בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש

חותמת בית הדין

צילום הכתי"ק משנת תנש"א

בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש נוסד בשנת תשל"ו כגוף המאגד את רבני חב"ד. בשנת תנש"א כתב הרבי כי:

מזכיר בית הדין הוא הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, רב קהילת חב"ד בקרית מלאכי. סגנו הוא הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, רב קהילת חב"ד ברחובות.

הקמתו

הגוף הוקם ביוזמת הרבי בשנת תשל"ו, בעקבות התפתחותה של חסידות חב"ד בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה בחודש מנחם אב תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב שלמה יוסף זוין, מזקני רבני חב"ד באותם הימים, שגם עמד בראש בית הדין.

יו"ר הבי"ד

בתשל"ח נפטר הרב זווין ששימש כיו"ר הראשון של בית הדין. הרבי הורה למנות את הרבנים המבוגרים מגיל ששים לתפקיד 'אב-בית-דין', כאשר כל מספר חודשים יתחלף כאב-בית-הדין על פי הגרלה. שלושת החברים שהתחלפו כיו"ר הבי"ד באותם ימים היו הרב נחום טרבניק, הרב יהודה בוטרשוולי והרב דוד חנזין. כמו כן הצטרפו לבית דין באותה תקופה הרב יעקב לנדא - אב"ד בני ברק, הרב אלכסנדר סנדר יודאסין והרב דב בער אליעזרוב - אב"ד בירושלים. הרב יהודה בוטרשווילי כיהן כיושב-ראש בית-הדין ולאחר פטירתו מונה הרב דוד חנזין, רב קהילת חב"ד בפתח תקווה. הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מונה למזכיר בית-הדין.

בשנים הראשונות כל רבני חב"ד בארץ היו חברים בבית הדין. במשך השנים צורפו רבנים נוספים. במשך השנים מאז ייסודו של בית-הדין, נפטרו רוב החברים בה, ואילו מהרבנים החדשים שמונו בקהילות חב"ד בארץ צורפו רק מעטים לבית הדין. החברים האחרונים שצורפו היו הרבנים לוי ביסטריצקי, מנחם מענדל גלוכובסקי, יוסף הכט ואליהו יוחנן גוראריה.

מטרות הקמתו של בית-הדין:

על הקמת בית הדין הוכרז בכנס ארצי של חסידי חב"ד בשנת תשל"ו. שמו של בית הדין היה אז: "בית דין רבני ארצי של חסידי חב"ד בארץ הקודש ת"ו".

במכתב מאותה השנה כותב הרבי על תפקיד הבי"ד:

א. הוראת פסקי דין ומנהגי רבותינו נשיאנו לאנ"ש המתגוררים במקום שאין שם רב חב"די.

ב. לפעמים ישנו דבר הקשה בעיני הרב מרא דאתרא, ורוצה בירור ועצה או גם הוראה בזה.

ג. כיון שאין דעות בני אדם שוות, ובענין השייך לב' עיירות אפשר להיות חילוקי דעות בין רבני אנ"ש דעיירות אלו,

הרי בכל זה - אליהם יפנו ויורום דרך תורה מוארה באור רבותינו נשיאינו

מובן שאפשרי (וקרוב לומר) שבמשך הזמן יתחדשו עוד ענינים שזקוקים יהיו להוראות בית דין זה, והכתוב לעיל הוא רק - העומד על הפרק והגיל וכו'.

חברי בית הדין עם הקמתו

אב בית הדין היה הרב שלמה יוסף זווין. חבריו היו הרבנים: יעקב לנדא מבני ברק, אלכסנדר סענדר יודאסין מתל אביב, גרשון חן מירושלים, יהודה בוטרשוולי מקרית מלאכי, נחום טרבניק מכפר חב"ד, דב בער אליעזרוב מירושלים, יחיאל מיכל דוברוסקין מחיפה, דוד חנזין מפתח תקווה, משה אשכנזי מתל אביב,יצחק יהודה ירוסלבסקי מקרית מלאכי, מרדכי שמואל אשכנזי מכפר חב"ד, גדליהו אקסלרוד מרמת גן ואברהם מיכאל הלפרין מירושלים.

שינויים בהרכב בית הדין במשך השנים

במשך השנים נפטרו רוב חברי בית הדין, ומאז צורפו לבית הדין הרבנים: יהוסף גדליה רלב"ג, לוי ביסטריצקי, בן ציון ליפסקר, זאב דב סלונים, ויבלחט"א: יוסף הכט, אליהו יוחנן גוראריה ומנחם מענדל גלוכובסקי.

הרב גדליהו אקסלרוד שימש כחבר בית הדין בין השנים תשל"ו-תשמ"א, כאשר שימש כרב קהילת חב"ד ברמת גן. בתשמ"א נתמנה לדיין ובהמשך לאב"ד בבית הדין הרבני בחיפה.

בשנת תשנ"ב התמנה הרב ברוך בועז יורקוביץ לדיין בבית דין, עד לפרישתו בשנת תשס"ה.

במשך שנים רבות לא צורפו חברים חדשים, עד שבשנת תשע"ו צורף הרב משה הבלין ובשנת תש"פ צורף הרב ישראל יוסף הנדל לחברי הבית דין.

בית הדין כיום

הרכב בית הדין

הרכב בית הדין הנוכחי הוא:

• הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, רבה של נחלת הר חב"ד - מזכיר (תפקיד האחראי לניהול בית הדין).
• הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, רב קהילת חב"ד ברחובות - סגן מזכיר.
• הרב אליהו יוחנן גוראריה, רבה של חולון.
• הרב אברהם מיכאל הלפרין, רב שכונת הגבעה הצרפתית בירושלים.
• הרב יוסף העכט, רבה של אילת.
• הרב משה הבלין - רב הערים קרית גת ושדרות וראש ישיבת תומכי תמימים קרית גת (צורף בשנת תשע"ו).
• הרב ישראל יוסף הכהן הענדל - רב קהילת חב"ד במגדל העמק ומשלוחי הרבי לארץ הקודש (צורף בשנת תש"פ).

חברי בית הדין בעבר:

• הרב זאב דב סלונים, רב מרכז העיר ירושלים.
• הרב מרדכי שמואל אשכנזי, רבה של כפר חב"ד.
• הרב לוי ביסטריצקי, רב קהילת חב"ד בצפת.

דיינים נוספים בבית הדין

• הרב אפרים בוגרד - רב בשכונת רמות בירושלים ודיין בבית הדין האזורי בחיפה.

• הרב בנימין קופרמן - רב בית הכנסת הגדול ודיין ברמת גן.

• הרב חיים קיז'נר - רב קהילת חב"ד בעמנואל וחבר מכון הלכה חב"ד.

מזכירות בית הדין

מזכירות בית הדין נמצאת בעיר רחובות, מזכיר בית הדין הוא ר' זלמן נוב.

פעילות בית הדין

אגף ההשלתמויות

אחד מימי העיון שמארגן בית הדין

אגף ההשתלמויות של בית הדין, מארגן מספר פעמים בשנה ימי עיון לרבנים ולאברכים בנושאים שונים ומגוונים, לרבנים בנושאי ממונות, מצוות התלויות בארץ, גיטין וקידושין, ולאברכים בנושאי "הבית היהודי"

אגף ההשתלמויות נוסד בברכת הרבי בשנת תשמ"ח.

כינוסי רבנים

בשנת תשל"ח הורה הרבי לרב שלום דובער ליפשיץ לארגן מספר פעמים בשנה כינוסי רבנים, מטעם בית הדין. הכינוס הראשון התקיים לאחר מספר ימים בביתו של הרב יעקב לנדא. מאז, לא התקיימו כינוסים נוספים^{[דרוש מקור]}.

מוסדות הפועלים מטעם בית הדין

הוועד לכתיבת ספר התורה לילדי ישראל, בראשות הרב שמואל גרייזמן, פועל מטעם בית הדין.

כמו כן פועל בחסות בית הדין המטה לשלום העם והארץ.

בשנת תשע"ח הקים בית הדין מוקד חב"ד, דרכו יוכלו חסידי חב"ד לקבל תשובות הלכתיות מרבני קהילות אנ"ש.

מוקד הלכה

בעקבות הקמתו של מכון הלכה חב"ד, שהחל לפעול למתן מענה הלכתי אפקטיבי לחסידי חב"ד באמצעות מוקד תשובות טלפוני זמין, מערכת שאלות ותשובות באמצעות הודעות SMS, והפצת מדריכים הלכתיים, הקים בית דין רבני חב"ד מערכת דומה תחת השם 'מוקד הלכה', שהחל את דרכו בשנת תשע"ח עם מענה מצומצם שפעל בעיקר בתקופות החגים.

סמכות בית הדין

הרבי נתן לבית הדין סמכות להכריע בעניינים השנויים במחלוקת במוסדות חב"ד ובין אנ"ש. במכתב הברכה להקמת ביה"ד קבע הרבי כי הוא הגוף הפוסק במחלוקות בין רבני קהילות חב"ד.

במשך השנים ביקש הרבי באופן אישי מחברי בית הדין לעמוד על המשמר ולדאוג לפקח על סכסוכים בין עסקני חב"ד ולמנוע השגות גבול במוסדות. בהזדמנות נוספת הגדיר הרבי את ביה"ד "הם הבאי כח שלי באה"ק". הדברים חזרו על עצמם במענות רבים בהזדמנויות שונות וביניהם: "תוקף והנהגת וענין אנ"ש שי' באה"ק בידי אגו"ח באה"ק הוא בידי אגודת חסידי חב"ד באה"ק ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי' שהם הדיינים ופס"ד בתוקף התורה", "בעיות ומצבים וחילוקי דעות כהנ"ל מתפקידיו העיקריים דועד רבני אנ"ש שי' באה"ק", "בנוגע החילוקי דעות בין המוסדות... שזה דורש בירור ע"י רבני חב"ד.. ובודאי גם בנידון זה יהיה כן, שבי"ד רבני חב"ד יסדר הענין", "'בעל בית' אין נפקא מינא מי הוא ומהיכן הוא אינו רשאי לעכב הוראה או פסק דין של רבנים... חייבים לציית לו ולקיימו מעולם לא נשמע שעסקני ציבור יאמרו דעות לרבנים... כאשר כותבים שרבנים הוציאו פסק דין בגלל פוליטיקה הרי זה כמו אצל התנועה הרפורמית". ועוד כהנה רבות.

במכתב ששלח למזכיר ביה"ד בקשר לדיון בבית הדין הרבני הגדול ציטט הרב הראשי הרב מרדכי אליהו מיחידות עם הרבי בה שמע כי הרב ירוסלבסקי הינו "הסמכות העליונה בענייני חב"ד בכל ארצנו הקדושה"

ראו גם

• בית דין צדק קראון הייטס
• מכון הלכה - חב"ד

קישורים חיצונים

• בי"ד רבני חב"ד: אין לקבל כספים מקרן הידידות
• ביה"ד: עניני חב"ד ידונו אך ורק בישיבה