תמונות וציורי רבותינו נשיאנו
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
ציור פני הרב
| ערך מורחב – ציור פני הרב |
ציור פני הרב הוא אחת מדרכי ההתקשרות לרבי, כאשר החסיד אינו עומד בפני רבו. "ציור פניו" מתבצע על ידי עוררות הזיכרון או תמונה[1]. לציור פני הרב ישנם מעלות וסגולות רבות:להתקשרות[2] נתינת כחל ללכת בדרכי התורה והמצוות[3], לפחדים[4] ולעורר את המחשבה אף על המצולם בתמונה[5].
תמונת הבעל שם טוב
בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת לבעל שם טוב, אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. ישנם המייחסים אותה לשבתאי מסוים. הרבי אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה)[6], אך לא לבעל שם טוב[7].
ישנם מספר סיבות לכך שהרבי סבר כי התמונה אינה של הבעל שם טוב. מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה[8], ישנם סיבות נוספות. אולם העיקרית שבהן היא משום שאדמו"ר מוהריי"צ אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב[9].
נימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורה צריך להיות י"ג תיקוני דיקנא ניכר בזקן[10].
תמונת המגיד
הרבי אמר[11] כי אין תמונה מהמגיד.
תמונת אדמו"ר הזקן
|
| ערכים מורחבים – תמונת אדמו"ר הזקן, תמונת אדמו"ר הזקן/מחקר |
כשנסעו אדמו"ר המהר"ש ור' אהרן בליניטשער לפטרבורג בשנת תרט"ו כשלוחי אדמו"ר הצמח צדק לועידה מטעם הממשלה לצורכי הכלל[12], נפגשו גם עם עוזרו של סגן שר הפנים, שביקש להיפגש עם אדמו"ר המהר"ש. במהלך הפגישה עוזר הסגן [דרושה הבהרה], באומרו שכשרון הציור עבר לו עוד מאביו – שגם לו היה כשרון ציור, והשאיר לו אוסף גדול של ציורים, ביניהם ציור של אחד מגדולי הרבנים היהודים[13] שנאשם בבגידה. סבו היה חוקרו הראשי, והורה אז לציירו. לאחר סיום המשפט, ציור זה עבר בירושה לאותו אדון. אדמו"ר המהר"ש ביקש לראות את הציור, והתפלא לראות ציור של אדם שניכרה על פניו יראת שמים, ותחיתיו כיתוב ובו שם אדמו"ר הזקן ושם אביו (ר' ברוך) מהעיר ליאוזנה, ושנת תקנ"ט (1798 למניינם), הזמן בו ישב אדמו"ר הזקן במאסר הראשון בפטרבורג.
כאשר חזר אדמו"ר המהר"ש לליובאוויטש, סיפר על כך לאדמו"ר הצמח צדק. אדמו"ר הצמח צדק רצה מאוד לראות את הציור, וכאשר נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג בשנת תרי"ט הורה לו אדמו"ר הצמח צדק שישתדל למצוא את האדון שברשותו הציור – ולקנותו בעד אלף אלף רובל או לתת לצייר מומחה להעתיקו. אדמו"ר המהר"ש התעכב חודש בפטרבורג, אך לא מצא את האדון. כשחזר לליובוויטש, הצטער אדמו"ר הצמח צדק מאוד מכך שלא נמצאה התמונה.
בשנת תרכ"א נסע שוב אדמו"ר המהר"ש ואחיו - הרב חיים שניאור זלמן לפטרבורג, שם נפגשו עם פרופסור בשם ברטזן, שסיפר להם כי ראה את הציור אצל האדון, שגר בעבר בפטרבורג אך עבר דירה. אדמו"ר המהר"ש והחש"ז בקשו ממנו ליידע אותם להיכן עבר, וכעבור כמה חודשים שלח להם את הכתובת.
בקיץ של שנת תרכ"ב נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג יחד עם ר' ישראל חייקין, שם הצליח אדמו"ר המהר"ש לסכם עם האדון להשאיל לו את הציור למשך חודש, בערבון של עשרת אלפים רובל. ר' ישראל שמר על התמונה בחבילה סגורה במהלך הדרך (הוא גם החזיר את הציור לפטרבורג).
במהלך השבועיים בהם הייתה התמונה בליובוויטש, נהג אדמו"ר הצמח צדק (בימי החול) לסגור את דלתות חדרו, לבוש בבגדי ובשטריימל של שבת וחגור באבנט, העמיד את הציור על שולחנו, והביט בו שעה ארוכה.
בשנת תרמ"ח[דרושה הבהרה].פורסם העתק מהתמונה, והאדון שברשותו הייתה התמונה אישר כי ההעתק מותאם בדיוק לתמונה המקורית. כך גם הרבנית רבקה (שהייתה מיחדי הסגולה שהותר להם להביט בציור באישור הצמח צדק) העידה כי ההעתק מדויק.
הרב שמואל הלוי מאזינקר סיפר לאדמו"ר הריי"צ כי שמע בשנת תרכ"ב את אדמו"ר הצמח צדק אומר לבנו אדמו"ר המהר"ש בזו הלשון: "הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים". ר' שמואל הוסיף שכעבור כמה שנים תרכ"ד-תרכ"ה, כבר התפרסם בין החסידים, שאחד מהאדונים החשובים בפטרבורג צייר את אדמו"ר הזקן בזמן שישב בבית האסורים[14].
תמונת אדמו"ר האמצעי
אדמו"ר האמצעי הוא היחיד מבין נשיאי חב"ד שאין לו שום תמונה או ציור, ואין כל דרך לדעת כיצד היה נראה תואר פניו. הרבי התבטא כי "איז אפילו אין פאנטאזיה אויך ניטא" גם בדמיון אין בנמצא"[15]
באחת ההתוועדויות הזכיר הרבי את הוראת חז"ל[16] שבעת לימוד התורה "יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו", והסביר שאצל כל רבותינו נשיאנו אפשר לקיים זאת על ידי שמציירים בדמיון את תואר פניו על ידי תמונה שיש מהם; אך גם אצל אדמו"ר האמצעי אין חסרון בעניין, מכיוון שצדיקים מכניסים עצמם בתוך תורתם (וכעין מה שאמרו חז"ל[17] לגבי הקב"ה שהכניס את עצמותו בתורה), ועל ידי התבוננות בתורתו ובפרט באופן של ראיה (שבתורת אדמו"ר האמצעי בנקל יותר להגיע לזה), שייך שיהיה בעל השמועה כנגדו. (ועד שיהיה לא רק "כאילו עומד כנגדו", אלא בעל השמועה עומד כנגדו ממש!).[18]
תמונת אדמו"ר הצמח צדק
היה גוי[19] שהכיר את אדמו"ר הצמח צדק ורצה מאוד לציירו, אך אדמו"ר הצמח צדק לא הסכים[20]. התחכם הצייר ובא בשבת לבית אדמו"ר הצמח צדק, התבונן בו היטב על מנת לזכור את דיוקנו ורץ לביתו ומיהר לציירו. מסיבה זו נראה אדמו"ר הצמח צדק בציור בבגדי שבת הלבנים, אשר אותם ירש מאדמו"ר הזקן. לאחר מכן כשראה אדמו"ר הצמח צדק את התמונה, הצטער על שצוירה בשבת - אך 'התנחם' בכך שהצייר טעה פעמיים[21]: טעות ראשונה שהוא צייר את אדמו"ר הצמח צדק שהצד השמאלי של בגדו מונח על הימני, בעוד שמנהג ישראל הוא הפוך. טעות שניה שהוא צייר את הספר שמחזיק אדמו"ר הצמח צדק - כספר לועזי, הנקרא משמאל לימין. הרבי ציין פעם שטעות נוספת היא שאדמו"ר הצמח צדק מניח בציור את משקפיו על כריכת הספר - דבר שלא ייתכן שנעשה - כיוון שזהו היפך הכבוד לספר[22].
בשנת תרמ"ז שופץ הציור ותוקנו הטעויות ומאז הוא נפוץ בגירסתו המתוקנת.
הציור המקורי התגלה בשנת תשנ"א על ידי הספרן בערל לוין [23] אצל אחד מצאצאי המהרי"ל מקאפוסט במוסקבה ופורסם לציבור.
תמונת אדמו"ר המהר"ש
 |
 |
 |
כיום לא ידוע לנו על ציור ודאי של אדמו"ר המהר"ש, אך קיימים כשלושה ציורים המשוערים כציור פני אדמו"ר המהר"ש:
- ציור הקיים בספריית אגודת חסידי חב"ד. נאמר שהרבי הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות[דרושה הבהרה][דרוש מקור].
- בעיתון אלגמיינער ז'ורנאל התפרסם ציור[24] על ידי הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון ומקורה אינו ברור, ואומרים שצויירה על ידי ר' זלצמן שראה את הרבי מוהר"ש
- אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו"ר המהר"ש עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו"ר המהר"ש.
על פי המקובל צורת פניו של הרבי מהר"ש היו כצורת פני הרבי הריי"צ. הדבר מבוסס על סיפור שסיפר הרבי הריי"צ[25] והרבי חזר וסיפרו פעמים רבות.
בעת היות בעל הגאולה בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו"ר מהר"ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף! כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו"ר המוהר"ש... את אדמו"ר המהר"ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו"ר המהר"ש התעלף מיד.
— י"ב תמוז תשמ"ה - התוועדיות תשמ"ה חלק ד' עמוד 2456
.
בעקבות כך אמר הרבי כי ציור פני הרבי המהר"ש היא על ידי ציור פני הרבי הריי"צ.[26]
תמונת אדמו"ר הרש"ב
אדמו"ר הרש"ב הקפיד שלא יצלמו אותו. באחת מהפעמים שהלך אדמו"ר הרש"ב ל'תשליך' הוא הבחין באדם שהחזיק מצלמה ורצה לצלמו, ומאז הפסיק ללכת באופן ההוא[27].
בשנת תר"פ תיכנן אדמו"ר הרש"ב לנסוע מרוסטוב לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר ובראש השנה התפלל בבית הכנסת של אדמו"ר הרש"ב שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר לאנ"ש שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר חסידי חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לאדמו"ר הרש"ב שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית שטערנא שרה שניאורסון שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב.
לצורך הנפקת הויזה צילמו את אדמו"ר הרש"ב וזוהי תמונותו היחידה. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא אדמו"ר הרש"ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה. אדמו"ר הרש"ב נשאר ברוסטוב[28].
הרבנית חיה מושקא העירה כמה פעמים כי התמונה אינה מתארת את פני אדמו"ר הרש"ב האמתיים. כששמע זאת הרב נחום יצחק קפלן צייר את תואר פני הרבי הרש"ב כששטריימל לראשו, ולאחר הגהות הרבנית - הביעה הרבנית את שביעות רצונה[29]
תמונת אדמו"ר הריי"צ
בבר המצוה של בערי גוראריה העניקו לו הרבי והרבנית מצלמה שנחשבה למשוכללת באותם ימים, ונהג לצלם בה את אדמו"ר הריי"צ בתנוחות ומצבים שונים, כך שכיום רוב תמונותיו של אדמו"ר הריי"צ צילם בערי.[דרוש מקור]
הציור משנת תר"פ
בקיץ של שנת תנש"א נשלח לרבי ציור צורת פניו של אדמו"ר הריי"צ משנת תר"פ. הרבי הודה לשולח, והעיר שכנראה נעשה הציור מתוך זיכרון, ושנהנה במיוחד מכיוון שלא זכה לראות תמונות מתקופה זו בחייו של אדמו"ר הריי"צ[30]
צילום הריי"צ בעת מאסרו בבית הסוהר שפלורקה[דרושה הבהרה]
קבלת האזרחות
קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ הייתה מאורע היסטורי, שכן חוקקו חוק מיוחד עבור הרבי בכדי שיקבל את האזרחות בביתו ולא בבית המשפט. הרבי דאג להזמין לאירוע שני צלמים, וביקש שיעמדו משני צדי השולחן (בכדי שהאירוע ייקלט משני הזוויות), והעיר לצלמים שיוודאו שגובה ה"פלאש" לא גבוהה מדי, בכדי שלא להבזיק בעיניו הק' של אדמו"ר הריי"צ.
יחס הרבי לתמונות אדמו"ר הריי"צ[דרושה הבהרה]
הרב משה גרונר היה אספן תמונות של הרבי הריי"צ, ובכל פעם שהיה מגיע לרבי היה מעניק לרבי תמונה. כשהיה מקבל הרבי את התמונה לידיו, היו פניו מרצינות, ושואל מתי ואיפה צולמה התמונה – ולאחר מכן כותב בעיפרון מאחורי התמונה את פרטי התמונה, ומעודד את ר' משה להמשיך. באחת ההזדמניות, כשהביא ר' משה לרבי תמונה מהלווית אדמו"ר הריי"צ, קם הרבי ממקומו, הרכיב משקפיים והתקרב לחלון, והביט בתמונה בריכוז רב ודמעות זלגו מעיניו הק'. לאחר מכן שאל הרבי אם יש תמונות נוספות מההלוויה, וכשענה ר' משה שיחפש, והרבי שאל אם ישנה תמונה של הארון מורד לקבר[דרושה הבהרה].
הרבי התייחס פעמים רבות להתבוננות בתמונת הרבי הריי"צ והשפעתה. ומהם; שקיום השליחות היא בכח הראיה ולא רק תוצאה מלימוד שבדרגת שמיעה.[31]
צילום הרבי
י' שבט תש"ל
עד התוועדות י' שבט תש"ל לא נתן הרבי רשות לצלמים לצלם בהתוועדות, והתמונות שצולמו עד אז צולמו בסודיות. בהתוועות י' שבט נתן הרבי לראשונה רשות לצלם יצחק ברז לצלם בהתוועדות, שצילם כמאה עשרים תמונות. כששמע על כך הרבי התבטא "חשבתי שיצלם שתיים או שלוש תמונות ולא מאה עשרים"...[32]
צילום הרבי בחתונות
כאשר הצלם הארי (צבי ראובן) טיינר רצה לצלם את הרבי במהלך החתונות וסידור הקדושין – היה הרבי מסתיר את פניו[33]. כאשר התלונן הארי שזה פוגע בפרנסתו[34], הרבי הפסיק להסתיר את פניו, אך ניכר שלא הייתה דעתו נוחה מכך. מאז נזהר הארי לצלם רק תמונה אחת. כאשר דחקו בחסידים באחת מהחתונות לצלם את הרבי תמונות נוספות, צילם הארי שלוש תמונות והתכונן לצלם את הרבעית, כשהבחין בכך הרבי העיר כי נראה לו ששלוש תמונות זה מספיק, ומאז נהיה הסדר שהארי צילם שלוש תמונות[35] בשנת תשי"ד כאשר עבר הרבי לערוך את החופות בחצר 770 בלבד, קיבל הארי מסר מהמזכירות שמורשה לצלם רק תמונה אחת[36] כשהעיר מאוחר יותר שתמונה אחת לא מספיקה, הותר לו שוב לצלם שלוש תמונות[37]. באחת החופות, כאשר רצה הצלם לצלם תמונה רבעית של הרבי בלובי, הסתיר הרבי את פניו הק' בסידור (ראה תמונה)[38].
כשהראה הרב בערל יוניק את אלבום חתונתו לרבנית, התרשמה הרבנית מתמונתו של הרבי עומד מול הרב חדוקוב שהקריא את הכתובה, ובקשה ממנה העתק, אותו הניחה על שידה בספריית הרבי שבביתו. תמונה זו הייתה תמונתו היחידה של הרבי בביתו[39].
שאלות הרבי מצלמים אודות לימוד באותו היום
בשנים הראשונות, היה ידוע שהרבי מתנגד לצילום תמונותיו, ולכן לא היה מי שיעיז לצלם את הרבי – משום שידעו שהרבי מתנגד לכך, ולכן היו נשלחים ילדים לצלם את הרבי.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין כאשר היה הרבי מבחין בילד מצלמו – היה מבקש ממנו את המצלמה. כאשר גילה הרבי את
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין הרב גרשון שוסטרמן מתכונן לצלמו בצאתו מסידור הקדושין, שאל אותו הרבי אם המלמד שלו מרוצה ממנו, והוסיף "האם חסידות בשבילך היא צילום ואיסוף תמונות?"[40]. הרבי פנה למנהל התלמוד תורה בו למד ר' גרשון – הרב טננבוים – וביקש שיבחנו על החומר שלומד בכיתתו, ואם לא יצליח במבחן – ייאלץ הרב טננבוים להחרים לו את המצלמה. למחרת הוזמן ר' גרשון למבחן של כרבע שעה בחדר הרב טננבוים, בסיומו הושבה לו המצלמה.
כאשר הגיע צלם חב"די לתעד את מעמד 'כוס של ברכה', שאל אותו הרבי אם למד תורה באותו יום. ר' לוי יצחק פריידין שעמד בסמוך, אמר "רבי, הוא בסדר" ענה הרבי:"אני בעצמי ראיתי אותו משוחח באמצע קריאת התורה".
כך גם באחת מהתועדיות ח"י אלול בהם השתתף צלם, שאל אותו הרבי אם למד באותו היום את שיעור התניא של אותו היום. הצלם נדהם, והרבי הסתובב אל ר' יואל כהן ושאל אותו אם הצלם למד תניא היום, ואם לא – שר' יואל ילמד איתו. כשלא מצא ר' יואל תניא, השאיל לו הרבי את חוברת התניא שלו[41].
התייחסות פומבית הייתה בסופו של דבר בהתוועדות כ'מר חשון תשד"מ בה דיבר הרבי בכאב על כך שישנם כאלה שסוברים ש"חסידות" הינה "צילום תמונות", וציטט את דברי אדמו"ר הרש"ב - "ליגט נישט אין חיצוניות"
ישנם כאלה החושבים שענין ה"חסידות" מתבטא בזה שעומדים עם "מצלמה" וללא הרף לוקחים תמונות – איך הולכים, איך עומדים, איך עושים תנועה מסויימת וכו', ועושים זאת פעם אחת, פעם שניה, פעם שלשית וכו'! וביניהם – בחורי ישיבה שיכולים לשבת וללמוד חסידות! פניתי בעבר לאחד מהם ושאלתי אותו אם כבר למד תניא ביום זה – [הדבר היה בזמן המנחה – קרוב לסיום היום!...] נוסף על מה שעומד ומצלם? ולא הבין כלל מה רוצים ממנו! מהי השייכות בין לקיחת תמונה ללימוד התורה?! – הוא עסוק בדבר הכי חשוב – צילום תמונות. ופתאום שואלים אותו אם כבר למד תניא במשך היום – דבר שיכל לעשות קודם או אחר כך, בשעה שאין יום ואין לילה! – זוהי הרי שאלה "שלא בדרי דאונה" לפי הבנתו!
מנין באה אצלו "הבנה" כזו – מכיון ש"אין פוצה פה וצפצף"! לא מתעסקים להסביר (לעצמו או לבחור) ולעורר שבעל יום ההולדת תבע ללא הרף "ליגט נישט אין חיצוניות"!? והמדובר אודות "חיצוניות" של "חסידות"! אבל "חיצוניות" של "צילומים" – לא היה לעולמים!...
ישנם כאלה שאצלם זה עניין של "פרנסה"; ישנם יחידים שעושים זאת לשם "הפצה" – היינו, השימוש ב"לווין", סרטים תמונות כו' הוא לצורך הפצת החסידות; אבל מלבד עניינים אלו – צריכים לדעת שישנה הוראת כ"ק אדמו"ר נ"ע – שרצונו "פנימיות" ולא "חצוניות"!— התוועדות כ' מר חשון תשד"מ. תורת מנחם תשד"מ חלק א' עמוד 485 ואילך
כפי הנראה בדבריו התייחס הרבי לאירוע שהתרחש כמה שנים קודם לכן בחול המועד סוכות תשל"ח בו עמדו שני בחורים בסמיכות לרבי וצילמו.[42]
קישורים חצוניים
- קבלת האזרחות*גלריה מיוחדת גלרית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ
- התמונה שהרבי העיד עליה: לא ראיתי כדוגמתה האיור משנת תר"פ
- תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו מאמר מאת הרב מרדכי מנשה לאופר.
- http://www.zadikim.org/index.asp?catID=16576&siteLan שתי תמונות, זיוף אחד מאמר באתר "אוהלי צדיקים" מתוך גליון "המבשר" בנוגע ל'תמונת הבעל שם טוב'
- תמונות וציורים –אודות צילום הרבי בשנים הראשונות, מאת הרב מרדכי מנשה לאופר.
- יחס הרבי לצילום תמונותיו*סקירה מרתקת
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ התוועדויות השי"ת עמ' 51,שם עמוד 67, שיחת ש"פ ראה תשמ"ו.
- ↑ התוועדויות השי"ת עמ' 51,שם עמוד 67
- ↑ אגרות קודש חלק ג' ע' פא
- ↑ אגרות קודש חלק י"א עמוד קס"ב, אגרות קודש חלק י"ב עמוד רס"ו
- ↑ אגרות קודש חלק ג' עמ' קנ"ד.
- ↑ מפי ר' יעקב כ"ץ, שכך אמר הרבי בליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית אדמו"ר הריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד).
- ↑ סקירה באתר חב"ד אינפו .
- ↑ כך כתב הרבי באגרות קודש, כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' תשרי... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר דמויות גדולי החסידות (נדפס בתל אביב שנת תש"ה עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...
- ↑ שיחות קודש תשכ"ו עמ' 621.
- ↑ התיקונים: הפאות, לחי העליון ולחי התחתון. הסנטר, מעליו ומתחתיו. החלק העולה מהחזה, השפם ושני המקומות התפוחים בלחיים (שבהם לא גודל שער).ליקוטי שיחות, כרך י"ט, עמ' 531.
- ↑ ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)
- ↑ הועידה הייתה מטעם הממשלה ואדמו"ר הצמח צדק חוייב להגיע, אך בשל מצב בריאותו הותר לו לשלוח שני נציגים בשמו.
- ↑ במבצר פטרופבלסקי ישנה תערוכה של בובות שעווה של אנשים חשובים שנעצרו במקום, ותחת בובת אדמו"ר הזקן מופיע הכיתוב "הרב הגדול ביותר של היהודים"
- ↑ מזכרונות אדמו"ר הריי"צ שנדפסו ב'התמים' חוברת שמנית, עמודים ה'-י"ז (מובא גם ב"ספר התולדות – אדמו"ר הזקן" חלק ד' עמוד 1151 והילך
- ↑ ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)
- ↑ ירושלמי שבת פרק א הלכה ה.
- ↑ שבת קה, א.
- ↑ שיחת ליל י' כסלו תשמ"ד ( התוועדיות תשד"מ חלק א' עמוד 539).
- ↑ הרבי העיר שהצייר היה גוי. הנחה בלתי מוגת בספר 'תוכן קצר' תש"נ עמ' 257
- ↑ הרבי הזכיר את סרובו של אדמו"ר הצמח צדק בספר-השיחות תש"נ, חלק א, עמ' 193 הערה 79
- ↑ מסופר שהטעות ארעה מכיון שכאשר הוא התבונן על פניו של הרבי הוא הלך ברחוב בעצימת עיניים כיון שלא רצה לשכוח את התמונה, ובאמצע הדרך הוא התנגש בעץ וזה בלבל אותו בטעויות האלו.
- ↑ "יומי דפגרא" עמוד 171
- ↑ ראה מבית הגנזים מאת בערל לוין עמ' רנ"ז
- ↑ ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש
-
- ↑ שיחת יום ב' דראש השנה תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג חלק א עמוד 31.
- ↑ י' כסלו תשד"מ התוועדיות תשד"מ חלק א' עמוד 539
- ↑ 'המלך במסיבו' כרך ב' ע' רסה: "בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה (מצלמה) ורצה להנציח את תואר פני קודשו, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה - כי אם לאחר שאירע כנ"ל - כדי להסיר מכשול וקל-להבין".
- ↑ הרבי סיפר זאת בקיצור (ונדפס ב'התוועדויות' תש"נ, כרך ב עמ' 50 הערה 67:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו"
- ↑ כפר חב"ד' גיליון מס' 322 עמ' 33, שם נדפס גם הציור (עמוד 21), ציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר רשימות דברים בעמוד 342.
- ↑ התמונה שהרבי העיד עליה: לא ראיתי דוגמתה
- ↑ פרשת ראה תשמ"ו. (התוועדויות תשמ"ו חלק ד עמוד 311).
- ↑ יו"ד שבט הגדול ● יומן מרתק
- ↑ ראה גם ב'מקדש מלך' עמוד ל' (וצויין שם לתמונות בעמודים 50, 17): "פעמים רבות בתקופת השנים תש"ג-תש"י, בעת שצילמוהו, נהג הרבי בכוונה לסובב את ראשו הצידה או להסתיר את פניו הקדושות מעין המצלמה".
- ↑ סדר העבודה אצלו היה שעל כל תמונה שמצאה חן בעייני לקוחותיו היה מקבל 8 סנט.
- ↑ ראה גם ב'מקדש מלך' עמוד 95: "בעוזבו את החופה - של הרה"ח ר' שמעון-אהרון סימפסון שהתקיימה בג' ניסן תשי"א - הביט במבט חודר לעבר הצלם מר טריינער - בהמשך לתנאי שסוכם אתו בחתונת הרי"ל פויזנער" [כנראה, לא לצלם יותר מדי].
- ↑ ראה ב'מקדש מלך' . עמוד 210 מסופר אודות נישואי ר' יהושע-זעליג הכהן כצמאן עם מרת שרה רבקה (חאנין): "ראוי לציין כי בעקבות הוראת רבינו באותה תקופה לאפשר לצלם תחת החופה רק תמונה אחת בלבד ממנו, 'הידר' החתן ולא נתן לצלם כלל בעת החופה".
- ↑ ושם (עמ' 221) אודות נישואי ר' מרדכי זאיאנץ (ב' טבת תשי"ז): "אולם בתנאי שלא יעשו יותר משלוש תמונות, ומה טוב - שתיים". החתן הבין שהמנורות של הצלמים מפריעות לרבי ולכן הזמין חברה להסריט את האירוע וכשיצא הרבי לחופה והבחין בכך, חייך חיוך קל.
- ↑ מדוע כיסה הרבי את פניו בסידור?
- ↑ חוץ ממנה היו רק עוד שתי תמונות של אדמו"ר הריי"צ בחדר השינה. בית משיח גילון 508
- ↑ ראה שיחת הרבי בהמשך
- ↑ באותו זמן היה מודפס התניא בחוברות בפורמט מוקטן
- ↑ יומן שיחות קודש (החדש) תשל"ח. באתר יומנים.