לימוד עניני גאולה ומשיח

תקנות הרבי
תקנות לימוד
	לימוד הרמב"ם · לימוד פרק תניא לפני התפילה · לימוד עניני בית הבחירה בבין המצרים · לימוד עניני גאולה ומשיח · לימוד הפרשה החסידית · לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו · סיומי מסכת בתשעת הימים · כתיבת חידושי תורה · תהלוכה
תקנות שונות
	סמיכה לרבנות · כינוס תורה · ספריות ציבוריות · תקנת המשקה · תפילין רבינו תם · דברי כיבושין· שמחת בית השואבה · מניעת מראות לא טהורים מילדים · הוספות לתפילה · עשה לך רב · קביעת קופת צדקה בקיר המטבח · פלעדז' · יום הולדת · רגע של שתיקה · חיבור החג עם ימי החול

לימוד עניני גאולה ומשיח היא הוראה של הרבי לחסידים ללמוד וללמד את החלקים בתורה הקשורים למלך המשיח ולגאולה השלימה. הוראה זו קיבלה דגש מיוחד בשיחת הרבי משבת פרשת תזריע מצורע תנש"א שבאה בהמשך לשיחה הידועה בכ"ח ניסן - בה התבטא שלימוד זה הוא "הדרך הישרה", הקלה והמהירה ביותר מבין כל דרכי התורה, להבאת הגאולה. בשיחותיו הוסיף הרבי וביאר שלימוד זה פועל גם לשינוי מהותי אצל האדם הלומד, שיתחיל "לחיות" בעניני הגאולה, "לפקוח את עיניו" ולהכיר בכך שהגאולה עומדת להגיע בכל רגע.

הוראה זו של הרבי מיושמת בהרחבה על ידי החסידים. בכל קהילה וישיבה חב"דית מתקיימים שיעורים בנושאי הגאולה, בנוסף למבצעי לימוד וימי עיון המתקיימים מפעם לפעם בנושא על ידי ארגונים רבים. כמו כן הביאה ההוראה לשפע של הוצאה לאור של ספרים, עלונים ופרסומים שונים - בסגנון תורני וכאלה המיועדים לציבור הרחב - העוסקים בתורת הגאולה.

רקע

ערך מורחב – השיחה הידועה

החוברת 'מפתח ענינים בעניני גאולה ומשיח'

לאחר השיחה הידועה שאמר הרבי בכ"ח בניסן תנש"א, בה דרש מהחסידים לעשות ככל יכולתם להבאת המשיח - הייתה התעוררות גדולה בין החסידים. קבוצת בחורים מהתלמידים השלוחים בתומכי תמימים ניו הייבן החליטו להוציא לאור חוברת ובה 'מפתח עניינים' לשיחותיו של הרבי בעניני גאולה ומשיח, על מנת להוסיף בלימוד התורה בנושאי הגאולה. חוברת זו חולקה בין המשתתפים בכינוס התעוררות שנערך ב-770 על ידי המטה העולמי להבאת המשיח, בד' באייר. כאשר הוכנסה החוברת לרבי ביחד עם הדו"ח על הכינוס השיב הרבי: "החוברת המכתב הדו"ח והפ"נ נתקבלו, אזכיר על הציון"^[1].

בשבת שלאחר מכן - שבת פרשת תזריע מצורע, ו' באייר - נשא הרבי דברים ארוכים אודות מעלת לימוד התורה בנושא המשיח והגאולה, והתבטא שלימוד זה הוא "הדרך הישרה", הקלה והמהירה ביותר מבין כל דרכי התורה, לפעול התגלות וביאת המשיח. הרבי ביקש לפרסם בכל מקום ומקום את ההוראה - שעל כל יהודי להוסיף בלימוד עניני משיח וגאולה^[2].

בשיחה זו התייחס הרבי - ברמז - גם להוצאת החוברת, כאשר אמר "בדורנו זה, שישנם ספרי המפתחות על סדר האותיות על כל מאמרי חז"ל וכו' (שנתווספו בדורות ושנים האחרונות) - קל יותר למצוא את מאמרי חז"ל והסוגיות הדנות בעניני משיח וגאולה".

לאור דברי הרבי המעודדים הוציאו לאור התמימים מהדורה שנייה של החוברת, בה נוספו בפתח דבר מענה הרבי למהדורה הראשונה וכן קטעים מהשיחה אודות לימוד עניני הגאולה^[3].

בימים שלאחר אמירת השיחה החלה יוזמה נוספת של תלמידי הישיבה - "המעגל העולמי", מעגל לימוד בעניני הגאולה שיתקיים מסביב לשעון בכל ישיבות חב"ד בעולם, כך שבכל רגע 24 שעות ביממה יתקיים שיעור גאולה ומשיח במקום כלשהו בעולם. במענה על הדו"ח הראשון וההודעה שמשמרות הלימוד החלו, שנכנס לרבי בתאריך "ג' לפרשת אחרי קדושים ט' אייר ה'תנש"א" - הקיף הרבי את התאריך וכתב "והזמן גרמא להצלחה גם בזמן זה, אזכיר על הציון". בהמשך, בכ"ח באייר, התעניין הרבי אצל המזכיר "האם המעגל העולמי נמשך?"^[4].

בקשר להוראת הרבי יצא לאור הקונטרס השבועי 'דבר מלכות' - שבו הודפסו כל שבוע שיחותיו האחרונות של הרבי - במהדורה מיוחדת, בה הודפסו שיחות בנושאי הגאולה מתוך לקוטי שיחות. חוברת מיוחדת זו, 'קונטרס דבר מלכות י"ב', חולקה על ידי הרבי לציבור בט"ו באייר. זו הפעם היחידה במהלך נשיאותו בה חילק הרבי קונטרס בסתם יום של חול, בלי קשר למועד מיוחד כלשהו.

החל מתקופה זו, שיחותיו של הרבי בהתוועדויות היו מלאות בדברים בנושאי הגאולה, הרבה יותר מאשר קודם לכן.

מעלת הלימוד

סדרת הספרים 'לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח' הכוללת את שיחותיו המוגהות של הרבי בנושאי הגאולה

דרך ישרה להבאת המשיח

בשבת פרשת תזריע מצורע (ו' באייר) תנש"א, ביאר הרבי את החלק הראשון של משנה א' בפרק ב' במסכת אבות, אותה למדו בשבת זו לפי המנהג: "רבי אומר איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם, כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם":

כללות בני ישראל נמצאים כעת בדרגת "אדם" - עליה מבואר בחסידות, ש"אדם" הוא מי שסיים לתקן ולברר את מהותו ונשארה לו רק מעט פסולת חיצונית בסוף לבושיו. ומכיוון שעם ישראל בדורנו סיים את כל העבודה לברר את העולם ולהכינו לגאולה, נמצאים כולנו בדרגה זו. במצב זה נשאלת השאלה: "איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם" - מהי ה'דרך ישרה' עבורנו על מנת להביא את הגאולה? והתשובה היא "כל שהיא תפארת" - הדרך הישרה היא על ידי לימוד התורה (כיוון שהתורה מקבילה בחסידות לספירת התפארת).

הרבי הוסיף וקישר זאת לספירה הפרטית השייכת לאותו יום (ו' באייר) בספירת העומר - מלכות שבתפארת. בספירה זו ישנו הרמז שבתורה (תפארת) גופא יש להתמקד בחלק ה"מלכות" שבה, עניני המשיח והגאולה.

על כן, סיכם הרבי - הדרך הישרה, הקלה והמהירה מכל דרכי התורה שיבור לו 'אדם' זה - היא לימוד התורה בעניני מלך המשיח ובעניני הגאולה.

לחיות עם משיח

כמה שבועות לאחר מכן - בשיחת שבת פרשת בלק (י"ז בתמוז) תנש"א - הוסיף הרבי כי בנוסף לכך שלימוד עניני הגאולה הוא 'דרך ישרה' לזרז את הגאולה, יש בלימוד מטרה נוספת - שהנהגתו של כל אחד ואחד, במחשבה דיבור ומעשה, תהיה מתאימה לזמן המיוחד בו אנו נמצאים, ש"עומדים על סף הגאולה, ומורים באצבע שהנה זה משיח בא". כאשר שכלו של הלומד מתמלא בידע בנושאי הגאולה, והוא מתבונן בכך, ומחדיר את הידיעה לרגש ועד למעשה בפועל - הלימוד מסייע לו לחיות בהתאם לתקופת הגאולה. ולכן, בנוסף לפעולתו של הלימוד כסגולה להביא משיח, הוא מיועד כדי לפעול על הלומד עצמו, שיתחיל לחיות בעניני הגאולה^[5].

קבלת פני משיח צדקנו

בשבת פרשת חיי שרה תשנ"ב, בשיחה לרגל כינוס השלוחים העולמי, הודיע הרבי שהשליחות היחידה המוטלת על השלוחים כעת היא קבלת פני משיח צדקנו. משמעותה של השליחות למעשה היא שתפקידו של כל שליח הוא להכין את עצמו ואת בני עירו לקבל פני משיח צדקנו, וזאת על ידי שהוא מסביר לכל אחד באופן המתקבל בשכלו והבנתו את ענינו של משיח, כפי שמבואר בתורה.

פקיחת העיניים

בשבת פרשת ויצא תשנ"ב, הכריז הרבי כי הכל מוכן לגאולה, והדבר היחידי שחסר הוא שיהודי "יפקח את עיניו" ויראה איך שהכל מוכן לגאולה. פקיחת עיניים זו נעשית על ידי הלימוד בתורת החסידות ובעניני הגאולה^[6].

הוראות הרבי אודות הלימוד

מעמד סיום סמסטר בבית הספר לתורת הגאולה של מרכז ההפצה ממש (קיץ תשע"ב)

הלימוד צריך להיות בכל חלקי התורה כולה: בתורה שבכתב, ובפרט בדברי הנביאים ה"מלאים בדבר זה". בתורה שבעל פה: בגמרא, ובפרט בסוגיות הגאולה במסכת סנהדרין ובסוף מסכת סוטה - ובמדרשים. גם במיוחד בפנימיות התורה, החל מספר הזוהר, ובפרט בתורת החסידות של רבותינו נשיאינו בכלל, ובמאמרים ולקוטי שיחות של נשיא דורנו בפרט^[2].
הרבי (בשיחת שבת פרשת תזריע מצורע (כי הלימוד כולל את כל הסוגים בבני ישראל: אנשים, נשים ואפילו טף. ובהם גופא - הן יושבי אהל והן בעלי עסק^[2].
הלימוד אינו באופן של "הלכתא למשיחא" - כדבר הרחוק, כי אם כהלכה למעשה בפועל ממש ברגע שלאחרי זה^[5].
סיום וחותם מעשינו ועבודתינו מורה על התחלת התקופה של תשלום שכר, ובהתאם לכך צריך להיות הלימוד באופן של מנוחה והתיישבות, שמחה וטוב לבב^[7].
תוספת התפעלות ושמחה ברגש הלב, המביאה להגדלת ההשתוקקות והציפיה לביאת המשיח, היא על ידי הלימוד ברבים, בעשרה; ולכן, גם אלו שרוצים ללמוד בעיון, מתוך מנוחה ויישוב הדעת, על ידי הלימוד לעצמו ובחברותא - ישתדלו מזמן לזמן להשתתף גם בלימוד בעשרה^[2].

פעולות בנושא

מאז נטלו על עצמם מספר ארגונים לעסוק באופן אינטנסיבי בלימוד ענייני גאולה ומשיח ברבים:

בכל ישיבות "תומכי תמימים" מתקיים בכל יום סדר לימוד, לצד שיעורים עיוניים בעניני משיח וגאולה.
את"ה המרכזי - 770 מקיים לקראת מועדים חב"דיים מבצעי לימוד עניני גאולה ומשיח.
מטה משיח (ישראל) - מארגן בכל שנה ימי עיון בתורת הגאולה.
מכון מלכות שבתפארת מקיים ימי עיון בתורת הגאולה, לצד עריכת ספרים עניפה בענייני גאולה ומשיח.