יואל כהן

הרב יואל כהן (יליד שנת תר"צ), נודע כהחוזר הראשי של הרבי וכיהן כמשפיע בישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770. הרב כהן מפורסם כאחד המשפיעים היותר בולטים בחב"ד, וזאת הן בזכות היותו ה'חוזר' והן בשל כשרונותיו הייחודיים, זיכרון פינומינלי, הבנה מעמיקה וחוש הסברה. הרב כהן מרצה מבוקש לשיעורי חסידות והתוועדויות, ובמיוחד אצל חסידי פולין. שיעוריו לוקטו, נערכו ויצאו לאור בספרים שונים.

תולדות חיים

ר' יואל נולד בט"ז שבט תר"צ ברוסיה, לאביו הרב רפאל נחמן כהן. בשנת תרצ"ו יצאה משפחתו מרוסיה ועברה דרך פולין בדרכה לארץ ישראל להתגורר ברמת גן. בפולין זכו להכנס ליחידות אצל הרבי הקודם, לפי המסופר כשיצאו מהיחידות שוחח הרבי עם הילד יואל, ושאלו: "מה ההבדל בין הרבי הזה לרבי שלך בחיידר?" ענה הילד יואל: "זה הרבי של כל הרביים". הרבי נהנה מהתשובה ואמר לאביו פולע "יש לך ילד מיוחד תשמור על הבן שלך".

כשהיו בדרכם לספינה שלח הרבי הקודם לילד יואל שגרם לו נחת רוח, חפיסת שוקולד, האימא שחששה מקנאה בין הילדים חילקה אתה שוקולד בין כל הילדים.

בארץ הקודש

בשנות צעירותו חי בקהילות החסידיות שהתפתחו בארץ הקודש, בתל אביב ורמת גן.

במשך השנים למד בישיבת אחי תמימים בתל אביב אצל המשפיע ר' חיים שאול ברוק, ר' שלמה חיים קסלמן וכן ספג חינוכו מהחסיד המשכיל בחסידות ר' משה גוראריה ומר' נחום גולדשמיד, ר' מאיר בלזינסקי ועוד מזקני החסידים, ואף מאחיו של הרבי ר' ישראל אריה ליב שניאורסון.

בניגוד לחלק גדול מבני קהילת אנ"ש שהלכו ללמוד בישיבת פונביז' ר' יואל סירב לשמוע הצעה כזו. גם כאשר חבריו הרב בערל פוברסקי והרב שלמה ברגמן עברו מישיבת אחי תמימים לפונביז סירב לשמוע כלל על הליכה ללמוד בישיבה לא חב"דית.

ר' יואל ביקש מהרבי הקודם מספר פעמים לבא ל 770 אך הרבי סירב. תקופה קצרה לפני י' שבט הרבי הסכים לו, מיד סידר הניירת והתכונן לנסוע.

בי"א שבט תש"י, נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770. כשעלה על האוניה לא נודע לו עדיין מהסתלקותו של הרבי הריי"צ. בדרך לארצות הברית נודע לו על הסתלקותו של הרבי הריי"צ, ונשאר- בעקבות הוראה שקיבל מהרבי, והתקשר לרבי.

בט"ו אלול תשי"ד התחתן עם מרת לובא לאה, בת ר' שניאור זלמן בוטמן.

פעילות ציבורית

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

=מסעות בקרב גדולי תורה

השנית הסמ"ך ועי"ן במהלך מסעותיו השנתיים לארץ הקודש נפגש ר' יואל עם גדולי תורה ואדמו"רים בציבור החרדי הלטאי והחסידי.

המסע על פי עצת כמה עסקני חב"ד, בהתייעצות עם בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, על מנת שהפגישות יביאו קירוב בין הקהלים והחצרות, דבר שייסע להפצת החסידות.

בין היתר ניפגש עם האדמו"ר מגור. האדמו"ר מבעלז הרב חיים קנייבסקי, הרב אליעזר שטיימן, עם ראשי-ישיבת פוניבז', ידידו הרב ברוך-דב פוברסקי וחתנו, הרב חיים-פרץ ברמן, ועוד

ביקוריו זכו לסיקור נרחב בעיתונים בארץ הקודש.

פעילתו התורנית

חוזר

הרב כהן במלאכת החזרה בזאל הגדול, כשמסביבו נראים המניח שמעלה את השיחה על הכתב, וחסידים נוספים המאזינים לחזרה

מיד עם הגיעו ל770 ניכרו בו כשרונתיו המעולים, והתחיל להניח את השיחות של הרבי, זקני החסידים שהיו עוד חוזרים אצל הרבי מהורש"ב התפעלו מכחו המיוחד הן בהבנה והן בזכרון מדהים, והרבי קיבלו כחוזרו הראשי ומאז ואילך ראה בו כאחראי ראשי על כל ההנחות וההוצאה לאור של תורתו.

ר' יואל משמש כחוזר תורתו של הרבי מראשית תחילת הנשיאות. ימים ספורים לאחר קבלת הנשיאות של הרבי, בהתוועדות י"א שבט תשי"א פנה אליו הרבי וביקשו להכין "הנחה" ממאמר "באתי לגני" שנאמר בהתוועדות. ידוע גם כי בחג השבועות תשי"ב לפנות בוקר, הרבי התוועד והמתין עם אמירת המאמר עד לשובו של ר' יואל מהמקווה. בשנת תשכ"ו לערך הוסיף על ידי ר' יהושע דובראווסקי חברים חדשים בוועד להפצת שיחות, והרבי אמר בהתוועדות שהם ממונים להיות עוזרים לר' יואל.

ועד להפצת חסידות

ערך מורחב – ועד להפצת חסידות

בשנת תשי"א הצטרף ר' יואל והחיה מחדש את הוועד להפצת חסידות שנוסע בתש"א, על מנת להדפיס את שיחות הרבי, וכן על מנת להפיץ חסידות בחוגים שונים, ר' יואל ערך החומר הנדפס והנמסר בשיעורים הרדיו, במסגרת זו הגיה הרבי שיחות רבות..

לקוטי שיחות

ערך מורחב – ליקוטי שיחות

בתור חוזר כתב ר' יואל והכין להגהה שיחות רבים, מחלקם נדפסו לאחר מכן הכרכים א' עד ד' בסט לקוטי שיחות. לאחר שראו שהרבי מסכים להגיהה אתה שיחות, אבל דורש עריכה מקיפה לפני שיעלו על מכבש הדפוס, התמסר ר'יואל לעריכה מחדש של השיחות, שבהתחלה היה בעיקר שיחות על פירוש רש"י, שאותם התחיל הרבי להגיד לאחר הסתלקות אמו הרבנית חנה ומהם נדפסו לקוטי שיחות חלקים ה-ט. בעקבות תחילת עבודתו בעריכת ספר הערכים הועבר תפקידו זה האחרון לעורכים אחרים.

מאמרים מוגהים

חסר כן כתב חלק גדול מההנחות של מאמרי הרבי, והחל משנת תשמ"ו עסק בעריכה קבועה של מאמרי הרבי והכין אותם להגהה, מהם הודפסו לאחר מכן ששה כרכי ספר המאמרים מלוקט.

ספר הערכים

הרב יואל כהן יחד עם הרב שלום חריטונוב, חברי מערכת ספר הערכים

ערך מורחב – ספר הערכים

בראשית שנות הנשיאות הורה הרבי לר' יואל להתחיל בכתיבת אנציקלופדיה מקיפה לתורת חסידות חב"ד. אותה התחיל יחד עם הרב חיים שלום דובער ליפסקר. כיום הוא עובד על עריכת הסדרה יחד עם הרב שלום חריטונוב, גם הוא מה'חוזרים' של הרבי מלך המשיח.

עם רכישת ביתו הפרטי של ר' מאיר איטקין הסמוך ל-770, והעברתו לידי בעלות ספריית אוצר החסידים ליובאוויטש, שופץ עבורו חדר בקומה הראשונה שם שוקד הוא על עבודתו. ובהמשך גם עבר להתגורר בקומה הראשונה של הבית.

משפיע ומחנך

תקופה קצרה לאחר הגיעו ל770, נתמנה להיות מגיד שיעור בחסידות בתחילה בישיבה בבדפור ודין ואח"כ בישיבה ב 770. זקני החסידים ואף הגדולים שבניהם כר' ניסן נמנוב וכר' מענדל פוטרפאס ר' שמואל לויטין ועוד קיבלו אותו כשווה בין שווים ואף יש מתוכם שכיבדו אותו יותר מהם על אף גילו הצעיר.

ר' יואל במהלך שיעור ב770 בשנים עברו

ר' יואל משמש כמשפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770 (בשנים האחרונות הצהיר שאינו כבר בהנהלת הישיבה^[^{דרוש מקור]}, אך עדיין ממשיך למסור שיעורים ב-770^[1]). הדגש בהתוועדויות שעורך בקרב חסידי חב"ד (ובעיקר בקרב התמימים) הוא בצורך להתקשרות לרבי.

במשך שנים מסר שיעורים במנוסי, ובלייקוד, במסגרת התקרבו אלפי לחסידות חב"ד.

מוסר שיעורי חסידות רבים לקהלים מחסידי פולין.

בין מקורביו המפורסמים הם ר' מענדל וכטר ותלמדיו.

במסגרת זו מוסר שיעור שבועי בבית הכנסת חב"ד "בית מנחם" בשדרה ה-16 בבורו פארק. לעתים יוצא למסעות להפצת החסידות בארצות הברית, אירופה וארץ הקודש.

בעל מנגן

ר' יואל נודע כבעל מנגן מדייק ומופלא, את הניגונים קיבל מאביו ומזקני חסידי חב"ד כשלמד בארץ הקודש, וכן מזקני החסידים ב 770. במהלך הסדר ניגונים בליל שבת בזאל הקטן ב 770, וכן בסעודות שבת לביתו, מרבה לנגן, ולדייק בניגונים, ואף פעמים שמלמד ניגונים בלתי מפורסמים.

בכל התוועדיות הרבי היה מורה לו להתחיל את הניגונים והיה מסמן לו סימונים שונים בענין הניגונים כגון כמה פעמים לנגן התנועה האחרונה של ד' בבות וכיוצא בזה. בשנות היודס' הרבי התלונן, שאין סדר בניגונים בהתוועדיות, מונה ועד המנגנים בראשות ר' צבי הירש גנזבורג (הערשקע), והוא התחיל הניגונים בהתוועדיות, מפני שר' יואל היה עסוק בסיכום השיחות בשעת הניגון, אבל מצד הרבי האחראי היה ר' יואל, ועליו ורק פעם אחת כאשר רק יואל התחיל ניגון בטעות לא מה שהרבי הורה, ור' צבי התחיל הניגון הנכון, סימן הרבי לפלא לר' יואל, ואישר הניגון של ר' הערשקע.

סיפורי חסידים

ר' יואל הינו ממעתקי השמועה והמסורה בסיפורי חסידים, רבים קיבל מאביו מחבר [שמועות וסיפורים]] הרב רפאל נחמן כהן, וכן מזקני החסידים, ר' יואל דייקן גדול בפרטי הסיפורים, ונוהג לספרם בהתוועדיות ובסעודת ליל שבת בביתו לבחורים.

חלק מספוריו, יצאו לאור בחוברת בשם לילות שבת במחיצת החוזר בעריכת הרב יוסף חנינא ביינדמן^[2]

וכן יצא לאור בדרכי החסידים - פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת הרב אליהו קרשינבום.

דעותיו

בשנת תשנ"ג שימש כחבר במטה העולמי להבאת המשיח. בתקופה זו עסק בלהט בנושא פרסום זהות משיח, גאולה ויחי אדוננו, בהתוועדויות, שיעורים, הרצאות וראיונות בשבועון כפר חב"ד - בהם השמיע את דעתו הברורה, שהתגלות הרבי כמלך המשיח ודאית יותר מזריחת השמש בכל בוקר^[3].

לאחר ג' תמוז תשנ"ד, שינה את דעותיו והכריז כי אין לעסוק בפרסום זהות משיח‏‏. לדעתו, אין ספק כי הרבי עתיד להיות המשיח^[4]. כיון שבמבט פנימי, תורתו ופועלו של הרבי הם ביטוי של גילוי נשמת המשיח (ולא רק "ראוי להיות משיח"). ר' יואל מחזיק בדיעה שמי שלא מאמין ברבי כמשיח אינו נמנה על חסידי חב"ד. ואין התקשרות לרבי בלי הידיעה הברורה שבקרוב ממש יבוא לגאול את עם ישראל.

למרות זאת אין לערוך תעמולה על כך, מחוץ לחב"ד כלל, כיון שלטענתו, האמונה ברבי כמלך המשיח יסודה בביאורי תורת החסידות אודות עניינו של משיח, ולא על פסקי הלכה. מאז מאורע יום זה הוא מביע התנגדות נחרצת לשיטה המתייחסת אליו כניסיון זמני וכי הרבי חי בגופו הגשמי.

ספריו

ספר הערכים - חב"ד - אנציקלופדיה לתורת החסידות 8 כרכים (כרכים נוספים בכתיבה) בהוצאת קה"ת.
מחשבת החסידות - שני כרכים, לקט נושאים בתורת החסידות ובמבט החסידות, שנערכו מתוך שיעורי ר' יואל כהן על ידי כמה וכמה אברכים, יצא לאור בתשס"ה. על ידי הרב מנחם מענדל קפלן^[5].
מהותם של ישראל - לאור תורת החסידות.
מאי חנוכה - נס חנוכה על פי תורת החסידות.
שיעורים בתורת חב"ד - 2 כרכים. בעריכת הרב אליהו אברהם קירשנבאום
חוקים ומשפטים - מהותם של המצוות על-פי שיחותיו של הרבי מליובאוויטש.
שיעורי חסידות - גאולה - שיכתוב שיעוריו של ר' יואל בנושאי גאולה, משיח ובית המקדש השלישי. נערך על-ידי ר' שמואל חיים בלומינג. יצא לאור בשנת תשנ"ב.
אגרת התשובה - הוצאת מעיינות. בעריכת הרב אליהו אברהם קירשנבאום
שער היחוד והאמונה - ביאורים משיעורי ר' יואל על שער היחוד והאמונה בתניא. בעריכת הרב אליהו אברהם קירשנבאום
בדרכי החסידים - פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת תלמידיו, תשע"ה. בעריכת הרב אליהו אברהם קירשנבאום
'להבין ולהשכיל. ביאור ארבעה מאמרים של כ"ק אדמו"ר שליט"א י"ל על ידי מעיינותיך תשע"ו. בעריכת הרב אליהו אברהם קירשנבאום
מענה חכם - יישוב טענותיו של האדמו"ר מסאטמר בספרו 'על הגאולה ועל התמורה' על השקפת הרבי בנושא הציונות. וכן בענין עשרת המבצעים, הספר בנוי בעקרו מב' מכתבים של ר' יואל, ונוספו בו ליקוטים נוספים בענין.