מרדכי שמואל אשכנזי

הרב מרדכי שמואל אשכנזי (כ"ח אייר תש"ג-כ"ג טבת תשע"ה, 1943-2015) כיהן כרבו של כפר חב"ד והמועצה האזורית עמק לוד, וכחבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.

תולדות חיים

הרב אשכנזי, כילד קודם החאלקה, מוחזק על ידי הרב זאב וולף זלמנוב

הרב אשכנזי נולד בכ"ח באייר תש"ג בתל אביב לאביו הרב משה אשכנזי, ששימש כרב קהילת חב"ד בעיר, ולאמו הרבנית דבורה אשכנזי. בילדותו חונך בתלמוד תורה 'בני תמימים' בתל-אביב ובבחרותו למד בישיבת אחי תמימים תל אביב. לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבות תומכי תמימים לוד, ניו יורק ומונטריאול, ולמד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה' בשנת תשכ"ד.

בהיותו בחור, הורה לו הרבי סדר לימוד בזמנו הפנוי, שילמד הלכה החל מהקיצור שולחן ערוך עם המסגרת, סידור (פסקי אדמו"ר הזקן בסידור תורה אור) עם הדרך חיים ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת סימה (לבית הרב יצחק זאב וולפא), למד בכפר חב"ד ובמקביל עשה 'שימוש' ממושך אצל רבו של כפר חב"ד, הרב שניאור זלמן גרליק. תקופה קצרה הייתה לו גם קביעות יומית בלימוד עם סבו הרב אליעזר קרסיק. בתקופה זו שימש גם כמגיד שיעור בישיבה בכפר חב"ד.

לאחר פטירתו של הרב שניאור זלמן גרליק, רבו הראשון של כפר חב"ד, מונה הרב נחום טרבניק לרב הכפר והרב אשכנזי למורה צדק של כפר חב"ד. לאחר פטירתו של הרב טרבניק מונה הרב אשכנזי לרבו של כפר חב"ד.

קיבל תואר "גדול בתורה" ממועצת הרבנות הראשית לישראל.

בשנת תשנ"ד התחיל לעבוד על המראי מקומות על הלכות תלמוד תורה.

מראי מקומות לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן

הרב אשכנזי (מימין) עם סביו הרב אליעזר קרסיק

בתקופה בה עשה 'שימוש' אצל הרב גרליק, ביקש ממנו הרבי ביחידות לערוך את הספר "מראי מקומות לשלחן ערוך אדמו"ר הזקן".

לאחר שהדפיס את הספר "מראי מקומות על השלחן ערוך" שלחו במהירות על ידי אחד הנוסעים לנ.י., הוא הגיע בכ"ד טבת, ובבוקר נסע בן דודו של הר' אשכנזי ולקחו ממנו, ונסע במהירות ל-770. באותו זמן הרבי היה בדרך למכוניתו על מנת לנסוע לאוהל, כשראה זאת הר' בנימין קליין לקח ממנו את הספר ורץ למכונית, הרבי הוריד את החלון ולקח את הספר.

מאוחר יותר סיפר הנהג יודל קרינסקי שהרבי כל הדרך קרא בספר בהלוך ובחזור. כשחזר הרבי ל-770 הוא התוועד ואמר שאחת הסיבות להתוועדות היא שהגיע "ספר מראי מקומות על השו"ע" שנערך על ידי אברך מארץ ישראל.

(לאחר שנים ביקר הרב אשכנזי בספריה וראה את הספר (שנכרך בכריכה שחורה במיוחד) וכשפתחו ראה בכתב יד קודשו של הרבי מהצד הפנימי של הכריכה: "נתקבל ות"ח").

לאחר מכן הורה לו הרבי שיגיש את ספרו לשז"ר ולרב זווין. כשהגיש את ספרו לרב זווין הוא מאוד התפעל ונתן לו במקום סמיכת "יורה יורה" ו"ידין ידין".

כשהציע לו הרב זווין לעבוד במפעל האנציקלופדיה תלמודית, לאחר שכתב ערך אחד לדוגמא, אמר לרב זווין שצריך לשאול את הרבי. כשנכנס זמן לאחר מכן ליחידות, אמר לו הרבי: "יש עוד הרבה עבודה בכרם חב"ד, ומדוע הולך לרעות בשדות זרים, והלואי שיגמרו את הכל לפני שמשיח יבוא". כשחזר לארץ הודיע כמובן שאינו מקבל את התפקיד.

בשנותיו האחרונות עסק במחקר הלכתי וביאורים לסידור אדמו"ר הזקן, ובמסגרתו פירסם מידי שבוע טורים בשבועון כפר חב"ד אותם קיבץ לספר בשם "שערי תפילה ומנהג".

פטירתו

ביום רביעי כ"ג טבת תשע"ה נסע לצפון ארץ הקודש להשתטח על ציון אביו הרב משה אשכנזי שיום פטירתו חל באותו יום, להשתתף בכינוס השלוחים לארץ הקודש שהתקיים באותו יום בטבריה וכן למסור שיעור בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)^[1], להתוועד בכפר-חב"ד, לסדר חופה וקידושין בשני חתונות, להיות סנדק בברית, להשתתף בבר-מצווה, ולטוס בלילה, להאדיטש. בדרכו לקה בליבו והובהל לבית הרפואה 'שיבא' בתל השומר, שם נקבע מותו, והוא בגיל 71.

הלוויתו התקיימה למחרת בהשתתפות אלפים מחסידי חב"ד, ויצאה מכפר חב"ד אל עבר בית העלמין בטבריה שם נטמן בסמיכות לבני משפחתו. בשעת הלוויה מונה בנו הרב מאיר אשכנזי כממלא מקומו ברבנות כפר חב"ד.