פורטל:הפצת המעיינות/ערך נבחר/גלריה

גרסה מ־20:06, 11 בנובמבר 2020 מאת פולע (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "__NOTOC__ __NOEDITSECTION__ {{פורטל:הפצת המעיינות/מסגרת מעוצבת עליונה|ערכים נבחרים|פורטל:הפצת המעיינ...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

אוסף ערכים נבחרים של פורטל הפצת המעיינות

לעריכת תקצירי הערכים לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".

1

חב"דפדיה הינה אנציקלופדיה חב"דית ברשת האינטרנט, שמטרתה העיקרית היא להפיץ את תורת חסידות חב"ד לקהל הרחב.

חב"דפדיה פועלת באמצעות תוכנת מדיה-ויקי לאנציקלופדיות אינטרנטיות.

חב"דפדיה מביאה לפני הקורא את כל הידע הקיים על חסידות חב"ד, מנהיגיה ותורתה, תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח.

חב"דפדיה עוסקת גם בנושאים אחרים הקשורים בחסידות חב"ד, וביהדות בכלל.

2

בול חב"ד הונפק על ידי רשות הדואר של ישראל במחווה של כבוד לתנועת חב"ד ולרבי מלך המשיח. הבול מופיע בגליון מקושט ומהודר של שמונה בולים. יום ההופעה של הבול היה בכ"ב שבט תשס"ו.

במלאת 100 שנה להולדת הרבי החליטה רשות הדואר כמחווה של כבוד והוקרה לרבי מלך המשיח - להנפיק בול לכבודו.

לאחר שהובהר להם כי הדפסת תמונתו הק' של הרבי על-גבי הבול עצמו אינה באה בחשבון (על-פי ההוראה הידועה שלא להדפיס בול עם תמונת אדמו"ר הזקן - נענו לבקשתו של יו"ר אגודת חסידי חב"ד, הרב שלמה מיידנצ'יק, לבחור בדבר הקרוב ביותר לתמונתו של הרבי - ציור 770.

במשך כשנה וחצי פעל הרב מיידנצ'יק לזירוז ההליכים הכרוכים בהנפקת בול, עד לפטירתו המצערת ביום טוב ראשון של חג הפסח תשס"ד.

לצורך המשך הטיפול בנושא הוקמה וועדה מיוחדת להנפקת הבול המורכבת מחברי אגו"ח הפעילים, חברי "התאחדות החסידים לקבלת פני משיח", ובני משפחתו של הר"ש מיידנצ'יק. הוועדה פעלה בעצה אחת עם רבני חב"ד בארץ הקודש.

בראש הועדה להנפקת הבול עמד המשפיע הרב עופר מיודובניק - חתנו של ר' שלמה מיידנצ'יק.

3

ערב חב"ד הוא הכינוי המקובל לאירועים חב"דיים שנערכו על ידי פעילי צעירי אגודת חב"ד ברחבי ארץ הקודש בשנים הראשונות לפעילות הארגון. האירועים נערכו בעיקר בקיבוצים ובמושבים, וכללו תכנית מוזיקלית לצד שיחות עומק על מהות תורת החסידות ותכלית האדם בעולמו.

במתכונת דומה נערכו ערבי חב"ד גם במקומות נוספים ברחבי העולם, וכן כינוסים דומים לקהלי יעד ספציפיים כגון ערבי חב"ד לחיילי צה"ל, וערבי חב"ד לנשים ובנות בארגון נשי חב"ד בארץ הקודש.

פעילויות אלו התמעטו עם מהפכת השליחות, ובשנת תשע"ה חזרו להתקיים במתכונת דומה ביוזמת אגף פעילי חב"ד בארגון צעירי אגודת חב"ד בישראל.

4

טנק מבצעים או ניידות חב"ד (באגלית: Mitzvah tank - טנק המצוות) הינו כינוי לכלי רכב המשמש את חסידי חב"ד לצורך הפצת יהדות, 'עשרת מבצעי הרבי מליובאוויטש' ובשורת הגאולה.

הטנקים הרשמיים, הינם קראוון על גלגלים שמעוצב מבפנים כבית חב"ד והוא כולל ארונות ספרים, מקומות ישיבה ללימוד והתוועדות, מסכים לצפיה בוידאו מהרבי ועוד. על הטנק קבוע רמקול המשדר מוזיקה חסידית עליזה. דפנות הטנק מקושטות באיורים וסיסמאות כגון: "הנח תפילין בכל יום חול"; "הכתובת לכל עניין יהודי" יחי אדוננו וכדומה.

5

השליחות היחידה המוטלת על כל אחד ואחד מבני דורנו הינה קבלת פני משיח צדקנו. כך קבע הרבי בשיחה האחרונה לעת-עתה שנאמרה בכינוס השלוחים העולמי בשבת פרשת חיי שרה תשנ"ב: "הדבר היחיד שנותר בעבודת השליחות - קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש". הדברים נאמרו על ידו בהתוועדות שבת קודש בנוכחות כל השלוחים, ולאחר השבת הוגהו על ידו ונדפסו בקונטרס מיוחד הנלמד בכל שנה מחדש על ידי אלפי השלוחים בעולם כולו.

6

שליחות המל"ח - מרכז לענייני חינוך (מוכרת בשם מרכז שליחות) - הינה פעילות חב"דית להפצת יהדות, בעיקר בימי הקיץ. במסגרת פעילות זו יוצאים תלמידי ישיבות חב"ד, שנמצאים בימי בין הזמנים, לערים ויישובים נידחים - בדגש על כאלו שאין בהם פעילות חב"דית קבועה - על מנת למצוא את היהודים המתגוררים במקומות אלו ולפעול לחיזוק היהדות.

פעילות זו נוסדה על ידי אדמו"ר הריי"צ בשנת תש"ג, כאשר כמה בחורים נקראו על ידו ונשלחו למקומות מסויימים. בשנת תש"ח הפך אדמו"ר הריי"צ שליחות זו לנחלת הכלל וכל התלמידים בישיבה נקראו להשתתף בשליחות. שליחות זו התרחבה במשך השנים, ובמיוחד על ידי הרבי לאחר קבלת הנשיאות.


7

מזמן התייסדות תומכי תמימים היו בחורים מהישיבה המרכזית נוסעים לחיזוק ישיבות אחרות. לפעמים פתיחת הישיבה נעשתה על ידי השלוחים, שהיו בחורים. בשנת תשכ"ז שלח הרבי לראשונה קבוצת בחורים לשליחות באוסטרליה, ובמשך השנים נוספו קבוצות רבות למקומות שונים בעולם, עד שהדבר הפך לנוהל קבוע. כיום יוצאים מידי שנה תלמידים שלוחים, לאחר סיום מחזור הלימוד הרשמי בישיבות תומכי תמימים, לישיבות ומכוני סמיכה ברחבי העולם כולו.

8

בקיץ תשט"ז, לאחר אירוע הרצח בבית הספר למלאכה, שלח הרבי לראשונה שלוחים לארץ הקודש. השלוחים היו קבוצת תלמידים מישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770. הם שהו בארץ במשך כחודש - מה' מנחם אב, עד א' באלול. השלוחים ביקרו במוסדות חינוך וישיבות חב"ד בארץ ובמקומות הקדושים.

9

שלוש קבוצות השלוחים לארץ הקודש נשלחו על ידי הרבי לארץ הקודש בשנים תשל"ו, תשל"ז ותשל"ח - אחת בכל שנה.

קבוצות אלו - בהוראת הרבי - התיישבו בעיקר בעיר צפת ובירושלים. לאחר מכן עברו השלוחים מקבוצות אלו לערים שונות, בהתאם להוראות הרבי. הוראת הרבי לשלוחים היתה שכל מי שיכול לכהן בתפקיד רבנות יעשה זאת - ואכן, רבים מקבוצות אלו עברו לכהן ברבנות ברחבי הארץ (ביניהם הרב לוי ביסטריצקי, הרב אליהו יוחנן גוראריה, הרב יוסף הכט, הרב בן ציון ליפסקר, הרב יעקב רייצס ועוד). הגעת השלוחים נתנה תנופה אדירה לפעילות החב"דית בארץ הקודש, בהקמת ישיבות, מוסדות חינוך וחסד ובחיזוק ההתקשרות של אנ"ש בארץ הקודש לרבי.

10

הפצת היהדות הינו מונח שטבע הרבי, הכולל את שלל הפעולות להפצת היהדות וקירוב יהודים לשמירת תורה ומצוות.

בשונה מעבודת הפצת מעיינות החסידות אותה דורש הרבי בעיקר מאלו הנמנים על עדת החסידים וצאצאיהם, את העיסוק בהפצת היהדות דורש הרבי באלפי מכתבים ומאות שיחות מכל יהודי באשר הוא. עבודה זו הוגדרה על ידי הרבי כהצלת נפשות, שאין אף אחד שפטור ממנה.

בשנים שאחרי השואה, מאות אלפי יהודים נדדו בכל רחבי העולם, והחלו להתיישב בקהילות חדשות במקומות שונים. מלבד אלפי קהילות שנכחדו ואבדו מהעולם, גם מנהיגי הקהילות שנותרו, החלו להתבסס במקומם החדש תוך גישה בדלנית ומסתגרת, שנועדה לשמור על המצב הקיים ולנסות להגן על בני הקהילה ממפגש ומהיחשפות עם הדעות השונות דוגמת הציונות והדמוקרטיה, שהלכו והתפשטו, וסחפו אחריהם צעירים רבים שנהרו אחרי עקרונות של חופש ושויון.

מצב זה גרם לכך שמליוני יהודים בכל רחבי העולם גדלו לתוך וואקום תרבותי, כאשר מצד אחד אנשי הציונות עוסקים בהפצת שיטתם בקרב הציבור ובני הנוער, ואילו שומרי התורה והמצוות הסתגרו והתבדלו בתוך הקהילות שהחלו להשתקם באותן שנים.

הראשון שפעל בכיוון ההפוך היה אדמו"ר הריי"צ ששלח עשרות חסידים לנדוד ברחבי ארצות הברית ולעסוק בקירוב יהודים לתורה ומצוות, ואף קרא לכל יהודי באשר הוא לעסוק בכך.

עם עלותו של הרבי לכס הנשיאות, החל במערכה נרחבת להשפיע על כמה שיותר יהודים שומרי תורה ומצוות שיפסיקו להתבדל ולדאוג רק לחינוך בני קהילותיהם, וינצלו את הכוחות העומדים לרשותם על מנת לעסוק בקירוב והפצת יהדות.

במסגרת זו, קרא הרבי לחסידי חב"ד לצאת למבצע מצה ומבצע ד' מינים, ועוד, כשבהמשך הצטרפו למבצעי מצוות אלו גם עשרת המבצעים והבתי חב"ד שהיוו את גולת הכותרת בפעילות החב"דית שמחוץ למסגרת הפנים-קהילתית.

11

פורטל:הפצת המעיינות/ערך נבחר/11

12

פורטל:הפצת המעיינות/ערך נבחר/12

13

פורטל:הפצת המעיינות/ערך נבחר/13