חיים אליעזר קרסיק
הרב חיים אליעזר קרסיק (טבת תרנ"ח - ה' ניסן תש"כ) היה רב קהילת חב"ד בתל אביב, יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, מייסד ומנהל ישיבת אחי תמימים תל אביב ממייסדי כפר חב"ד, בא כח רבותינו נשיאינו במוסדות חב"ד.
תולדות חיים
הרב אליעזר קרסיק, נולד בעיירה לאפיטש שבביילורוסיה, לר' מרדכי שמואל וחיה שרה קרסיק בחודש טבת תרנ"ח ובבחרותו למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. את תקופת לימודיו תיאר במאמרים שפירסם בביטאון חב"ד.
חתונת הרב קרסיק ורעייתו הרבנית לאה בת הרב נתן גוראריה, התקיימה בי"ב בתשרי תרפ"ב, ברוסטוב. בגלל המהפכה הקומוניסטית שהתחוללה ברוסיה באותם ימים, היה חשש שיגיעו מעט מוזמנים לחתונה, בגין כך הרבי הריי"צ אמר לחסידים, כי מצווה ללכת לחתונה. הרבי בעצמו נכח בקבלת פנים אמר שיחה וסידר קידושין.
רב בעיירות רוסיה
הרב קרסיק כיהן כרב בעיירה שצעדרין - בין השנים תרפ"ה-תרצ"ב. ובמקומו מונה אחיו הרב מנחם (נאחע) קרסיק, כיהן בין השנים תרצ"ב-תרצ"ו.
הרב אליעזר קרסיק כיהן כרב בעיירה נובוסקולניקי.
בשנים הבאות גר בלנינגרד.
רב קהילת חב"ד תל אביב
בהוראת אדמו"ר הריי"צ, בי"ז אייר תרצ"ה עלה לארץ הקודש ולאחר תקופה קצרה מונה לרב קהילת חב"ד בתל אביב בעידודו של אדמו"ר הריי"צ.
היה זה לאחר שהרב שלמה יוסף זווין עזב את תל אביב, עלו שמות של כמה מועמדים, ואדמו"ר הריי"צ ביקש מהרב דובער חסקינד שידאג לבחור ברב קרסיק כרב הקהילה, וכך אכן נעשה.
בתפקיד רב קהילת חב"ד בתל אביב, נשא כחצי יובל שנים; בתקופה זו מסר בבית כנסת חב"ד שברחוב נחלת בנימין שיעורי תורה, עסק בצרכי הכלל, הקים מוסדות חינוך, ועסק בניסיונות להקמת בית כנסת חב"די חדש ומפואר כהוראת הרבי הריי"צ.
בא כח ומנהל אחי תמימים תל אביב
בשנת תרצ"ו ייסד את חדר בני תמימים תל אביב ובהוראת אדמו"ר הריי"צ ייסד בשנת תרח"צ את ישיבת אחי תמימים תל אביב, בעת ייסוד הישיבה התאחדו החדר והישיבה תחת הנהלת הרב קרסיק. במהלך חודשי החורף תרח"צ, התקיימו דיונים מרתוניים בהשתתפות ראשי חב"ד בתל אביב ורמת גן, ולבסוף הוחלט לשאול את אדמו"ר הריי"צ האם כדאי להקים ישיבה. אגרת מיוחדת בנידון נשלחה אל אדמו"ר הריי"צ, והוא השיב על כך כי יש להקים ישיבה בתל אביב ובא כוחו ל"חדר" ולישיבה יהיה הרב אליעזר קרסיק.
יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש
במשך שנים רבות נשא בתפקיד יושב ראש אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש. במסגרת תפקיד זה, דאג למוסדות חב"ד לתקציבים, קשרים במשרדי ממשלה, הקים וביסס את המוסדות והארגונים החב"דיים, והיה ממייסדי ההתיישבות החב"דית בלוד, וממייסדי היישוב כפר חב"ד. ביתו ברחוב רוטשילד 82 בתל אביב, היוה מרכז לפעילות חב"ד בארץ הקודש בימים ההם. שם נערכו אסיפות הייסוד של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, שם נערכו אסיפות אודות ישיבת חב"ד וקהילת חב"ד בתל אביב, שם נערכו התוועדויות חשובות ושם התקבלו החלטות גורליות להמשך התפתחות חב"ד בארץ הקודש.
קבלת הנשיאות
הרב קרסיק אשר זכה להיות בקשר עם הרבי לפני הנשיאות, פעל רבות בענין קבלת הנשיאות של הרבי ומאז היה סמל ודוגמא לחסיד ומקושר, אשר פעל מתוקף תפקידיו ומעבר לכך, כדי להגשים הוראות הרבי בהתפתחות חב"ד בארץ הקודש וכל עבודתו בשביל הרבי פעל במסירות וללא תשלום כלל[1].
ביום ראשון י"א שבט תש"י, שעות לאחר שנודע על הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, נערכה פגישת חשובי החסידים בבית רב הקהילה ויו"ר אגודת חסידי חב"ד, הרב אליעזר קרסיק. בבית נכחו גדולי וחשובי החסידים בתל אביב, אשר כולם זכו לחסות בצל אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ, הרב שאול דובער זיסלין, הרב אלכסנדר סנדר יודאסין, ר' שמערל גוראריה, ר' משה גוראריה ור' פינייע אלטהויז.
הדמעות נשפכו כמים, ובכל אופן החלו דיבורים על השלב הבא, וכולם הגיעו להחלטה פה אחד: חייבים להכתיר את "הרמ"ש" לרבי. בהחלטה להכתיר את הרבי, יצאו כולם לבית הכנסת נחלת בנימין, שכבר היה מלא וגדוש בחסידי חב"ד כואבים. בתחילה נערך מעמד ה'קריעה' וישבו על הקרקע כמחצית השעה. לאחר תפילת ערבית החלה אסיפת חירום בהשתתפות רבנים, משפיעים, חברי אגודת חסידי חב"ד ורבים מחסידי חב"ד מתל אביב וסביבותיה. ההלם היה גדול, תחושה קשה מילאה את האוויר. כמה מהחסידים הכירו את הרמ"ש, הלא הוא הרבי, עוד מהתקופה בה גרו בברית המועצות, ואחרים פגשו אותו כאשר נסעו בשנים האחרונות לניו יורק אל הרבי הריי"צ. אולם ברגעים אלו היה קשה לדבר. לפתע, קם ר' אברהם פריז מתוך הקהל והכריז קבל עם ועדה, כי הוא מכיר את הרבי ועל כולם להתקשר אליו.
אסיפה זו היוותה נקודת התחלה לפעולות רבות ומורכבות שנעשו בחודשים הבאים על מנת לקשר את כל חסידי חב"ד בארץ הקודש לרבי ובפעולות אלו נטלו חלק בראש, חשובי מתפללי בית כנסת חב"ד בנחלת בנימין[2] ובראשם הרב אליעזר קרסיק אשר פעל במגוון תחומים כדי לפעול את קבלת הנשיאות של הרבי, ובח"י אלול תש"י אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב קרסיק, אירגנו כנס קבלת הנשיאות בישיבת תומכי תמימים לוד[3].
פעילות כיו"ר אגו"ח
הרב אליעזר קרסיק כיו"ר אגו"ח יחד עם שני המנהלים האחרים הרב משה גוראריה והרב פנחס אלטהויז - קיבלו יחד וכל אחד לחוד, הוראות רבות מהרבי, כיצד ואיך לפעול במסגרת אגו"ח ובקרב מוסדות וקהילות חב"ד ברחבי ארץ הקודש, ובשנים הבאות חוללו מהפיכות בהרחבת כפר חב"ד ובהקמת והתפתחות המוסדות החדשים שהוקמו על ידי הרבי: צעירי חב"ד, נשי חב"ד ורשת אוהלי יוסף יצחק, ובמקביל פעלו רבות למען ישיבות תומכי תמימים בלוד וכפר חב"ד, ישיבת תורת אמת וישיבות ומוסדות חב"דיים נוספים וקהילות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש [4].
במקביל עסקו באגו"ח על פי הוראות הרבי ביצירת קשרים בחלונות הגבוהים, כמו שרי ממשלה, וראשי הסוכנות ובהם מר זלמן שזר. על ידי קשרים אלו סייעו למוסדות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש[5].
כמו כן אגו"ח בראשות הרב קרסיק התמקדה בפעולות כלליות:
- ביסוס וייצוג מוסדות, קהילות ובתי כנסת.
- דאגה למשרות לאנ"ש ושאר צרכיהם.
- סיוע בהתפתחות כפר חב"ד
- הפעלת קשרים להזרמת תקציבים ובניינים לישיבות ובתי ספר
הקמת כפר חב"ד
| ערך מורחב – כפר חב"ד |
בשנת תש"ד הציע לראשונה הרב אליעזר קרסיק יושב ראש אגודת חסידי חב"ד לאדמו"ר הריי"צ להקים התיישבות חב"דית בארץ הקודש[6].
ההצעה הפכה למעשית לאחר מלחמת עולם השנייה אז יצאו חסידי חב"ד בהמוניהם מרוסיה, ראשי אגו"ח הרב אליעזר קרסיק והרב משה גוראריה נסעו למחנות העקורים באירופה ובדקו את הלך הרוח בקשר לתחנה הבאה של החסידים, מאירופה המשיכו מנהלי אגו"ח והגיעו ל-770 ובמהלך חודש תשרי תש"ח נכנסו השניים לאדמו"ר הריי"צ ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית[7], ולאחריהם נכנס מר זלמן שז"ר ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש[8].
בתקופה הבאה הבריטים עזבו את ארץ הקודש ופרצה מלחמת השחרור ובד בבד החלה עליה גדולה וכך הרעיון הפך לאפשרי בצד המעשי.
בי"ט כסלו תש"ט, כאשר מר שזר הגיע להתוועדות בבית כנסת חב"ד ברחוב נחלת בנימין בתל אביב, דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו"ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו"ח פעלו כל העת בהכוונת אדמו"ר הריי"צ, ששלח את הרב שמריהו גוראריה חתן אדמו"ר הריי"צ והרב בנימין גורודצקי בכדי שיעזרו להם[9]. בכ"ה באדר נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית[10]. ובאותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב בצרפת ובמדינות אחרות[11]. לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד אדמו"ר הריי"צ ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב אליעזר קרסיק, הרב שאול דובער זיסלין, הרב משה גוראריה והרב פנחס אלטהויז. שמו הרשמי של הוועד היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף ארץ הקודש תבנה ותכונן". ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור[12].
בתקופה הבאה פעלו באגו"ח בראשות הרב קרסיק להקמת כפר חב"ד פיתוחו וביסוסו, תוך כדי פעילות רבה להקמת מוסדות חינוך בכפר חב"ד.
בא כח ומבקר
מונה על ידי הרבי לתפקידים ציבוריים חשובים:
- מבקר רשת אהלי יוסף יצחק
- מבקר וחבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים לוד
- בא כח הרבי בבית ספר למלאכה בכפר חב"ד.
הוראות כלליות למוסדות וחסידי חב"ד
בספרי אגרות קודש, ישנן אגרות רבות מהרבי אל הרב קרסיק, ובהן הוראות רבות ומיוחדות, מהן בהתאמה לפי תפקידיו הרבים.
מאז קבלת הנשיאות של הרבי נסע כמה פעמים לרבי, וכיושב ראש אגודת חסידי חב"ד, ב'יחידויות' קיבל הוראות כלליות בקשר למוסדות חב"ד וחסידי חב"ד בארץ הקודש.
פטירתו
בליל שבת אור לה' בניסן תש"כ, ערך הרב קרסיק בסלון הבית את סעודת השבת במהלכה הרבה לנגן ניגונים חסידיים. אחרי סעודת שבת אמר לנכדו חיים אשכנזי[13] "עכשיו יש לך חופש, נוכל ללמוד ביחד גמרא". לאחר שסיים לומר "שניים מקרא ואחד תרגום" עלה על יצועו, ובמהלך הלילה לקה בהתקף לב חמור. רופא שגר בשכנות הוזעק למקום וניסה לייצב את מצבו ללא הצלחה. הרב קרסיק נשא ידיו למעלה, וכעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה.
נכדו, הרב חיים אשכנזי היה הצאצא היחיד ששהה לידו בזמן הפטירה, מילא את מקומו ברבנות תל אביב כעבור 47 שנים.
זמן קצר קודם הפטירה ביקר בן משפחתו של הרב קרסיק אצל הרבי וסיפר לו על נסיעתו הצפויה לארץ הקודש. הרבי שאל: "מי יסייעך שם?" והשיב: "דודי, לייזר קרסיק". הרבי הגיב בתמיה? "לייזר קרסיק? הוא מבוגר כבר! יש לך מישהו נוסף?". היה זה כשהרב קרסיק היה בתחילת שנות השישים לחייו.
לאחר פטירתו, בהוראת הרבי חתנו הרב משה אשכנזי, שב לארץ הקודש ומילא את מקומו כרב קהילת חב"ד בתל אביב, חבר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וחבר הנהלת תומכי תמימים לוד.
משפחתו
- רעייתו, הרבנית לאה קרסיק בתו של הרב נתן גוראריה מקרמנצ'וג, אחות של הרבנים לבית גוראריה: הרב יחיאל צבי גוראריה, הרב חיים שמריהו גוראריה, הרב משה גוראריה והרב שניאור זלמן גוראריה.
- אחיו, הרב יעקב ברוך קרסיק - משגיח בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.
- אחיו, ר' נאחע קרסיק - רבה האחרון של שצעדרין.
- אחיו, הרב יהודה לייב קרסיק - משפיע קהילות חב"ד במוסקבה ונעוועל.
- בתו, הרבנית דבורה אשת הרב משה אשכנזי ששימש כרב קהילת חב"ד בתל אביב.
- בתו, מרת טעמא אשת בן דודה הרב נתן גוראריה בנו של הרב חיים שמריהו גוראריה.
- בתו, מרת רבקה אשת הרב צבי הירש חיטריק.
לקריאה נוספת
- שניאור זלמן ברגר, עבד אברהם אנכי, תולדות הרב אליעזר קרסיק, מכון אהלי שם, תשע"ב[14].
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב
- זכרונות מימי שבתו בתומכי תמימים ליובאוויטש, פורסמו בשנת תשי"ב בביטאון חב"ד.
- זושא וולף, ימי תמימים, תשס"ד-תשע"א.
קישורים חיצוניים
- פריחת חב"ד בארץ הקודש בספר חדש- סקירה על הספר עבד אברהם אנכי
- פטירת אחד המיוחד - חב"ד אינפו בסקירה על פטירת הרב קרסיק
- מכתבו בענין קבלת הנשיאות במטוס שנשרף
- הרבי: להפגש עם ראש ישיבת פונוביז' - לקט אגרות הרבי אל הרב קרסיק
- הרב קרסיק בשתדלנות להשגת אישור ליבוא אתרוגי קלבריה הנהוגים בחב"ד
- חבר בית דין להעברת ציון אדמו"ר הרש"ב
- אם הישיבות החב"דיות - אחי תמימים בתל אביב בניהולו של קרסיק
- סקירה על הקמת ישיבת אחי תמימים תל אביב
- הרב קרסיק מדווח לרבי על קבורת ר' ישראל אריה לייב שניאורסון וסקירה על מעורבות הרב קרסיק בקבלת הנשיאות של הרבי בארץ הקודש
שאלות ותשובות בהלכה
- שו"ת הלכתי הרב קרסיק והרב שלמה יוסף זווין
- מכתבו אל הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג בענין עיבוד קלף לכתיבת ספר תורה
- גדר דין יאוש בסוגיה המפורסמת יאוש שלא מדעת
| הקודם: שאול דובער זיסלין |
יושב ראש אגו"ח ? - תש"כ |
הבא: אפרים וולף |
הערות שוליים
- ↑ עבד אברהם אנכי
- ↑ עבד אברהם אנכי עמוד 220
- ↑ עבד אברהם אנכי 221-224
- ↑ אגרות קודש, עבד אברהם אנכי
- ↑ אגרות קודש, נשיא וחסיד, עבד אברהם אנכי
- ↑ הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר' אליהו צבי דונחין, העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"די!
- ↑ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה באתר הרשמי של כפר חב"ד.
- ↑ שמואל קראוס, נשיא וחסיד, עמ' 83.
- ↑ ממכתב לאדמו"ר הריי"צ מכ' בטבת תש"ח[דרוש מקור]
- ↑ שמואל קראוס, נשיא וחסיד, עמ' 93.
- ↑ נשיא וחסיד, פרק "רעיון הקמת המושבה החב"דית".
- ↑ פלישה באישון לילה באתר מתוך הספר עבד אברהם אנכי
- ↑ שהתגורר בביתם מאז היותו בן 11 כשחזר מברזיל על מנת ללמוד בארץ ישראל
- ↑ פרקים מהספר בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו.