אתרוג מורכב
אתרוג מורכב הוא פרי שצמח מהרכבת ענף אתרוג על אילן אחר, כמו לימון, או להיפך. ישנו דיון הלכתי נרחב על כשרותו של אתרוג זה ושל צאצאיו למצוות נטילת לולב בחג הסוכות, וההכרעה המקובלת היא לאיסור ולכן נזהרים גם מחשש אתרוג מורכב. מסיבה זו מהדרים חסידי חב"ד לקחת אתרוגים מזן קלבריה, המוחזקים לבלתי מורכבים עוד מימי בעלי התוספות.
דין אתרוג מורכב
במשנה, בגמרא ובדברי הראשונים לא מופיעה התייחסות לדינו של אתרוג מורכב. רק בתחילת תקופת האחרונים נזכר הדיון בשאלת כשרותו של אתרוג זה. רבי משה אלשיך הביא כי חכמי צפת מדורות קודמים הסכימו שאתרוג זה פסול[1]. כך קבע גם רבי שמואל יהודה קצנלבויגן בשם אביו, המהר"ם פדובה, והוא אף הוסיף רשימת סימנים להבחין באתרוגים הנשלחים ממדינתו - איטליה אם הם מורכבים או לא[2]. אמנם הרמ"א והב"ח הביאו צדדים להכשיר, והיו רבים שנהגו כך למעשה; וכתבו שיש לסמוך עליהם בשעת הדחק[3].
טעמי הפוסקים שאתרוג מורכב פסול[4]:
- מפני שאינו אתרוג - או מפני שהאתרוג מתבטל בלימון, או מפני שמקצתו אתרוג ומקצתו לימון[5], או שהמורכב אינו מין אתרוג כלל, אלא בריה בפני עצמה[6].
- מפני שמקצת הלימון שבו פוגעת בלקיחת האתרוג כדינה - או משום שהופכת אותו לאתרוג חסר, שפסול, או משום שמפחיתה משיעורו - כביצה[7].
- מפני שנעשתה בו עבירה - איסור כלאים[8].
הרבי כותב, כי אחרי שביארו האוסרים את טעמיהם, מקום לומר שאילו היו רואים המתירים את טעמי האוסרים, היו מסכימים שההיתר הוא רק כשאין אתרוגים אחרים[9].
דיון נוסף התעורר על תולדות המורכב: אתרוגים שאינם מורכבים בעצמם, אך העץ עליו גדלו נלקח מאתרוג שצמח על עץ מורכב. יש שסברו לחלק ולומר שגם אם המורכב אסור, תולדותיו מותרים[10]; אך יש חולקים ואומרים שצאצא מן המורכב לעולם ייאסר כמו המורכב[11]. אמנם, כאשר יש רק ספק אם אתרוג זה הוא מתולדות מורכב או לא, יש שמצאו מקום להקל יותר[12].
שיטת רבותינו נשיאנו
אדמו"ר הזקן פוסק בשולחן ערוך שלו[13]: "אתרוג המורכב - דהיינו שהרכיבו ענף מאילן אחר לתוך אילן האתרוג, וגדל מהן מין הדומה לאתרוג - פסול, שזה אינו אתרוג כלל אלא הוא בריה בפני עצמה".
אדמו"ר הזקן הביא רק את הדוגמה שבה הרכיבו אילן אחר לתוך האתרוג, אך לא הביא את הדוגמה ההפוכה (והקלה יותר[14]) של הרכבת אתרוג לתוך אילן אחר, שגם אז פסלו הפוסקים שעליהם נסמך. היו שדייקו מכך שאדמו"ר הזקן מכשיר באופן כזה[15], לפחות בחלק מאופני ההרכבה[16]. אך יש הדוחים זאת, וסוברים שגם אדמו"ר הזקן פוסל בכל סוגי ההרכבה[17].
אדמו"ר הצמח צדק מאריך לדון בדעות המתירים והאוסרים[18], אך מסקנתו היא לאסור את המורכב[19].
בענין אתרוג מתולדות המורכב לא מצאנו פסק מפורש בדברי רבותינו, ויש מקום לדון בשיטתם. אמנם, כאשר הורה הרבי לקחת שתילים מקלבריה לנטיעה בכפר חב"ד, על מנת שיהיו בטוחים מחשש הרכבה, הורה לקחתם "ומה טוב שיהיה לא מפרדס, היינו חלקה הנמצאת בטפול בני אדם, אלא ביער"[20]. יש שדייקו מכאן שדעת הרבי להחמיר ולחשוש גם מתולדות המורכב.
זני אתרוגים
בשל החשיבות בגידול האתרוג שישמר על טהרתו ללא הרכבת זן אחר, ומכיון שהרכבת האתרוג היא תופעה נפוצה לאור רגישותו של האתרוג, שהרכבתו עם זנים אחרים מסייעת לעמידותו - נשמרו בידי קהילות ישראל השונות מסורות על זנים מסויימים, המוחזקים לבלתי מורכבים[21]:
קלבריה
| ערך מורחב – אתרוג קלבריה |
אתרוג קלבריה - או בשם "אתרוג יאנעווע", על שם עיר הנמל ממנה יצאו משלוחי האתרוגים[22] - הוא האתרוג אותו נוהגים לקחת חסידי חב"ד, והוא האתרוג בעל המסורת הוותיקה והברורה ביותר ביהדות אשכנז. אדמו"ר הזקן הורה לקחת אתרוג זה דוקא, "מטעם הידוע לו". עוד אמר אדמו"ר הזקן כי כאשר ציוה ה' למשה רבינו לקחת "פרי עץ הדר", שלחו שלוחים על גבי עננים לקלבריה, לקחת משם אתרוגים[23].
כמה טעמים נאמרו במעלת אתרוג זה דוקא:
- מכיון שעל אתרוג זקוקים למסורת שאכן הוא האתרוג שעליו דיברה התורה, ועל אתרוג זה ישנה מסורת בידינו עוד מבעלי התוספות[24].
- מכיון שעל אתרוגים אלו ישנה חזקה שאינם מורכבים[25].
- מכיון שעל מקום גידולם באיטליה אמרו חז"ל "משמני הארץ יהיה מושבך - זו איטליא של יון"[26].
בהוראת הרבי, ניטעו בכפר חב"ד אתרוגים מזן קלבריה, ואתרוגי כפר חב"ד הם מזן זה[27]. ברבות השנים זכו בעלי הפרדסים לקבל את האתרוגים שעליהם בירך הרבי, וכיום כל האתרוגים בכפר חב"ד הם צאצאי אתרוגי הרבי. עם זאת, הרבי ציין שמעלת אתרוגים אלו פחותה ממעלת אתרוגי קלבריה מאיטליה[28].
אתרוגי ארץ ישראל
מאז ומעולם גדלו בארץ ישראל אתרוגים ובהם השתמשו למצוה[29]. אמנם, עם השנים התפשטה תופעת ההרכבה בארץ ישראל[30], והמדקדקים במצוות טרחו לחפש אתרוגים ממקומות מסויימים שהוחזקו לבלתי מורכבים. הרבי הריי"צ העיד אודות אתרוגי ארץ ישראל בשנת תרצ"ט כי "יש שם שני מקומות מוחזקים לבלתי מורכבים"[31].
לרבותינו נשיאנו היו אתרוגים מארץ ישראל, והיו משתמשים בהם, בנוסף על האתרוג מקלבריה שעליו בירכו[32]. אדמו"ר הרש"ב הדגיש שיהיה זה אתרוג מזן "אל-פחמער" (שגדל באום-אל-פחם)[33]. קרו פעמים ספורות שלא היו בנמצא אתרוגי קלבריה, ואז נאלצו לברך על אתרוגים מארץ ישראל[34]. מספרים שבמקרה כזה בירך הרבי הרש"ב על אתרוג מארץ ישראל ובכה[35].
למרות חביבותה של ארץ ישראל, העדיפו רבותינו נשיאנו את אתרוגי קלבריה על ארץ ישראל[36]. לרב מרדכי דובער סלונים, שסחר באתרוגים מארץ ישראל בעידודו של הרבי הרש"ב[37], כתב הרבי הרש"ב:
והנה בעצם הכשרות מאתרוגי א"י, ידוע אשר כ"ק רבינו הגדול א"ז אדמו"ר זצוקללה"ה החמיר לברך על אתרוג גענאווע דוקא . . וכן החמירו אחריו רבותינו אבותינו אדמו"ר זצוקללה"ה, עד מה שראיתי מכ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה שהחמיר בזה עד מאד . . ומפני כ"ז לא עיינתי מעולם בהדין ולא חפשתי בספרים אודות זה.
ועתה בחג הסוכות העבר לא קבלתי האתרוג בזמנו, ומה מאד העגמ"נ שהי' לי מזה ה"י, ורציתי לעיין בהדין אולי אמצא מדברים מנידון אתרוגי קארפע או א"י ולמצוא היתר לברך עליהם (ובאמת, אף מצאתי היתר בספרים אינני יודע אם הייתי סומך ע"ז, אחר שאבותינו רבותינו זצוקללה"ה החמירו בזה כ"כ) . .
והאמת אגיד כי אף עם השגחתם, מ"מ אתרוגי קאלאברע אצלי במעלה יותר מכל האתרוגים שבעולם, אך לגבי אתרוגי קארפע בודאי טובים יותר האתרוגים שתחת השגחתם, וכנ"ל.
— אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א ע' סב
מרוקו
במדינת מרוקו היו מגדלים במשך דורות רבים אתרוגים באיזור תרודאנת, והוחזקו לבלתי מורכבים על ידי גדולי יהדות צפון אפריקה[38]. גם בין יהדות אשכנז התפשטו אתרוגי מרוקו והיו גדולים שבירכו עליהם[39]. אך היו שפקפקו על אתרוגים אלו השונים משאר האתרוגים, בכך שאין להם גרעינים[40].
הרב מיכאל ליפסקר, שיצא בשליחות הרבי למרוקו, שאל על אתרוגים אלו, והרבי השיב לו:
מה שכותב בענין האתרוגים שלוקחים במקומו עתה אתרוגים הגדלים שם והרב אומר שמוחזקים הם לכשרים ואינם מורכבים, וכאשר בדק אותם לא מצא בהם גרעינים, הנה אם בטוח הדבר שיש חזקת כשרות בהם הרי הם כשרים למצות הד' מינים, באשר הסימנים שנאמרו אינם מדאורייתא וגדולה כח חזקה אם רק ברור הדבר שיש בהם חזקת כשרות. וראה בקונטרס חג הסוכות אשר בידינו יש קבלה להדר אחר אתרוגי קאלאבריא דוקא ואדה"ז אמר על זה שהוא מטעם הידוע לו, אבל בכל זאת כיון שבכמה מדינות לוקחים אתרוגים אחרים ולקיחתם היא בחזקה מכמה דורות, קשה עלי הדבר להטיל ספק אצלם, אריינווארפן זיי אין א ספק. ומובן שאין זה נוגע לנו חסידי חב"ד וכל השייכים אליהם שאין לנו אלא מנהג אדמו"ר הזקן והוא לברך על אתרוגי קאלאבריא
לקריאה נוספת
- הרב אליהו מטוסוב, אתרוגים בהלכה - מסורת אתרוגי קלבריה, ניו יורק תשפ"ג
קישורים חיצוניים
- להחליף "עוזי" ב"פנטום" ● כתי"ק לסוכות מענה הרבי אודות נטילת אתרוגי קלבריה דוקא
- - אתרוגי קלברייה לארץ-הקודש, ניצוצי רבי, הרב מרדכי מנשה לאופר, גיליון התקשרות 586.
| זמן שמחתנו | ||
|---|---|---|
| זמנים | ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו | 
|
| סוכה | דפנות • סכך • ישיבה בסוכה • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • מבצע סוכה | |
| ארבעת המינים | לולב • אתרוג (אתרוג קלבריה) • הדס • ערבה • נטילת לולב • חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי • מבצע לולב | |
| חג הסוכות בבית המקדש | ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הושענות • מצות ערבה • פרי החג • מצות הקהל | |
| תפילות ומנהגים | הלל • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • מכירת המצוות | |
| שמיני עצרת ושמחת תורה | • הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • תהלוכה • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות | |
| ניגוני החג | אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב | |
הערות שוליים
- ↑ שו"ת מהר"ם אלשיך, סימן קי.
- ↑ שו"ת הרמ"א, סימן קכו.
- ↑ ראה שו"ת הרמ"א, סימן קיז. שו"ת הב"ח הישנות, סימן קלה-קלו.
- ↑ דיון בטעמי האוסרים, ראה בשו"ת צמח צדק, אורח חיים סי' סד.
- ↑ ראה שו"ת מהר"ם אלשיך שם, וצמח צדק שם.
- ↑ שו"ת הרמ"א, סימן קיז. מגן אברהם סימן תרמח, ס"ק כג. וכ"כ אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שם, סעיף לא.
- ↑ שו"ת מהר"ם אלשיך שם.
- ↑ לבוש סימן תרמט, סעיף ד. וראה בביאורו שו"ת בית אפרים, סימן נו.
- ↑ אגרות קודש חלק יב, אגרת ג'תתלד. וראה גם במעשה המובא בשו"ת שבות יעקב חלק א, סימן לו - כיצד סבר הש"ך להתיר והתחרט עקב מעשה שהיה, והסכמת רוב פוסקי זמנו לפסול.
- ↑ שו"ת בית אפרים שם. מנחת אלעזר חלק ג, סימן עז.
- ↑ שו"ת מהרא"ל צינץ סימן ו, אות כג. שו"ת חמדת שלמה אורח חיים, סימן לז.
- ↑ לב חיים חלק ב, סימן קכא. וראה טהרת האתרוגים ע' רסז ואילך, בביאור דעת הרבנים החותמים על הקו"ק משנת תרל"ח בעד אתרוגי יפו.
- ↑ סימן תרמח, סעיף לא.
- ↑ כמבואר מדברי מהר"ם אלשיך - ראה בשו"ת צמח צדק שם, בהגהה. וכן כתב בשו"ת בית אפרים שם.
- ↑ שו"ת בגדי ישע סימן יד, סעיף כ.
- ↑ ראה הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'צד, ע' 83 ואילך.
- ↑ ראה בית אהרן וישראל קובץ ריא, ע' עב ואילך.
- ↑ בשו"ת צמח צדק שם.
- ↑ בדברי הצמח צדק אין מסקנא מפורשת, אך כן למדו בכוונתו אדמו"ר הרש"ב (אגרות קודש שלו חלק א, ע' קיב) והרבי מלך המשיח שליט"א (אגרות קודש חלק יב, אגרת ג'תתלד).
- ↑ אגרות קודש חלק י, אגרת ג'קמט.
- ↑ ראה בהרחבה סקירה הלכתית והיסטורית על זני האתרוגים השונים בספר טהרת האתרוגים, ברוקלין תשע"ו.
- ↑ שיחת ליל א' דחג הסוכות תרצ"ט. אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג, אגרת תקצ. ראה עוד בנוגע לזיהויים המדוייק של אתרוגים אלו - קובץ "עץ חיים" (באבוב), קובץ מ, ע' תטו ואילך.
- ↑ ספר המנהגים ע' 65, הערה 5.
- ↑ שו"ת חתם סופר (אורח חיים סימן רז, הובא בספר המנהגים שם): "דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. ע"כ אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו חכמי הצרפתים אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מיאנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן". וראה אגרות קודש חלק י, אגרת ג'קמט: "ההידור בזה הוא מה שעוד מימי בעלי התוספות לקחו אתרוגים משם, וכמובא בשו"ת חת"ס".
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק יא, אגרת ג'תשכא.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג שם; חלק י, אגרת ג'נו.
וראה בחלק י ובחלק יז אגרת ו'רצג - הביאור בהכרח חז"ל שדוקא שם הוא "משמני הארץ": כיון שכבר העניק יצחק ליעקב את "משמני הארץ", לכן כשרצה להעניק גם לעשו, הוכרח לתת לו מקום שעדיין לא בא לעולם - והיא איטליא, שנוצרה רק בזמן שלמה, כמסופר בחז"ל. - ↑ ראה בערך אתרוג קלבריה.
- ↑ אגרות קודש חלק יג, אגרת ד'שפא.
- ↑ ראה נטעי גבריאל הלכות ד' מינים ע' שסה, שציין לדברי הרמב"ם (מורה נבוכים ח"ג פרק מה) שזהו טעמה של מצוות ד' מינים - להודות לה' על ארבעה מינים אלו המצויים בארץ ישראל דוקא. וראה שם מקורות נוספים.
- ↑ ראה, למשל, דברי רבי שלמה אליעזר אלפנדרי בשו"ת הסבא קדישא (חלק ג סימן יב): "והנה בעת שאני מתגורר פה ירושת"ו חקרתי על זה ואמרו לי שכמעט כל אתרוגי א"י הם מורכבים".
- ↑ שיחת ליל א' דחג הסוכות תרצ"ט.
- ↑ ראה בנוגע לאדמו"ר הזקן - אגרות קודש אדמו"ר הזקן ח"א ע' ריג. בנוגע לאדמו"ר הצמח צדק - בית רבי עה, א בהערה. יגדיל תורה (ירושלים) גליון כד ע' 36. בנוגע לאדמו"ר המהר"ש - אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"א ע' סג. בנוגע לאדמו"ר הרש"ב - ליובאוויטש וחייליה ע' 31 בהערה. בנוגע לאדמו"ר הריי"צ - אגרות קודש שלו ח"ה ע' שמז. בנוגע לאדמו"ר מלך המשיח שליט"א - מעשה מלך פרק כה סעיף כא; פרק כו סעיף לה (ואמנם שם מדובר באתרוגים מכפר חב"ד, שהם מזן קלבריה; אבל ראה השערת הרב יהושע מונדשיין באוצר מנהגי חב"ד תשרי ע' רפ, שגם בשנת תשי"א השתמש באתרוג מארץ ישראל - אף שטרם היו אז בארץ אתרוגים מזן קלבריה).
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"ג ע' שג. וראה [ www.toraland.org.il/%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%AA/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%92-%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%96%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%99%D7%9D/ בירור זני האתרוגים] באנציקלופדיה הלכתית-חקלאית, אודות זן זה וגלגוליו עד ימינו.
- ↑ ראה אוצר מנהגי חב"ד תשרי ע' רפב.
- ↑ ליובאוויטש וחייליה שם.
- ↑ ראה מכתב אדמו"ר הריי"צ מקיץ תש"ח (אגרות קודש חלק יג ע' תעו): "במענה על כתבו אודות לעורר את אנ"ש יחיו לקנות אתרוגי אה"ק ת"ו, אם הוא מטעם חיבת אה"ק ת"ו, הנה מי לנו גדול מהוד כ"ק רבינו הזקן זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אשר מסר נפשו הק' ממש בשביל החזקת אה"ק ת"ו, ובכל זאת למצות אתרוג בחר באתרוגי קאלאברי באמרו, כשאמר הקב"ה למשה ולקחתם וגו' שלחו ליערי קאלאברי והביאו אתרוגים לברך עליהם, ומה נשתנה שנה זו מכל השנים".
- ↑ ראה אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"א ע' נט. ובמקורות שנסמנו שם. וראה גם שם ע' קיב.
- ↑ ראה שו"ת ישרי לב, ערך אתרוג. ועוד.
- ↑ ראה ביכורי יעקב תוספת ביכורים לסימן תרמח ס"ק נג. ערוך השלחן סימן תרמח סעיף כח. ועוד.
- ↑ ראה למשל שו"ת משנה הלכות חלק טו סימן רכב.