראל |
| מבצעים שונים |
| מסיבות שבת · שופר · לולב · חנוכה · פורים · מצה · והשיב לב אבות על בנים · ל"ג בעומר · עשרת הדברות · אות בספר התורה לילדי ישראל · אות בספר תורה הכללי . אות בספר תורה לחיילי צה"ל · הקהל · משיח · יום הולדת · הקהלת קהילות · הדפסת התניא · עידוד הילודה |
רקעעריכה
בי"ג תשרי תשמ"ח נשא הרבי שיחה מיוחדת, בה פירט את תוואי מבצע הקהל לשנת הקהל הקרובה - שנת ה'תשמ"ח. מבצע "הקהל" סחף את כל החסידים ברחבי תבל לתוך המערכה, ובכל שנת הקהל מחדש - מתחיל בתנופה מיוחדת בכל ריכוזי חב"ד ובריכוזים היהודיים בעולם כולו, על מנת להביא לייעוד "קהל גדול ישובו הנה". באחת מהשיחות של הרבי אודות מבצע הקהל, התבטא הרבי בביטוי מיוחד כי על כל מי שמתעסק ב"מבצע הקהל" להיות "יהודי של הקהל" - שרואים עליו שכל ענינו הוא הקהל, בכך שהוא מתעסק בענין זה בכל רגע פנוי, מכריז על כך בכל מקום ובכל אפשרות, ומעורר יהודים אחרים להתחזק ביראת השם דווקא בימים אלו ובשנה זו, משום היותה שנת הקהל ובה הקדוש ברוך הוא נותן כוחות לכל אחד ואחד להמשיך את יראת השם בחיים היומיומיים.
במצות הקהל נוטלים חלק פעיל הילדים - "והטף" - ובמבצע הקהל הדגיש הרבי את השתתפותם של הילדים, חיילי "צבאות השם" במבצע ואף הורה על קיום פעולות "הקהל" מיוחדות להם. בחול המועד סוכות תשמ"א התקיים כינוס מיוחד לילדי "צבאות השם" ב-770, ובשיחה מיוחדת שנשא הרבי הורה לילדים להתקהל בינם לבין עצמם ולהיזכר יחד ב"מעמד הקהל" שהיה בבית המקדש, וללמוד ולשמוע פרשה מן התורה. בנוסף, על כל ילד וילדה להשפיע בדרכי נועם, באהבה וחיבה וללמד את ענינו של "הקהל" לאלו שעדיין לא יודעים על כך, ולעשות זאת מתוך שמחה.
בהזדמנות אחרת הורה הרבי לילדים לקבל החלטות טובות בכינוס הקהל, לתוספת יתר בעשיית המצוות. להתקהלותם של הילדים השפעה מכרעת על התקהלות ההורים. כאשר מתקהלים הילדים בינם לבין עצמם, הרי שהם מצפים לראות את הוריהם מתאספים אף הם בכינוס הקהל ומוסיפים בכל ענייני יהדות, תורה ומצוות.
פעילות הקהלעריכה
כינוסיםעריכה
כינוס הקהל הינו אחד הפעולות המרכזיות במבצע הקהל. הכוונה ב"כינוס הקהל" הינה הקהלת יהודים למקום אחד. אנשים, נשים וטף, כולם יחדיו. בכינוס יש לעורר את הנאספים "ליראה את השם" ולהוסיף במצוות ומעשים טובים לזירוז הגאולה, מתוך הדגשה כי מדובר במעמד הקהל. בהזדמנויות מסויימות עורר הרבי להתחיל כינוס כזה או אסיפה כלשהיא - בלימוד דבר תורה וכדומה. על הכינוס להתקיים במיוחד בחגים ומועדים יהודיים, ביום השבת קודש, חגים ומועדים חסידיים, ובכל הזדמנות שרק ישנה.
כרטיסיםעריכה
במסגרת הרישום להקהל והפעולה במבצע הקהל במשך כל שנת הקהל, יש להירשם בכרטיס מיוחד אצל אחראי הקהל. בשיחת י"ג תשרי תשמ"ח בה הודיע הרבי על מבצע הקהל, פירט כי יש להירשם בכרטיס מיוחד לצורך הפעולה בעניני הקהל, והרחיב בפרטי הכרטיס, בו יש לכתוב רק את שם הנרשם ושם אמו, ואין צורך בפרטים נוספים. גודלו של הכרטיס יהיה "טפח על טפח" בדיוק, שהוא "שיעור" בכמה עניינים בתורה. מי שחפץ להיות "הצנע לכת" ולא לכתוב את שמו בכרטיס - יכול שלא לכתוב את שמו, ובלבד שתהיה אפשרות לעמוד איתו בקשר. הרבי ביקש לפרסם את הכרטיסים בכל מקום ומקום, באמצעות ה"כלי" שמגיע לכל יהודי - עיתונים ומכתבי עת, ובצורה שיוכלו לגזור את הכרטיס מהעיתון ולשלוח למרכז הקהל.
מרכזיםעריכה
מרכז הקהל (שמו העדכני: מטה הקהל) הוא מטה המרכז את כל הנרשמים לפעולות בענייני הקהל במשך השנה, במסגרת מבצע הקהל. דואג לשמור על קשר רציף עם הנרשמים לבדיקת הפעולות החדשות ומעורר אותם להוסיף בפעולותיהם. כיום, כמעט כל בית חב"ד או מוסד חב"די אחר מקיים "מרכז הקהל" משלו המפקח על פעולות הקהל שתחת אחריותו.
על מרכז הקהל מופקד אחראי הקהל שעל פי השיחה מי"ג תשרי תשמ"ח, בה פירט הרבי את מבצע הקהל, מנה כחלק בלתי נפרד ואף הכרחי במבצע את קיומו של אחראי הקהל - איש שינהל את מרכז הקהל ואת הקשר בין האחראים האיזוריים והמקומיים הפועלים בענייני ומבצע הקהל כפי רצונו הקדוש של הרבי. בשנת תשמ"ח מונה ר' יונתן האקנר כאחראי.
פרסוםעריכה
פרסום הקהל בעיתונים הוא חלק ממערך של מבצע הקהל. וזה לשון הרבי: "בכדי לשתף במבצע זה יהודים רבים ככל האפשר (גם כאלו שאינם נמנים באף מוסד או ארגון וכו') - יש לפרסם זאת בכל מקום שאפשר, ובמיוחד - על ידי מודעות במכתבי-עת (הראויים לשמם) המגיעים אל יהודים, ומודפסים באלפי עותקים, ובמודעות - לצטט כמה שורות אודות תוכן המבצע, ולצרף גם את כרטיס הקהל שיוכלו לגזור ולשלוח לכתובת הארגון או המוסד וכיוצא בזה המארגן את המבצע".
לקראת ראש השנה תשס"ט פורסם - ככל הידוע, לראשונה - על ידי ארגון 'התאחדות החסידים לקבלת פני משיח' בעיתונים 'ישראל היום' ו'מעריב' כרטיס הקהל בצירוף למכתב כללי משנת הקהל תשכ"ז המדבר אודות התוכן ד"הקהל".
החלטותעריכה
הוראתו של הרבי ב"מבצע הקהל" - שבכל פעם שכמה מבני ישראל מתכנסים ומתאספים ביניהם לכינוס הקהל, עליהם להחליט החלטות טובות באופן של "הקהל" - כולם יחדיו, בהוספה והתחזקות במצוה או מנהג ישראל. בקבלת ההחלטה הטובה מגיעה לידי פועל ה"יראת השם" תמיד כל הימים ו"חיזוק דת האמת" - מהות ומטרת מצות הקהל. בתשמ"ח הורה הרבי בתחילת השנה, שכל אחד ואחד יקבל על עצמו החלטה טובה אחת לרגל "יום הקהל" - החלטה אותה יקיים במשך כל השנה, ובזה יתבטא שמצות הקהל אכן פועלת את פעולתה "כל הימים".
נשי ובנות ישראלעריכה
אחד הדברים המיוחדים במעמד הקהל היה שגם הטף ואפילו הקטנים ביותר באו, כי אף על פי שאינם מבינים - בכל זאת הם סופגים את הקדושה. וזהו תפקיד נשי ישראל - שאף אם התינוק לא מבין - עליהם לספר לו אודות התורה והמצוות - ולהרדים אותו עם שירי ערס על התורה - כדי, שכמו בהקהל - יספוג את חשיבות התורה. וזהו במיוחד בשנת הקהל - שעל הנשים לעשות אף לתינוקות הקהל - מעין ההקהל הגדול - ולדבר אליהם על חשיבות התורה. וזהו היסוד לחיי תורה לילדים.
ניגוניםעריכה
קריאתו של הרבי – לחדש את מצוות 'הקהל' באופן רוחני – בשנת תשמ"ח (שנת 'הקהל') הביאה את המוזיקאי החב"די, הרב יוסף יהודה מרטון ז"ל (האחראי גם ללחן הנודע כיום – 'ופרצת') לחבר בזמנו לחן מיוחד לשיר 'הקהל'. ניתן לשומעו כאן בביצוע חדשני.