טוביה בלוי

הרב טוביה בלוי (יליד שנת תרצ"ו, 1936), מהוגי הדעות החב"דיים, מחבר ספרים, עסקן חבד"י, רב קהילת חב"ד בנוה יעקב בירושלים וממיסדי בית חנה בעיר.

תולדות חיים

נולד בט"ז אייר תרצ"ו לאביו הרב ברוך יהודה, מראשי פאג"י בירושלים. הרב טוביה הינו נכדו של הרב משה בלוי יושב ראש תנועת 'אגודת ישראל' בארץ הקודש.

בצעירותו התקרב לחסידות בעלזא ולחסידות גור והיה משתתף בקביעות בטישים של האדמו"ר ה'בית ישראל' תוך שהוא צועד לשם על אף הסכנה הכרוכה בכך, בשנת תשי"ג החל להתקרב לרבי באמצעות הרב אברהם לייב קליין שעמד בראשות ישיבת 'המתמידים' בה למד, והיה חסיד חב"ד. יחד עמו, קירב את אחיו הרב יוסף בלוי והרב עמרם בלוי.

נמנה על אלו שעזרו בהדרכה בישיבות הערב של חב"ד בשכונותיה של ירושלים, שהוקמו ביוזמתו, ובראשותו של הרב שמואל אלעזר היילפרין ראש ישיבת תורת אמת בירושלים.

נשא את רעייתו מרת חנה פרומט בכ' כסלו תשט"ו.

לאחר נישואיו פעל רבות לצד הרב שמואל מנחם מענדל שניאורסון מנהל כולל חב"ד, בהפצת תורת הרבי בקרב הציבור החרדי בירושלים, במסגרת ארגון צעירי אגודת חב"ד ירושלים. בעקבות מחלוקות פנימיות שהתעוררו בשנת תשי"ט בתוך הנהלת צעירי אגודת חב"ד בירושלים הורה הרבי להרב עזריאל זליג סלונים לפטר את חברי הארגון ולהקימו מחדש עם הנהלה חדשה. במסגרת הסדר מחודש, מונה הרב בלוי לצד הרב יהושפט אלפרט והרב צבי אייזנבך כחברי ההנהלה, ושימש בתפקיד זה במשך כשלושים שנה.

בשנת תשל"ה מונה למנהל בית הספר העל-יסודי לבנות בית חנה בירושלים.

פעילות ארצית

הרב בלוי מקבל ד' מינים מהרבי בשנת תשמ"ח. לצידו הרב זאב וולף קסלמן והרב חנוך גליצנשטיין

בתשכ"ו מינהו הרב ישראל לייבוב, יו"ר צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש למנכ"ל אגף הפעילות בצא"ח, תפקיד בו שימש עד תשמ"ז.

בתש"ל, הרב שמואל חפר - יו"ר הועד למען שלימות העם - מינהו לחבר בוועד. הרב בלוי נכנס לעבודת הקודש, מונה לסגן יושב ראש הוועד, והיה לאחד מראשי הפעילים בו.

בחודש חשון תשל"ב מונה על ידי הרבי לחבר ב"ועד לקיום המוסדות" שנוהל על ידי הרב עזריאל זעליג סלונים.

פעילות ספרותית

שער ספרו 'נר למשיחי'

בשנת תשי"ט החל לכתוב בביטאון חב"ד, ולאחר פטירתו של ידידו הרב אוריאל צימר, המשיך במקומו את תרגום ספר הזכרונות ומאז עסק בתרגומים שונים נוספים.

בשנת תש"ל כתב מאמר על שיטת הרבי בלימוד רש"י, וקיבל הוראה מהמזכירות לכתוב ספר על שיטת הרבי ברש"י. בשנת תש"מ יצא לאור הספר עם השם "כללי רש"י". בשנת תנש"א הוציא מהדורה שנייה לספר. בשנים שלאחר מכן ערך את המהדורה השלישית והמורחבת שיצאה בתשע"ח, בעזרת נכדיו ר' יוסף יצחק בלוי ור' משה לוי יצחק לאופר.

בחודש תמוז תש"מ החל לעבוד בשבועון כפר חב"ד, שם החל לפרסם מאמרים בשם "דע מה שתשיב", נגד "חוגי ההשקפה" אשר בבני ברק. מזכירו של הרבי, הרב בנימין קליין, מעיד כי הרבי התבטא פעם על סגנון כתיבתו "מאמרים מצלצלים"

בעבודתו בעיתון המשיך עד תש"נ, ומאז מיעט לפרסם מאמרים בכתבי העת החב"דיים למעט בחוברות פרדס חב"ד אותו ערך בין השנים תשנ"ז-תשס"ז.

בין השנים תשד"מ - תשמ"ז ערך ביחד עם הרב יצחק יהודה הולצמן את הירחון שלימות.

עם הקמתו של מכון לוי יצחק, החל לעסוק בתרגום הלקוטי שיחות מאידיש ללשון הקודש, ובהמשך העביר את התפקיד לבתו.

בשנת תשנ"ה מונה לעורך ראשי במכון נחלי דב"ש שהוקם לעילוי נשמת אחיינו, שלום דובער בלוי.

בעבר, השתמש הרב בלוי במספר שמות עט ביניהם "א. חוקר", ו"ט. מעלעל", תחתיהם כתב בבטאון חב"ד ובשבועון כפר חב"ד.