רמב"ם
הרמב"ם, הוא רבי משה בן מימון, נולד בי"ד בניסן שנת ד'תתצ"ה[1] ונפטר בכ' בטבת שנת ד'תתקס"ה.
גדולי הדורות התבטאו על הרמב"ם בהגדרה: "ממשה עד משה לא קם כמשה".
תולדות חיים
רמב"ם נולד בקורדובה, שבאל-אנדלוס, כיום בספרד.
שמו ומוצאו
משפחתו של הרמב"ם נקראה 'בן עובדיה' (בערבית: 'אבן עבד אללה'), על שם אבי המשפחה הראשון ברשימות היחס של הרמב"ם, ר' עובדיה דיין קורדובה. יש הממשיכים את שושלת היוחסין של הרמב”ם עד רבי יהודה הנשיא, חותם המשנה, המתייחס לזרעו של דוד המלך[2]. בין הרמב"ם לר' עובדיה דיין קורדובה 7 דורות:
- ר' עובדיה הדיין
- ר' שלמה
- ר' עובדיה הדיין
- ר' יוסף הדיין
- ר' יצחק הדיין
- ר' יוסף החכם
- ר' מימון הדיין
- הרמב"ם
בערבית הוא מוכר כמוסא בן מימון (موسى بن ميمون), או בשמו הערבי המלא: ابو عمران موسى بن ميمون بن عبد الله القرطبي الإسرائيلي, אבו עמראן[3] מוסא בן מימון בן עבדאללה אל-קרטבי אל-אסראא'ילי (בתרגום לעברית:איש קורדובה הישראלי). בלשונות אירופה מקובל לכנות את הרמב"ם Maimonides (מיימונידס), על שם האופן בו נכתב שמו ביוונית: Μωησής Μαϊμονίδης (מואיסיס מאימונידיס).
קורות חייו בצעירותו
את חינוכו והשכלתו רכש הרמב"ם מאביו רבי מימון הדיין, שהשפיע רבות על הגותו, וממורו המובהק[4] של רבי מימון - רבי יוסף אבן מיגאש, אשר שימש כדיין בקורדובה והעיד עליו הרמב"ם: "כי לב האיש ההוא בתלמוד מבעית למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון עד אשר כמעט נאמר בו 'וכמוהו לא היה לפניו מלך' במנהגו ובדרכו". הרמב"ם ראה עצמו גם כתלמידו של רבו של הר"י מיגאש - רבי יצחק אלפסי, הרי"ף.
בשנת ד'תתק"ח (1148), כשהיה הרמב"ם בן עשר, נאלצה משפחתו לעזוב את קורדובה שבספרד בעקבות פלישתם של האל-מֻוַוחִידוּן מצפון אפריקה ורדיפתם את יהודי האזור.
לאחר מסע נדודים שארך כעשר שנים, ניסתה המשפחה להתיישב בעיר פס שבמרוקו, בפאס ככל הנראה כתב הרמב"ם את איגרת השמד, העוסקת בתגובה היהודית הראויה לתופעת השמד במרוקו ובספרד. אך גם שם לא האריכו ימי שלוותם, וכעבור חמש שנים נאלצו לעזוב את העיר, עקב הקנאות המוסלמית שהלכה וגברה, והפיכתה של מרוקו למקום סכנה עבור היהודים.
העלייה לארץ ישראל
בשנת 1165 הפליגו הרמב"ם ומשפחתו מסבתה (מרוקו הספרדית של היום), אל עכו שבארץ ישראל, בה התיישבו. הקהילה היהודית בעכו הייתה בימים ההם מהגדולות בארץ ישראל, וקיבלה בכבוד רב את משפחת הרמב"ם. רב העיר עכו, רבי יפת בן רבי אליהו, התקשר בקשרי ידידות עם הרמב"ם, ידידות שנמשכה גם לאחר שנים באמצעות קשרי מכתבים, ולבסוף על ידי מינויו של רבי יפת כאחד הדיינים בקהילת אלכסנדריה, שהייתה תחת מרותו של הרמב"ם כראש רבני מצרים. חמישה חדשים לאחר העלייה לארץ ביקרו הרמב"ם, אביו ורבי יפת בירושלים, שהו שם שלושה ימים והתפללו בהר הבית. משם הם נסעו לחברון, והתפללו במערת המכפלה. את ביקורו בארץ מתאר הרמב"ם כך: Cquote2.svg בליל אחד בשבת בארבעה ימים לחודש אייר נכנסתי לים, וביום שבת, עשירי לאייר שנת תתקכ"ה עמד עלינו נחשול שבים לטבענו והיה זעף גדול בים, ונדרתי עלי: שני ימים אלו אצום בהם ואתענה בהם.. ואצווה על בני לעשות כן עד סוף כל הדורות, ויתנו צדקה כפי כוחם... בליל אחד בשבת, ג' ימים לירח סיוון, יצאתי מן הים בשלום ובאתי לעכו ונצלתי מן השמד והגענו לארץ ישראל. יום זה נדרתי שיהיה יום ששון ושמחה... וביום שלישי בשבת, ד' חשוון, יצאנו מעכו לעלות לירושלים תחת סכנה, ונכנסתי לבית הגדול והקדוש והתפללתי בו. ובאחד בשבת, ט' בחודש חשוון יצאתי מירושלים לחברון, לנשק קברי אבותי במערה... ושני ימים אלו... נדרתי שיהיו יום טוב ותפילה ושמחה לה' לאכילה ולשתייה... וכשם שזכיתי וראיתי בחורבנה כך אזכה אני וכל ישראל לראות בנחמתה, אמן. Cquote3.svg – ספר חרדים, מצוות התשובה, פרק ג'
חייו במצרים
פטירתו ולאחריה
התנגדות לחיבוריו
על אף גדלותו העצומה בכל חלקי התורה, הניכרת בחיבוריו ובעיקר בחיבורו הגדול משנה תורה, בו מבאר את כל התורה שבעל פה בצורה מסודרת - אף על פי כן קמו לו אויבים רבים, ודווקא מקרב גדולי התורה בדורו. הסיבה לכך היא ספרו הקדוש "מורה נבוכים" שעל הנאמר בו חלקו רבים מראשונים, בעיקר בשל השיטה הפילוסופית עליו מושתת הספר.
אחד מגדולי הראשונים בדורו, ותלמידיו עמו, יצאו בקריאה לשרוף את הספר. לאחר שבסופו של דבר גרר הדבר לשריפת ענקית של אלפי ספרי תלמוד, ראה אותו גדול בכך סימן משמים כי טעה בדרכו, ועל כן חזר בו אותו גדול, ואף עבר בין בעיירות השונות להודיע את טעותו הגדולה.
חיבורו משנה תורה - "יד החזקה"
חיבורו משנה תורה נחשב לחיבור הגדול ביותר באיכותו שהיה אי פעם הן בקרב הראשונים, והן בקרב גדולי האחרונים. גדולי הדורות האחרונים, ובהם רבי יוסף רוזין הגאון מרוגוצ'וב, רבי חיים מבריסק, רבי שמחה מאיר מדווינסק (האור שמח), רבי יצחק זאב סולובייצ'יק מבריסק ועוד, חיברו את חידושיהם לפי סדר חיבורו הגדול של הרמב"ם "משנה תורה".
רבים מאוד משיחותיו של הרבי מושתתים על דברי הרמב"ם, קושיות תירוצים וביאורים בדברי הרמב"ם.
כשהסביר אדמו"ר הרש"ב הענין של מתיבתא דרקיעא על כל היכלותיה בכל מקצועות הפשט, הרמז, הדרוש ראש מתיבתא דרקיעא והסוד שבתורה, אמר הרש"ב שהרמב"ם הוא הריש מתיבתא בהיכל מתיבתא דרקיעא.[5]
בקיאותו בחכמת הקבלה
אדמו"ר האמצעי אמר, הרמב"ם השיג עד עולם היצירה, ומשם השיג את האור של עולם הבריאה [6].
אדמו"ר מהר"ש אמר לבנו אדמו"ר הרש"ב באחד מהשיעורים שלמד עמו במורה נבוכים, שיש לו בקבלה רבי מרבי עד מורנו הבעל שם טוב, שהרמב"ם היה מקובל גדול, ומה שלא גילה זאת אפילו ברמז כמו רש"י, הוא מפני שאז היה זמן מסוכן לגלות עניני קבלה אפילו ברמז.[7]. וכן הרה"ק מקאמרנא כותב ב"נתיב מצוותיך"[8] כותב כי למרות שהרמב"ן לא זכה לראות את ספר הזוהר[9] הרי ש"הרמב"ם נראה מדבריו בכמה הלכות וענינים שראה אותו בודאי".
עם זאת בשער הגלגולים[10] כותב האריז"ל כי הרמב"ם לא זכה לידע את חכמת הזוהר, ומסביר את הטעם לכך על פי הקבלה ולעומת זאת הרמב"ן זכה אך בסוף ימיו.
תאריך לידתו של הרמב"ם
הרמב"ם נולד בי"ד ניסן בשנת ד'תתצ"ה.
בקרב החוקרים קיים בלבול בנושא, זאת בשל ראיות סותרות. בסוף פירושו למשנה כתב הרמב"ם: "אני משה בר מימון הדיין... התחלתי לחבר פירוש זה הספר ואני בן שלוש ועשרים שנה.. ואני בן שלושים שנה שהיא שנת ט' וע' לשטרות. משמעות הדברים היא שבשנת א'תע"ט למניין השטרות, המקבילה לשנת ד'תתקכ"ח לבריאת העולם היה בן שלושים, אם כך נולד בשנת ד'תתצ"ח. לעומת זאת, באיגרת המיוחסת לנכדו של הרמב"ם, רבי דוד הנגיד, נכתב שהרמב"ם נולד כ-3 שנים קודם לכן, בי"ד בניסן ד'תתצ"ה. הרבי קבע בפשטות, שהרמב"ם חי שבעים שנה ומכאן שנולד בשנת ד'תתצ"ה [11].
בשנת תשמ"ו דיבר הרבי על כך שבאותה שנה ציינו בעולם שמונה מאות וחמישים שנה ללידת הרמב"ם, שהוא מספר מסוים, ומספר "עגול".
הרבי שיבח ענין זה, שמדברים אודות הרמב"ם, ומשבחים אותו, ואת ספריו, ואת היותו פוסק גדול אצל היהודים, וגם גדול ונשיא אצל היהודים שזה היה תוארו הרשמי בקרב היהודים שהרי היה רב הקהילות שבמקומו.
הרבי עורר שכל אחד שיש לו השפעה אצל אומות העולם שיעורר לעשות אסיפות כאלו לנשא את הרמב"ם וזכרו, וממילא יזכרו גם את היותו יהודי, ואת ספריו, ומילא יזכירו גם את ספריו, ואת מורשתו כגומל חסד לאכל אחד ואחת מכל באי עולם, ועל ידי פרסום שמו תעורר גם מצוות צדקה וממילא תתעורר גם שלילת הגזל שזה אחד משבע מצוות בני נח, על ידי שיתעורר על ידי ענין החסד ושלילת הרעב אצל השני שלא יגזול ממנו את מה שיש לו, וגם תתעורר הכרת טובה להרמב"ם.[12]
יום ההילולא של הרמב"ם
כ' טבת הוא יום פטירתו של הרמב"ם.
הרבי עורר בשנת תנש"א לערוך ביום זה התוועדויות חסידיות בכל מקום.[13]
תקנת לימוד הרמב"ם
| ערך מורחב – תקנת לימוד הרמב"ם |
באחרון של פסח תשד"ם תיקן הרבי שלושה מסלולים ללימוד וסיום הרמב"ם: שלושה פרקים ליום (במסלול זה מסיימים את הרמב"ם בכל אחד עשר חודשים), פרק אחד ליום (במסלול זה מסיימים את הרמב"ם בכל שנתיים ועשרה חודשים), ואת מסלול ספר המצוות (המיועד בעיקר לנשים וילדים), שהנושאים הנלמדים בו מקבלים לנושא בו מדובר במסלול שלושת הפרקים. אחת ממעלותיו של לימוד הרמב"ם, הוא משום שבלימוד הרמב"ם עד לסיומו מקיימים את שני החלקים שמצוות לימוד התורה: ידיעת התורה ולימוד התורה, משום שהרמב"ם מקיף את כל מצוות וחלקי התורה.
תמונת הרמב"ם
הפקפוק באמתיות התמונה
במשך השנים הצטברו טענות ושאלות רבות בנוגע לציור המקובל לרמב"ם – שנפוץ ראשונה בשנת
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין תק"ד בשם תחריט עתיק, וביניהם כמה פרטים הנוגדים את ההלכה:
כמו כן הוכח כי סגנון הלבוש שבתמונה מתאים לסגנון המזרחי, הנהוג בארצות ערב, בעוד הרמב"ם חי בעיקר בארצות המגרב, שם סגנון הלבוש שם היה שונה.
שיחת הרבי על תמונת הרמב"ם
בהתוועדות י"א ניסן תשמ"ה נשא הרבי שיחה בהקשר לשנת ה-850 ללידת הרמב"ם, דיבר הרבי על כך שיש להפיץ את דמותו של הרמב"ם ואת פועלו ותרומתו להלכה היהודית ולאנושות כולה באמצאות כינוסים והדפסת בולים עליהם תמונתו של הרמב"ם[16] וציטוט מדבריו. בהמשך לכך ציין הרבי, כי אכן ישנו ספק באמתיות תמונת הרמב"ם, אך מכיוון שהתמונה מביאה לידי זיכרון הרמב"ם והליכה בדרכיו הרי שהדבר מביא תועלת רצויה, ויש לנהוג בכך. בפועל, מחשש לסתירות ההלכתיות הקיימות בתמונת הרמב"ם, נהגו חסידי חב"ד בפרסום מחזורי לימוד הרמב"ם וסיומו לעשות שימוש דווקא בתמונה מיוחדת שתוקנה לשם כך[17].
ראו גם
== לקריאה נוספת == מה נסגר איתכם אנשים?
- סיפור ההתנגדות לרמב"ם בספר אגרת תשובת הרמב"ם
- אגרות הרמב"ם
- אגרות ושו"ת הרמב"ם
- הלכות בית הבחירה לרמב"ם עם ביאורי אדמו"ר שליט"א
- כתבי קודש להרמב"ם
- סדר המצוות להרמב"ם
- תשובות הרמב"ם
- פירוש הרמב"ם
- מוסרי הרמב"ם
קישורים חיצונים
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ ראה בפסקה תאריך לידתו
- ↑ על פי עדותו של בנו מובא בסדר הדורות
- ↑ אבו עמראן (עמרם) הוא כינוי ערבי ל"משה".
- ↑ רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו.
- ↑ אוס"ח בשםספר השיחות ה' ש"ת, עמודים 42-41 (מהדורת לה"ק עמוד מח)
- ↑ ספר השיחות תש"ג ע' 41.
- ↑ ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ ה'ש"ת [לה"ק] עמוד מז.
- ↑ נתיב התורה שביל א' מהדו' הרב שלום סאפרין ע' קל"ז
- ↑ מה שאין כן לפי מה שאומר האר"י הקדוש שהרמב"ם לא זכה לחכמת הזוהר והרמב"ן כן זכה
- ↑ הקדמה ל"ו דף מ"ה ע"ב
- ↑ לדוגמא: בשיחת יום ג' אור ליום ד' פ' שמות, אור לכ"ף טבת ה'תשמ"ט
- ↑ שיחת הרבי י"א ניסן תשמ"ה על 850 ללידת הרמב"ם חב"ד אינפו
- ↑ שלשלת היחס עמ' 35.
- ↑ "לא ילבש במלבוש המיוחד להן", הלכות עבודת כוכבים ומזלות, פרק י"א הלכה א'.
- ↑ "אין מגלחין פאתי הראש כמו שהיו עושין עובדי כוכבים שנאמר לא תקיפו פאת ראשכם" הלכות עבודת כוכבים ומזלות, פרק י"ב, הלכה א'
- ↑ ואכן מדינות שונות אכן הנפיקו בולים עליהם הופיע דמותו של הרמב"ם, וביניהם ישראל, אורוגוואי, אנטיגואה וברבודה. כך גם הונפקו שטרות ישראליים בסך של כ1000 שקלים וכן בסך של שקל בודד, ומטבע של שקל בודד.
- ↑ אם כי גם בה לבוש הרמב"ם בבגדים שאסר בספרו
| ראשונים | ||
|---|---|---|
| אשכנז | רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה • שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • מהר"ם מרוטנבורג • רא"ש • רבנו ירוחם • ראבי"ה • רבי יצחק אור זרוע • המרדכי • מהרי"ל • רבי ישראל איסרלן | |
| צרפת | רבי יעקב בן יקר • רש"י • בעלי התוספות (בהם רשב"ם, רבנו תם ור"י הזקן) • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריז | |
| פרובנס | המאירי • בעל האשכול • הראב"ד • רז"ה | |
| ספרד | ארבעת השבויים • רב ניסים גאון • רבנו חננאל • רבי שמואל הנגיד • רי"ף • ר"י מיגאש • רבי יהודה הלוי • רבי אברהם אבן עזרא • רמב"ם • רמ"ה • רמב"ן • רבי יונה גירונדי • רבי יעקב בעל הטורים • רשב"א • רא"ה • ריטב"א • ר"ן • ריב"ש • רשב"ץ • רבי יוסף חביבא • ר"י אבן גיאת • רבי אברהם אבן חסדאי | |
| איטליה | רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • ריא"ז | |