ל"ג בעומר

מדורת ל"ג בעומר בקראון הייטס

הרבי מעודד את השירה בפני ילדים בל"ג בעומר

תהלוכת ל"ג בעומר בקראון הייטס (תשמ"ז)

ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה בספירת העומר והוא חל בי"ח באייר.

ביום זה חוגגים בני ישראל את יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי וציון פסיקת מותם של תלמידי רבי עקיבא. נהוג לחגוג יום זה כיום טוב ושמחה, מכיוון דהוא יום שמחתו של רשב"י, שהודיע והכריז ופירסם שיום זה הוא יום שמחתו, וצוה שכל בני ישראל ישמחו ביום שמחתו.

פשט המנהג בכמה קהילות קדושות בישראל ומספרם הולך ומתרבה, וכן הוא מנהג חב"ד - שהשמחה דל"ג בעומר היא מהתחלת המעת-לעת, ליל ל"ג בעומר, והולך ומוסיף משעה לשעה במשך כל המעת-לעת.

אירועי היום

1. מגיפה שהשתוללה בין תלמידי רבי עקיבא והפילה 24,000 תלמידים כעונש על חוסר כבוד שלא נהגו זה בזה. המגיפה פרצה בימים שלאחרי חג הפסח ונמשכה עד לל"ג בעומר.

2. ביום זה נפטר התנא רבי שמעון בר יוחאי - צדיק מתקופת התנאים שגילה את פנמיות התורה וחיבר את ספר הזוהר. ביום פטירתו גילה רבי שמעון לתלמידיו סודות תורה רבים וציווה אותם לציין בכל שנה את יום פטירתו כיום שמחה.

שמו של היום

בקרב קהילות ישראל נהוג לכנות יום זה בשם "ל"ג בעומר", למרות שבשאר ימי הספירה נוהגים לכנות את מספר הימים בצירוף האות ל' (דוגמת "ח"י לעומר", וכן הוא בנוסח התפילה של אדמו"ר הזקן).

כאשר נשאל הרבי על ידי הרב שלמה יוסף זוין לפשר השינוי, השיב הרבי שההקפדה הייתה רק בנוסח התפילה שהינו מדוייק ומנופה, אבל במכתבים ובמטבעות לשון לא הקפידו לדייק ולומר דווקא באות ל' ולא באות ב'.

לעומת זאת, במקום אחר הסיבר הרבי שהטעם לכך הוא ש"לג בעומר" הוא בגימטריא "משה", והדבר מתאים עם תוכנו של היום, שהוא יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי שהיה נשיא הדור ו'משה' של אותו דור.

ל"ג בעומר אצל אדמור"י חב"ד

יוצאים לשוח בשדה

• הבעל שם טוב, ואדמו"ר הזקן היו נוסעים בל"ג בעומר אל השדה.

• אצל אדמו"ר האמצעי היה ל"ג בעומר מהימים טובים המצוינים, והיה במצב של התגלות. היו יוצאים לשדה, והיו רואים ישועות ומופתים כמים, במיוחד בעניני ילדים. מנהג קדום זה, חידש הצמח צדק משנת תקע"ד - השנה הראשונה שקבע את משכנו בעיר ליובאוויטש, בשנת תקע"ד, בעריכת סעודה קלה, שתיית משקה ואכילת ביצים מבושלות, בניגונים ובריקודים. הוא עצמו לא היה נוטל ידיו [לסעודה], אך היה שותה "משקה" (אף שמצד בריאותו היה הדבר אסור עליו). ראו אז מופתים רבים, רובם בנוגע לבנים [= להפקד בבנים], (ולכן במשך כל השנה היו ממתינים לל"ג בעומר) באמצע הסעודה או בסופה הוא היה בא ואומר מאמר חסידות, והיה מצוה לזקני החסידים לספר לפניו את אשר זוכרים ממנהגי חגיגת ל"ג בעומר בשנים שעברו, ענייני התורה, שיחות והסיפורים שדיברו אז. ואחרי אשר נסע כ"ק אדמו"ר היו החסידים מטביים את לבם ושמחים כל היום עד לפנות ערב. כשנתיישבו חוכרי הכפרים החסידים, בסביבות ליובאוויטש, נקבע מנהג חגיגת ל"ג בעומר בסעודות גדולות, שהיו מתחילות מאחר תפילת שחרית ל"ב בעומר

• גם אדמו"ר הצמח צדק היה נוסע בל"ג בעומר אל השדה. אף שהצמח-צדק לא נהג לצאת לנסיעות, לבד מהנסיעות הידועות לפטרבורג, אך בל"ג בעומר היה יוצא עם החסידים אל השדה). הסדר היה שהזוכה בעריכת החגיגה היה מזמין את החסידים היושבים ואת האורחים הבאים, שיבואו אליו עוד ערב ל"ג בעומר, ואחר תפילת מנחה גדולה ביום ל"ב בעומר היה עורך סעודה גדולה בדגים ובשר שנמשכה עד תפילת ערבית. בבוקר ל"ג בעומר היו מתפללים בהשכמה, ומתוועדים עד שעה שתיים בצהרים,

בשעת הסעודה היו חוזרים מאמר דא"ח, מספרים סיפורי חסידים ומתנגדים, ורוקדים, ועל-פי רוב היו נעורים כל הלילה ומתפללים בהשכמה תפילה בציבור במתינות וגם באריכות. בשעה האחת-עשרה היתה מוכנה סעודת חלב עם משקה יי"ש לרוב, ומשעה השלישית בערך היו מחכים לביאתו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק. באותה שנה חל ערב ל"ג בעומר בסדר תניינא של בה"ב, והרבנים התירו, בהוראת שעה, ליטול ידים לסעודת אחר תפילת המנחה .

• אדמו"ר המהר"ש היה נוסע בל"ג בעומר עד פרעמאווע (כפר ליד ליובאוויטש)

• על התוועדויותיו של אדמו"ר הרש"ב, מספר ר' רפאל כהן: בל"ג בעומר אחרי תפילת שחרית היתה התוועדות קצרה בבית הרבי בחדר האוכל. על השולחן היה "משקה" וביצים קשות וקלופות. הרבי לקח ביצה עם המזלג ושם אותה בצלחת, חתך אותה בסכין לאורך לחצאין, וכל חצי שוב חתך לשניים באורך. שרו כמה ניגונים ואמר מאמר חסידות (היו מניחים את בחורי הישיבה להיכנס להתוועדות זו)

הדלקות ל"ג בעומר

פעם נהגו לעשות "הדלקות" לא רק במירון, אלא גם בירושלים ובחברון. בשנת תרנ"ג או תרנ"ד קנה אדמו"ר הרש"ב את ההדלקה הראשונה. בהקשר זה, יש מכתב כ"ק אדמו"ר הרש"ב מכ"ב תרמ"ח, ובה הוא כותב: "ההדלקה בחברון ת"ו רצוני לקנות, אך על קבר רשב"י לא יקנה עבורי"

מנהגי היום

אין אומרים תחנון ביום זה.

כך כותב אדמו"ר הזקן: שישו ושמחו בה' בכל לב ונפש, ולעשות יום משתה ושמחה בח"י אייר... ולהלל ולרנן בשירות ותשבחות לה' מספר תהילים כגון "תהילה לדוד" וכה"ג...

מרשימת התוועדות כ"ק אדמו"ר הריי"צ בל"ג בעומר תרצ"ט: פעם נהגו לעשות "הדלקות" לא רק במירון, אלא גם בירושלים ובחברון. בשנת תרנ"ג [או תרנ"ד, אין זוכרים כיצד אמר האדמו"ר]] קנה אדמו"ר הרש"ב את ההדלקה הראשונה.

כמ"פ ניגן או הורה לנגן כ"ק אדמו"ר מלך המשיח בקשר לל"ג בעומר, את הניגון על הפסוק "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" ששייך לרבי שמעון. כן הורה הרבי לקבל ביום זה החלטות טובות בפרט העניין של אהבת ישראל.

יש הנוהגים לאכול היום זה חרובים לזכר הנס שנעשב לרבי שמעון בר יוחאי במערה.

ויש הנוהגים לאכול ביצים חומות (שבושלו עם קליפות בצל וכיו"ב).

נוהגים המוני ישראל ביום זה לעלות לקברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון, הרבי עודד נסיעה זו. במרום מתקיימת פעילות של חסידי חב"ד.

מתקנות הרבי: 1. רבים הציעו והחליטו להוסיף בתורה עבודה וגמילות חסדים - נתינה לצדקה במספר ח"י - והרי ל"ג בעומר הוא ח"י באייר, בעבודה - מזמור ל"ג שבתהלים, בתורה - בפרשת השבוע, ובפרט בחלקו המיוחד ליום זה. 2. מובן ופשוט שגם לאחרי ל"ג בעומר יש לעשות ולהשלים כל הנ"ל, כלימוד פסח שני שאף פעם לא מאוחר. 3. צריכים להשתדל בעבודת "יום סגולה" זה, לנצל כדבעי כל רגע ורגע דהמעת-לעת, עד להרגע שסופרים היום שלאחרי זה.

יש סגולה לזרע חייא וקיימא לתרום ח"י רוטל משקה ביום זה לכבוד רשב"י.

תהלוכת ל"ג בעומר

ערך מורחב – תהלוכת ל"ג בעומר

הבמה בתהלוכת ל"ג בעומר ה'תשנ"ג בקראון הייטס, צילום: אלי יונה

החל משנת תש"מ, מדי שנה, על פי הוראתו של הרבי נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה את הקשר שלהם עם הקב"ה, על ידי תהלוכה הנושאת סיסמאות ברוח אהבת ישראל, אהבת ה' ומשיח. כרבע מליון ילדים, לפי אומדנים שונים, משתתפים בשנים האחרונות בתהלוכות ל"ג בעומר המתקיימים במאות נקודות ברחבי ישראל, מערכות לוגיסטיות עתירות נסיון מפיקות את סמלי התהלוכות, כובעים, ספרונים, וכן את האטרקציות למיניהן. הרבי עצמו השתתף בתהלוכות בארצות הברית כאשר היה זה מתקיים היום ראשון בשבוע.

קישורים חיצונים

בספרי החסידות

• אדמו"ר הזקן - סידור עם דא"ח - שער הל"ג בעומר
• אדמו"ר הזקן - מאמרי אדמו"ר הזקן - אתהלך לאזניא - עמוד א להבין עניין רשב"י
• אדמו"ר האמצעי - מאמרי אדמו"ר האמצעי - ויקרא ב' להבין עניין הילולא דרשב"י.
• אדמו"ר הרש"ב - ספר המאמרים תרנ"ד - מאמר דיבור המתחיל להבין ענין הילולא דרשב"י. ביאור בטעם השמחה וההילולא
• אדמו"ר הרש"ב - ספר המאמרים תרע"ח - מאמר דיבור המתחיל להבין ענין הילולא דרשב"י.
• אדמו"ר הרש"ב - ספר המאמרים אעת"ר - מאמר להבין עניין הילולא דרשב"י.
• הרבי - מאמרים המוגהים: דיבור המתחיל "שיר המעלות" - ל"ג בעומר תשכ"ב דיבור המתחיל "להבין עניין רשב"י" - ל"ג בעומר תשמ"ה. דיבור המתחיל "פתח רבי שמעון ואמר" - יט באייר תשל"ד דיבור המתחיל "גל עיני ואביטה" - יט אייר תשל"ו
• הרבי ספר המאמרים תשל"ה - מאמר דיבור המתחיל 'להבין ענין הילולא דרשב"י (בלתי מוגה).

מאמרים שונים

• ל"ג בעומר, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים - תבנית:חב
• לקט מיוחד על הדרך בה חגגו רבותינו נשיאנו ל"ג בעומר -
• ל"ג בעומר אצל הרבי במשך השנים - יומנים -
• שעתיים של פאראד עם הרבי תהלוכת ל"ג בעומר תש"ן -
• המצעד לקראת הגאולה, שבועון כפר חב"ד מדווח על התהלוכה בקראון הייטס בשנת ה'תשנ"ג
• ועד חיילי בית דוד, יום שמחתנו, ל"ג בעומר ה'תשע"ג
• הרב שגיב הלוי עמית, תמצית ממאמרי הרבי בנושא ל"ג בעומר, אייר ה'תשע"ג