מצווה

		ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
		אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

מצווה היא ציווי מהקדוש ברוך הוא על האדם, על עשיית פעולות מסויימות או הימנעות מהן. עם ישראל הצטווה במתן תורה לקיים את התרי"ג מצוות המצוות מפורשות בתורה שבכתב ובפירוט בתורה שבעל פה, ועליהם נוספו שבע מצוות דרבנן. אומות העולם הצטוו לקיים את שבע מצוות בני נח.

היסטוריה

ערך מורחב – שבע מצוות בני נח

ערך מורחב – מתן תורה

עוד בראשית הבריאה, אחרי בריאתו של אדם הראשון, הונח בגן עדן והוזהר על ידי הקב"ה: "וַיְצַו ה' אֱלֹקִים עַל-הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ-הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל. וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין מוֹת תָּמוּת". ציווי זה כלל מצוות עשה לאכול מכל עצי הגן, ומצוות לא תעשה שלא לאכול מעץ הדעת. אך הנחש הכשיל אותו ואת אשתו חוה בחטא עץ הדעת, ובאי-קיום מצוות ה' היה זה החטא הראשון בהיסטוריה האנושית.

אחרי המבול בו נמחה כדור הארץ על יושביו עקב חטאיהם היו נח ובניו היחידים על פני הארץ ומהם התיישב העולם מחדש. ביצאם מהתיבה הצטוו בשבע מצוות השייכות לכלל בני האדם ובהם תלוי קיום העולם. הרמב"ם סובר כי בשש מהן כבר הצטווה אדם הראשון.

אברהם אבינו הצטוה למול את עצמו, וכן את בניו. ישמעאל נימול בגיל 13 ויצחק נימול ביום השמיני. על אברהם נאמר: "עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְו‍ֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי". מזה למדו חז"ל שאברהם (ולאחר מכן יצחק ויעקב) קיימו את כל התרי"ג מצוות מרצונם, אף שעדיין לא ניתנה התורה.

המצווה הראשונה שהצטוו עם ישראל באמצעות משה רבינו היתה מצות קידוש החודש. לאחר מכן ביציאתם ממצרים הצטוו על הקרבת קרבן פסח ובדרכם להר סיני על השבת, ומצוות נוספות. לאחר מכן בשעת התגיירותם והפיכתם הסופית לעם הצטוו בתרי"ג מצוות, כולל התחייבות מחודשת באלו שהצטוו כבר - בשעת מעמד מתן תורה על הר סיני. עשרה מהמצוות נאמרו אז על ידי הקב"ה בקולות וברקים והם עשרת הדיברות. גם בני נח הצטוו אז מחדש בשבע המצוות שלהם. בני ישראל קיבלו עליהם את המצוות, באומרם: "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ד' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע".

בהיותם במדבר היו כמה מצוות שקיומם נועד להיות חד-פעמי, לדוגמא: אי העליה להר קודם מתן תורה וקרבנות הנשיאים.

מנין המצוות

ערך מורחב – תרי"ג מצוות

ערך מורחב – מצוות דרבנן

מקובל במסורת ישראל שהמצוות מתחלקות למספר תרי"ג (613), וכל השאר הם ענף ממצוות אלו. ונחלקו הראשונים בחלוקה המדוייקת. בזוהר הובא, שרמ"ח (248) מצוות עשה הם כנגד רמ"ח האברים שבאדם, ושס"ה (365) מצוות לא תעשה כנגד שס"ה הגידים שבאדם.

חכמי ישראל הוסיפו עוד שבע מצוות, ביניהם נטילת ידיים נרות שבת קריאת מגילה.

עדות חוקים ומשפטים

המצוות מתחלקים לשלושה סוגים:

• עדות.
• חוקים.
• משפטים.

וכל אחד משלושה סוגים אלו, כלולים זה מזה.

מצוות שבין אדם לחבירו מצוות שבין אדם למקום.

• מצוות שבין אדם לחבירו.
• מצוות שבין אדם למקום.

מצוות קלות ומצוות חמורות

"והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות"

הרמב"ם מפרש שבמצוות לא תעשה באר הכתוב העונש על כל אחת מהן מלבד המעט מהן, וחייב על קצתם המיתות, ועל קצתם הכרת ומיתה בידי שמים ומלקות. וידענו מעונשי מצוות לא תעשה כולם, איזה מהם איסורם גדול ומה מהם למטה ממנו, ומאלו המדרגות, נדע חומר העוון וקלותו.

אבל מצות עשה, לא התבאר שכר כל אחת מהן מה הוא אצל השם יתברך, וכל זה כדי שלא נדע איזו מצווה צריך מאד לשמרה ואיזו מצווה למטה הימנה, רק צווה לעשות עניין פלוני ופלוני ולא הודיע שכר איזה משניהם יותר גדול אצל השם יתברך. ומפני זה צריך להזהר עליהם כולם,

ואף על פי שלא התבאר איזה מצוה יותר חביב ונעלה ממצוה אחרת, אפשר לדעת את זה מהצד השני, מהמצוות עשה שתמצא שהעובר עליהם יתחייב בעונש, לפי ערך גודל העונש של העובר עליהם, אפשר לדעת שבעשייתה יש גם כן שכר גדול יותר. לדוגמא מצוות מילה וקרבן פסח ושביתה בשביעית ועשיית מעקה כל אלו מצוות עשה, אבל חייב העושה מלאכה בשבת סקילה, ואשר מבטל מילה או קרבן במועד חייב כרת, והמשים דמים בביתו לאו. ומזה תדע ששכר שביתה בשבת יותר גדול משכר מילה, ושכר המילה יותר גדול אצל השם יתברך משכר עשיית המעקה.

הרבי שואל מה החילוק בין אם יודעים את חומרת מצוות מזה שכתוב אצלם בפירוש או שלומדים את זה מהעונש?

וביאר שלכל במצוות יש אמנם שני ענינים:

א- מצוות באופן שיש חילוק בין מצוות קלות וחמורות.

ב- ענין שווה שבכל המצוות, רצון העליון, חיבור עם הקב"ה, שבזה שווים כל המצוות, ואי אפשר לחלק בין מצוות קלות וחמורות.

מעשה המצוה וכוונתה

העיקר היא המעשה, אם מישהו יכוון את כל הכוונות ולא יעשה את המצוה בפועל, לא פעל דבר.

לאידך הכוונה היא כמו הנשמה להמצווה, שע"י יכולה לעלות למעלה, ולכן אמרו תפילה או ברכה בלי כוונה - כגוף ללא נשמה.

ברכת המצוות

על עשיית מצווה, בין מצווה מן התורה ובין מדברי חכמים, מברכים "ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו".

כל ברכת המצוות מתחילה בנוסח שווה "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו" שזה הענין השווה בכל המצוות.

ואח"כ לכל מצוה יש סגולתה הפרטית, שע"ז גם מפרטים "להניח תפילין", לקבוע מזוזה", וכיו"ב.

העוסק במצווה, פטור מן המצווה

מפני שכל מצווה כלולה זה מזה.

המטרה בקיום המצוות

בחסידות מבואר כי "מצווה" היא לשון צוותא וחיבור, שעל ידי קיום המצווה מתחבר היהודי עם הקב"ה. וזהו "שכר מצוה מצוה", כי השכר על קיום המצווה הוא אוטומטי, מהמצווה עצמה, והוא ההתחברות עם עצמותו ומהותו של מצווה המצווה, וזה שכרו.

נתאווה הקב"ה להיות לו יתברך, דירה בתחתונים, דהיינו שעל ידי שלוקחים דברים גשמיים ומגושמים (כמו תפילין מעור של בהמה) ועושים איתם ובהם את רצון הקב"ה על ידי כך ממשיכים בעולם הזה את שכינתו וקדושתו של הקב"ה וכך מבררים את העולם מטומאתו וגמשמיותו, עד הסיום והתכלית כשהעולם יבורר לגמרי בבוא הגאולה שאז יתבטל הרע וישאר הטוב.

כמו כן נאמר שהמצוות הן כביכול איברי המלך, הקדוש ברוך הוא, במשמעות שעל ידם ממשיכים אלוקות.

לעתיד לבוא

ערך מורחב – מצוות בטלות לעתיד לבוא

נחלקו בה האמוראים בתלמוד האם לעתיד לבוא יתבטל קיומם של המצוות, ובקרב פוסקי ההלכה התקבלה שיטת רבי יוחנן הסובר כי מצוות בטילות לעתיד. עם זאת התחבטו בביאורה רבים מגדולי ישראל הן במשמעות הביטול ויישובה עם הכלל היסודי של נצחיות התורה, והן עם הגדרת הזמן והסוג המדויק לביטולם של המצוות.

תורת החסידות אף היא מתייחסת לעניין זה, ומבארת כי המצוות במהותם אינם בטלים לעולם. רק ישנם רבדים שונים במשמעות הביטול של המצוות, או ביטול יחסי בדרגת האלקות הנמשכת על ידי המצוות או ביטול הציווי ולא ביטול המצווה.

ראו גם

• תרי"ג מצוות
• מצוות דרבנן
• עשרת המבצעים
• תורה

לקריאה נוספת

• הרב איסר שפרינגער, הכשר מצווה, בטאון 'היכל ליובאוויטש' (בית שמש), גליון ב' עמוד 43

קישורים חיצוניים

• תורה, מצוות וההבדל ביניהן, באתר צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש
• דקדוקי המצוות, באתר צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש
• מצוות: כיצד?, באתר
• מצווה - מבט פנימי, מתוך הספר 'אנשי המילה' (אנגלית)

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.