מכירת המצוות
מעמד מכירת המצוות הינו טקס הנערך מידי שנה בבתי כנסת מרכזיים ברחבי העולם, ובמהלכו מוכרים את זכות ה'מצוות' של כל השנה במכירת פומבית לכל המרבה במחיר, במכירה זו מוכרים את העליות החשובות לאורך השנה, זכות ההשתתפות בהוצאות הקבועות של בית הכנסת, ועוד.
בבית מדרשו של הרבי נערך הטקס בנוכחותו של הרבי, שהקדיש למכירה זו יחס מיוחד.
ההיתר לעשיית מסחר בשבת
על אף שאסור לעשות מסחר בשבת, התירו פוסקי ההלכה למכור את העליות בשבת עצמה, כיוון שהמכירה נעשית באופן שהמצוות והזכויות נמכרות בסכומים גבוהים, והדבר מביא ומבטא את חיבוב וקילוס התורה[1].
כך כתב המהרי"ק[2]: "שאלתך על אשר הנהיגו שבשבת בראשית אחד מן הקהל מתנדב מעות לצורך מאור בית הכנסת כדי שיקרא ראשון בהתחלת התורה . . אין לנו לשנות המנהגות שנהגו אבותינו הקדמונים חסידים ואנשי מעשה, ועל כיוצא בזה אמרו זכרונם לברכה: "הנח להם לישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם", וכל שכן במנהג הזה שהוא כבוד התורה ועילוייה, דפשיטא שהיא מתעלה כשקופצים לקרות קריאת פתיחתה בדמים, אין לך חיבוב התורה גדול מזה".
בחצרו של הרבי
מעמד מכירת המצוות בבית מדרשו של הרבי נערך במהלך ההתוועדות בשבת בראשית, ובמהלכו חובש ההגבאי הממונה על מכירת המצוות שטריימל מיוחד, ואף אומר 'לחיים' ופותח בדבר תורה קצר על פי הוראתו של הרבי.
הרבי עצמו ביאר את הטעם למנהגים אלו: "רשות הדיבור לגבאים שיסדרו את מכירת המצוות, לאחרי אמירת "לחיים" ואמירת "דבר-תורה", וכל זה – כנהוג – עם "שטריימל", שעל ידי-זה נעשה "א שטריימל איד"... דבר המדגיש שהוא למעלה מעניני חול, ומה שמתעסק ב"מכירת" המצוות, הרי זה רק מפני שמדובר אודות "צרכי ציבור"[3], וכן כדי "להדגיש המעלה והחשיבות של המינוי ל"גבאות"[4].
הרבי עצמו קבע, שכיוון ש770 הוא בית כנסת כללי – יכולים להשתתף במכירה זו גם אלו שאינם דרים בשכונת קראון הייטס[5].
בשנים תשל"ח-תשל"ט התקיימו המכירות בחצרו של הרבי במוצאי שבת בראשית, בעקבות מאורעות שמיני עצרת תשל"ח.
המצוות הנמכרות
בדרך כלל מוכרים במכירה זו רק את המצוות והזכויות העיקריות שישנם לאורך השנה, ואילו שאר העליות הקטנות והרגילות נמכרות במהלך השנה עצמה.
המצוות הנכללות בדרך כלל במכירה:
- פתיחת ארון הקודש לכל נדרי
- פתיחת ארון הקודש לתפילת נעילה
- פתיחת ארון הקודש בעשרת ימי תשובה
- מפטיר יונה
- הגשת ספר התורה לרבי להקפה הראשונה בשמיני עצרת
- הגשת ספר התורה לרבי להקפה השביעית בשמיני עצרת
- פתיחת ארון הקודש לתפילת הגשם
- הגשת ספר התורה לרבי להקפה הראשונה בליל שמחת תורה
- הגשת ספר התורה לרבי להקפה השביעית בליל שמחת תורה
- הגשת ספר התורה לרבי להקפות בשמחת תורה בבוקר
- חתן תורה
- חתן בראשית
- מפטיר שמחת תורה
- עליות ה'חזק' של ספרים בראשית, שמות, ויקרא ובמדבר
- השתתפות בהוצאות החשמל - 'נר למאור'
- השתתפות בהוצאות הקידושים והטעימות - 'יין לקידוש ולהבדלה'
קישורים חיצוניים
לקריאה נוספת
- תולדות החג שמחת תורה (ירושלים, תשמ"ט) פרק כ"ב
| זמן שמחתנו | ||
|---|---|---|
| זמנים | ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו | 
|
| סוכה | דפנות • סכך • ישיבה בסוכה • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • מבצע סוכה | |
| ארבעת המינים | לולב • אתרוג (אתרוג קלבריה) • הדס • ערבה • נטילת לולב • חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי • מבצע לולב | |
| חג הסוכות בבית המקדש | ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הושענות • מצות ערבה • פרי החג • מצות הקהל | |
| תפילות ומנהגים | הלל • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • מכירת המצוות | |
| שמיני עצרת ושמחת תורה | • הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • תהלוכה • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות | |
| ניגוני החג | אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב | |