תהלים צ"א

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־11:06, 18 בספטמבר 2022 מאת ב. א. א. (שיחה | תרומות) (←‏ניגונים על הפרק)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הגרסה להדפסה אינה נתמכת עוד וייתכן שיש בה שגיאות תיצוג. נא לעדכן את הסימניות בדפדפן שלך ולהשתמש בפעולת ההדפסה הרגילה של הדפדפן במקום זה.
תהלים צא
יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן

א: יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן:
ב: אֹמַר לַ-ה' מַחְסִי וּמְצוּדָתִי אֱלֹהַי אֶבְטַח־בּוֹ:
ג: כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּוֹת:
ד: בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת־כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ:
ה: לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם:
ו: מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם:
ז: יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ:
ח: רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה:
ט: כִּי־אַתָּה ה' מַחְסִי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ:
י: לֹא־תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא־יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ:
יא: כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל־דְּרָכֶיךָ:
יב: עַל־כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ פֶּן־תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ:
יג: עַל־שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין:
יד: כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי:
טו: יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ:
טז: אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי:

"יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן" הוא מזמור צ"א (הפרק ה-91) בספר התהלים. הוא נאמר פעמים רבות, ויש בו סגולה לשמירה מן המזיקים. מזמור זה מכונה גם "שיר של פגעים" על שמירתו מפגעים רעים.

חיבורו

במזמור זה לא הוזכר שם מחברו. יש מפרשים[1] שמשה רבינו אמרו כשבירך את שבט לוי סמוך למיתתו (על שם ששבט לוי יושב בצל העזרה של בית המקדש.

ויש מפרשים[2], שמשה אמר אותו כשעלה להר סיני (כש"ישב בסתר עליון") כדי להישמר מהמזיקים.

מזמור זה גם אמרו[3], דוד המלך ובת שבע, כשברכו את שלמה המלך ביום המלכתו.

וגם אמה של רבקה אמנו ברכתה במזמור זה לפני נישואיה עם יצחק אבינו[4].

תכנו

במזמור זה קורא המשורר לכל בני אדם לחסות תחת כנפי השכינה, ואז לא תשלוט בהם כל רעה, פחד, ומזיקים.

אמירתו וסגולותיו

מזמור נאמר פעמים רבות, כשרובם לשמירה מן המזיקים.

ניגונים על הפרק

בשנת תשנ"ג היה זה פרק התהלים שהרבי אמר (לפי מספר שנותיו) החל מי"א ניסן, לרגל זה הולחן הניגון אורך ימים שהם המילים מהפסוק האחרון של המזמור: "אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי".

ניגון נוסף בשם "לא תאונה" על חציו השני של הפרק חובר ע"י האחים פיאמנטה[6]

הערות שוליים

  1. רד"ק בשם המדרש
  2. תנחומא כי תשא
  3. סנהדרין קג א
  4. בראשית רבה עח ב
  5. עיין בספר טעמי המנהגים ומקורי הדינים אות תב לשמור מן המזיקים ובמוצ"ש מתעוררים לשוט בעולם ובאות תה שיש רמז לשמור הרמ"ח איברין. ולהעיר שבשו"ע אדה"ז סימן רצה הביא טעם אחר (לא לשם שמירה, אלא) שזה מזמור ברכה ורוצים להאריך בתפילה להאריך לרשעים מלחזור לגיהנם
  6. כשהאחים פיאמנטה שרו שיר לרבי • "שמור על רבינו"
מזמורי ספר תהלים
א'ב'ג'ד'ה'ו'ז'ח'ט'י'י"אי"בי"גי"דט"וט"זי"זי"חי"טכ'כ"אכ"בכ"גכ"דכ"הכ"וכ"זכ"חכ"טל'ל"אל"בל"גל"דל"הל"ול"זל"חל"טמ'מ"אמ"במ"גמ"דמ"המ"ומ"זמ"חמ"טנ'נ"אנ"בנ"גנ"דנ"הנ"ונ"זנ"חנ"טס'ס"אס"בס"גס"דס"הס"וס"זס"חס"טע'ע"אע"בע"גע"דע"הע"וע"זע"חע"טפ'פ"אפ"בפ"גפ"דפ"הפ"ופ"זפ"חפ"טצ'צ"אצ"בצ"גצ"דצ"הצ"וצ"זצ"חצ"טק'ק"אק"בק"גק"דק"הק"וק"זק"חק"טק"יקי"אקי"בקי"גקי"דקט"וקט"זקי"זקי"חקי"טק"כקכ"אקכ"בקכ"גקכ"דקכ"הקכ"וקכ"זקכ"חקכ"טק"לקל"אקל"בקל"גקל"דקל"הקל"וקל"זקל"חקל"טק"מקמ"אקמ"בקמ"גקמ"דקמ"הקמ"וקמ"זקמ"חקמ"טק"נ