משה שניאורי

רבי משה שניאורי
הנחה בכתב ידו של ר' משה, עם הגהות אדמו"ר הצמח צדק בצידה
לידה	תמוז תקל"ט/תקמ"ד
פטירה	בין השנים תרט"ו - תרל"א
תפקידים נוספים	רבה של אולע
אב	אדמו"ר הזקן

הרב משה שניאורי (תמוז תקל"ט/תקמ"ד - לפני תר"ל) היה בנו של אדמו"ר הזקן ורבה של העיירה אולע; בעל-כרחו נעצר וניסו לאלצו להתנצר, אלא שהוא נמלט מידי שוביו ועד סוף ימיו נדד ממקום למקום.

תולדות חיים

ראשית חייו

נולד לאדמו"ר הזקן, בתמוז תקל"ט, או לדעה אחרת בשנת תקמ"ד בליאזנא. בריתו נערכה על ידי צדיק נסתר בשם רבי בצלאל הרועה, והוא נקרא על שם סבו של אדמו"ר הזקן ר' משה פוזנר. מסופר ששנים עשר שנים לפני לידתו חי אדמו"ר הזקן בפרישות.

בילדותו, הגיעו רבי שלמה מקרלין ורבי ברוך ממז'יבוז אל אדמו"ר הזקן, ואמרו לו בשיחה כבת כמה שעות כי החליטו החבריא קדישא להחרים את הגר"א, ואמרו כי עשו על כך שאלה בעולמות העליונים, וענו להם על כך כי בכדי לעשות זאת יש צורך בכך שאחד מהמחרימים יהיה חריף ביותר בתורת הנגלה, ולכן באו אליו בכדי שיצטרף אליהם להחרימו. אדמו"ר הזקן סירב באומרו כי פעולה כזו כרוכה בניתוק הנשמה המוחרמת משורשה העליון, וכיוון שכך עלול המוחרם להגיע לידי כפירה ואפיקורסות - דבר שיגרור חילול ה' גדול באם יקרה לגר"א. במענה לכך אמר רבי שלמה על ר' משה שהיה ילד קטן ושיחק בחדר: "הוא יעשה לך חילול ה'".

בגיל שמונה חלה ר' משה במערכת העצבים, והוסע לפטרבורג שם טופל בידי גדולי הרופאים. בבר מצווה שלו, חזר אדמו"ר הזקן את אחת מג' המאמרים המופיעים בסידור ב"שער התפילין".

אביו שכר לו כמלמד את ר' אליהו ראובן. למד גם אצל ר' משה מייזליש את השפה הרוסית והצרפתית. בנוסף היה לומד גם עם אביו.

בחנוכה תקנ"ח נשא את הרבנית שפרה, בתו של רבי צבי הירש מאולע. כמה ימים לפני החתונה (בט"ו כסלו תקנ"ח) התקבל ר' משה לאחד מהחבריא קדישא בליאזנא. בחתונתו אמר אדמו"ר הזקן אמר המאמר "וארשתיך לי לעולם".

ברבנות

לאחר נישואיו עבר רבי משה להתגורר בבית חותנו, והתמנה לרב באולע. היה מתכתב עם אדמו"ר הצמח צדק אודות ענייני הלכה.

רבי משה ניחן בזיכרון טוב, והיה חוזר את המאמרים של אדמו"ר הזקן, ורושם אותם. מהנחותיו נוצרו לאחר מכן כרכי מאמרי אדמו"ר הזקן. אביו חיבב אותו באופן מיוחד, והיה אומר עליו: "בני משה הוא בעל כשרונות מצויינים, זכרונו המצויין במאוד מאוד לא ימוש ממנו עדי עד".. מראה פניו של ר' משה היה כמראה פניו של אביו אדמו"ר הזקן.

הנהגתו של ר' משה הייתה בעשירות גדולה, מסופר שפעם הגיע ר' משה עם מרכבה רתומה לשלוש סוסים לאביו אדמו"ר הזקן. כאשר ראה זאת אביו, אמר לו: ""במי אתה בוטח? בי, הרי גם את דלת חדרי בגן עדן לא תמצא"", והוסיף ""עצה אחת יש לי בשבילך, נשוק את הציצה שלי, וחקוק תמונתה במוחך, ואז
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין קאן מען שפרינגען פון שפיץ פון העכסטען דאך"" (=אפשר לקפוץ מראש הגג הגבוה ביותר) .

ר' משה היה גם בעל מנגן גדול מאוד, ומהבעלי מנגנים המפורסמים בחב"ד.

בעת מאסר אדמו"ר הזקן רצה ר' משה לנסוע לפטרבורג כדי לשכנע את שרי הממשלה שישחררו את אביו, אולם בסוף לא עלה הדבר בידו. בעת המאסר השני של אדמו"ר הזקן הצטרף ר' משה לאביו למאסר. בעת המאסר היה ר' משה מתווכח רבות עם הכמרים והשרים במקום.

בשנת תק"ע החל ר' משה להתעסק בעסקנות בכלל יחד עם אדמו"ר הצמח צדק.

בהקדמת השולחן ערוך שנדפס בפעם הראשונה לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, הוא חתום בין בני אדמו"ר הזקן. כמו כן חתום עמהם על הקדמת והדפסת ספר התניא שהודפס בשנת תקע"ד בצירוף אגרת הקודש שהוסיפו אז.

הנחה של רבי משה שניאורי מסוכות תקס"ז

במלחמת נפוליאון

בתקופת מלחמת נפוליאון ופלישתו לרוסיה, בשנת תקע"ב, נסע אדמו"ר הזקן לעומק רוסיה. רבי משה ובני משפחתו לא הצטרפו למסע, והם התיישבו בעיר דרויא שם חנה הצבא הצרפתי. בעקבות בקיאותו בשפה הצרפתית התרועע ר' משה עם ראשי הצבא הצרפתי וריגל כנגדם. כאשר ניסה רבי משה להגיע לשקלוב, נפל בשבי הצבא הצרפתי. הוא הואשם בריגול ונידון למוות, ולבסוף שוחרר.

לאחר המלחמה חזר ר' משה יחד עם משפחתו לעיירה אולע.

מאסרו והנסיון לאלצו להמיר את דתו

זמן קצר לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן התלווה רבי משה לאחיו, אדמו"ר האמצעי, לראיון עם קיסר רוסיה, בנושא יישוב היהודים במושבות. סגנון דיבורו הפתוח והישיר של רבי משה עורר עניין אצל הקיסר, והוא ביקשו להתווכח עם הכומר הראשי. אדמו"ר האמצעי לא אהב את סגנונו של ר' משה, ולאחר הפגישה, בחששו, אמר לו "שכחת את "חכמים הזהרו בדבריכם". רבי משה נענה להצעה, והחל בוויכוח עם הכמרים, הוויכוח ערך יותר משנה כשבסופו ר' משה ניצח. הנוצרים, שהתקשו לשאת את העלבון שיקרו שהם ניצחו, ואסרו את משה בכפייה בעיר ויאזמע, ולאחר מכן הביאוהו למנזר , והחתימוהו על כורחו על מסמך שבו הוא מבקש להמיר את דתו.

הרבנית סטערנא ואחיו שלחו מכתב אל הקיסר ובו הם כותבים שהוא אולץ בכפייה לחתום על כך שברצונו להמיר את דתו, הקיסר לא נענה לבקשתם, וטען שהוא חתם על מסמך ההמרה מרצונו החופשי .

בי"ט כסלו תקע"ו בעת שנסעו ר' משה ושוביו בעגלה, נרדמו שוביו והוא קפץ מן העגלה ונמלט, אך כיון שחשש שיתפסוהו שוב, היה נודד בדרכים בזהות מוסתרת.

נדודיו

לאחר שברח הסתובב ר' משה בערי פולין וגלה מעיר לעיר. היה מסתובב ביערות ובא לעיר לבקש נדבות בשביל חייו ההכרחיים, ואם היו רוצים לתת לו יותר לא היה לוקח בשום אופן. היה לן בעלית הגג של בית המדרש, תחת ראשו היה מניח אבן ואת רגליו היה קושר בחבל. הוא היה יושב בבית המדרש כשטליתו מכסה על פניו, כאשר פעם גילה את פניו במהלך שיחה עם יהודי בביהמ"ד, נפלה עליו אימה ופחד מתואר פניו.

בדרך כלל היה נמצא באזור ערי קייב וזיטאמיר, וגם בטשרקאס ראו אותו כמה פעמים אצל הרב יעקב ישראל מטשרקאס, וגם בטשערנאביל אצל הרה"ק ר' אהרן מצ'רנוביל.

בזמן נשיאות אדמו"ר המהר"ש הופיע בעיר ליובאוויטש לכמה ימים, וביקר את הרבי ובני משפחתו. זהותו נודעה לאנשי העיירה רק לאחר שעזב את העיר. באותה תקופה הוא נראה כחסיד חב"ד זקן.

בתקופת נדודיו היה אוכל מדי יום צנימים (סוחארקעס) מדגנים, ובשבת היה אוכל צנימים מקמח חיטה. פעמיים בשבוע היה מקבץ נדבות ועם הכסף היה קונה עצים להסקה בשביל יולדות. הוא לא היה עולה אף פעם לקריאת התורה, חוץ מפעם אחת אז עלה ביום כיפור בשנה האחרונה לחייו. זהותו לא הייתה ידועה לאיש, חוץ ממספר אנשים בודדים שזיהו אותו על פי פניו, שהוא בנו של אדמו"ר הזקן .

נפטר במהלך נדודיו, ונקבר בעיר רודמיסל.

ר' צבי חייקין, במכתבו אל אדמו"ר המהר"ש ביום כ' אדר תרל"ז, כותב שלפני שש שנים, נפטר רב, שהיה נוכח בזמן פטירתו של רבי משה. אם כך, ר' משה נפטר לכל היותר בחורף שנת ה'תרל"א.

זמן קצר לפני פטירתו, כאשר שאלו אותו מה לכתוב על המצבה ענה שיכתבו "פ"נ משה".

גילוי סיפור חייו

במשך שנים היה סיפור חייו של ר' משה לא ידוע, הספר בית רבי נמנע מלעסוק בסיפור מאסרו והתמקד בנדודיו לאחר המעשה, בשנת תרל"ו שלח החסיד ר' צבי חייקין מכתב לר' לוי יצחק נכד אדמו"ר הצ"צ בו הוא מספר לו אודות נדודיו של ר' משה מעדויות של אנשים, מכתב נוסף אודות ר' משה שלח ר' צבי בשנת תרל"ז לאדמו"ר המהר"ש.

בשנת תרס"ח פגש אדמו"ר הריי"צ חסיד זקן שהכיר את ר' משה מתקופת נדודיו, וסיפר לו עליו מספר סיפורים.

בשעת התייסדות איגוד 'התמים' אמר אדמו"ר הריי"צ לרב מפוסטוב שהגיע הזמן להתגלות פרשת משה, והראה לו אחד עשר תכריכי כתבי יד בחסידות מרבי משה, והוסיף שאין איש יודע אודותם מאומה.

מסופר שכאשר אמר הרב שניאור זלמן גוראריה לאדמו"ר הריי"צ כי מקובל שבסוף ימיו עשה תשובה, הגיב הרבי כי לא היה לו על מה לעשות תשובה.

משפחתו

• בתו, שרה רבקה, אשת הרב נחום יוסף שניאורסון.

בניהם:

• רבי שניאור זלמן (בעל 'נמוקי שזבנ"י').
• השד"ר רבי חיים צבי שניאורסון.
• רבי פנחס אליהו.

• בתו, רחל פונדמינסקי, אשת הרב משה צבי פונדמינסקי.

קישורים חיצוניים

כריכת הספר "תולדות רבי משה בן אדמו"ר הזקן"

• הרב אליהו מטוסוב, עין תחת עין - כיצד חוקרים אישים בישראל, מחקר מקיף ונאמן למקורות על דמותו ותולדות חייו, תשע"ד (קישור למנויים בלבד)
• הרב אליהו מטוסוב והרב אברהם גולדשמיד, תולדות רבי משה בן אדמו"ר הזקן, תולדותיו של רבי משה בן רבינו הזקן על פי המסורת האמינה של חסידות חב"ד, תשע"ו.
• אברהם רייניץ, תארו היה דומה הרבה לתואר רבינו (הקישור אינו פעיל, כ"ה אדר תשפ"א)
• שניאור ברגר, בן הרבי הקדוש שחייו היו לחידה ראיון עם הרב מטוסוב לרגל ההוצאה לאור של ספרו 'תולדות רבי משה', בתוך שבועון בית משיח אייר תשע"ו

הערות שוליים

עץ משפחת אדמו"רי חב"ד

הרבנית סטערנא       שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן                                                                                                                         הרבנית שיינא   דובער - אדמו"ר האמצעי   חיים אברהם   משה   פריידא   דבורה לאה   רחל                                                                                                   ?   שפרה   אליהו   שלום שכנא אלטשולר     אברהם שיינס                                                                                                                                                                                                                                                                                     מנחם נחום   ברוך   שרה   ביילא     דבורה לאה   ברכה   מנוחה רחל   חיה שרה   אסתר מרים                                                                                                                                           הרבנית חיה מושקא           מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק                                                                                                                                                           ברוך שלום   יהודה לייב   חיים שניאור זלמן   ישראל נח   יוסף יצחק   יעקב     ראדע פריידא   דבורה לאה                                                                                                                             הרבנית שטערנא       שמואל - אדמו"ר המהר"ש       הרבנית רבקה                 לוי יצחק                                                                                                                                     שניאור זלמן אהרן     אברהם סנדר   מנחם מענדל   דבורה לאה   חיה מושקא   ברוך שניאור זלמן                                                                                       שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב       הרבנית שטערנא שרה                                                   רבי לוי יצחק   הרבנית חנה                     יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ       הרבנית נחמה דינה                                                                                                                       דובער   ישראל אריה לייב             חנה         שיינא                                                                                                             מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א     חיה מושקא