יהודה לייב גרונר

יהודה לייב גרונר
[[קובץ:\|250px]]
לידה	ז' אייר תרצ"א
	ניו יורק ארה"ב
פטירה	י"ד ניסן תש"פ
מקום פעילות	ניו יורק ארה"ב
תפקידים נוספים	מזכירו של הרבי, חבר מערכת אוצר החסידים

הרב יהודה לייב גרונר (ז' אייר תרצ"א - י"ד ניסן תש"פ) היה מזכירו האישי של הרבי, חבר מערכת אוצר החסידים, חבר הנהלת קופת רבינו, מעורכי ההוספות לליקוטי תורה וסידור אדמו"ר הזקן וממלקטי ספר המנהגים.

תולדות חיים

הרב גרונר במסגרת עבודתו (משמאל לרבי)

הרב יהודה לייב גרונר נולד בז' באייר שנת תרצ"א לר' מרדכי אברהם ישעיה גרונר ומנוחה רחל גרונר. אמו היא מצאצאי אדמו"ר הזקן. למד ב'חדר' של ישיבת תומכי תמימים בניו יורק. בילדותו זכה לקירובים גדולים מאדמו"ר הריי"צ.

בשנת תש"ד חגג הרב גרונר את בר-המצווה שלו, בה השתתף הרבי (כונה באותה תקופה, לפני נשיאותו, הרמ"ש) שאף דיבר במשך כשעה ועשרים דקות^[1]. בסיום פנה הרבי אל הרב גרונר ושאלו: "לייבל, האם הבנת את מה שדובר?" הרב גרונר שתק והרבי הגיב: "אל לך להתבייש, גם רבים מן העומדים בצד לא הבינו"^[^{דרוש מקור]}. בבחרותו למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בניו יורק.

בחודש תשרי שנת תש"ט פנה הרבי אל הרב גרונר ושאלו האם הוא מעוניין לעזור לו בזמנו הפנוי. הרב גרונר נענה להצעה ותחילה החל לעסוק בעיקר בהוצאת ספרים קה"ת שהיה באותה תקופה בהנהלת הרבי ועם הזמן הוגברה עבודתו במזכירות. בשעת מעמד קבלת הנשיאות ביקש הרבי מהרב גרונר שיעמוד לידו בזמן ההתוועדות למקרה ויצטרך משהו.

בט"ו אלול תשי"ד התחתן. לאחר חתונתו המשיך את עבודתו במזכירות. בשנים המאוחרות יותר העברת המכתבים האישיים אל הרבי ומסירת התשובות מהרבי, נעשה על ידי הרב גרונר ועמיתו למזכירות הרב ירחמיאל בנימין קליין.

החל מהאירוע הבריאותי שעבר הרבי בשנת תשל"ח, התרחבה עבודתו, והחל מאז היה למזכיר הקרוב ביותר. מסופר כי הרבנית חיה מושקא אמרה לו כי מעתה מוטלת עליו אחריות לדאוג לבריאות הרבי^[2].

בעת חלוקת התניא בי"א ניסן תשד"מ התבטא עליו הרבי "מיין גנרל" [=הגנרל שלי]^[3].

בשנת תשנ"ג לאחר פטירת המזכיר הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב אישר הרבי את מינויו יחד עם שאר חברי המזכירות כחברי הנהלת המוסדות מרכז לעניני חינוך, מחנה ישראל, וקה"ת. ובשנת תשנ"ד אישר הרבי את ייסוד קופת רבינו וחתימתו מופיעה בראש החותמים על פתיחת העמותה.

נפטר בערב חג הפסח תש"פ לאחר שחלה בנגיף הקורונה.

עריכה תורנית

לאורך כל שנותיו עסק בעריכה וכתיבה תורנית לצד עבודתו במזכירות הרבי. בין הספרים שערך והכין לדפוס:

ספר המנהגים חב"ד - יצא לאור בהוצאת קה"ת בהוראת הרבי. ליקט וערך בשנת תשכ"ו יחד עם הרב מנחם זאב גרינגלס.
מגיד דבריו ליעקב^[4]
כתר שם טוב
אור התורה^[5]
מאמרי אדמו"ר הזקן
שלשלת היחס
הוספות להערות וציונים ללקוטי תורה^[6]
הערות וציונים לסידור עם דא"ח^[7]

זכה שהרבי הגיה הרבה מעבודותיו לפני שראו את אור הדפוס.

בנוסף, פירסם באופן קבוע תגובות והתייחסויות למתפרסם בבמות התורניות של חסידי חב"ד, כגון שבועון כפר חב"ד, קבצי הערות וביאורים, שבועון התקשרות, ועוד.

משפחתו

אחיו, הרב יצחק דוד גרונר - שליח הרבי לאוסטרליה.
אחיו, הרב משה גרונר - קראון הייטס.
אחיו, הרב יעקב גרונר - ירושלים.
אחותו, מרת נחמה ביומגרטן - קראון הייטס.

בנו, הרב יוסף יצחק גרונר - שליח הרבי בצפון ודרום קרוליינה וחבר אגו"ח.
בנו, הרב מנחם מענדל גרונר - משפיע ומשגיח בתומכי תמימים קריית גת.
בנו, ר' אהרן גרונר - מונסי
חתנו, ר' ישראל זאנדהויז, קראון הייטס.
חתנו, הרב לוי טננבוים - משפיע בישיבת תומכי תמימים חובבי תורה ובעל תוקע בתקיעות מעומד ב-770.
חתנו, ר' ישראל לוין.
חתנו, ר' ישראל.